נתוני התעסוקה בארה"ב: האם הם טובים או רעים לשוק?
נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי האחרון עוררו שוב את השאלה הקלאסית כמעט של ימים אלו, האם נתונים כלכליים שליליים טובים לשוק כי הם דוחים את העלאת הריבית, או רעים לשוק כי הם מעידים שהכלכלה מאטה את קצב צמיחתה?
כשהתברר שהמשק האמריקני הוסיף בחודש ספטמבר רק 142 אלף משרות, לעומת ציפיות השוק לתוספת של 203 אלף משרות נתוני התעסוקה הפתיעו כמובן לרעה ובאופן דרמטי למדי. השוק הגיב בשלילה מיד עם פרסום התוצאות, אולם די מהר החלו מספר ימים של עליות. אם אנחנו רוצים להצביע על השוק ולייחס את העליות או הירידות לנתוני התעסוקה, צריכים כמובן לסייג את האבחנה הזו. נתוני התעסוקה, דרמטיים ככל שיהיו, מתמזגים עם גורמים רבים, חלקם כלכליים וחלקם פסיכולוגיים, שפועלים מכיוונים שונים על השווקים.
ובכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על שוקי המניות בעולם, אנחנו יכולים לזהות נתון מעניין בהקשר של הריביות ושוק המניות. יפן היא המדינה היחידה בעולם עד כה, שלאורך זמן המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא חיובי. כלומר כשהריבית עולה - שוק המניות עולה, ולהיפך. בשאר המדינות המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא שלילי. כלומר כשהריבית עולה שוק המניות יורד, ולהיפך. כאשר הבנק המרכזי בארה"ב החליט בספטמבר שלא להעלות את הריבית, שוק המניות הגיב בשלילה. נראה שהפעילים בשוק כבר הפנימו לא רק את העלאת הריבית, אלא גם את העובדה שהעלאה מדודה טובה לכלכלה, ועד גבול מסוים טובה גם לשוק המניות. ככל שהריבית בארה"ב תישאר אפסית, אנחנו עלולים להגיע יותר ויותר למצב של יפן, בו מתקיים, כאמור, מתאם חיובי בין הריבית לשוק המניות, ופעילי השוק מייחלים להעלאת ריבית. גם ג'נט ילן יודעת את זה, ולכן היא שואפת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר.
להעלאת ריבית יש עוד שני אלמנטים חיוביים, הקטנת אי הוודאות סביב העניין הזה, שזו אי ודאות שאיננה טובה לשוק ההון, והעברת מסר לשוק, שהכלכלה מצדיקה ריבית יותר גבוהה מהריבית האפסית היום.
- שוק העבודה האמריקני נחלש: רק 22 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל־75 אלף
- שיא של 8 חודשים בבקשות השבועיות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשרים אלו, ומכיוון שילן מעוניינת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר, אי ההעלאה האחרונה ונתוני התעסוקה המאכזבים שפורסמו, מהווים אותות שליליים לשוק ההון. עם זאת, המסרים שעברו מנגידי הפד ממדינות שונות בדבר הסבירות הגבוהה להעלאת ריבית עוד השנה והתחזיות להעלאה מדודה בשנה הבאה, מעבירים לשוק המניות מסר חיובי לגבי הכלכלה האמריקנית והעולמית.
הנתון האחרון שיש לשים לב אליו, הוא העובדה שבארה"ב, כמו בחלק גדול ממדינות ה-OECD, המתאם השלילי הגבוה ביותר בין הריבית לשוק המניות מתקבל כשנתוני הריבית שנלקחים הינם שנתיים קודם לנתוני שוק המניות. כלומר במילים אחרות, לוקח לריבית שנתיים להשפיע על שוק המניות. יש לכך גם הסבר כלכלי שניתן לפרט אותו במאמר אחר, אבל אלה העובדות המתמטיות. המשמעות, שגם אם הריבית תעלה בקרוב באופן מדוד, לא צריך לחשוש מהשפעה שלילית משמעותית על שוק המניות בטווח הקרוב, וסביר להניח שהשוק יגיב לכך בחיוב. לאחר מספר העלאות ופער זמנים מהעלאה הראשונה, שוק המניות ייכנס לטווח המסוכן יותר. בהקשר הזה, נתון התעסוקה השלילי, כמו גם נתונים כלכליים שליליים נוספים אם יתפרסמו, מהווים חדשות לא טובות לשוק המניות גם בהקשר של האטה כלכלית, וגם בהקשר של אי העלאת ריבית ושימור אי הודאות האופף אותה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
