דו"ח התעסוקה האמריקני - נקודת המפנה של המדיניות בארה"ב

אמיר ארגמן, אנליסט המאקרו של אופנהיימר, על דו"ח התעסוקה האחרון. כיצד תגיב כלכלת ארה"ב לנתונים?
אמיר ארגמן | (2)
בחודשים האחרונים כתבתי לא פעם כי הנתונים בארה"ב נחלשים בצורה משמעותית כמעט בכל הגזרות, למעט שוק העבודה. זה האחרון הציג מספרים יפים בחצי שנה האחרונה, באופן שאפילו דוח בינוני בחודש פברואר 2015 לא ממש השפיע על התחושה כי שוק העבודה שינה כיוון. זו בדיוק הסיבה שדוח חודש מארס 2015 החלש יהווה אולי נקודת  מפנה בהיבט של המדיניות הכלכלית שנראה בחודשים הקרובים.   נתחיל בנתוני הדוח:
  • המשק האמריקני הוסיף 126 אלף משרות בחודש מארס 2015, מספר נמוך לכל הדעות והנמוך מאז דצמבר 2013. אם לא די בכך, נתוני החודשיים הקודמים אף עודכנו כלפי מטה ב-69 אלף משרות (ממוצע שלושת החודשים האחרונים ירד מ-200 אלף ועומד על 197 אלף). נציין כי השוק ציפה למספר גבוה משמעותית של כרבע מיליון משרות.
  • שיעור האבטלה נותר בעינו על 5.5%.
  • החולשה לא באה לידי ביטוי רק במספר המשרות, אלא כמעט בכל מאפיין אחר של הדוח.
  • הבשורה החיובית היחידה אולי היא עלייה נאה בשכר השעתי הממוצע לשעה (נומינאלי) בהיקף של 0.3%.
  • זה קוזז עם ירידה בהיקף השעות השבועיות מ 34.6 ל 34.5.
  • תוספת ההכנסה הנומינאלית לצרכן האמריקני עמדה במארס 2015 על 0.1% בלבד. זהו קצב שבניכוי אינפלציית ליבה מהווה שנוי ריאלי שלילי בשכר. בהחלט לא סימן של עוצמה במשק האמריקני.
  • נתוני התעסוקה בסקטורים השונים היו בעייתיים ביותר: הסקטור היצרני הראה ירידה של 13 אלף משרות, כמו גם סקטור הייצור והבנייה שהיו עם מספר שלילי נמוך. מעט המשרות שכן נוצרו היו בסקטורים השירותיים, כשהממשלה לא משפיעה באופן מהותי החודש.
  • כוח העבודה האמריקני ממשיך להתכווץ ומספר האנשים שלא בכוח העבודה עולה ב-96 אלף איש נוספים (כבר מעל ל-93 מיליון אמריקניים לא נמצאים בשוק העבודה). המשמעות היא ששיעור ההשתתפות ירד שוב מ-62.8% ל-62.7%, אחד ממאפייני שוק העבודה המכוערים ביותר שמלווים את ארה"ב בשנים האחרונות. 

משמעויות:

