למדינה חובה מוסרית לדאוג לעורף של חיילי המילואים
למדינה חובה מוסרית לדאוג ל"עורף הפרטי" של כל אחד מהמגויסים בצו 8, למשפחות שנשארו מאחור עת קפצו המגויסים להגנת המדינה בהתרעה של רגע, עזבו הכל ורצו לחזית.
לא נכון לדבר על מספר כזה או אחר של מגויסים בצו 8 - צריך לדבר על כמות המשפחות המגויסות כעת בצו 8 ולתת גם עליהן את הדעת. בשעה זו חובה עלינו לזכור, כי בעוד המגויסים לקחו על עצמם את מלוא נטל ההגנה על המדינה, ה"עורף הפרטי" שלהם התגייס אף הוא לאפשר את יציאתם למילואים - מלוא הנטל בבית נופל על בני ובנות הזוג שנשארו מאחור, מתמודדים עם הרקטות והאזעקות, גיוס האב או האם והעסקת הילדים בחופש הגדול - הכל לצד הדאגה למי שבחזית.
אז אין ספק שהעורף חזק, ונדרש להיות חזק, אך אם יש "חזק שבחזקים" הוא עורף משפחות המגויסים למילואים. צריך לזכור שבישראל של 2014 רק המיעוט שבמיעוט (פחות מ-4% מהכשירים למילואים בגילאי 21-40) נקרא למילואים בכלל, ובמבצעים מסוג זה ברור לכולנו שאר חלק ממשרתי המילואים הפעילים נקראו הפעם.
לפי הפירסומים, גויסו עד עכשיו כ-50 אלף משרתי מילואים - 50 אלף שמחרפים נפשם למען השקט של למעלה מ-5 מיליון אזרחים בטווחי האש שרצים למקלטים כבר שבועיים. פחות מ-1% של אזרחים שלוקח על גבו את הגנת על כל השאר.
- על המשילות ומה זה אומר להיות בעלי הבית
- כך תבחרו את המסלול הנכון - הלוואות בערבות מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד מיעוט זה שם את כל שיקוליו הפרטיים בצד ומתגייס להעמיד עצמו לטובת המדינה, המדינה ממשיכה לשכוח את חובותיה, המוסריות והכלכליות, כלפיו. לצאת למילואים אף פעם לא קל וקשה שבעתיים בחופש הגדול, ללא כל התראה וללא כל יכולת לתכנן זאת מראש, הרי מרבית ממשרתי המילואים שנקראו בצו 8 הינם הורים לילדים.
זה נראה אולי טריוויאלי אבל מלבד הלחץ הנפשי העמום המוטל על משפחות המגויסים, מדובר גם בנטל כלכלי משמעותי שהמדינה לא נותנת עליו את הדעת. בתקופה זו ניתן להעריך את הנזק הכלכלי הבלתי מפוצה של כל משרת מילואים בעל משפחה בכמה אלפי שקלים לתקופת המבצע אליה נקרא בצו 8 והתייצב, מיידית וללא הרהורים.
כשהמגויסים יחזרו מהמלחמה, הם יגלו נזק כלכלי של ממש אצלם בבית בדמות ההוצאות הנוספות, בן או בת הזוג שכמעט ולא הלכו לעבודה והצורך בהשלמת הפערים בעבודה. המון אנשים טובים נרתמים לעזור (בעיקר למשרתים, אבל חלק גם לעורף הפרטי שלהם שנשאר מאחור ומחזק אותם), ויש את מועדון בהצדעה שנותן חלק מהפתרונות וחלק, קטן מדי, מהמעסיקים שמבינים את הקושי ונרתמים גם לטובת המשפחות - אבל כל זה אינו פתרון מערכתי אלא יוזמות פרטיות על בסיס רצון טוב, שמטיבן וטבען לא מגיעות לכל משפחה מגוייסת.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
