לכבוד חג הפסח: עשר מכות מצרים בנימה כלכלית

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, התאים את סימני רבי יהודה למכות מצרים, לכמה "מכות כלכליות" עליהן נבקש לפסוח בתקופה הקרובה

רונן מנחם | 02/04/2015 12:39 (1)

נושאים בכתבה פסח

דולר. בנק ישראל מאוד מעוניין לראות פיחות של השקל כנגדו. אם תנופת הכלכלה האמריקנית תיעצר פתאום, הדולר יפוחת בעולם ומלאכתו תהיה קשה בהרבה.

צרכנים. ריבית אפסית, שיפור בשכר ובתעסוקה, רגולציה אוהדת וזינוק בכמות הכסף - והצרכנים לא מציפים את הרשתות. אם הסנטימנט של משקי הבית לא ישתפר, לא רק הבונבוניירה של פולי ממגרש השדים תקרטע.

כולנו ממתינים לשר האוצר הבא - משה כחלון, כנראה. שואלים איך ינהג עם מגזרים שונים, אך בישורת הקרובה תמתין לו דווקא הנגידה קרנית פלוג, שתדרוש משמעת פיסקאלית - כזו שתצדיק את הטון הרגוע משהו של בנק ישראל. פריצה תקציבית - ושוט הריבית ישוב להצליף.

עובר ושב. כמות הכסף עלתה 40% בשנה האחרונה. התוצר הנומינלי עלה בקושי 2%. לא שואלים איפה הכסף, אלא למה לא עושים איתו משהו. די שחלק קטן מהכסף יוקפץ לחנויות - ואינפלציה פתאומית תתפרץ, דווקא כשהריבית נושקת ל-0%.

דעא"ש. זה רק סמלי שאותיות הארגון הן 40% מעשרת הסימנים, זו בעצם המכה ה-11. אם הוא ודומיו לא ימוגרו בקרוב, כל מילה מיותרת.

ו...לא בלי קשר, שיחות הגרעין. מה קורה שם? הצלחה - ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית תרד (כך לפחות רואים זאת בעולם). כישלון - וכל מיני תרחישים שיזעזעו השווקים הפיננסיים כאן ומעבר לים באים בחשבון.

"בועות?". בנק ישראל פועל בנחישות שגורמת לא פעם הרמת גבה. ריבית 0.1%? אצלנו? אולי ריבית שלילית? קניית אג"ח? דולרים? המטרה ראויה, עידוד הייצוא בעולם של מלחמת מטבעות. אך שוקי הנכסים דוהרים בינתיים, מניות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ועוד. עצרה בחריקת בלמים - והיציבות הפיננסית תעמוד למבחן. לא בהכרח יהיה זמן ל "כל זאת ועוד בפרק הבא של SOAP".

אירו. 1.1 טריליון. לא פחות ואולי יותר - זה מה שהבנק המרכזי של אירופה מוכן לשלם באירו תמורת אג"ח עד סוף 2016. היצע האירו יגדל משמעותית. פיחות חד של המטבע הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת והיצואנים האירופים ייהנו מכך. היצוא הישראלי? יתייקר ויפנה שוב מבט לבנק ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חוב. תוצאות הבחירות קוראות לממשלה קטנה, חסכנית ועתירת רפורמות. אם לא, תמהרנה חברות דירוג החוב לאותת על הורדה שלו (או שיורד בפועל). מדינה המושכת השקעות זרות ופועלת בשכונה בעייתית תרצה להימנע מכך.

בשורה התחתונה, לאחר שנסב לליל הסדר וננוח קצת, נשוב לתקופה מאתגרת, עם מעט חלופות והרבה חששות. אך אסיים בנימה אופטימית לרגל החג - את זה אמרנו גם בשנתיים האחרונות. חג שמח

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
איתמר 02/04/2015 16:18
הגב לתגובה זו
ממה שכתבת נדמה שהבנק האירופי מתכוון לרכוש יורו - אם זה היה נכון - הרי שהיה צפוי ייסוף גדול בשער היורו. הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיקנה בסכום שציינת אג"ח מהציבור ומהבנקים - מה שירחיב את כמות הכסף בידי הציבור - ואכן צפוי יגרום לפיחות של היורו - ירידת השער.

איור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם

עופר הבר | 14/11/2025 09:56

נושאים בכתבה בואינג איירבוס בינה מלאכותית

מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.

להמשך הכתבה לחץ כאן