אביחי שניר

נתניהו טוב לתפוזים

יאיר נתניהו טען שאביו לקח מדינה שייצאה תפוזים ועו קצת והפך אותה למעצמת הייטק - אבל דווקא בקדנציה הראשונה של נתניהו, התפוזים כיכבו

אביחי שניר | 17/11/2019 13:55 (3)

נושאים בכתבה אי שוויון בנימין נתניהו

לואיס קרול, הסופר שכתב את אליס בארץ הפלאות, כתב גם ספר נפלא בשם "ציד הסנרק." בספר הזה, הוא המציא את חוק השלוש, שלפיו כל מה שאומרים שלוש פעמים הוא נכון. חוק השלוש התחבב מאד על הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט, ונראה לי שגם על פוליטיקאים רבים מאז.

אחד מהאנשים שמשתמשים בחוק השלוש, הוא יאיר נתניהו. בשבוע האחרון, למשל, נתניהו הודיע שישראל בשנות ה-90 היתה מדינה עם כלכלה "בסגנון סובייטי, סוציאליסטית פרימיטיבית, ובלי ייצוא – חוץ מתפוזים או משהו כזה".

אז לידיעתו של יאיר נתניהו: כלכלת ישראל מעולם לא נבנתה כמשק בסגנון סובייטי. וזה לא בזכות אבא שלו. זה בזכות החלטות שקיבלו בסוכנות היהודית, שנים לפני הקמת המדינה. באותה תקופה, חלק גדול מההנהגה היהודית אכן האמין ברעיונות סוציאליסטיים. אבל הם גם הבינו שאם הם רוצים להקים מדינה, הם יצטרכו הון, ושאת ההון הזה הם יצטרכו לגייס מיהודים שיש להם כסף.

לכן הם נאלצו להתפשר, כי יהודים שיש להם כסף לא משקיעים במקומות שבהם הם מפחדים מהממשלה. בתקופות מסוימות הממשלה אכן התערבה באופן משמעותי במשק, גם באופן ישיר וגם דרך ההסתדרות. אבל כל הזמן המשק הישראלי היה פתוח להשקעות של בעלי הון, וההתערבות של הממשלה במשק החלה להעלם החל מאמצע שנות ה- 80 בעקבות תוכנית הייצוב, בתקופות שבהן לראשי הממשלה קראו יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין.

עד כמה ישראל לא הייתה מדינה "בסגנון סובייטי" אפשר ללמוד מאי-השוויון. כבר ב- 1980, מדד ג'יני לאי שוויון בישראל היה כ-0.34, רק קצת פחות מהרמה בארה"ב באותה תקופה. זה ממש לא אופייני למשק בסגנון סובייטי שבו כולם די שווים, כי לכולם יש מעט מאד.

ודבר נוסף, אכן היו ימים שבהם כלכלת ישראל התבססה במידה רבה על ייצוא תפוזים. ב- 1950, כ-70% מהייצוא הישראלי היה חקלאי. אבל ב-1990 החקלאות כבר היוותה רק 16% מהייצוא. למעשה, כפי שאפשר לראות מהגרף המצורף, שמראה את התמורה לייצוא חקלאי במחירים קבועים, הייצוא החקלאי קטן באופן משמעותי בחצי הראשון של שנות ה- 1990. דווקא אחרי שבנימין נתניהו נבחר ב-1996, הייצוא החקלאי החל לגדול. כך שנתניהו דווקא טוב לתפוזים.

אני חושב שיש חשש אמיתי שאם יפרסמו את יאיר נתניהו אומר את מה שהוא אמר שלוש פעמים רצוף, למרות שהוא מודה שהוא לא כלכלן גדול, יהיו כבר לא מעט אנשים שיאמינו שזה אמת, למרות שלואיס קרול התכוון שחוק השלוש יתקיים רק בעולם שבו אין בכלל הגיון, לא בזה שבו אנחנו חיים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
אחד 17/11/2019 14:45
הגב לתגובה זו
ומייד
2.
ביבי הקומומוניסט 17/11/2019 14:27
הגב לתגובה זו
נכנע ליחימוביצים עם העלאת מס הבורסה (היא רצתה 30%) סירב למכור את כיל מפחד ההפגנות מביא תוכניות קומוניסטיות כמו מחיר למשתכן מתערב בשוק החופשי . סטלין היה גאה בו
1.
דני 17/11/2019 14:15
הגב לתגובה זו
לא בטוח שתשובה מדעית לקופיף שהצליח לדבר היא התשובה היעילה ביותר

איור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר | 27/12/2025 12:30

נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.

להמשך הכתבה לחץ כאן