בנק ישראל מזהיר: עלייה של 4% בריבית תכפיל את מס' המשכנתאות בסיכון גבוה
בנק ישראל באזהרה חריפה - מדו"ח מערכת הבנקאות לשנת 2012 שפורסם היום עולה כי במקרה קיצון של עלייה בשיעור של 4% בריבית בנק ישראל יגדל חלקן של ההלוואות בסיכון גבוהה מ-7% מכלל ההלוואות ל-14%. לפי הבנק, עלייה זו בשיעור ההחזר מההכנסה צפויה
מהסקירה עולה כי סביבת הריביות הנמוכה וכן משקלן של ההלוואות הלא צמודות בריבית משתנה בתיק האשראי לדיור מגדילים את הסיכון הפוטנציאלי של הבנקים בתיק. במסגרת ניתוחי הרגישות שהפיקוח על הבנקים עורך, הוא בדק כיצד העלאה של ריבית בנק ישראל משפיעה על שיעור ההחזר מההכנסה של משק הבית הממוצע. מהניתוח עולה כי עלייה של 4% בריבית בנק ישראל מגדילה את שיעור ההחזר מההכנסה ב-6% מ-29% בממוצע ל-35% בממוצע.
יתרת האשראי המאזני לדיור גדלה ב-10%
האשראי לדירות מהווה כשני שליש מיתרת האשראי המאזני לאנשים פרטיים. בשנת 2012 גדלה יתרת האשראי המאזני לדיור בשיעור של 10% והסתכמה ב-226 מיליארד שקל. בתחילת השנה נמשך הקצב הנמוך יחסית של נטילת משכנתאות, אולם מהמחצית השנייה ניכרת האצה בהיקפן של
על רקע עליות המחירים המתמשכות בשוק הדיור והחשש מהתגברות הסיכונים ללווים ולמלווים, נקט בנק ישראל מספר צעדים: בנובמבר 2012 הגביל את שיעור המשכנתא ביחס למחיר הדירה כדי להקטין את המינוף של משקי הבית. במארס 2013 פרסם הנחיות בנושא הקצאת ההון וההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות לדיור; הנחיות אלו נועדו להגדיל את כריות ההון ואת ההפרשות הנדרשות בגין הגידול בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- קודם היקר או קודם הקטן? שתי שיטות לחיסול הלוואות, איזו מתאימה לכם יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחסי החוב של משקי הבית להכנסה הפנויה נותר נמוך
יתרת האשראי המאזני לאנשים פרטיים גדלה בשנת 2012 בשיעור של 7% והסתכמה ב-341 מיליארד שקל.
בבנק ישראל מציינים כי הריכוזיות במערכת הבנקאות נמנית עם הגורמים המשפיעים על מידת התחרות בה והיא גבוהה במידה ניכרת מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. מגזי הפעילות הקמעונאיים של הבנקים- משקי הבית והעסקים הקטנים מתאפיינים בכך שמקור האשראי העיקרי שלהם הוא המערכת הבנקאית. בשל כך, ולאור הריכוזיות הגבוהה יחסית בתוך המערכת הבנקאית סבורים בבנק כי קיים חשש שמידת התחרות מגזרים אלה נמוכה.
כתבות מעניינות נוספות:
- 15.ולרשעים אל תהיה נחמה (ל"ת)א 04/07/2013 15:40הגב לתגובה זו
- 14.במהרה בימינו אמן סלע כן יהי רצון (ל"ת)א 04/07/2013 15:39הגב לתגובה זו
- 13.עוד ילמדו עליהם בתואר ראשון בכלכלה על החרבון שהם גרמו (ל"ת)ביבי שטייניץ אטיאס 04/07/2013 09:58הגב לתגובה זו
- 12.אזרח 03/07/2013 16:07הגב לתגובה זואני לא מבין ... כולם בוכים אבל אף אחד לא עצר וחשב למה לקחתי משכנתא בסדר גודל כזה ?? לא הייתם יכולים לגור בדירה יד שנייה ב 900K . לא הישראלי המפונק יקנה חדשה בחדשה ב 1.8 מיליון ????
