הסיכוי שהבורסות יגלשו לשוק דובי - הנה הנתונים
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, על הפאניקה שחוו השווקים, העליות והעתיד - האם אנחנו בדרך למשבר פיננסי נוסף?
לעת עתה השווקים הפיננסיים נרגעו לאחר הירידות החדות שפקדו אותם. כולם שואלים שאלה שאיש לא באמת יכול לדעת עליה את תשובה - האם האפיזודה הנוכחית הסתיימה כמו כל הירידות הקודמות בשוקי המניות שהיו בשנים האחרונות, כשהירידות הפכו די מהר לעליות? אם ננסה לנתח את הגורמים לצורך גיבוש הערכות, צריכים לציין שהרעה במצב הכלכלות המתפתחות, בפרט הסינית, צפויה להקרין לרעה על הכלכלות המפותחות בהמשך השנה. חברות רבות בארה"ב ואירופה כבר מדווחות על הירידה בפעילותן של המדינות אשר צפויה להחריף בחודשים הקרובים בעקבות האירועים האחרונים. התוצר במדינות המפותחות חשוף בכ-6% למדינות המתפתחות, כאשר אירופה ויפן חשופות יותר מארה"ב. המשקל הגבוה ביותר מתוך סך היצוא שחשוף לסין נמצא באוסטרליה, בה הוא מגיע לכמעט שליש, דרום קוריאה, צ'ילה ויפן.
היקף היבוא למדינות המתפתחות כבר ירד בשיעור של כ-10% במונחים שנתיים בחצי השנה האחרונה לעומת המחצית השנייה של 2014. גם היצוא ממדינות אלה נמצא בירידה. בסין עצמה הפגיעה בצריכה הפרטית כבר באה לידי ביטוי בירידה חדה במכירות המכוניות הפרטיות בחודש יולי. מתחילת יולי, קונצנזוס התחזיות לצמיחה בכלכלה עולמית בשנת 2015 בבלומברג הספיק לרדת פעמיים מ-3.2% ל-3%. לפיכך, ירידה מסוימת בשווי המניות של החברות במערב מוצדקת מבחינה כלכלית. האם מדובר במעבר לשוק דובי ממושך? הנסיבות הקיימות לא תומכות בכךמה הסיכוי שהשווקים יתהפכו למגמה שלילית ארוכת הטווח. קודם כל, למרות ההאטה בכלכלה, המשק הסיני לא נמצא במשבר ואף לא קרוב אליו, לפי הדו"ח המקיף של משלחת קרן המטבע בשבוע שעבר. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים וממליץ לסינים להמשיך ברפורמות שאמורות להאט את קצב הצמיחה, אך גם להוריד את הסיכון למשבר בטווח הבינוני והארוך. לגבי הסיכון למשבר בטווח הקצר, הדו"ח קובע שהוא נמוך בגלל האמצעים הרבים שיש לרשויות לשימוש בכלים המוניטאריים והפיסקאליים. כל עוד כלכלת סין רק מאיטה ואינה נכנסת למשבר כלכלי ופיננסי עמוק, זה לא אמור לגרום למפנה בשווקים. כדי שהשוק יהפוך לדובי, רווחיות החברות צריכה לרדת לאורך זמן. זה יכול לקרות במידה והמדינות המפותחות יכנסו לתקופה של האטה או אף מיתון. לא נראה שהמצב במדינות אלה דומה לכך, להפך - הכלכלות המערביות כמו ארה"ב ואירופה, אף מתחזקות בתקופה האחרונה, כפי שראינו מנתוני הצמיחה בארה"ב שזינקו ל-3.7% ברבעון השני. סיבה נוספת לשינוי שלילי בשווקים יכול להיות משבר תוך פיצוץ בועה מספיק גדולה בשוק הפיננסי או הנדל"ן, כפי שקרה מספר פעמים בעשורים האחרונים. בסין קיים סיכון כזה, אולם כפי שאמרנו, קרן המטבע לא מאמינה שסיכון זה אכן יתממש. במדינות המערביות אין כעת בועה בשוקי הנדל"ן, באשראי או בשווקים פיננסיים, לפחות לא גדולה. לכן, גם זה לא אמור לייצר משבר מספיק גדול כדי להבריח "שורים" ולהביא "דובים". כמו כן, גם מצב של ריבית נמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה ממשיך לתמוך בשווקים. בנסיבות האחרונות, אחרי ירידות חדות במחירי הסחורות וטלטלה בשווקים הפיננסיים, הפד האמריקני לא ימהר להתחיל להעלות ריבית. לסיכום, התאמת השווקים לנסיבות הכלכליות פחות חיוביות במדינות המתפתחות - נכון, אך לא ניתן לקרוא לזה שוק דובי. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.ללא 01/09/2015 10:33הגב לתגובה זוומה זה משנה איך קוראים לשוק אם הוא ממשיך לרדת???
- 3.פיני 31/08/2015 20:57הגב לתגובה זוהתמ"ג הארקאי עלה ב3 % בשנה . *6 שווה 18% . אז איך הבורסה עלתה ב190% . האם זו לא בועה ? השכר הממוצע לא עלה בכלל . אז איך מחירי הנדל"ן קפצו ב100% . אז זו לא בועה המתודלקת באשראי זול ללא הבחנה. הסוף יהי כמו שתמיד היה התרסקות ואינפלציה.
- 2.דניאל 30/08/2015 17:17הגב לתגובה זומדהים שמשלמים לאפס כזה...זאת הסיבה למה מיטב דש תמשיך לאבד גובה בעתיד
- 1.משה 30/08/2015 14:02הגב לתגובה זוהסקירות שלך בעלות אופי כלכלי,ומי שעוקב לצערי אתה לא פוגע.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
