מה חושב שוק ההון על השנה של ממשלת נתניהו-לפיד?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, חוזרת אל השנה שחלפה ובודקת האם הממשלה קיימה את הבטחותיה
קרן צדוק |

בימים אלו מציינת הממשלה שנה לפעילותה בקואליציה הנוכחית. ממשלת נתניהו - לפיד עלתה על רקע קריסת מעמד הביניים, שבראש סדר העדיפויות הוכרז טיפול ביוקר המחייה וכמובן במחירי הנדל"ן.

הרבה יוזמות נזרקו לחלל האוויר מאז - הקמת קבינט דיור, הפשרת עשרות אלפי קרקעות לבניה, מענקים, קידום בניה במתחמים מועדפים בשיתוף הרשויות, דיור להשכרה וההצעה שהוצעה אתמול, פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה

עם כל המרץ, הביטחון והכוונות הטובות, יחד עם כותרות מרשימות שנזרקו לחלל האוויר מטעם שר האוצר, היינו מצפים שהצעות אלה, יבואו לידי ביטוי לכל הפחות בשוק ההון, הצופה פני עתיד, שהרי ברור לכולנו שהפרחת סיסמאות דוגמת אלה שהפריח שר האוצר, לא באמת ישפיעו על מחירי הדיור בטווח הקצר.

אם נתייחס למגמות בשוק ההון ומחירי אגרות החוב כאל מדד אמון המשקיעים בתוכניות האוצר, נראה עלייה משמעותית בשנה האחרונה במחירי אגרות החוב של חברות יזמיות מובילות, כגון גינדי, דימרי, מצלאווי, אפריקה מגורים וכו', כלומר, המשקיעים "מצביעים ברגליים" וממשיכים להגדיל החזקותיהם בחברות יזמיות, הבונות ומשווקות דיור ללקוחות הקצה בארץ.

בגרף לעיל ניכרות עליות מרשימות במחירי האיגרות חוב של החברות המובילות בתחום, עליות של מעל 10% ברובן, וחלקן אף עליות של 25-35% בשנה שחלפה (הירידה וההתאוששות באג"ח של גינדי בכחול, היא סאגת קריסת המרפסות בבניינים בחדרה, שבאה על פתרונה בימים אלו ולא שייכת למגמה כלשהי במחירי האגרות או הנדל"ן באותה תקופה) - עליות שמוכיחות בוודאות ששוק ההון מאמין שהתכניות שמציעה המדינה להורדת מחירי הדיור אינן ישימות, בטח לא לטווח של השנים הקרובות.

גם אם נבחן את העליות של אותן אגרות על רקע עליות מחירי האגרות הממשלתיות והקונצרניות בשנה שחלפה, לאור ירידת הריבית בארץ והמגמות בעולם), נראה כי מדדי האג"ח המובילים עלו ב-8%-9% - פחות מעליות אג"ח חברות הנדל"ן, וקרוב לפי שניים מעליית מחירי האג"ח הממשלתי באותו מח"מ.

עלייה כזו במחירי אגרות החוב של חברות הנדל"ן בארץ, מעבר לעליית האגרות הממשלתיות, משמעותה ירידת פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח אלה. מדובר בירידה משמעותית של 0.5-2% לערך בפרמיית הסיכון אל מול האג"ח הממשלתית באותו מח"מ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המסקנה הייתה נשארת בעינה - המשקיעים לא חוששים כי הממשלה תצליח להביא למהלך משמעותי של הורדת מחירי הנדל"ן בארץ, בטח לא בשנים הקרובות, ואין תמחור לסיכון כזה במסחר האג"ח של חברות הנדל"ן בשנה החולפת.

על אף ההצהרות שונות שהופרחו לחלל האוויר ע"י משרדי הממשלה השונים בשנה האחרונה (מאז הקמת הממשלה החדשה) בנוגע להורדת מחירי הדירות בישראל, נראה שביטחונם של המשקיעים באג"ח חברות הנדל"ן בארץ, בא לידי ביטוי גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התומכים במגמת עליית מחירי הדיור ומציגים טיפוס של 6.3% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.