לכבוד חג הפסח: עשר מכות מצרים בנימה כלכלית
דולר. בנק ישראל מאוד מעוניין לראות פיחות של השקל כנגדו. אם תנופת הכלכלה האמריקנית תיעצר פתאום, הדולר יפוחת בעולם ומלאכתו תהיה קשה בהרבה.
צרכנים. ריבית אפסית, שיפור בשכר ובתעסוקה, רגולציה אוהדת וזינוק בכמות הכסף - והצרכנים לא מציפים את הרשתות. אם הסנטימנט של משקי הבית לא ישתפר, לא רק הבונבוניירה של פולי ממגרש השדים תקרטע.
כולנו ממתינים לשר האוצר הבא - משה כחלון, כנראה. שואלים איך ינהג עם מגזרים שונים, אך בישורת הקרובה תמתין לו דווקא הנגידה קרנית פלוג, שתדרוש משמעת פיסקאלית - כזו שתצדיק את הטון הרגוע משהו של בנק ישראל. פריצה תקציבית - ושוט הריבית ישוב להצליף.
עובר ושב. כמות הכסף עלתה 40% בשנה האחרונה. התוצר הנומינלי עלה בקושי 2%. לא שואלים איפה הכסף, אלא למה לא עושים איתו משהו. די שחלק קטן מהכסף יוקפץ לחנויות - ואינפלציה פתאומית תתפרץ, דווקא כשהריבית נושקת ל-0%.
- מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
- נתוני שבא: זינוק בהוצאות האשראי בערב פסח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דעא"ש. זה רק סמלי שאותיות הארגון הן 40% מעשרת הסימנים, זו בעצם המכה ה-11. אם הוא ודומיו לא ימוגרו בקרוב, כל מילה מיותרת.
ו...לא בלי קשר, שיחות הגרעין. מה קורה שם? הצלחה - ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית תרד (כך לפחות רואים זאת בעולם). כישלון - וכל מיני תרחישים שיזעזעו השווקים הפיננסיים כאן ומעבר לים באים בחשבון.
"בועות?". בנק ישראל פועל בנחישות שגורמת לא פעם הרמת גבה. ריבית 0.1%? אצלנו? אולי ריבית שלילית? קניית אג"ח? דולרים? המטרה ראויה, עידוד הייצוא בעולם של מלחמת מטבעות. אך שוקי הנכסים דוהרים בינתיים, מניות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ועוד. עצרה בחריקת בלמים - והיציבות הפיננסית תעמוד למבחן. לא בהכרח יהיה זמן ל "כל זאת ועוד בפרק הבא של SOAP".
אירו. 1.1 טריליון. לא פחות ואולי יותר - זה מה שהבנק המרכזי של אירופה מוכן לשלם באירו תמורת אג"ח עד סוף 2016. היצע האירו יגדל משמעותית. פיחות חד של המטבע הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת והיצואנים האירופים ייהנו מכך. היצוא הישראלי? יתייקר ויפנה שוב מבט לבנק ישראל.
- מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
חוב. תוצאות הבחירות קוראות לממשלה קטנה, חסכנית ועתירת רפורמות. אם לא, תמהרנה חברות דירוג החוב לאותת על הורדה שלו (או שיורד בפועל). מדינה המושכת השקעות זרות ופועלת בשכונה בעייתית תרצה להימנע מכך.
בשורה התחתונה, לאחר שנסב לליל הסדר וננוח קצת, נשוב לתקופה מאתגרת, עם מעט חלופות והרבה חששות. אך אסיים בנימה אופטימית לרגל החג - את זה אמרנו גם בשנתיים האחרונות. חג שמח
- 1.איתמר 02/04/2015 16:18הגב לתגובה זוממה שכתבת נדמה שהבנק האירופי מתכוון לרכוש יורו - אם זה היה נכון - הרי שהיה צפוי ייסוף גדול בשער היורו. הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיקנה בסכום שציינת אג"ח מהציבור ומהבנקים - מה שירחיב את כמות הכסף בידי הציבור - ואכן צפוי יגרום לפיחות של היורו - ירידת השער.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?
אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!
ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?
1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.
2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.
- פנסוניק מורידה תחזיות: שוק הסוללות נחלש, ומה הקשר לטסלה?
- טאואר מאריכה את ההסכם עם פנסוניק, ההכנסות ייחתכו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.
