משהו לא טוב קורה בסקטור רשתות האופנה בבורסת אחוזת-בית, לראשונה מזה זמן רב, כל ארבע חברות האופנה הציבוריות חתמו את הרבעון הראשון בהפסדים צורמים בהיקף מצטבר של כ-41 מיליון שקל. ברשת פוקס -2.17% הסתכמו ההפסדים ב-19.6 מיליון שקל, בגולף -0.82% הסתכם ההפסד ב-16.7 מיליון שקל, קסטרו 1.51%  עברה להפסד של 2 מיליון שקל וקבוצת בריל -4.29% חתמה את הרבעון בהפסד של 2.5 מיליון שקל.

אמנם, מבצעי המכירות לקראת חג הפסח נפלו השנה ברבעון השני, דבר שמסביר את ביצועי החסר, בשורת ההכנסות והרווח. אך ניתן להעריך כי לגבי חלק מהחברות, עיתוי הפסח אינו יכול להיות ההסבר היחידי. במסמך זה ננסה לבחון מהם האתגרים העסקיים העומדים בפני רשתות האופנה, האם מגמת שחיקת הרווחים עתידה להמשך והאם התמחור הנוכחי של מניות הסקטור מהווה הזדמנות קנייה.

הוצאות שכירות

אחד הסעיפים המהותיים והכבדים ביותר, מיוחס להוצאות שכר הדירה והתשלומים השוטפים למרכזי הקניות. השיטה הדורסנית בה פועלים הקניונים גורסת ששכר הדירה החודשי ייגזר משיעור מהפדיון או מסכום קבוע - הגבוה מבניהם. כלומר, אם רשת מסוימת השיגה פדיון נאה בחודש מסוים עקב מבצע או קמפיין, הקניון נהנה מתשלום גבוה יותר. מנגד, במקרה של האטה כלכלית או מלחמה וירידה במכירות, הקניון מקבל את שכר הדירה הקבוע. בנוסף, הקניונים נהנים מכך שהרשתות משלמות להם דמי ניהול, המגלמים בתוכם את השמירה, האבטחה, הניקיון, התחזוקה ועוד.

חשוב לציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בכמות שטחי המסחר ביחס שאינו פרופורציונאלי לגידול באוכלוסייה ולכוח הקנייה של הצרכנים, דבר אשר הביא לכך שבעבור מרבית הרשתות אשר הרחיבו את פעילותן ופתחו סניפים בקניונים ומרכזי הקניות החדשים, חלה ירידה בפדיון לחנות, ובהתאם - ירידה ברווחיות.

• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
• הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוצאות שכר עבודה

ארבע רשתות השיווק שמנינו מעסיקות למעלה מ-10,000 עובדים. מרבית העובדים בענף משתכרים שכר מינימום או שכר הגבוה במעט משכר המינימום, כך שכל העלאה משמעותית בשכר העובדים משפיעה באופן ישיר על סעיף ההוצאות הקבועות והרווחים. בחודש אפריל 2015 עלה שכר המינימום ב-8% לרמה של 4,650 שקל, והוא צפוי להגיע לרמה של 5,300 שקל עד סוף שנת 2017.

אתרי מכירות מקוונים

המסחר האלקטרוני מציג גידול מתמשך ועקבי בהיקף פעילותו, ובמהלך שנת 2015 רכש הצרכן הישראלי פריטי ההלבשה והנעלה בסכום של כ-700 מיליון שקל. המסחר האלקטרוני פותח בפני הצרכנים היצע בלתי מוגבל של מותגים בינלאומיים במגוון רחב של דגמים, עיצובים ומחירים. תחום המכירות המקוונות מחייב את השחקנים המסורתיים בענף להציע מחירים תחרותיים.                                                       

שוק האופנה המקומי הוא שוק סגור, רווי ובעל חסמי כניסה גבוהים. מרבית החברות הישראליות שניסו את מזלן בחו"ל כשלו ונאלצו לחזור להתמקד בישראל. דבר זה מעיד על פוטנציאל ההתרחבות המוגבל של מותגים ישראליים מחוץ לגבולות המדינה. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד כי קברניטי רשתות ההלבשה ידעו לזהות את ההתפתחויות בענף, ולאמץ צעדי התייעלות אשר כללו בין היתר סגירת סניפים מפסידים, הרחבת מגוון המוצרים ועיבוי הנוכחות באתרי הקניות המקוונים.

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ...

אנו סבורים כי התמחור הנוכחי שבו נסחרות רשתות האופנה עשוי להוות הזדמנות השקעה מעניינת במניות אלו, שכן מחירי המניות מגלמים את מרבית הסיכונים התפעוליים שסקרנו. כך לדוגמה, לאחרונה דווח כי קרן ההשקעות הבריטית אייפקס צפויה לחתום על הסכם לרכישת 50% מרשת האופנה רנואר לפי שווי של 360 מיליון שקל. ניתן להעריך כי עסקה זו, אם תושלם, תהא הסנונית ראשונה בענף ההלבשה המנומנם.