אביחי שנירנתניהו טוב לתפוזים
לואיס קרול, הסופר שכתב את אליס בארץ הפלאות, כתב גם ספר נפלא בשם "ציד הסנרק." בספר הזה, הוא המציא את חוק השלוש, שלפיו כל מה שאומרים שלוש פעמים הוא נכון. חוק השלוש התחבב מאד על הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט, ונראה לי שגם על פוליטיקאים רבים מאז.
אחד מהאנשים שמשתמשים בחוק השלוש, הוא יאיר נתניהו. בשבוע האחרון, למשל, נתניהו הודיע שישראל בשנות ה-90 היתה מדינה עם כלכלה "בסגנון סובייטי, סוציאליסטית פרימיטיבית, ובלי ייצוא – חוץ מתפוזים או משהו כזה".
אז לידיעתו של יאיר נתניהו: כלכלת ישראל מעולם לא נבנתה כמשק בסגנון סובייטי. וזה לא בזכות אבא שלו. זה בזכות החלטות שקיבלו בסוכנות היהודית, שנים לפני הקמת המדינה. באותה תקופה, חלק גדול מההנהגה היהודית אכן האמין ברעיונות סוציאליסטיים. אבל הם גם הבינו שאם הם רוצים להקים מדינה, הם יצטרכו הון, ושאת ההון הזה הם יצטרכו לגייס מיהודים שיש להם כסף.
לכן הם נאלצו להתפשר, כי יהודים שיש להם כסף לא משקיעים במקומות שבהם הם מפחדים מהממשלה. בתקופות מסוימות הממשלה אכן התערבה באופן משמעותי במשק, גם באופן ישיר וגם דרך ההסתדרות. אבל כל הזמן המשק הישראלי היה פתוח להשקעות של בעלי הון, וההתערבות של הממשלה במשק החלה להעלם החל מאמצע שנות ה- 80 בעקבות תוכנית הייצוב, בתקופות שבהן לראשי הממשלה קראו יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין.
- האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
- איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כמה ישראל לא הייתה מדינה "בסגנון סובייטי" אפשר ללמוד מאי-השוויון. כבר ב- 1980, מדד ג'יני לאי שוויון בישראל היה כ-0.34, רק קצת פחות מהרמה בארה"ב באותה תקופה. זה ממש לא אופייני למשק בסגנון סובייטי שבו כולם די שווים, כי לכולם יש מעט מאד.
ודבר נוסף, אכן היו ימים שבהם כלכלת ישראל התבססה במידה רבה על ייצוא תפוזים. ב- 1950, כ-70% מהייצוא הישראלי היה חקלאי. אבל ב-1990 החקלאות כבר היוותה רק 16% מהייצוא. למעשה, כפי שאפשר לראות מהגרף המצורף, שמראה את התמורה לייצוא חקלאי במחירים קבועים, הייצוא החקלאי קטן באופן משמעותי בחצי הראשון של שנות ה- 1990. דווקא אחרי שבנימין נתניהו נבחר ב-1996, הייצוא החקלאי החל לגדול. כך שנתניהו דווקא טוב לתפוזים.
אני חושב שיש חשש אמיתי שאם יפרסמו את יאיר נתניהו אומר את מה שהוא אמר שלוש פעמים רצוף, למרות שהוא מודה שהוא לא כלכלן גדול, יהיו כבר לא מעט אנשים שיאמינו שזה אמת, למרות שלואיס קרול התכוון שחוק השלוש יתקיים רק בעולם שבו אין בכלל הגיון, לא בזה שבו אנחנו חיים.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- 3.אחד 17/11/2019 14:45הגב לתגובה זוומייד
- 2.ביבי הקומומוניסט 17/11/2019 14:27הגב לתגובה זונכנע ליחימוביצים עם העלאת מס הבורסה (היא רצתה 30%) סירב למכור את כיל מפחד ההפגנות מביא תוכניות קומוניסטיות כמו מחיר למשתכן מתערב בשוק החופשי . סטלין היה גאה בו
- 1.דני 17/11/2019 14:15הגב לתגובה זולא בטוח שתשובה מדעית לקופיף שהצליח לדבר היא התשובה היעילה ביותר
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsהרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.