- 11.כלכלן 03/07/2013 15:06הגב לתגובה זובכורה בארה"ב כמו שאני תמיד אומר תתחילו לקנות דולרים בטווח בינוני עד רחוק ריסוק הכלכלה ע"י בועת נדלן שתתפוצץ להעביר השקעות לארה"ב למי שרוצה שישאר לו כסף
- 10.אריק 03/07/2013 13:26הגב לתגובה זוהיא תהיה לפחות 3%, וכרגע הריבית שם ממש אפסית.
- 9.שנתיים דמגוגיה להרצת פראייר=תזהרו=בועה50%בפיצוץ=מיתון (ל"ת)נדלו=בלוף שיווק 03/07/2013 13:25הגב לתגובה זו
- אייל 03/07/2013 15:03הגב לתגובה זועשור........
- 8.אשם=לא עצר בסמכותו גרעון בזמן=גרם לבועה להתנפח=מיתוןקשה (ל"ת)פישר=אשם=בורח 03/07/2013 13:23הגב לתגובה זו
- אייל 03/07/2013 15:05הגב לתגובה זוולא לקח בחשבון הסתגלות והעלאת מינון עם השנים.
- 7.אנונימי 03/07/2013 13:21הגב לתגובה זוומה יהיה אם הריבית תעלה ל 500%
- 6.עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=בועה50%בפיצוץבפני הגנבי (ל"ת)קבלן,בנק,ממשל=גנבים 03/07/2013 13:21הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 03/07/2013 13:19הגב לתגובה זולפני 5 שנים לקחתי משכנתא של 750000 ש"ח (100% מערך הנכס) כולה בריבית פריים.-אז עוד היה ניתן. גם אז הזהירו אותי מהשטות הזו. בנתיים שלמתי כמעט 0.25% מההלוואה מאחר ומרבית התשלום הוא מהקרן (הריבית מאד נמוכה ובהלוואות צמודות פריים בכל חודש משולמת הריבית על כל הסכום וכל השאר יורד מהקרן) גם אם היום הריבית תתחיל לעלות אני יכול בכל גרע לפרוע את ההלוואה ללא קנס ולקחת הלוואה צמודה על היתרה (מאקסימום הריבית תהייה קצת יותר גבוה מהריבית שיכולתי לקבל בתחילת ההלוואה). בכל מקרה - כל מי שיודע לעשות חשבון פשוט יכול לראות שחסכתי עשרות אלפי שקלים בתשלומי ריבית על המשכנתא - וכאן בדיוק הבעיה. בנק ישראל לא רוצה שנשלם מעט ריבית עבור הבית שאנו רוכשים אלא דואג לרווחי הבנקים ומכריח אותנו לשלם להם ריביות גבוהות .
- ציקי האדום 03/07/2013 14:25הגב לתגובה זוכפיש ???!!!
- 4.היועץ הפרטישלך טלביט 03/07/2013 13:07הגב לתגובה זוהאם לקחו בחשבון את סה"כ ממוצע המשכנתאות.איך הגיעו לשיעור מימון רק של 55%. הרי עד לפני 3 שנים שיעור המימון היה 85% והנגיד התעורר באיחור.לדעתי כמו כל נתון אחר בדיעבד יתברר שהוא שגוי
- 3.ברוכים הבאים לשיעור הסאב פריים (ל"ת)סטנלי 03/07/2013 13:03הגב לתגובה זו
- 2.ירושלמי 03/07/2013 12:52הגב לתגובה זומישהו רואה עליה של 4% ברבית בטווח הקרוב ??
- 1.מוש 03/07/2013 12:40הגב לתגובה זוהמשק והאזרחים צריכים חמצן בדמות ריבית נמוכה , כל עוד האינפלציה לא חוצה את היעד לא יעלו ריבית בטח שלא למימדים של 4%.
- היועץ הפרטישלך טלביט 03/07/2013 13:13הגב לתגובה זוראה עליית ריבית משנת 2002 תוך שנתיים של 3.5% בהבזק עין
- אנונימי 03/07/2013 13:24ומה קרה לאלו שלקחו משכנתא על 100% מסכום הדירה שכולה צמודה לפריים - לפני 5 שנים? הם שילמו - כמוני - כבר 25% משווי הדירה כמעט ללא ריבית. ממש יועץ מדהים

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.