מגמות נוגדות בשוק האשראי: מי צודק ומי טועה?

יניב אדם, מנהל השקעות קרנות אג״ח במגדל שוקי הון, מפרט על צימצום החשיפה של ספקי האשראי הגדולים (הבנקים) אל מול הגדלת החשיפה של הציבור. מי משני הספקים צודק בראייה לטווח ארוך?
יניב אדם |

החודש האחרון היה חודש רווי פעילות מבחינת הנפקות אג"ח חברות בארץ. מתחילת חודש מאי גויסו מעל ל-8 מיליארד שקלים באג"ח חברות, ולא נראה כי קצב ההנפקות עומד לרדת. יש לזכור כי מתחילת השנה גויס בארץ סכום של 15 מיליארד שקלים (אינו כולל את ההנפקות הגדולות שבוצעו בחו"ל, דוגמת תמר, בהיקף 2 מיליארד דולר, אשר חלק נכבד ממנו הגיע לגופים בארץ). כלומר אנו נמצאים כעת במרכזו של גל הנפקות חזק. לשם השוואה, במהלך כל שנת 2013 גויס כ-34 מיליארד שקלים.

ההנפקות כוללות מגוון רחב של ענפים ביניהם, נדל"ן מניב, קבלנות, יזמות בחו"ל, חברות החזקה, אנרגיה ועוד. בהסתכלות של מספר שנים על היקף האשראי העסקי, ניתן לראות כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של צמצום היקף האשראי. בסוף שנת 2012 עמד היקף האשראי העסקי על סכום של 794.6 מיליארד שקלים (על פי נתוני בנק ישראל). לעומת זאת, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014 עמד היקף האשראי העסקי על 771.9 מיליארד שקלים -כלומר ירידה של 22.7 מיליארד שקלים (2.85%).

מי הם ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי?

ישנם מספר ספקי אשראי, הגדולים והוותיקים הינם הבנקים. בשנים האחרונות החלו להצטרף גם גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך, אשר מהווים ספקי אשראי טבעיים לגופים עסקיים, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים. הם נותנים אשראי במגוון של צורות, כגון הלוואות פרטיות אשר בהם "נתפרת "עסקה" ישירה בין גוף מוסדי לגוף עסקי, או באמצעות השתתפות בהנפקות הרבות אשר מגיעות לפתחו של הגוף המוסדי.

גורם נוסף אשר מספק אשראי לגופים העסקיים הינו הציבור, אם בצורה ישירה של רכישה בהנפקה או בצורה עקיפה של רכישת קרנות נאמנות, כחלק מן מדיניות ההשקעות נדרשות לרכוש אג"ח חברות ברמה כזו או אחרת. נהירת הציבור אל אפיקי השקעה בעלי אופק תשואה גבוהה יותר (נהירה אשר מתבטאת בגיוסי עתק בקרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח כללי בארץ ), יוצרת מצב בו הציבור מספק אשראי בהיקף נרחב לגופים עסקיים. אשראי זה גורם לכך שחלקו היחסי של הציבור והגופים המוסדיים בעוגת מימון הגופים העסקים עולה.

מן הצד השני, הבנקים, אשר נחשבו למממן העיקרי של החברות, נסוגים לאיטם ומקטינים כל העת את היקף האשראי אשר הם נותנים לחברות. כך למשל בסוף 2012 עמד היקף האשראי הבנקאי על רמה של 400 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בסוף רבעון ראשון 2014 עמד היקף האשראי הבנקאי על 383 מיליארד שקלים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכב מעופף (XPENG)רכב מעופף (XPENG)

מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?

XPeng הסינית מתקדמת בפיתוח פלטפורמה של רכב שבפנים חונה מסוק=רחפן מתקבל שיכול להטיס אתכם במשך 20-30 דקות; ההשקה בסין ב-2026

עופר הבר |
נושאים בכתבה רכבים מעופפים

המותג הסיני XPeng שואף לנער את שוק הרכב עם השקת המכונית המעופפת הראשונה שלו, שעל פי התוכניות תהיה מוכנה לצרכן, בשנת 2026. "נושאת המטוסים היבשתית״(Land Aircraft Carrier) LACשל  Xpeng Aeroht בולטת כנקודת שיא, מסמנת פרק חדש בנוף התעופה של סין ומציעה פרספקטיבה סינית על פיתוח תחבורתי, מסרה החברה בהצהרה על השקת המכונית המעופפת. 

בגרסה הראשונה שלה, היא לא תיראה כמו המכוניות מ"בחזרה לעתיד", אלא תהיה למעשה רחפן גדול שניתן להוביל בטנדר. רחפן הנוסעים עם עיצוב בעל שישה רוטורים וזרועות מתקפלות לאחסון. כלי הטיס מתגאה גם בתא טייס פנורמי של 270 מעלות עם מקומות ישיבה לשניים ומבנה סיבי פחמן להקלת המשקל.

כלי הטייס ערך את הופעת הבכורה שלו בטיסה ציבורית בתערוכת האוויר של סין בסוף השנה שעברה שהתקיימה בעיר ג'וחאי בנובמבר האחרון, ולאחר מכן את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו חודשים לאחר מכן, בינואר 2025, בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.

הרחפן, בנוי מסיבי פחמן קלים וכולל נוף רחב מתא הטייס. נהגים, או טייסים, יכולים פשוט לחנות את רכב השישה-גלגלים באתר ההמראה, לנתק את הרחפן בלחיצת כפתור ולעלות עליו כשהרכב נשאר בחנייה. משם, הם יכולים לנווט את שאר המסע שלהם באוויר, לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את הגישה לאזורים מרוחקים.

פתרון המכונית המעופפת עם המודול הכפול של XPeng, ייקרא ״נושאת המטוסים היבשתית״ - LAC. התמחור בשוק הביתיבסין יהיה מתחת ל-300,000 דולר אמריקאי, כך לדברי וואנג טאן, מייסד שותף וסגן נשיא XPeng Aeroht.