מה חושב שוק ההון על השנה של ממשלת נתניהו-לפיד?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, חוזרת אל השנה שחלפה ובודקת האם הממשלה קיימה את הבטחותיה
קרן צדוק |

בימים אלו מציינת הממשלה שנה לפעילותה בקואליציה הנוכחית. ממשלת נתניהו - לפיד עלתה על רקע קריסת מעמד הביניים, שבראש סדר העדיפויות הוכרז טיפול ביוקר המחייה וכמובן במחירי הנדל"ן.

הרבה יוזמות נזרקו לחלל האוויר מאז - הקמת קבינט דיור, הפשרת עשרות אלפי קרקעות לבניה, מענקים, קידום בניה במתחמים מועדפים בשיתוף הרשויות, דיור להשכרה וההצעה שהוצעה אתמול, פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה

עם כל המרץ, הביטחון והכוונות הטובות, יחד עם כותרות מרשימות שנזרקו לחלל האוויר מטעם שר האוצר, היינו מצפים שהצעות אלה, יבואו לידי ביטוי לכל הפחות בשוק ההון, הצופה פני עתיד, שהרי ברור לכולנו שהפרחת סיסמאות דוגמת אלה שהפריח שר האוצר, לא באמת ישפיעו על מחירי הדיור בטווח הקצר.

אם נתייחס למגמות בשוק ההון ומחירי אגרות החוב כאל מדד אמון המשקיעים בתוכניות האוצר, נראה עלייה משמעותית בשנה האחרונה במחירי אגרות החוב של חברות יזמיות מובילות, כגון גינדי, דימרי, מצלאווי, אפריקה מגורים וכו', כלומר, המשקיעים "מצביעים ברגליים" וממשיכים להגדיל החזקותיהם בחברות יזמיות, הבונות ומשווקות דיור ללקוחות הקצה בארץ.

בגרף לעיל ניכרות עליות מרשימות במחירי האיגרות חוב של החברות המובילות בתחום, עליות של מעל 10% ברובן, וחלקן אף עליות של 25-35% בשנה שחלפה (הירידה וההתאוששות באג"ח של גינדי בכחול, היא סאגת קריסת המרפסות בבניינים בחדרה, שבאה על פתרונה בימים אלו ולא שייכת למגמה כלשהי במחירי האגרות או הנדל"ן באותה תקופה) - עליות שמוכיחות בוודאות ששוק ההון מאמין שהתכניות שמציעה המדינה להורדת מחירי הדיור אינן ישימות, בטח לא לטווח של השנים הקרובות.

גם אם נבחן את העליות של אותן אגרות על רקע עליות מחירי האגרות הממשלתיות והקונצרניות בשנה שחלפה, לאור ירידת הריבית בארץ והמגמות בעולם), נראה כי מדדי האג"ח המובילים עלו ב-8%-9% - פחות מעליות אג"ח חברות הנדל"ן, וקרוב לפי שניים מעליית מחירי האג"ח הממשלתי באותו מח"מ.

עלייה כזו במחירי אגרות החוב של חברות הנדל"ן בארץ, מעבר לעליית האגרות הממשלתיות, משמעותה ירידת פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח אלה. מדובר בירידה משמעותית של 0.5-2% לערך בפרמיית הסיכון אל מול האג"ח הממשלתית באותו מח"מ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המסקנה הייתה נשארת בעינה - המשקיעים לא חוששים כי הממשלה תצליח להביא למהלך משמעותי של הורדת מחירי הנדל"ן בארץ, בטח לא בשנים הקרובות, ואין תמחור לסיכון כזה במסחר האג"ח של חברות הנדל"ן בשנה החולפת.

על אף ההצהרות שונות שהופרחו לחלל האוויר ע"י משרדי הממשלה השונים בשנה האחרונה (מאז הקמת הממשלה החדשה) בנוגע להורדת מחירי הדירות בישראל, נראה שביטחונם של המשקיעים באג"ח חברות הנדל"ן בארץ, בא לידי ביטוי גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התומכים במגמת עליית מחירי הדיור ומציגים טיפוס של 6.3% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.