הסיכוי שהבורסות יגלשו לשוק דובי - הנה הנתונים

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, על הפאניקה שחוו השווקים, העליות והעתיד - האם אנחנו בדרך למשבר פיננסי נוסף?

נושאים בכתבה משבר סין

לעת עתה השווקים הפיננסיים נרגעו לאחר הירידות החדות שפקדו אותם. כולם שואלים שאלה שאיש לא באמת יכול לדעת עליה את תשובה - האם האפיזודה הנוכחית הסתיימה כמו כל הירידות הקודמות בשוקי המניות שהיו בשנים האחרונות, כשהירידות הפכו די מהר לעליות? אם ננסה לנתח את הגורמים לצורך גיבוש הערכות, צריכים לציין שהרעה במצב הכלכלות המתפתחות, בפרט הסינית, צפויה להקרין לרעה על הכלכלות המפותחות בהמשך השנה. חברות רבות בארה"ב ואירופה כבר מדווחות על הירידה בפעילותן של המדינות אשר צפויה להחריף בחודשים הקרובים בעקבות האירועים האחרונים. התוצר במדינות המפותחות חשוף בכ-6% למדינות המתפתחות, כאשר אירופה ויפן חשופות יותר מארה"ב. המשקל הגבוה ביותר מתוך סך היצוא שחשוף לסין נמצא באוסטרליה, בה הוא מגיע לכמעט שליש, דרום קוריאה, צ'ילה ויפן.

היקף היבוא למדינות המתפתחות כבר ירד בשיעור של כ-10% במונחים שנתיים בחצי השנה האחרונה לעומת המחצית השנייה של 2014. גם היצוא ממדינות אלה נמצא בירידה. בסין עצמה הפגיעה בצריכה הפרטית כבר באה לידי ביטוי בירידה חדה במכירות המכוניות הפרטיות בחודש יולי. מתחילת יולי, קונצנזוס התחזיות לצמיחה בכלכלה עולמית בשנת 2015 בבלומברג הספיק לרדת פעמיים מ-3.2% ל-3%. לפיכך, ירידה מסוימת בשווי המניות של החברות במערב מוצדקת מבחינה כלכלית. האם מדובר במעבר לשוק דובי ממושך? הנסיבות הקיימות לא תומכות בכךמה הסיכוי  שהשווקים יתהפכו למגמה שלילית ארוכת הטווח. קודם כל, למרות ההאטה בכלכלה, המשק הסיני לא נמצא במשבר ואף לא קרוב אליו, לפי הדו"ח המקיף של משלחת קרן המטבע בשבוע שעבר. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים וממליץ לסינים להמשיך ברפורמות שאמורות להאט את קצב הצמיחה, אך גם להוריד את הסיכון למשבר בטווח הבינוני והארוך. לגבי הסיכון למשבר בטווח הקצר, הדו"ח קובע שהוא נמוך בגלל האמצעים הרבים שיש לרשויות לשימוש בכלים המוניטאריים והפיסקאליים. כל עוד כלכלת סין רק מאיטה ואינה נכנסת למשבר כלכלי ופיננסי עמוק, זה לא אמור לגרום למפנה בשווקים. כדי שהשוק יהפוך לדובי, רווחיות החברות צריכה לרדת לאורך זמן. זה יכול לקרות במידה והמדינות המפותחות יכנסו לתקופה של האטה או אף מיתון. לא נראה שהמצב במדינות אלה דומה לכך, להפך - הכלכלות המערביות כמו ארה"ב ואירופה, אף מתחזקות בתקופה האחרונה, כפי שראינו מנתוני הצמיחה בארה"ב שזינקו ל-3.7% ברבעון השני. סיבה נוספת לשינוי שלילי בשווקים יכול להיות משבר תוך פיצוץ בועה מספיק גדולה בשוק הפיננסי או הנדל"ן, כפי שקרה מספר פעמים בעשורים האחרונים. בסין קיים סיכון כזה, אולם כפי שאמרנו, קרן המטבע לא מאמינה שסיכון זה אכן יתממש. במדינות המערביות אין כעת בועה בשוקי הנדל"ן, באשראי או בשווקים פיננסיים, לפחות לא גדולה. לכן, גם זה לא אמור לייצר משבר מספיק גדול כדי להבריח "שורים" ולהביא "דובים". כמו כן, גם מצב של ריבית נמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה ממשיך לתמוך בשווקים. בנסיבות האחרונות, אחרי ירידות חדות במחירי הסחורות וטלטלה בשווקים הפיננסיים, הפד האמריקני לא ימהר להתחיל להעלות ריבית. לסיכום, התאמת השווקים לנסיבות הכלכליות פחות חיוביות במדינות המתפתחות - נכון, אך לא ניתן לקרוא לזה שוק דובי. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ללא 01/09/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    ומה זה משנה איך קוראים לשוק אם הוא ממשיך לרדת???
  • 3.
    פיני 31/08/2015 20:57
    הגב לתגובה זו
    התמ"ג הארקאי עלה ב3 % בשנה . *6 שווה 18% . אז איך הבורסה עלתה ב190% . האם זו לא בועה ? השכר הממוצע לא עלה בכלל . אז איך מחירי הנדל"ן קפצו ב100% . אז זו לא בועה המתודלקת באשראי זול ללא הבחנה. הסוף יהי כמו שתמיד היה התרסקות ואינפלציה.
  • 2.
    דניאל 30/08/2015 17:17
    הגב לתגובה זו
    מדהים שמשלמים לאפס כזה...זאת הסיבה למה מיטב דש תמשיך לאבד גובה בעתיד
  • 1.
    משה 30/08/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
    הסקירות שלך בעלות אופי כלכלי,ומי שעוקב לצערי אתה לא פוגע.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.