מגמות נוגדות בשוק האשראי: מי צודק ומי טועה?

יניב אדם, מנהל השקעות קרנות אג״ח במגדל שוקי הון, מפרט על צימצום החשיפה של ספקי האשראי הגדולים (הבנקים) אל מול הגדלת החשיפה של הציבור. מי משני הספקים צודק בראייה לטווח ארוך?
יניב אדם |

החודש האחרון היה חודש רווי פעילות מבחינת הנפקות אג"ח חברות בארץ. מתחילת חודש מאי גויסו מעל ל-8 מיליארד שקלים באג"ח חברות, ולא נראה כי קצב ההנפקות עומד לרדת. יש לזכור כי מתחילת השנה גויס בארץ סכום של 15 מיליארד שקלים (אינו כולל את ההנפקות הגדולות שבוצעו בחו"ל, דוגמת תמר, בהיקף 2 מיליארד דולר, אשר חלק נכבד ממנו הגיע לגופים בארץ). כלומר אנו נמצאים כעת במרכזו של גל הנפקות חזק. לשם השוואה, במהלך כל שנת 2013 גויס כ-34 מיליארד שקלים.

ההנפקות כוללות מגוון רחב של ענפים ביניהם, נדל"ן מניב, קבלנות, יזמות בחו"ל, חברות החזקה, אנרגיה ועוד. בהסתכלות של מספר שנים על היקף האשראי העסקי, ניתן לראות כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של צמצום היקף האשראי. בסוף שנת 2012 עמד היקף האשראי העסקי על סכום של 794.6 מיליארד שקלים (על פי נתוני בנק ישראל). לעומת זאת, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014 עמד היקף האשראי העסקי על 771.9 מיליארד שקלים -כלומר ירידה של 22.7 מיליארד שקלים (2.85%).

מי הם ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי?

ישנם מספר ספקי אשראי, הגדולים והוותיקים הינם הבנקים. בשנים האחרונות החלו להצטרף גם גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך, אשר מהווים ספקי אשראי טבעיים לגופים עסקיים, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים. הם נותנים אשראי במגוון של צורות, כגון הלוואות פרטיות אשר בהם "נתפרת "עסקה" ישירה בין גוף מוסדי לגוף עסקי, או באמצעות השתתפות בהנפקות הרבות אשר מגיעות לפתחו של הגוף המוסדי.

גורם נוסף אשר מספק אשראי לגופים העסקיים הינו הציבור, אם בצורה ישירה של רכישה בהנפקה או בצורה עקיפה של רכישת קרנות נאמנות, כחלק מן מדיניות ההשקעות נדרשות לרכוש אג"ח חברות ברמה כזו או אחרת. נהירת הציבור אל אפיקי השקעה בעלי אופק תשואה גבוהה יותר (נהירה אשר מתבטאת בגיוסי עתק בקרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח כללי בארץ ), יוצרת מצב בו הציבור מספק אשראי בהיקף נרחב לגופים עסקיים. אשראי זה גורם לכך שחלקו היחסי של הציבור והגופים המוסדיים בעוגת מימון הגופים העסקים עולה.

מן הצד השני, הבנקים, אשר נחשבו למממן העיקרי של החברות, נסוגים לאיטם ומקטינים כל העת את היקף האשראי אשר הם נותנים לחברות. כך למשל בסוף 2012 עמד היקף האשראי הבנקאי על רמה של 400 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בסוף רבעון ראשון 2014 עמד היקף האשראי הבנקאי על 383 מיליארד שקלים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.