יעקב אטרקצ'י אאורה
צילום: יח"צ

מעלות מכניסה את אאורה לרשימת מעקב בשל רמת נזילות חלשה

קצב ההתקדמות והשיווק של הפרויקטים היו נמוכים באופן ניכר בהשוואה לתרחיש הבסיס הקודם של מעלות; "התפרצות הקורונה, עשויה להשפיע על קצב ייצור תזרימי מזומנים מהפרויקטים ביחס לעומס חלויות האג"ח בסוף שנת 2020"

ניצן כהן | (10)

מגבלות התנועה בשל התפרצות וירוס הקורונה ממשיכות לתת אותותיהן בחברות הנדל"ן והפעם זו אאורה 2.38% . חברת דירוג האשראי מעלות הודיעה הבוקר כי היא מכניסה את החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות וזאת בשל רמת נזילות נמוכה ותשלומים שוטפים גבוהים. דירוג החברה, יש לציין, עומד על BBB.

האנליסטים של מעלות כותבים בנימוקיהם להחלטה כי התפרצות וירוס הקורונה ומגבלות התנועה שנלוו אליה עלולים להביא לעיכובים בהתקדמות בחלק מהפרויקטים של החברה. בנוסף "קיימת השפעה מיידית שלילית על שוק ההון, והתנאים הנוכחיים ככל וימשכו, עלולים להגביל את יכולת מחזור החוב של החברות. בהתחשב בעומס חלויות האג"ח הגבוה של החברה בסוף שנת 2020 בהשוואה להיקף המזומנים הנוכחי, ובהינתן מצב השוק הנוכחי ועיכובים אפשריים בשחרור תזרימי מזומנים מהפרויקטים המרכזיים הצפויים להסתיים, אנו משנים את הערכת הנזילות לחלשה".

עוד כותבים האנליסטים של מעלות כי בשנת 2019 חל גידול משמעותי בהיקף מכירת הדירות של החברה. "יחד עם זאת, קצב ההתקדמות והשיווק של הפרויקטים היו נמוכים באופן ניכר בהשוואה לתרחיש הבסיס הקודם שלנו. בהתאמה, שיעור המינוף המאזני עמד בסוף 2019 על כ-77%, גבוה מהצפי שלנו אשתקד, ומשקף גמישות פיננסית נמוכה.

"הכנסת דירוג החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות משקפת את חוסר הוודאות בתנאי השוק בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, שעשוי להשפיע על קצב ייצור תזרימי מזומנים מהפרויקטים ביחס לעומס חלויות האג"ח בסוף שנת 2020".

במעלות חוזרים לאורך כל נימוקי הדירוג כי אאורה עלולה להיתקל בקשיים במחזור חובות בשל התנאים הנוכחיים בשוק ההון. התנאים הללו מקשים מאוד על חברות בעלות דירוג גבוה ובטח על חברות בדירוגים נמוכים כמו של אאורה.

אאורה שיעבדה עד כה חלק ניכר מהעודפים שלה מפרויקטים נדל"ניים לטובת סדרות שונות של אגרות החוב שלה שבמחזור, מה שיקשה עליה לשעבד נכסים נוספים לטובת מחזור חובות. יש לציין כי יחס החוב של החברה עומד כיום על 77%, מה שמכביד עוד יותר על הגמישות הפיננסית שלה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יש 23/04/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    מלא פינוי בינוי האם צריך לעשות חושבים ?
  • 9.
    אין מה לדאוג 18/04/2020 12:35
    הגב לתגובה זו
    הבנקים יעקלו את הדירות וימכרו אותם לרוכשים ב 15%-20% פחות
  • 8.
    תספורת מישו? (ל"ת)
    הספר 18/04/2020 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ארי 17/04/2020 00:04
    הגב לתגובה זו
    חברות בנייה יעדיפו לפשוט רגל ובלבד שלא להוריד מחירים.
  • 6.
    מייק 16/04/2020 21:27
    הגב לתגובה זו
    מכירים את מנדי . מסכם מה קרה לו בגלל אאורה
  • 5.
    לא לקנות 16/04/2020 18:22
    הגב לתגובה זו
    שהממשלה החמסנית תחלץ.רק מזומן ורק מקבלנים הוגנים.
  • 4.
    עוד הסדר חוב?? 16/04/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
    עוד הסדר חוב??
  • 3.
    עוזי 16/04/2020 17:37
    הגב לתגובה זו
    אמרו שהוא לא צריך כלום מביבי בקרוב נראה
  • 2.
    אנונימי 16/04/2020 15:37
    הגב לתגובה זו
    ליכודניק זבל
  • 1.
    אבי 16/04/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    עלול לא להשאר כסף להחזיר לבעלי האגח בזמן שאטרקצי לוקח עשרות מליוני שקלים
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.