לכבוד חג הפסח: עשר מכות מצרים בנימה כלכלית

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, התאים את סימני רבי יהודה למכות מצרים, לכמה "מכות כלכליות" עליהן נבקש לפסוח בתקופה הקרובה
רונן מנחם | (1)
נושאים בכתבה פסח

דולר. בנק ישראל מאוד מעוניין לראות פיחות של השקל כנגדו. אם תנופת הכלכלה האמריקנית תיעצר פתאום, הדולר יפוחת בעולם ומלאכתו תהיה קשה בהרבה.

צרכנים. ריבית אפסית, שיפור בשכר ובתעסוקה, רגולציה אוהדת וזינוק בכמות הכסף - והצרכנים לא מציפים את הרשתות. אם הסנטימנט של משקי הבית לא ישתפר, לא רק הבונבוניירה של פולי ממגרש השדים תקרטע.

כולנו ממתינים לשר האוצר הבא - משה כחלון, כנראה. שואלים איך ינהג עם מגזרים שונים, אך בישורת הקרובה תמתין לו דווקא הנגידה קרנית פלוג, שתדרוש משמעת פיסקאלית - כזו שתצדיק את הטון הרגוע משהו של בנק ישראל. פריצה תקציבית - ושוט הריבית ישוב להצליף.

עובר ושב. כמות הכסף עלתה 40% בשנה האחרונה. התוצר הנומינלי עלה בקושי 2%. לא שואלים איפה הכסף, אלא למה לא עושים איתו משהו. די שחלק קטן מהכסף יוקפץ לחנויות - ואינפלציה פתאומית תתפרץ, דווקא כשהריבית נושקת ל-0%.

דעא"ש. זה רק סמלי שאותיות הארגון הן 40% מעשרת הסימנים, זו בעצם המכה ה-11. אם הוא ודומיו לא ימוגרו בקרוב, כל מילה מיותרת.

ו...לא בלי קשר, שיחות הגרעין. מה קורה שם? הצלחה - ופרמיית הסיכון הגיאופוליטית תרד (כך לפחות רואים זאת בעולם). כישלון - וכל מיני תרחישים שיזעזעו השווקים הפיננסיים כאן ומעבר לים באים בחשבון.

"בועות?". בנק ישראל פועל בנחישות שגורמת לא פעם הרמת גבה. ריבית 0.1%? אצלנו? אולי ריבית שלילית? קניית אג"ח? דולרים? המטרה ראויה, עידוד הייצוא בעולם של מלחמת מטבעות. אך שוקי הנכסים דוהרים בינתיים, מניות, אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, נדל"ן ועוד.  עצרה בחריקת בלמים - והיציבות הפיננסית תעמוד למבחן. לא בהכרח יהיה זמן ל "כל זאת ועוד בפרק הבא של SOAP".

אירו. 1.1 טריליון. לא פחות ואולי יותר - זה מה שהבנק המרכזי של אירופה מוכן לשלם באירו תמורת אג"ח עד סוף 2016. היצע האירו יגדל משמעותית. פיחות חד של המטבע הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת והיצואנים האירופים ייהנו מכך. היצוא הישראלי? יתייקר ויפנה שוב מבט לבנק ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

חוב. תוצאות הבחירות קוראות לממשלה קטנה, חסכנית ועתירת רפורמות. אם לא, תמהרנה חברות דירוג החוב לאותת על הורדה שלו (או שיורד בפועל). מדינה המושכת השקעות זרות ופועלת בשכונה בעייתית תרצה להימנע מכך.

בשורה התחתונה, לאחר שנסב לליל הסדר וננוח קצת, נשוב לתקופה מאתגרת, עם מעט חלופות והרבה חששות. אך אסיים בנימה אופטימית לרגל החג - את זה אמרנו גם בשנתיים האחרונות. חג שמח

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתמר 02/04/2015 16:18
    הגב לתגובה זו
    ממה שכתבת נדמה שהבנק האירופי מתכוון לרכוש יורו - אם זה היה נכון - הרי שהיה צפוי ייסוף גדול בשער היורו. הבנק המרכזי של אירופה הודיע שיקנה בסכום שציינת אג"ח מהציבור ומהבנקים - מה שירחיב את כמות הכסף בידי הציבור - ואכן צפוי יגרום לפיחות של היורו - ירידת השער.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.