דו"ח התעסוקה האמריקני - נקודת המפנה של המדיניות בארה"ב

אמיר ארגמן, אנליסט המאקרו של אופנהיימר, על דו"ח התעסוקה האחרון. כיצד תגיב כלכלת ארה"ב לנתונים?
אמיר ארגמן | (2)
בחודשים האחרונים כתבתי לא פעם כי הנתונים בארה"ב נחלשים בצורה משמעותית כמעט בכל הגזרות, למעט שוק העבודה. זה האחרון הציג מספרים יפים בחצי שנה האחרונה, באופן שאפילו דוח בינוני בחודש פברואר 2015 לא ממש השפיע על התחושה כי שוק העבודה שינה כיוון. זו בדיוק הסיבה שדוח חודש מארס 2015 החלש יהווה אולי נקודת  מפנה בהיבט של המדיניות הכלכלית שנראה בחודשים הקרובים.   נתחיל בנתוני הדוח:
  • המשק האמריקני הוסיף 126 אלף משרות בחודש מארס 2015, מספר נמוך לכל הדעות והנמוך מאז דצמבר 2013. אם לא די בכך, נתוני החודשיים הקודמים אף עודכנו כלפי מטה ב-69 אלף משרות (ממוצע שלושת החודשים האחרונים ירד מ-200 אלף ועומד על 197 אלף). נציין כי השוק ציפה למספר גבוה משמעותית של כרבע מיליון משרות.
  • שיעור האבטלה נותר בעינו על 5.5%.
  • החולשה לא באה לידי ביטוי רק במספר המשרות, אלא כמעט בכל מאפיין אחר של הדוח.
  • הבשורה החיובית היחידה אולי היא עלייה נאה בשכר השעתי הממוצע לשעה (נומינאלי) בהיקף של 0.3%.
  • זה קוזז עם ירידה בהיקף השעות השבועיות מ 34.6 ל 34.5.
  • תוספת ההכנסה הנומינאלית לצרכן האמריקני עמדה במארס 2015 על 0.1% בלבד. זהו קצב שבניכוי אינפלציית ליבה מהווה שנוי ריאלי שלילי בשכר. בהחלט לא סימן של עוצמה במשק האמריקני.
  • נתוני התעסוקה בסקטורים השונים היו בעייתיים ביותר: הסקטור היצרני הראה ירידה של 13 אלף משרות, כמו גם סקטור הייצור והבנייה שהיו עם מספר שלילי נמוך. מעט המשרות שכן נוצרו היו בסקטורים השירותיים, כשהממשלה לא משפיעה באופן מהותי החודש.
  • כוח העבודה האמריקני ממשיך להתכווץ ומספר האנשים שלא בכוח העבודה עולה ב-96 אלף איש נוספים (כבר מעל ל-93 מיליון אמריקניים לא נמצאים בשוק העבודה). המשמעות היא ששיעור ההשתתפות ירד שוב מ-62.8% ל-62.7%, אחד ממאפייני שוק העבודה המכוערים ביותר שמלווים את ארה"ב בשנים האחרונות. 

משמעויות:

