נתוני התעסוקה בארה"ב: האם הם טובים או רעים לשוק?
נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי האחרון עוררו שוב את השאלה הקלאסית כמעט של ימים אלו, האם נתונים כלכליים שליליים טובים לשוק כי הם דוחים את העלאת הריבית, או רעים לשוק כי הם מעידים שהכלכלה מאטה את קצב צמיחתה?
כשהתברר שהמשק האמריקני הוסיף בחודש ספטמבר רק 142 אלף משרות, לעומת ציפיות השוק לתוספת של 203 אלף משרות נתוני התעסוקה הפתיעו כמובן לרעה ובאופן דרמטי למדי. השוק הגיב בשלילה מיד עם פרסום התוצאות, אולם די מהר החלו מספר ימים של עליות. אם אנחנו רוצים להצביע על השוק ולייחס את העליות או הירידות לנתוני התעסוקה, צריכים כמובן לסייג את האבחנה הזו. נתוני התעסוקה, דרמטיים ככל שיהיו, מתמזגים עם גורמים רבים, חלקם כלכליים וחלקם פסיכולוגיים, שפועלים מכיוונים שונים על השווקים.
ובכל זאת, כשאנחנו מסתכלים על שוקי המניות בעולם, אנחנו יכולים לזהות נתון מעניין בהקשר של הריביות ושוק המניות. יפן היא המדינה היחידה בעולם עד כה, שלאורך זמן המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא חיובי. כלומר כשהריבית עולה - שוק המניות עולה, ולהיפך. בשאר המדינות המתאם בין הריבית לשוק המניות הוא שלילי. כלומר כשהריבית עולה שוק המניות יורד, ולהיפך. כאשר הבנק המרכזי בארה"ב החליט בספטמבר שלא להעלות את הריבית, שוק המניות הגיב בשלילה. נראה שהפעילים בשוק כבר הפנימו לא רק את העלאת הריבית, אלא גם את העובדה שהעלאה מדודה טובה לכלכלה, ועד גבול מסוים טובה גם לשוק המניות. ככל שהריבית בארה"ב תישאר אפסית, אנחנו עלולים להגיע יותר ויותר למצב של יפן, בו מתקיים, כאמור, מתאם חיובי בין הריבית לשוק המניות, ופעילי השוק מייחלים להעלאת ריבית. גם ג'נט ילן יודעת את זה, ולכן היא שואפת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר.
להעלאת ריבית יש עוד שני אלמנטים חיוביים, הקטנת אי הוודאות סביב העניין הזה, שזו אי ודאות שאיננה טובה לשוק ההון, והעברת מסר לשוק, שהכלכלה מצדיקה ריבית יותר גבוהה מהריבית האפסית היום.
- שוק העבודה האמריקני נחלש: רק 22 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל־75 אלף
- שיא של 8 חודשים בבקשות השבועיות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהקשרים אלו, ומכיוון שילן מעוניינת להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר, אי ההעלאה האחרונה ונתוני התעסוקה המאכזבים שפורסמו, מהווים אותות שליליים לשוק ההון. עם זאת, המסרים שעברו מנגידי הפד ממדינות שונות בדבר הסבירות הגבוהה להעלאת ריבית עוד השנה והתחזיות להעלאה מדודה בשנה הבאה, מעבירים לשוק המניות מסר חיובי לגבי הכלכלה האמריקנית והעולמית.
הנתון האחרון שיש לשים לב אליו, הוא העובדה שבארה"ב, כמו בחלק גדול ממדינות ה-OECD, המתאם השלילי הגבוה ביותר בין הריבית לשוק המניות מתקבל כשנתוני הריבית שנלקחים הינם שנתיים קודם לנתוני שוק המניות. כלומר במילים אחרות, לוקח לריבית שנתיים להשפיע על שוק המניות. יש לכך גם הסבר כלכלי שניתן לפרט אותו במאמר אחר, אבל אלה העובדות המתמטיות. המשמעות, שגם אם הריבית תעלה בקרוב באופן מדוד, לא צריך לחשוש מהשפעה שלילית משמעותית על שוק המניות בטווח הקרוב, וסביר להניח שהשוק יגיב לכך בחיוב. לאחר מספר העלאות ופער זמנים מהעלאה הראשונה, שוק המניות ייכנס לטווח המסוכן יותר. בהקשר הזה, נתון התעסוקה השלילי, כמו גם נתונים כלכליים שליליים נוספים אם יתפרסמו, מהווים חדשות לא טובות לשוק המניות גם בהקשר של האטה כלכלית, וגם בהקשר של אי העלאת ריבית ושימור אי הודאות האופף אותה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
