דו"ח התעסוקה האמריקני - נקודת המפנה של המדיניות בארה"ב
- המשק האמריקני הוסיף 126 אלף משרות בחודש מארס 2015, מספר נמוך לכל הדעות והנמוך מאז דצמבר 2013. אם לא די בכך, נתוני החודשיים הקודמים אף עודכנו כלפי מטה ב-69 אלף משרות (ממוצע שלושת החודשים האחרונים ירד מ-200 אלף ועומד על 197 אלף). נציין כי השוק ציפה למספר גבוה משמעותית של כרבע מיליון משרות.
- שיעור האבטלה נותר בעינו על 5.5%.
- החולשה לא באה לידי ביטוי רק במספר המשרות, אלא כמעט בכל מאפיין אחר של הדוח.
- הבשורה החיובית היחידה אולי היא עלייה נאה בשכר השעתי הממוצע לשעה (נומינאלי) בהיקף של 0.3%.
- זה קוזז עם ירידה בהיקף השעות השבועיות מ 34.6 ל 34.5.
- תוספת ההכנסה הנומינאלית לצרכן האמריקני עמדה במארס 2015 על 0.1% בלבד. זהו קצב שבניכוי אינפלציית ליבה מהווה שנוי ריאלי שלילי בשכר. בהחלט לא סימן של עוצמה במשק האמריקני.
- נתוני התעסוקה בסקטורים השונים היו בעייתיים ביותר: הסקטור היצרני הראה ירידה של 13 אלף משרות, כמו גם סקטור הייצור והבנייה שהיו עם מספר שלילי נמוך. מעט המשרות שכן נוצרו היו בסקטורים השירותיים, כשהממשלה לא משפיעה באופן מהותי החודש.
- כוח העבודה האמריקני ממשיך להתכווץ ומספר האנשים שלא בכוח העבודה עולה ב-96 אלף איש נוספים (כבר מעל ל-93 מיליון אמריקניים לא נמצאים בשוק העבודה). המשמעות היא ששיעור ההשתתפות ירד שוב מ-62.8% ל-62.7%, אחד ממאפייני שוק העבודה המכוערים ביותר שמלווים את ארה"ב בשנים האחרונות.
משמעויות:
- קודם כל כבר קראתי האשמות לגבי הגורם - מזג האוויר כמובן! לעניין זה חשוב לציין כי ישנם נתונים לגבי מספר האנשים ש"נעדרים ממקום העבודה בגלל מזג האוויר". נראה כי הנתונים של החודשיים האחרונים היו סבירים ונמוכים משנים קודמות, כך שהאשמה היא לא במזג האוויר. מה גם שהנתונים היו חלשים כמעט בכל המדינות, כולל באלו המתאפיין במזג אוויר נוח וחם. אם לא די בכך יש להזכיר כי מזג האוויר במארס היה כבר נוח יותר מזה של פברואר, כך שניתן לשלול בהרבה אופנים את עניין אשמת מזג האוויר. בלי שום קשר, כבר ציינתי באחד מהפרסומים הקודמים כי הפד עצמו ערך מחקר על עניין השפעת מזג האוויר על שוק התעסוקה והוא מצא כי ההשפעה אפסית. זה אגב, לא ימנע מהפד עצמו להאשים את מזג האוויר בעתיד.
- למרות שמדובר בדוח שני ברציפות של חולשה יחסית בשוק התעסוקה חשוב לציין כי נדרשים עוד חודש או חודשיים בשביל להבין האם השתנתה המגמה באופן משמעותי.
- נכון לעתה, אין לי ספק כי הדופק במסדרונות הפד הגביר קצב והדילמה שלפתחם גדולה ביותר.
- אני בטוח שזה יכה אתכם בהלם אם אציין כי השוק צופה כרגע העלאת ריבית ראשונה בעוד 8.5 חודשים (היינו ב-6 חודשים לפני שבועיים). המשמעות היא העלאה ראשונה ממש בסוף 2015. עוד דחיפה קלה ואנחנו מדלגים מעל 2015 עם ריבית אפס (לפי ציפיות השוק כמובן).
בשורה התחתונה, ניתוח מאקרו אינו דבר פשוט, ובייחוד לא הנסיון להבין ולקרוא על מגמות מבניות תוך התעלמות מרעשים של נתונים וסטטיסטיקה. כלכלת ארה"ב מתאפיינת בתהליכים בעייתיים ביותר שלא טופלו מאז המשבר. חשוב לזכור שגם אם מדובר במדינה הבריאה ביותר בעולם המערבי (והיא לא), זה לא אומר שאין לה בעיות משמעותיות. שוק העבודה הראה על מגמה חיובית ביותר מאז סוף 2014, אולם כעת נראה כי אנו בנסיגה ממגמה זו. המשתנה החשוב ביותר לעניין זה הוא ההשפעה האפשרית של הנתונים על הדבר היחיד שחשוב כעת - מדיניות הפד.
גולדמן סאקס היטיבו לבטא את המשמעויות של דוח התעסוקה בדוח שפרסמו בסוף השבוע עם המסר: We believe that the right policy would be to put hikes on hold for now." כולכם יודעים כי הערכתי כבר בעבר שההתאוששות של כלכלת ארה"ב רעועה ולא תחזיק זמן רב, ולכן הפד יימנע מתהליך של העלאת ריבית. בנסיבות מסוימות של החלשות כלכלית והמשך תהליך מלחמת המטבעות, אף הערכתי כי לא מן הנמנע שנראה צעדים מרחיבים נוספים של הפד (QE4?). הדוח של יום שישי לקח אותנו צעד לכיוון זה. אני יודע כי רבים חושבים כי הפד יחל בתהליך הצמצום במנותק מן הנתונים ועל אף חולשה אפשרית בכלכלה/בשווקים. לעניין זה אציין כי הדבר ייתכן, אבל לא משקף את רוחו ומעשיו של הפד בשנים האחרונות. אם תהליך ההחלשות יימשך והצפי להעלאת ריבית יתרחק, ייתכנו לכך כמובן השלכות משמעותיות מבחינת השווקים. בין היתר ניתן לציין היפוך של מגמה באירו-דולר, תשואת חסר של אירופה על ארה"ב, המשך הירידה בתשואות הממשלתיות (לפחות עד לתחילת פעולה של הפד), התאוששות מסויימת של הסחורות וכיוב'. מתוך שכנוע עצמי, ייתכן שלאמיצים שבין המשקיעים נכון כבר להזיז כמה כלים לכיוון זה, אם כי בהחלט ייתכן ונכון לחכות עוד קצת לפני פעולה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.צחי ברנשטין 12/04/2015 11:12הגב לתגובה זואני דווקא מתחבר לרעשי הרקע מזג אוירמה לגבי סקטור השירותים שדווקא שם רואים התאוששות יפה הן בצד הצריכה והן עליות מחיריםאשמח באם תתייחסנדבר
- 1.השפוי היחידי בין האנליסטים השווריים באתר (ל"ת)מבין ומעריך 06/04/2015 15:07הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