  • קודם כל כבר קראתי האשמות לגבי הגורם - מזג האוויר כמובן! לעניין זה חשוב לציין כי ישנם נתונים לגבי מספר האנשים ש"נעדרים ממקום העבודה בגלל מזג האוויר". נראה כי הנתונים של החודשיים האחרונים היו סבירים ונמוכים משנים קודמות, כך שהאשמה היא לא במזג האוויר. מה גם שהנתונים היו חלשים כמעט בכל המדינות, כולל באלו המתאפיין במזג אוויר נוח וחם. אם לא די בכך יש להזכיר כי מזג האוויר במארס היה כבר נוח יותר מזה של פברואר, כך שניתן לשלול בהרבה אופנים את עניין אשמת מזג האוויר. בלי שום קשר, כבר ציינתי באחד מהפרסומים הקודמים כי הפד עצמו ערך מחקר על עניין השפעת מזג האוויר על שוק התעסוקה והוא מצא כי ההשפעה אפסית. זה אגב, לא ימנע מהפד עצמו להאשים את מזג האוויר בעתיד.
  • למרות שמדובר בדוח שני ברציפות של חולשה יחסית בשוק התעסוקה חשוב לציין כי נדרשים עוד חודש או חודשיים בשביל להבין האם השתנתה המגמה באופן משמעותי.
  • נכון לעתה, אין לי ספק כי הדופק במסדרונות הפד הגביר קצב והדילמה שלפתחם גדולה ביותר.
  • אני בטוח שזה יכה אתכם בהלם אם אציין כי השוק צופה כרגע העלאת ריבית ראשונה בעוד 8.5 חודשים (היינו ב-6 חודשים לפני שבועיים). המשמעות היא העלאה ראשונה ממש בסוף 2015. עוד דחיפה קלה ואנחנו מדלגים מעל 2015 עם ריבית אפס (לפי ציפיות השוק כמובן). 

בשורה התחתונה, ניתוח מאקרו אינו דבר פשוט, ובייחוד לא הנסיון להבין ולקרוא על מגמות מבניות תוך התעלמות מרעשים של נתונים וסטטיסטיקה. כלכלת ארה"ב מתאפיינת בתהליכים בעייתיים ביותר שלא טופלו מאז המשבר. חשוב לזכור שגם אם מדובר במדינה הבריאה ביותר בעולם המערבי (והיא לא), זה לא אומר שאין לה בעיות משמעותיות. שוק העבודה הראה על מגמה חיובית ביותר מאז סוף 2014, אולם כעת נראה כי אנו בנסיגה ממגמה זו. המשתנה החשוב ביותר לעניין זה הוא ההשפעה האפשרית של הנתונים על הדבר היחיד שחשוב כעת - מדיניות הפד. 

גולדמן סאקס היטיבו לבטא את המשמעויות של דוח התעסוקה בדוח שפרסמו בסוף השבוע עם המסר: We believe that the right policy would be to put hikes on hold for now." כולכם יודעים כי הערכתי כבר בעבר שההתאוששות של כלכלת ארה"ב רעועה ולא תחזיק זמן רב, ולכן הפד יימנע מתהליך של העלאת ריבית. בנסיבות מסוימות של החלשות כלכלית והמשך תהליך מלחמת המטבעות, אף הערכתי כי לא מן הנמנע שנראה צעדים מרחיבים נוספים של הפד (QE4?). הדוח של יום שישי לקח אותנו צעד לכיוון זה. אני יודע כי רבים חושבים כי הפד יחל בתהליך הצמצום במנותק מן הנתונים ועל אף חולשה אפשרית בכלכלה/בשווקים. לעניין זה אציין כי הדבר ייתכן, אבל לא משקף את רוחו ומעשיו של הפד בשנים האחרונות.   אם תהליך ההחלשות יימשך והצפי להעלאת ריבית יתרחק, ייתכנו לכך כמובן השלכות משמעותיות מבחינת השווקים. בין היתר ניתן לציין היפוך של מגמה באירו-דולר, תשואת חסר של אירופה על ארה"ב, המשך הירידה בתשואות הממשלתיות (לפחות עד לתחילת פעולה של הפד), התאוששות מסויימת של הסחורות וכיוב'. מתוך שכנוע עצמי, ייתכן שלאמיצים שבין המשקיעים נכון כבר להזיז כמה כלים לכיוון זה, אם כי בהחלט ייתכן ונכון לחכות עוד קצת לפני פעולה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צחי ברנשטין 12/04/2015 11:12
    הגב לתגובה זו
    אני דווקא מתחבר לרעשי הרקע מזג אוירמה לגבי סקטור השירותים שדווקא שם רואים התאוששות יפה הן בצד הצריכה והן עליות מחיריםאשמח באם תתייחסנדבר
  • 1.
    השפוי היחידי בין האנליסטים השווריים באתר (ל"ת)
    מבין ומעריך 06/04/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.