דו"ח התעסוקה האמריקני - נקודת המפנה של המדיניות בארה"ב

אמיר ארגמן, אנליסט המאקרו של אופנהיימר, על דו"ח התעסוקה האחרון. כיצד תגיב כלכלת ארה"ב לנתונים?
אמיר ארגמן | (2)
בחודשים האחרונים כתבתי לא פעם כי הנתונים בארה"ב נחלשים בצורה משמעותית כמעט בכל הגזרות, למעט שוק העבודה. זה האחרון הציג מספרים יפים בחצי שנה האחרונה, באופן שאפילו דוח בינוני בחודש פברואר 2015 לא ממש השפיע על התחושה כי שוק העבודה שינה כיוון. זו בדיוק הסיבה שדוח חודש מארס 2015 החלש יהווה אולי נקודת  מפנה בהיבט של המדיניות הכלכלית שנראה בחודשים הקרובים.   נתחיל בנתוני הדוח:
  • המשק האמריקני הוסיף 126 אלף משרות בחודש מארס 2015, מספר נמוך לכל הדעות והנמוך מאז דצמבר 2013. אם לא די בכך, נתוני החודשיים הקודמים אף עודכנו כלפי מטה ב-69 אלף משרות (ממוצע שלושת החודשים האחרונים ירד מ-200 אלף ועומד על 197 אלף). נציין כי השוק ציפה למספר גבוה משמעותית של כרבע מיליון משרות.
  • שיעור האבטלה נותר בעינו על 5.5%.
  • החולשה לא באה לידי ביטוי רק במספר המשרות, אלא כמעט בכל מאפיין אחר של הדוח.
  • הבשורה החיובית היחידה אולי היא עלייה נאה בשכר השעתי הממוצע לשעה (נומינאלי) בהיקף של 0.3%.
  • זה קוזז עם ירידה בהיקף השעות השבועיות מ 34.6 ל 34.5.
  • תוספת ההכנסה הנומינאלית לצרכן האמריקני עמדה במארס 2015 על 0.1% בלבד. זהו קצב שבניכוי אינפלציית ליבה מהווה שנוי ריאלי שלילי בשכר. בהחלט לא סימן של עוצמה במשק האמריקני.
  • נתוני התעסוקה בסקטורים השונים היו בעייתיים ביותר: הסקטור היצרני הראה ירידה של 13 אלף משרות, כמו גם סקטור הייצור והבנייה שהיו עם מספר שלילי נמוך. מעט המשרות שכן נוצרו היו בסקטורים השירותיים, כשהממשלה לא משפיעה באופן מהותי החודש.
  • כוח העבודה האמריקני ממשיך להתכווץ ומספר האנשים שלא בכוח העבודה עולה ב-96 אלף איש נוספים (כבר מעל ל-93 מיליון אמריקניים לא נמצאים בשוק העבודה). המשמעות היא ששיעור ההשתתפות ירד שוב מ-62.8% ל-62.7%, אחד ממאפייני שוק העבודה המכוערים ביותר שמלווים את ארה"ב בשנים האחרונות. 

משמעויות:

