נתוני התעסוקה בארה"ב: האם הם טובים או רעים לשוק?
נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי האחרון עוררו שוב את השאלה הקלאסית כמעט של ימים אלו, האם נתונים כלכליים שליליים טובים לשוק כי הם דוחים את העלאת הריבית, או רעים לשוק כי הם מעידים שהכלכלה מאטה את קצב צמיחתה?
כשהתברר שהמשק האמריקני הוסיף בחודש ספטמבר רק 142 אלף משרות, לעומת ציפיות השוק לתוספת של 203 אלף משרות נתוני התעסוקה הפתיעו כמובן לרעה ובאופן דרמטי למדי. השוק הגיב בשלילה מיד עם פרסום התוצאות, אולם די מהר החלו מספר ימים של עליות. אם אנחנו רוצים להצביע על השוק ולייחס את העליות או הירידות לנתוני התעסוקה, צריכים כמובן לסייג את האבחנה הזו. נתוני התעסוקה, דרמטיים ככל שיהיו, מתמזגים עם גורמים רבים, חלקם כלכליים וחלקם פסיכולוגיים, שפועלים מכיוונים שונים על השווקים.
ובכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על שוקי המניות בעולם, אנחנו יכולים לזהות נתון מעניין בהקשר של הריביות ושוק המניות. יפן היא המדינה היחידה בעולם עד כה, שלאורך זמן המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא חיובי. כלומר כשהריבית עולה - שוק המניות עולה, ולהיפך. בשאר המדינות המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא שלילי. כלומר כשהריבית עולה שוק המניות יורד, ולהיפך. כאשר הבנק המרכזי בארה"ב החליט בספטמבר שלא להעלות את הריבית, שוק המניות הגיב בשלילה. נראה שהפעילים בשוק כבר הפנימו לא רק את העלאת הריבית, אלא גם את העובדה שהעלאה מדודה טובה לכלכלה, ועד גבול מסוים טובה גם לשוק המניות. ככל שהריבית בארה"ב תישאר אפסית, אנחנו עלולים להגיע יותר ויותר למצב של יפן, בו מתקיים, כאמור, מתאם חיובי בין הריבית לשוק המניות, ופעילי השוק מייחלים להעלאת ריבית. גם ג'נט ילן יודעת את זה, ולכן היא שואפת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר.
להעלאת ריבית יש עוד שני אלמנטים חיוביים, הקטנת אי הוודאות סביב העניין הזה, שזו אי ודאות שאיננה טובה לשוק ההון, והעברת מסר לשוק, שהכלכלה מצדיקה ריבית יותר גבוהה מהריבית האפסית היום.
- שוק העבודה האמריקני נחלש: רק 22 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל־75 אלף
- שיא של 8 חודשים בבקשות השבועיות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשרים אלו, ומכיוון שילן מעוניינת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר, אי ההעלאה האחרונה ונתוני התעסוקה המאכזבים שפורסמו, מהווים אותות שליליים לשוק ההון. עם זאת, המסרים שעברו מנגידי הפד ממדינות שונות בדבר הסבירות הגבוהה להעלאת ריבית עוד השנה והתחזיות להעלאה מדודה בשנה הבאה, מעבירים לשוק המניות מסר חיובי לגבי הכלכלה האמריקנית והעולמית.
הנתון האחרון שיש לשים לב אליו, הוא העובדה שבארה"ב, כמו בחלק גדול ממדינות ה-OECD, המתאם השלילי הגבוה ביותר בין הריבית לשוק המניות מתקבל כשנתוני הריבית שנלקחים הינם שנתיים קודם לנתוני שוק המניות. כלומר במילים אחרות, לוקח לריבית שנתיים להשפיע על שוק המניות. יש לכך גם הסבר כלכלי שניתן לפרט אותו במאמר אחר, אבל אלה העובדות המתמטיות. המשמעות, שגם אם הריבית תעלה בקרוב באופן מדוד, לא צריך לחשוש מהשפעה שלילית משמעותית על שוק המניות בטווח הקרוב, וסביר להניח שהשוק יגיב לכך בחיוב. לאחר מספר העלאות ופער זמנים מהעלאה הראשונה, שוק המניות ייכנס לטווח המסוכן יותר. בהקשר הזה, נתון התעסוקה השלילי, כמו גם נתונים כלכליים שליליים נוספים אם יתפרסמו, מהווים חדשות לא טובות לשוק המניות גם בהקשר של האטה כלכלית, וגם בהקשר של אי העלאת ריבית ושימור אי הודאות האופף אותה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