  • קודם כל כבר קראתי האשמות לגבי הגורם - מזג האוויר כמובן! לעניין זה חשוב לציין כי ישנם נתונים לגבי מספר האנשים ש"נעדרים ממקום העבודה בגלל מזג האוויר". נראה כי הנתונים של החודשיים האחרונים היו סבירים ונמוכים משנים קודמות, כך שהאשמה היא לא במזג האוויר. מה גם שהנתונים היו חלשים כמעט בכל המדינות, כולל באלו המתאפיין במזג אוויר נוח וחם. אם לא די בכך יש להזכיר כי מזג האוויר במארס היה כבר נוח יותר מזה של פברואר, כך שניתן לשלול בהרבה אופנים את עניין אשמת מזג האוויר. בלי שום קשר, כבר ציינתי באחד מהפרסומים הקודמים כי הפד עצמו ערך מחקר על עניין השפעת מזג האוויר על שוק התעסוקה והוא מצא כי ההשפעה אפסית. זה אגב, לא ימנע מהפד עצמו להאשים את מזג האוויר בעתיד.
  • למרות שמדובר בדוח שני ברציפות של חולשה יחסית בשוק התעסוקה חשוב לציין כי נדרשים עוד חודש או חודשיים בשביל להבין האם השתנתה המגמה באופן משמעותי.
  • נכון לעתה, אין לי ספק כי הדופק במסדרונות הפד הגביר קצב והדילמה שלפתחם גדולה ביותר.
  • אני בטוח שזה יכה אתכם בהלם אם אציין כי השוק צופה כרגע העלאת ריבית ראשונה בעוד 8.5 חודשים (היינו ב-6 חודשים לפני שבועיים). המשמעות היא העלאה ראשונה ממש בסוף 2015. עוד דחיפה קלה ואנחנו מדלגים מעל 2015 עם ריבית אפס (לפי ציפיות השוק כמובן). 

בשורה התחתונה, ניתוח מאקרו אינו דבר פשוט, ובייחוד לא הנסיון להבין ולקרוא על מגמות מבניות תוך התעלמות מרעשים של נתונים וסטטיסטיקה. כלכלת ארה"ב מתאפיינת בתהליכים בעייתיים ביותר שלא טופלו מאז המשבר. חשוב לזכור שגם אם מדובר במדינה הבריאה ביותר בעולם המערבי (והיא לא), זה לא אומר שאין לה בעיות משמעותיות. שוק העבודה הראה על מגמה חיובית ביותר מאז סוף 2014, אולם כעת נראה כי אנו בנסיגה ממגמה זו. המשתנה החשוב ביותר לעניין זה הוא ההשפעה האפשרית של הנתונים על הדבר היחיד שחשוב כעת - מדיניות הפד. 

גולדמן סאקס היטיבו לבטא את המשמעויות של דוח התעסוקה בדוח שפרסמו בסוף השבוע עם המסר: We believe that the right policy would be to put hikes on hold for now." כולכם יודעים כי הערכתי כבר בעבר שההתאוששות של כלכלת ארה"ב רעועה ולא תחזיק זמן רב, ולכן הפד יימנע מתהליך של העלאת ריבית. בנסיבות מסוימות של החלשות כלכלית והמשך תהליך מלחמת המטבעות, אף הערכתי כי לא מן הנמנע שנראה צעדים מרחיבים נוספים של הפד (QE4?). הדוח של יום שישי לקח אותנו צעד לכיוון זה. אני יודע כי רבים חושבים כי הפד יחל בתהליך הצמצום במנותק מן הנתונים ועל אף חולשה אפשרית בכלכלה/בשווקים. לעניין זה אציין כי הדבר ייתכן, אבל לא משקף את רוחו ומעשיו של הפד בשנים האחרונות.   אם תהליך ההחלשות יימשך והצפי להעלאת ריבית יתרחק, ייתכנו לכך כמובן השלכות משמעותיות מבחינת השווקים. בין היתר ניתן לציין היפוך של מגמה באירו-דולר, תשואת חסר של אירופה על ארה"ב, המשך הירידה בתשואות הממשלתיות (לפחות עד לתחילת פעולה של הפד), התאוששות מסויימת של הסחורות וכיוב'. מתוך שכנוע עצמי, ייתכן שלאמיצים שבין המשקיעים נכון כבר להזיז כמה כלים לכיוון זה, אם כי בהחלט ייתכן ונכון לחכות עוד קצת לפני פעולה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי ברנשטין 12/04/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא מתחבר לרעשי הרקע מזג אוירמה לגבי סקטור השירותים שדווקא שם רואים התאוששות יפה הן בצד הצריכה והן עליות מחיריםאשמח באם תתייחסנדבר
  • 1.
    השפוי היחידי בין האנליסטים השווריים באתר (ל"ת)
    מבין ומעריך 06/04/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.