לכבוד חג הפסח: עשר מכות מצרים בנימה כלכלית
דולר. בנק ישראל מאוד מעוניין לראות פיחות של השקל כנגדו. אם תנופת הכלכלה האמריקנית תיעצר פתאום, הדולר יפוחת בעולם ומלאכתו תהיה קשה בהרבה.
צרכנים. ריבית אפסית, שיפור בשכר ובתעסוקה, רגולציה אוהדת וזינוק בכמות הכסף - והצרכנים לא מציפים את הרשתות. אם הסנטימנט של משקי הבית לא ישתפר, לא רק הבונבוניירה של פולי ממגרש השדים תקרטע.
כולנו ממתינים לשר האוצר הבא - משה כחלון, כנראה. שואלים איך ינהג עם מגזרים שונים, אך בישורת הקרובה תמתין לו דווקא הנגידה קרנית פלוג, שתדרוש משמעת פיסקאלית - כזו שתצדיק את הטון הרגוע משהו של בנק ישראל. פריצה תקציבית - ושוט הריבית ישוב להצליף.
עובר ושב. כמות הכסף עלתה 40% בשנה האחרונה. התוצר הנומינלי עלה בקושי 2%. לא שואלים איפה הכסף, אלא למה לא עושים איתו משהו. די שחלק קטן מהכסף יוקפץ לחנויות - ואינפלציה פתאומית תתפרץ, דווקא כשהריבית נושקת ל-0%.
- מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
- נתוני שבא: זינוק בהוצאות האשראי בערב פסח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דעא"ש. זה רק סמלי שאותיות הארגון הן 40% מעשרת הסימנים, זו בעצם המכה ה-11. אם הוא ודומיו לא ימוגרו בקרוב, כל מילה מיותרת.
ו...לא בלי קשר, שיחות הגרעין. מה קורה שם? הצלחה - ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית תרד (כך לפחות רואים זאת בעולם). כישלון - וכל מיני תרחישים שיזעזעו השווקים הפיננסיים כאן ומעבר לים באים בחשבון.
"בועות?". בנק ישראל פועל בנחישות שגורמת לא פעם הרמת גבה. ריבית 0.1%? אצלנו? אולי ריבית שלילית? קניית אג"ח? דולרים? המטרה ראויה, עידוד הייצוא בעולם של מלחמת מטבעות. אך שוקי הנכסים דוהרים בינתיים, מניות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ועוד. עצרה בחריקת בלמים - והיציבות הפיננסית תעמוד למבחן. לא בהכרח יהיה זמן ל "כל זאת ועוד בפרק הבא של SOAP".
אירו. 1.1 טריליון. לא פחות ואולי יותר - זה מה שהבנק המרכזי של אירופה מוכן לשלם באירו תמורת אג"ח עד סוף 2016. היצע האירו יגדל משמעותית. פיחות חד של המטבע הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת והיצואנים האירופים ייהנו מכך. היצוא הישראלי? יתייקר ויפנה שוב מבט לבנק ישראל.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
חוב. תוצאות הבחירות קוראות לממשלה קטנה, חסכנית ועתירת רפורמות. אם לא, תמהרנה חברות דירוג החוב לאותת על הורדה שלו (או שיורד בפועל). מדינה המושכת השקעות זרות ופועלת בשכונה בעייתית תרצה להימנע מכך.
בשורה התחתונה, לאחר שנסב לליל הסדר וננוח קצת, נשוב לתקופה מאתגרת, עם מעט חלופות והרבה חששות. אך אסיים בנימה אופטימית לרגל החג - את זה אמרנו גם בשנתיים האחרונות. חג שמח
- 1.איתמר 02/04/2015 16:18הגב לתגובה זוממה שכתבת נדמה שהבנק האירופי מתכוון לרכוש יורו - אם זה היה נכון - הרי שהיה צפוי ייסוף גדול בשער היורו. הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיקנה בסכום שציינת אג"ח מהציבור ומהבנקים - מה שירחיב את כמות הכסף בידי הציבור - ואכן צפוי יגרום לפיחות של היורו - ירידת השער.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