  • קודם כל כבר קראתי האשמות לגבי הגורם - מזג האוויר כמובן! לעניין זה חשוב לציין כי ישנם נתונים לגבי מספר האנשים ש"נעדרים ממקום העבודה בגלל מזג האוויר". נראה כי הנתונים של החודשיים האחרונים היו סבירים ונמוכים משנים קודמות, כך שהאשמה היא לא במזג האוויר. מה גם שהנתונים היו חלשים כמעט בכל המדינות, כולל באלו המתאפיין במזג אוויר נוח וחם. אם לא די בכך יש להזכיר כי מזג האוויר במארס היה כבר נוח יותר מזה של פברואר, כך שניתן לשלול בהרבה אופנים את עניין אשמת מזג האוויר. בלי שום קשר, כבר ציינתי באחד מהפרסומים הקודמים כי הפד עצמו ערך מחקר על עניין השפעת מזג האוויר על שוק התעסוקה והוא מצא כי ההשפעה אפסית. זה אגב, לא ימנע מהפד עצמו להאשים את מזג האוויר בעתיד.
  • למרות שמדובר בדוח שני ברציפות של חולשה יחסית בשוק התעסוקה חשוב לציין כי נדרשים עוד חודש או חודשיים בשביל להבין האם השתנתה המגמה באופן משמעותי.
  • נכון לעתה, אין לי ספק כי הדופק במסדרונות הפד הגביר קצב והדילמה שלפתחם גדולה ביותר.
  • אני בטוח שזה יכה אתכם בהלם אם אציין כי השוק צופה כרגע העלאת ריבית ראשונה בעוד 8.5 חודשים (היינו ב-6 חודשים לפני שבועיים). המשמעות היא העלאה ראשונה ממש בסוף 2015. עוד דחיפה קלה ואנחנו מדלגים מעל 2015 עם ריבית אפס (לפי ציפיות השוק כמובן). 

בשורה התחתונה, ניתוח מאקרו אינו דבר פשוט, ובייחוד לא הנסיון להבין ולקרוא על מגמות מבניות תוך התעלמות מרעשים של נתונים וסטטיסטיקה. כלכלת ארה"ב מתאפיינת בתהליכים בעייתיים ביותר שלא טופלו מאז המשבר. חשוב לזכור שגם אם מדובר במדינה הבריאה ביותר בעולם המערבי (והיא לא), זה לא אומר שאין לה בעיות משמעותיות. שוק העבודה הראה על מגמה חיובית ביותר מאז סוף 2014, אולם כעת נראה כי אנו בנסיגה ממגמה זו. המשתנה החשוב ביותר לעניין זה הוא ההשפעה האפשרית של הנתונים על הדבר היחיד שחשוב כעת - מדיניות הפד. 

גולדמן סאקס היטיבו לבטא את המשמעויות של דוח התעסוקה בדוח שפרסמו בסוף השבוע עם המסר: We believe that the right policy would be to put hikes on hold for now." כולכם יודעים כי הערכתי כבר בעבר שההתאוששות של כלכלת ארה"ב רעועה ולא תחזיק זמן רב, ולכן הפד יימנע מתהליך של העלאת ריבית. בנסיבות מסוימות של החלשות כלכלית והמשך תהליך מלחמת המטבעות, אף הערכתי כי לא מן הנמנע שנראה צעדים מרחיבים נוספים של הפד (QE4?). הדוח של יום שישי לקח אותנו צעד לכיוון זה. אני יודע כי רבים חושבים כי הפד יחל בתהליך הצמצום במנותק מן הנתונים ועל אף חולשה אפשרית בכלכלה/בשווקים. לעניין זה אציין כי הדבר ייתכן, אבל לא משקף את רוחו ומעשיו של הפד בשנים האחרונות.   אם תהליך ההחלשות יימשך והצפי להעלאת ריבית יתרחק, ייתכנו לכך כמובן השלכות משמעותיות מבחינת השווקים. בין היתר ניתן לציין היפוך של מגמה באירו-דולר, תשואת חסר של אירופה על ארה"ב, המשך הירידה בתשואות הממשלתיות (לפחות עד לתחילת פעולה של הפד), התאוששות מסויימת של הסחורות וכיוב'. מתוך שכנוע עצמי, ייתכן שלאמיצים שבין המשקיעים נכון כבר להזיז כמה כלים לכיוון זה, אם כי בהחלט ייתכן ונכון לחכות עוד קצת לפני פעולה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי ברנשטין 12/04/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא מתחבר לרעשי הרקע מזג אוירמה לגבי סקטור השירותים שדווקא שם רואים התאוששות יפה הן בצד הצריכה והן עליות מחיריםאשמח באם תתייחסנדבר
  • 1.
    השפוי היחידי בין האנליסטים השווריים באתר (ל"ת)
    מבין ומעריך 06/04/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר. 


מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.