מגמות נוגדות בשוק האשראי: מי צודק ומי טועה?
החודש האחרון היה חודש רווי פעילות מבחינת הנפקות אג"ח חברות בארץ. מתחילת חודש מאי גויסו מעל ל-8 מיליארד שקלים באג"ח חברות, ולא נראה כי קצב ההנפקות עומד לרדת. יש לזכור כי מתחילת השנה גויס בארץ סכום של 15 מיליארד שקלים (אינו כולל את ההנפקות הגדולות שבוצעו בחו"ל, דוגמת תמר, בהיקף 2 מיליארד דולר, אשר חלק נכבד ממנו הגיע לגופים בארץ). כלומר אנו נמצאים כעת במרכזו של גל הנפקות חזק. לשם השוואה, במהלך כל שנת 2013 גויס כ-34 מיליארד שקלים.
ההנפקות כוללות מגוון רחב של ענפים ביניהם, נדל"ן מניב, קבלנות, יזמות בחו"ל, חברות החזקה, אנרגיה ועוד. בהסתכלות של מספר שנים על היקף האשראי העסקי, ניתן לראות כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של צמצום היקף האשראי. בסוף שנת 2012 עמד היקף האשראי העסקי על סכום של 794.6 מיליארד שקלים (על פי נתוני בנק ישראל). לעומת זאת, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2014 עמד היקף האשראי העסקי על 771.9 מיליארד שקלים -כלומר ירידה של 22.7 מיליארד שקלים (2.85%).
מי הם ספקי האשראי העיקריים של המגזר העסקי?
ישנם מספר ספקי אשראי, הגדולים והוותיקים הינם הבנקים. בשנים האחרונות החלו להצטרף גם גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך, אשר מהווים ספקי אשראי טבעיים לגופים עסקיים, כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים. הם נותנים אשראי במגוון של צורות, כגון הלוואות פרטיות אשר בהם "נתפרת "עסקה" ישירה בין גוף מוסדי לגוף עסקי, או באמצעות השתתפות בהנפקות הרבות אשר מגיעות לפתחו של הגוף המוסדי.
גורם נוסף אשר מספק אשראי לגופים העסקיים הינו הציבור, אם בצורה ישירה של רכישה בהנפקה או בצורה עקיפה של רכישת קרנות נאמנות, כחלק מן מדיניות ההשקעות נדרשות לרכוש אג"ח חברות ברמה כזו או אחרת. נהירת הציבור אל אפיקי השקעה בעלי אופק תשואה גבוהה יותר (נהירה אשר מתבטאת בגיוסי עתק בקרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח כללי בארץ ), יוצרת מצב בו הציבור מספק אשראי בהיקף נרחב לגופים עסקיים. אשראי זה גורם לכך שחלקו היחסי של הציבור והגופים המוסדיים בעוגת מימון הגופים העסקים עולה.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן הצד השני, הבנקים, אשר נחשבו למממן העיקרי של החברות, נסוגים לאיטם ומקטינים כל העת את היקף האשראי אשר הם נותנים לחברות. כך למשל בסוף 2012 עמד היקף האשראי הבנקאי על רמה של 400 מיליארד שקלים. לעומת זאת, בסוף רבעון ראשון 2014 עמד היקף האשראי הבנקאי על 383 מיליארד שקלים בלבד.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
