לכבוד חג הפסח: עשר מכות מצרים בנימה כלכלית

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, התאים את סימני רבי יהודה למכות מצרים, לכמה "מכות כלכליות" עליהן נבקש לפסוח בתקופה הקרובה
רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה פסח

דולר. בנק ישראל מאוד מעוניין לראות פיחות של השקל כנגדו. אם תנופת הכלכלה האמריקנית תיעצר פתאום, הדולר יפוחת בעולם ומלאכתו תהיה קשה בהרבה.

צרכנים. ריבית אפסית, שיפור בשכר ובתעסוקה, רגולציה אוהדת וזינוק בכמות הכסף - והצרכנים לא מציפים את הרשתות. אם הסנטימנט של משקי הבית לא ישתפר, לא רק הבונבוניירה של פולי ממגרש השדים תקרטע.

כולנו ממתינים לשר האוצר הבא - משה כחלון, כנראה. שואלים איך ינהג עם מגזרים שונים, אך בישורת הקרובה תמתין לו דווקא הנגידה קרנית פלוג, שתדרוש משמעת פיסקאלית - כזו שתצדיק את הטון הרגוע משהו של בנק ישראל. פריצה תקציבית - ושוט הריבית ישוב להצליף.

עובר ושב. כמות הכסף עלתה 40% בשנה האחרונה. התוצר הנומינלי עלה בקושי 2%. לא שואלים איפה הכסף, אלא למה לא עושים איתו משהו. די שחלק קטן מהכסף יוקפץ לחנויות - ואינפלציה פתאומית תתפרץ, דווקא כשהריבית נושקת ל-0%.

דעא"ש. זה רק סמלי שאותיות הארגון הן 40% מעשרת הסימנים, זו בעצם המכה ה-11. אם הוא ודומיו לא ימוגרו בקרוב, כל מילה מיותרת.

ו...לא בלי קשר, שיחות הגרעין. מה קורה שם? הצלחה - ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית תרד (כך לפחות רואים זאת בעולם). כישלון - וכל מיני תרחישים שיזעזעו השווקים הפיננסיים כאן ומעבר לים באים בחשבון.

"בועות?". בנק ישראל פועל בנחישות שגורמת לא פעם הרמת גבה. ריבית 0.1%? אצלנו? אולי ריבית שלילית? קניית אג"ח? דולרים? המטרה ראויה, עידוד הייצוא בעולם של מלחמת מטבעות. אך שוקי הנכסים דוהרים בינתיים, מניות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ועוד.  עצרה בחריקת בלמים - והיציבות הפיננסית תעמוד למבחן. לא בהכרח יהיה זמן ל "כל זאת ועוד בפרק הבא של SOAP".

אירו. 1.1 טריליון. לא פחות ואולי יותר - זה מה שהבנק המרכזי של אירופה מוכן לשלם באירו תמורת אג"ח עד סוף 2016. היצע האירו יגדל משמעותית. פיחות חד של המטבע הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת והיצואנים האירופים ייהנו מכך. היצוא הישראלי? יתייקר ויפנה שוב מבט לבנק ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חוב. תוצאות הבחירות קוראות לממשלה קטנה, חסכנית ועתירת רפורמות. אם לא, תמהרנה חברות דירוג החוב לאותת על הורדה שלו (או שיורד בפועל). מדינה המושכת השקעות זרות ופועלת בשכונה בעייתית תרצה להימנע מכך.

בשורה התחתונה, לאחר שנסב לליל הסדר וננוח קצת, נשוב לתקופה מאתגרת, עם מעט חלופות והרבה חששות. אך אסיים בנימה אופטימית לרגל החג - את זה אמרנו גם בשנתיים האחרונות. חג שמח

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתמר 02/04/2015 16:18
    הגב לתגובה זו
    ממה שכתבת נדמה שהבנק האירופי מתכוון לרכוש יורו - אם זה היה נכון - הרי שהיה צפוי ייסוף גדול בשער היורו. הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיקנה בסכום שציינת אג"ח מהציבור ומהבנקים - מה שירחיב את כמות הכסף בידי הציבור - ואכן צפוי יגרום לפיחות של היורו - ירידת השער.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.