הסיכוי שהבורסות יגלשו לשוק דובי - הנה הנתונים

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, על הפאניקה שחוו השווקים, העליות והעתיד - האם אנחנו בדרך למשבר פיננסי נוסף?

נושאים בכתבה משבר סין

לעת עתה השווקים הפיננסיים נרגעו לאחר הירידות החדות שפקדו אותם. כולם שואלים שאלה שאיש לא באמת יכול לדעת עליה את תשובה - האם האפיזודה הנוכחית הסתיימה כמו כל הירידות הקודמות בשוקי המניות שהיו בשנים האחרונות, כשהירידות הפכו די מהר לעליות? אם ננסה לנתח את הגורמים לצורך גיבוש הערכות, צריכים לציין שהרעה במצב הכלכלות המתפתחות, בפרט הסינית, צפויה להקרין לרעה על הכלכלות המפותחות בהמשך השנה. חברות רבות בארה"ב ואירופה כבר מדווחות על הירידה בפעילותן של המדינות אשר צפויה להחריף בחודשים הקרובים בעקבות האירועים האחרונים. התוצר במדינות המפותחות חשוף בכ-6% למדינות המתפתחות, כאשר אירופה ויפן חשופות יותר מארה"ב. המשקל הגבוה ביותר מתוך סך היצוא שחשוף לסין נמצא באוסטרליה, בה הוא מגיע לכמעט שליש, דרום קוריאה, צ'ילה ויפן.

היקף היבוא למדינות המתפתחות כבר ירד בשיעור של כ-10% במונחים שנתיים בחצי השנה האחרונה לעומת המחצית השנייה של 2014. גם היצוא ממדינות אלה נמצא בירידה. בסין עצמה הפגיעה בצריכה הפרטית כבר באה לידי ביטוי בירידה חדה במכירות המכוניות הפרטיות בחודש יולי. מתחילת יולי, קונצנזוס התחזיות לצמיחה בכלכלה עולמית בשנת 2015 בבלומברג הספיק לרדת פעמיים מ-3.2% ל-3%. לפיכך, ירידה מסוימת בשווי המניות של החברות במערב מוצדקת מבחינה כלכלית. האם מדובר במעבר לשוק דובי ממושך? הנסיבות הקיימות לא תומכות בכךמה הסיכוי  שהשווקים יתהפכו למגמה שלילית ארוכת הטווח. קודם כל, למרות ההאטה בכלכלה, המשק הסיני לא נמצא במשבר ואף לא קרוב אליו, לפי הדו"ח המקיף של משלחת קרן המטבע בשבוע שעבר. הדו"ח מצביע על אתגרים רבים וממליץ לסינים להמשיך ברפורמות שאמורות להאט את קצב הצמיחה, אך גם להוריד את הסיכון למשבר בטווח הבינוני והארוך. לגבי הסיכון למשבר בטווח הקצר, הדו"ח קובע שהוא נמוך בגלל האמצעים הרבים שיש לרשויות לשימוש בכלים המוניטאריים והפיסקאליים. כל עוד כלכלת סין רק מאיטה ואינה נכנסת למשבר כלכלי ופיננסי עמוק, זה לא אמור לגרום למפנה בשווקים. כדי שהשוק יהפוך לדובי, רווחיות החברות צריכה לרדת לאורך זמן. זה יכול לקרות במידה והמדינות המפותחות יכנסו לתקופה של האטה או אף מיתון. לא נראה שהמצב במדינות אלה דומה לכך, להפך - הכלכלות המערביות כמו ארה"ב ואירופה, אף מתחזקות בתקופה האחרונה, כפי שראינו מנתוני הצמיחה בארה"ב שזינקו ל-3.7% ברבעון השני. סיבה נוספת לשינוי שלילי בשווקים יכול להיות משבר תוך פיצוץ בועה מספיק גדולה בשוק הפיננסי או הנדל"ן, כפי שקרה מספר פעמים בעשורים האחרונים. בסין קיים סיכון כזה, אולם כפי שאמרנו, קרן המטבע לא מאמינה שסיכון זה אכן יתממש. במדינות המערביות אין כעת בועה בשוקי הנדל"ן, באשראי או בשווקים פיננסיים, לפחות לא גדולה. לכן, גם זה לא אמור לייצר משבר מספיק גדול כדי להבריח "שורים" ולהביא "דובים". כמו כן, גם מצב של ריבית נמוכה והיעדר אלטרנטיבות השקעה ממשיך לתמוך בשווקים. בנסיבות האחרונות, אחרי ירידות חדות במחירי הסחורות וטלטלה בשווקים הפיננסיים, הפד האמריקני לא ימהר להתחיל להעלות ריבית. לסיכום, התאמת השווקים לנסיבות הכלכליות פחות חיוביות במדינות המתפתחות - נכון, אך לא ניתן לקרוא לזה שוק דובי. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ללא 01/09/2015 10:33
    הגב לתגובה זו
    ומה זה משנה איך קוראים לשוק אם הוא ממשיך לרדת???
  • 3.
    פיני 31/08/2015 20:57
    הגב לתגובה זו
    התמ"ג הארקאי עלה ב3 % בשנה . *6 שווה 18% . אז איך הבורסה עלתה ב190% . האם זו לא בועה ? השכר הממוצע לא עלה בכלל . אז איך מחירי הנדל"ן קפצו ב100% . אז זו לא בועה המתודלקת באשראי זול ללא הבחנה. הסוף יהי כמו שתמיד היה התרסקות ואינפלציה.
  • 2.
    דניאל 30/08/2015 17:17
    הגב לתגובה זו
    מדהים שמשלמים לאפס כזה...זאת הסיבה למה מיטב דש תמשיך לאבד גובה בעתיד
  • 1.
    משה 30/08/2015 14:02
    הגב לתגובה זו
    הסקירות שלך בעלות אופי כלכלי,ומי שעוקב לצערי אתה לא פוגע.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.