למדינה חובה מוסרית לדאוג לעורף של חיילי המילואים
למדינה חובה מוסרית לדאוג ל"עורף הפרטי" של כל אחד מהמגויסים בצו 8, למשפחות שנשארו מאחור עת קפצו המגויסים להגנת המדינה בהתרעה של רגע, עזבו הכל ורצו לחזית.
לא נכון לדבר על מספר כזה או אחר של מגויסים בצו 8 - צריך לדבר על כמות המשפחות המגויסות כעת בצו 8 ולתת גם עליהן את הדעת. בשעה זו חובה עלינו לזכור, כי בעוד המגויסים לקחו על עצמם את מלוא נטל ההגנה על המדינה, ה"עורף הפרטי" שלהם התגייס אף הוא לאפשר את יציאתם למילואים - מלוא הנטל בבית נופל על בני ובנות הזוג שנשארו מאחור, מתמודדים עם הרקטות והאזעקות, גיוס האב או האם והעסקת הילדים בחופש הגדול - הכל לצד הדאגה למי שבחזית.
אז אין ספק שהעורף חזק, ונדרש להיות חזק, אך אם יש "חזק שבחזקים" הוא עורף משפחות המגויסים למילואים. צריך לזכור שבישראל של 2014 רק המיעוט שבמיעוט (פחות מ-4% מהכשירים למילואים בגילאי 21-40) נקרא למילואים בכלל, ובמבצעים מסוג זה ברור לכולנו שאר חלק ממשרתי המילואים הפעילים נקראו הפעם.
לפי הפירסומים, גויסו עד עכשיו כ-50 אלף משרתי מילואים - 50 אלף שמחרפים נפשם למען השקט של למעלה מ-5 מיליון אזרחים בטווחי האש שרצים למקלטים כבר שבועיים. פחות מ-1% של אזרחים שלוקח על גבו את הגנת על כל השאר.
- על המשילות ומה זה אומר להיות בעלי הבית
- כך תבחרו את המסלול הנכון - הלוואות בערבות מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד מיעוט זה שם את כל שיקוליו הפרטיים בצד ומתגייס להעמיד עצמו לטובת המדינה, המדינה ממשיכה לשכוח את חובותיה, המוסריות והכלכליות, כלפיו. לצאת למילואים אף פעם לא קל וקשה שבעתיים בחופש הגדול, ללא כל התראה וללא כל יכולת לתכנן זאת מראש, הרי מרבית ממשרתי המילואים שנקראו בצו 8 הינם הורים לילדים.
זה נראה אולי טריוויאלי אבל מלבד הלחץ הנפשי העמום המוטל על משפחות המגויסים, מדובר גם בנטל כלכלי משמעותי שהמדינה לא נותנת עליו את הדעת. בתקופה זו ניתן להעריך את הנזק הכלכלי הבלתי מפוצה של כל משרת מילואים בעל משפחה בכמה אלפי שקלים לתקופת המבצע אליה נקרא בצו 8 והתייצב, מיידית וללא הרהורים.
כשהמגויסים יחזרו מהמלחמה, הם יגלו נזק כלכלי של ממש אצלם בבית בדמות ההוצאות הנוספות, בן או בת הזוג שכמעט ולא הלכו לעבודה והצורך בהשלמת הפערים בעבודה. המון אנשים טובים נרתמים לעזור (בעיקר למשרתים, אבל חלק גם לעורף הפרטי שלהם שנשאר מאחור ומחזק אותם), ויש את מועדון בהצדעה שנותן חלק מהפתרונות וחלק, קטן מדי, מהמעסיקים שמבינים את הקושי ונרתמים גם לטובת המשפחות - אבל כל זה אינו פתרון מערכתי אלא יוזמות פרטיות על בסיס רצון טוב, שמטיבן וטבען לא מגיעות לכל משפחה מגוייסת.
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
- מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי...

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.