דו"ח התעסוקה האמריקני - נקודת המפנה של המדיניות בארה"ב
- המשק האמריקני הוסיף 126 אלף משרות בחודש מארס 2015, מספר נמוך לכל הדעות והנמוך מאז דצמבר 2013. אם לא די בכך, נתוני החודשיים הקודמים אף עודכנו כלפי מטה ב-69 אלף משרות (ממוצע שלושת החודשים האחרונים ירד מ-200 אלף ועומד על 197 אלף). נציין כי השוק ציפה למספר גבוה משמעותית של כרבע מיליון משרות.
- שיעור האבטלה נותר בעינו על 5.5%.
- החולשה לא באה לידי ביטוי רק במספר המשרות, אלא כמעט בכל מאפיין אחר של הדוח.
- הבשורה החיובית היחידה אולי היא עלייה נאה בשכר השעתי הממוצע לשעה (נומינאלי) בהיקף של 0.3%.
- זה קוזז עם ירידה בהיקף השעות השבועיות מ 34.6 ל 34.5.
- תוספת ההכנסה הנומינאלית לצרכן האמריקני עמדה במארס 2015 על 0.1% בלבד. זהו קצב שבניכוי אינפלציית ליבה מהווה שנוי ריאלי שלילי בשכר. בהחלט לא סימן של עוצמה במשק האמריקני.
- נתוני התעסוקה בסקטורים השונים היו בעייתיים ביותר: הסקטור היצרני הראה ירידה של 13 אלף משרות, כמו גם סקטור הייצור והבנייה שהיו עם מספר שלילי נמוך. מעט המשרות שכן נוצרו היו בסקטורים השירותיים, כשהממשלה לא משפיעה באופן מהותי החודש.
- כוח העבודה האמריקני ממשיך להתכווץ ומספר האנשים שלא בכוח העבודה עולה ב-96 אלף איש נוספים (כבר מעל ל-93 מיליון אמריקניים לא נמצאים בשוק העבודה). המשמעות היא ששיעור ההשתתפות ירד שוב מ-62.8% ל-62.7%, אחד ממאפייני שוק העבודה המכוערים ביותר שמלווים את ארה"ב בשנים האחרונות.
משמעויות:
- קודם כל כבר קראתי האשמות לגבי הגורם - מזג האוויר כמובן! לעניין זה חשוב לציין כי ישנם נתונים לגבי מספר האנשים ש"נעדרים ממקום העבודה בגלל מזג האוויר". נראה כי הנתונים של החודשיים האחרונים היו סבירים ונמוכים משנים קודמות, כך שהאשמה היא לא במזג האוויר. מה גם שהנתונים היו חלשים כמעט בכל המדינות, כולל באלו המתאפיין במזג אוויר נוח וחם. אם לא די בכך יש להזכיר כי מזג האוויר במארס היה כבר נוח יותר מזה של פברואר, כך שניתן לשלול בהרבה אופנים את עניין אשמת מזג האוויר. בלי שום קשר, כבר ציינתי באחד מהפרסומים הקודמים כי הפד עצמו ערך מחקר על עניין השפעת מזג האוויר על שוק התעסוקה והוא מצא כי ההשפעה אפסית. זה אגב, לא ימנע מהפד עצמו להאשים את מזג האוויר בעתיד.
- למרות שמדובר בדוח שני ברציפות של חולשה יחסית בשוק התעסוקה חשוב לציין כי נדרשים עוד חודש או חודשיים בשביל להבין האם השתנתה המגמה באופן משמעותי.
- נכון לעתה, אין לי ספק כי הדופק במסדרונות הפד הגביר קצב והדילמה שלפתחם גדולה ביותר.
- אני בטוח שזה יכה אתכם בהלם אם אציין כי השוק צופה כרגע העלאת ריבית ראשונה בעוד 8.5 חודשים (היינו ב-6 חודשים לפני שבועיים). המשמעות היא העלאה ראשונה ממש בסוף 2015. עוד דחיפה קלה ואנחנו מדלגים מעל 2015 עם ריבית אפס (לפי ציפיות השוק כמובן).
בשורה התחתונה, ניתוח מאקרו אינו דבר פשוט, ובייחוד לא הנסיון להבין ולקרוא על מגמות מבניות תוך התעלמות מרעשים של נתונים וסטטיסטיקה. כלכלת ארה"ב מתאפיינת בתהליכים בעייתיים ביותר שלא טופלו מאז המשבר. חשוב לזכור שגם אם מדובר במדינה הבריאה ביותר בעולם המערבי (והיא לא), זה לא אומר שאין לה בעיות משמעותיות. שוק העבודה הראה על מגמה חיובית ביותר מאז סוף 2014, אולם כעת נראה כי אנו בנסיגה ממגמה זו. המשתנה החשוב ביותר לעניין זה הוא ההשפעה האפשרית של הנתונים על הדבר היחיד שחשוב כעת - מדיניות הפד.
גולדמן סאקס היטיבו לבטא את המשמעויות של דוח התעסוקה בדוח שפרסמו בסוף השבוע עם המסר: We believe that the right policy would be to put hikes on hold for now." כולכם יודעים כי הערכתי כבר בעבר שההתאוששות של כלכלת ארה"ב רעועה ולא תחזיק זמן רב, ולכן הפד יימנע מתהליך של העלאת ריבית. בנסיבות מסוימות של החלשות כלכלית והמשך תהליך מלחמת המטבעות, אף הערכתי כי לא מן הנמנע שנראה צעדים מרחיבים נוספים של הפד (QE4?). הדוח של יום שישי לקח אותנו צעד לכיוון זה. אני יודע כי רבים חושבים כי הפד יחל בתהליך הצמצום במנותק מן הנתונים ועל אף חולשה אפשרית בכלכלה/בשווקים. לעניין זה אציין כי הדבר ייתכן, אבל לא משקף את רוחו ומעשיו של הפד בשנים האחרונות. אם תהליך ההחלשות יימשך והצפי להעלאת ריבית יתרחק, ייתכנו לכך כמובן השלכות משמעותיות מבחינת השווקים. בין היתר ניתן לציין היפוך של מגמה באירו-דולר, תשואת חסר של אירופה על ארה"ב, המשך הירידה בתשואות הממשלתיות (לפחות עד לתחילת פעולה של הפד), התאוששות מסויימת של הסחורות וכיוב'. מתוך שכנוע עצמי, ייתכן שלאמיצים שבין המשקיעים נכון כבר להזיז כמה כלים לכיוון זה, אם כי בהחלט ייתכן ונכון לחכות עוד קצת לפני פעולה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.צחי ברנשטין 12/04/2015 11:12הגב לתגובה זואני דווקא מתחבר לרעשי הרקע מזג אוירמה לגבי סקטור השירותים שדווקא שם רואים התאוששות יפה הן בצד הצריכה והן עליות מחיריםאשמח באם תתייחסנדבר
- 1.השפוי היחידי בין האנליסטים השווריים באתר (ל"ת)מבין ומעריך 06/04/2015 15:07הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
