נתניהו טוב לתפוזים
לואיס קרול, הסופר שכתב את אליס בארץ הפלאות, כתב גם ספר נפלא בשם "ציד הסנרק." בספר הזה, הוא המציא את חוק השלוש, שלפיו כל מה שאומרים שלוש פעמים הוא נכון. חוק השלוש התחבב מאד על הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזוולט, ונראה לי שגם על פוליטיקאים רבים מאז.
אחד מהאנשים שמשתמשים בחוק השלוש, הוא יאיר נתניהו. בשבוע האחרון, למשל, נתניהו הודיע שישראל בשנות ה-90 היתה מדינה עם כלכלה "בסגנון סובייטי, סוציאליסטית פרימיטיבית, ובלי ייצוא – חוץ מתפוזים או משהו כזה".
אז לידיעתו של יאיר נתניהו: כלכלת ישראל מעולם לא נבנתה כמשק בסגנון סובייטי. וזה לא בזכות אבא שלו. זה בזכות החלטות שקיבלו בסוכנות היהודית, שנים לפני הקמת המדינה. באותה תקופה, חלק גדול מההנהגה היהודית אכן האמין ברעיונות סוציאליסטיים. אבל הם גם הבינו שאם הם רוצים להקים מדינה, הם יצטרכו הון, ושאת ההון הזה הם יצטרכו לגייס מיהודים שיש להם כסף.
לכן הם נאלצו להתפשר, כי יהודים שיש להם כסף לא משקיעים במקומות שבהם הם מפחדים מהממשלה. בתקופות מסוימות הממשלה אכן התערבה באופן משמעותי במשק, גם באופן ישיר וגם דרך ההסתדרות. אבל כל הזמן המשק הישראלי היה פתוח להשקעות של בעלי הון, וההתערבות של הממשלה במשק החלה להעלם החל מאמצע שנות ה- 80 בעקבות תוכנית הייצוב, בתקופות שבהן לראשי הממשלה קראו יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין.
- האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
- איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כמה ישראל לא הייתה מדינה "בסגנון סובייטי" אפשר ללמוד מאי-השוויון. כבר ב- 1980, מדד ג'יני לאי שוויון בישראל היה כ-0.34, רק קצת פחות מהרמה בארה"ב באותה תקופה. זה ממש לא אופייני למשק בסגנון סובייטי שבו כולם די שווים, כי לכולם יש מעט מאד.
ודבר נוסף, אכן היו ימים שבהם כלכלת ישראל התבססה במידה רבה על ייצוא תפוזים. ב- 1950, כ-70% מהייצוא הישראלי היה חקלאי. אבל ב-1990 החקלאות כבר היוותה רק 16% מהייצוא. למעשה, כפי שאפשר לראות מהגרף המצורף, שמראה את התמורה לייצוא חקלאי במחירים קבועים, הייצוא החקלאי קטן באופן משמעותי בחצי הראשון של שנות ה- 1990. דווקא אחרי שבנימין נתניהו נבחר ב-1996, הייצוא החקלאי החל לגדול. כך שנתניהו דווקא טוב לתפוזים.
אני חושב שיש חשש אמיתי שאם יפרסמו את יאיר נתניהו אומר את מה שהוא אמר שלוש פעמים רצוף, למרות שהוא מודה שהוא לא כלכלן גדול, יהיו כבר לא מעט אנשים שיאמינו שזה אמת, למרות שלואיס קרול התכוון שחוק השלוש יתקיים רק בעולם שבו אין בכלל הגיון, לא בזה שבו אנחנו חיים.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- 3.אחד 17/11/2019 14:45הגב לתגובה זוומייד
- 2.ביבי הקומומוניסט 17/11/2019 14:27הגב לתגובה זונכנע ליחימוביצים עם העלאת מס הבורסה (היא רצתה 30%) סירב למכור את כיל מפחד ההפגנות מביא תוכניות קומוניסטיות כמו מחיר למשתכן מתערב בשוק החופשי . סטלין היה גאה בו
- 1.דני 17/11/2019 14:15הגב לתגובה זולא בטוח שתשובה מדעית לקופיף שהצליח לדבר היא התשובה היעילה ביותר
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
