מה חושב שוק ההון על השנה של ממשלת נתניהו-לפיד?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, חוזרת אל השנה שחלפה ובודקת האם הממשלה קיימה את הבטחותיה
קרן צדוק |

בימים אלו מציינת הממשלה שנה לפעילותה בקואליציה הנוכחית. ממשלת נתניהו - לפיד עלתה על רקע קריסת מעמד הביניים, שבראש סדר העדיפויות הוכרז טיפול ביוקר המחייה וכמובן במחירי הנדל"ן.

הרבה יוזמות נזרקו לחלל האוויר מאז - הקמת קבינט דיור, הפשרת עשרות אלפי קרקעות לבניה, מענקים, קידום בניה במתחמים מועדפים בשיתוף הרשויות, דיור להשכרה וההצעה שהוצעה אתמול, פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה

עם כל המרץ, הביטחון והכוונות הטובות, יחד עם כותרות מרשימות שנזרקו לחלל האוויר מטעם שר האוצר, היינו מצפים שהצעות אלה, יבואו לידי ביטוי לכל הפחות בשוק ההון, הצופה פני עתיד, שהרי ברור לכולנו שהפרחת סיסמאות דוגמת אלה שהפריח שר האוצר, לא באמת ישפיעו על מחירי הדיור בטווח הקצר.

אם נתייחס למגמות בשוק ההון ומחירי אגרות החוב כאל מדד אמון המשקיעים בתוכניות האוצר, נראה עלייה משמעותית בשנה האחרונה במחירי אגרות החוב של חברות יזמיות מובילות, כגון גינדי, דימרי, מצלאווי, אפריקה מגורים וכו', כלומר, המשקיעים "מצביעים ברגליים" וממשיכים להגדיל החזקותיהם בחברות יזמיות, הבונות ומשווקות דיור ללקוחות הקצה בארץ.

בגרף לעיל ניכרות עליות מרשימות במחירי האיגרות חוב של החברות המובילות בתחום, עליות של מעל 10% ברובן, וחלקן אף עליות של 25-35% בשנה שחלפה (הירידה וההתאוששות באג"ח של גינדי בכחול, היא סאגת קריסת המרפסות בבניינים בחדרה, שבאה על פתרונה בימים אלו ולא שייכת למגמה כלשהי במחירי האגרות או הנדל"ן באותה תקופה) - עליות שמוכיחות בוודאות ששוק ההון מאמין שהתכניות שמציעה המדינה להורדת מחירי הדיור אינן ישימות, בטח לא לטווח של השנים הקרובות.

גם אם נבחן את העליות של אותן אגרות על רקע עליות מחירי האגרות הממשלתיות והקונצרניות בשנה שחלפה, לאור ירידת הריבית בארץ והמגמות בעולם), נראה כי מדדי האג"ח המובילים עלו ב-8%-9% - פחות מעליות אג"ח חברות הנדל"ן, וקרוב לפי שניים מעליית מחירי האג"ח הממשלתי באותו מח"מ.

עלייה כזו במחירי אגרות החוב של חברות הנדל"ן בארץ, מעבר לעליית האגרות הממשלתיות, משמעותה ירידת פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח אלה. מדובר בירידה משמעותית של 0.5-2% לערך בפרמיית הסיכון אל מול האג"ח הממשלתית באותו מח"מ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המסקנה הייתה נשארת בעינה - המשקיעים לא חוששים כי הממשלה תצליח להביא למהלך משמעותי של הורדת מחירי הנדל"ן בארץ, בטח לא בשנים הקרובות, ואין תמחור לסיכון כזה במסחר האג"ח של חברות הנדל"ן בשנה החולפת.

על אף ההצהרות שונות שהופרחו לחלל האוויר ע"י משרדי הממשלה השונים בשנה האחרונה (מאז הקמת הממשלה החדשה) בנוגע להורדת מחירי הדירות בישראל, נראה שביטחונם של המשקיעים באג"ח חברות הנדל"ן בארץ, בא לידי ביטוי גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התומכים במגמת עליית מחירי הדיור ומציגים טיפוס של 6.3% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.