למדינה חובה מוסרית לדאוג לעורף של חיילי המילואים
למדינה חובה מוסרית לדאוג ל"עורף הפרטי" של כל אחד מהמגויסים בצו 8, למשפחות שנשארו מאחור עת קפצו המגויסים להגנת המדינה בהתרעה של רגע, עזבו הכל ורצו לחזית.
לא נכון לדבר על מספר כזה או אחר של מגויסים בצו 8 - צריך לדבר על כמות המשפחות המגויסות כעת בצו 8 ולתת גם עליהן את הדעת. בשעה זו חובה עלינו לזכור, כי בעוד המגויסים לקחו על עצמם את מלוא נטל ההגנה על המדינה, ה"עורף הפרטי" שלהם התגייס אף הוא לאפשר את יציאתם למילואים - מלוא הנטל בבית נופל על בני ובנות הזוג שנשארו מאחור, מתמודדים עם הרקטות והאזעקות, גיוס האב או האם והעסקת הילדים בחופש הגדול - הכל לצד הדאגה למי שבחזית.
אז אין ספק שהעורף חזק, ונדרש להיות חזק, אך אם יש "חזק שבחזקים" הוא עורף משפחות המגויסים למילואים. צריך לזכור שבישראל של 2014 רק המיעוט שבמיעוט (פחות מ-4% מהכשירים למילואים בגילאי 21-40) נקרא למילואים בכלל, ובמבצעים מסוג זה ברור לכולנו שאר חלק ממשרתי המילואים הפעילים נקראו הפעם.
לפי הפירסומים, גויסו עד עכשיו כ-50 אלף משרתי מילואים - 50 אלף שמחרפים נפשם למען השקט של למעלה מ-5 מיליון אזרחים בטווחי האש שרצים למקלטים כבר שבועיים. פחות מ-1% של אזרחים שלוקח על גבו את הגנת על כל השאר.
- על המשילות ומה זה אומר להיות בעלי הבית
- כך תבחרו את המסלול הנכון - הלוואות בערבות מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד מיעוט זה שם את כל שיקוליו הפרטיים בצד ומתגייס להעמיד עצמו לטובת המדינה, המדינה ממשיכה לשכוח את חובותיה, המוסריות והכלכליות, כלפיו. לצאת למילואים אף פעם לא קל וקשה שבעתיים בחופש הגדול, ללא כל התראה וללא כל יכולת לתכנן זאת מראש, הרי מרבית ממשרתי המילואים שנקראו בצו 8 הינם הורים לילדים.
זה נראה אולי טריוויאלי אבל מלבד הלחץ הנפשי העמום המוטל על משפחות המגויסים, מדובר גם בנטל כלכלי משמעותי שהמדינה לא נותנת עליו את הדעת. בתקופה זו ניתן להעריך את הנזק הכלכלי הבלתי מפוצה של כל משרת מילואים בעל משפחה בכמה אלפי שקלים לתקופת המבצע אליה נקרא בצו 8 והתייצב, מיידית וללא הרהורים.
כשהמגויסים יחזרו מהמלחמה, הם יגלו נזק כלכלי של ממש אצלם בבית בדמות ההוצאות הנוספות, בן או בת הזוג שכמעט ולא הלכו לעבודה והצורך בהשלמת הפערים בעבודה. המון אנשים טובים נרתמים לעזור (בעיקר למשרתים, אבל חלק גם לעורף הפרטי שלהם שנשאר מאחור ומחזק אותם), ויש את מועדון בהצדעה שנותן חלק מהפתרונות וחלק, קטן מדי, מהמעסיקים שמבינים את הקושי ונרתמים גם לטובת המשפחות - אבל כל זה אינו פתרון מערכתי אלא יוזמות פרטיות על בסיס רצון טוב, שמטיבן וטבען לא מגיעות לכל משפחה מגוייסת.
- רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)