מגמות נוגדות בשוק האשראי: מי צודק ומי טועה?

יניב אדם, מנהל השקעות קרנות אג״ח במגדל שוקי הון, מפרט על צימצום החשיפה של ספקי האשראי הגדולים (הבנקים) אל מול הגדלת החשיפה של הציבור. מי משני הספקים צודק בראייה לטווח ארוך?
יניב אדם |

החודש האחרון היה חודש רווי פעילות מבחינת הנפקות אג"ח חברות בארץ. מתחילת חודש מאי גויסו מעל ל-8 מיליארד שקלים באג"ח חברות, ולא נראה כי קצב ההנפקות עומד לרדת. יש לזכור כי מתחילת השנה גויס בארץ סכום של 15 מיליארד שקלים (אינו כולל את ההנפקות הגדולות שבוצעו בחו"ל, דוגמת תמר, בהיקף 2 מיליארד דולר, אשר חלק נכבד ממנו הגיע לגופים בארץ). כלומר אנו נמצאים כעת במרכזו של גל הנפקות חזק. לשם השוואה, במהלך כל שנת 2013 גויס כ-34 מיליארד שקלים.

ההנפקות כוללות מגוון רחב של ענפים ביניהם, נדל"ן מניב, קבלנות, יזמות בחו"ל, חברות החזקה, אנרגיה ועוד. בהסתכלות של מספר שנים על היקף האשראי העסקי, ניתן לראות כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של צמצום היקף האשראי. בסוף שנת 2012 עמד היקף האשראי העסקי על סכום של 794.6 מיליארד שקלים (על פי נתוני בנק ישראל). לעומת זאת, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014 עמד היקף האשראי העסקי על 771.9 מיליארד שקלים -כלומר ירידה של 22.7 מיליארד שקלים (2.85%).

מי הם ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי?

ישנם מספר ספקי אשראי, הגדולים והוותיקים הינם הבנקים. בשנים האחרונות החלו להצטרף גם גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך, אשר מהווים ספקי אשראי טבעיים לגופים עסקיים, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים. הם נותנים אשראי במגוון של צורות, כגון הלוואות פרטיות אשר בהם "נתפרת "עסקה" ישירה בין גוף מוסדי לגוף עסקי, או באמצעות השתתפות בהנפקות הרבות אשר מגיעות לפתחו של הגוף המוסדי.

גורם נוסף אשר מספק אשראי לגופים העסקיים הינו הציבור, אם בצורה ישירה של רכישה בהנפקה או בצורה עקיפה של רכישת קרנות נאמנות, כחלק מן מדיניות ההשקעות נדרשות לרכוש אג"ח חברות ברמה כזו או אחרת. נהירת הציבור אל אפיקי השקעה בעלי אופק תשואה גבוהה יותר (נהירה אשר מתבטאת בגיוסי עתק בקרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח כללי בארץ ), יוצרת מצב בו הציבור מספק אשראי בהיקף נרחב לגופים עסקיים. אשראי זה גורם לכך שחלקו היחסי של הציבור והגופים המוסדיים בעוגת מימון הגופים העסקים עולה.

מן הצד השני, הבנקים, אשר נחשבו למממן העיקרי של החברות, נסוגים לאיטם ומקטינים כל העת את היקף האשראי אשר הם נותנים לחברות. כך למשל בסוף 2012 עמד היקף האשראי הבנקאי על רמה של 400 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בסוף רבעון ראשון 2014 עמד היקף האשראי הבנקאי על 383 מיליארד שקלים בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.