מה חושב שוק ההון על השנה של ממשלת נתניהו-לפיד?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, חוזרת אל השנה שחלפה ובודקת האם הממשלה קיימה את הבטחותיה
קרן צדוק |

בימים אלו מציינת הממשלה שנה לפעילותה בקואליציה הנוכחית. ממשלת נתניהו - לפיד עלתה על רקע קריסת מעמד הביניים, שבראש סדר העדיפויות הוכרז טיפול ביוקר המחייה וכמובן במחירי הנדל"ן.

הרבה יוזמות נזרקו לחלל האוויר מאז - הקמת קבינט דיור, הפשרת עשרות אלפי קרקעות לבניה, מענקים, קידום בניה במתחמים מועדפים בשיתוף הרשויות, דיור להשכרה וההצעה שהוצעה אתמול, פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה

עם כל המרץ, הביטחון והכוונות הטובות, יחד עם כותרות מרשימות שנזרקו לחלל האוויר מטעם שר האוצר, היינו מצפים שהצעות אלה, יבואו לידי ביטוי לכל הפחות בשוק ההון, הצופה פני עתיד, שהרי ברור לכולנו שהפרחת סיסמאות דוגמת אלה שהפריח שר האוצר, לא באמת ישפיעו על מחירי הדיור בטווח הקצר.

אם נתייחס למגמות בשוק ההון ומחירי אגרות החוב כאל מדד אמון המשקיעים בתוכניות האוצר, נראה עלייה משמעותית בשנה האחרונה במחירי אגרות החוב של חברות יזמיות מובילות, כגון גינדי, דימרי, מצלאווי, אפריקה מגורים וכו', כלומר, המשקיעים "מצביעים ברגליים" וממשיכים להגדיל החזקותיהם בחברות יזמיות, הבונות ומשווקות דיור ללקוחות הקצה בארץ.

בגרף לעיל ניכרות עליות מרשימות במחירי האיגרות חוב של החברות המובילות בתחום, עליות של מעל 10% ברובן, וחלקן אף עליות של 25-35% בשנה שחלפה (הירידה וההתאוששות באג"ח של גינדי בכחול, היא סאגת קריסת המרפסות בבניינים בחדרה, שבאה על פתרונה בימים אלו ולא שייכת למגמה כלשהי במחירי האגרות או הנדל"ן באותה תקופה) - עליות שמוכיחות בוודאות ששוק ההון מאמין שהתכניות שמציעה המדינה להורדת מחירי הדיור אינן ישימות, בטח לא לטווח של השנים הקרובות.

גם אם נבחן את העליות של אותן אגרות על רקע עליות מחירי האגרות הממשלתיות והקונצרניות בשנה שחלפה, לאור ירידת הריבית בארץ והמגמות בעולם), נראה כי מדדי האג"ח המובילים עלו ב-8%-9% - פחות מעליות אג"ח חברות הנדל"ן, וקרוב לפי שניים מעליית מחירי האג"ח הממשלתי באותו מח"מ.

עלייה כזו במחירי אגרות החוב של חברות הנדל"ן בארץ, מעבר לעליית האגרות הממשלתיות, משמעותה ירידת פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח אלה. מדובר בירידה משמעותית של 0.5-2% לערך בפרמיית הסיכון אל מול האג"ח הממשלתית באותו מח"מ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המסקנה הייתה נשארת בעינה - המשקיעים לא חוששים כי הממשלה תצליח להביא למהלך משמעותי של הורדת מחירי הנדל"ן בארץ, בטח לא בשנים הקרובות, ואין תמחור לסיכון כזה במסחר האג"ח של חברות הנדל"ן בשנה החולפת.

על אף ההצהרות שונות שהופרחו לחלל האוויר ע"י משרדי הממשלה השונים בשנה האחרונה (מאז הקמת הממשלה החדשה) בנוגע להורדת מחירי הדירות בישראל, נראה שביטחונם של המשקיעים באג"ח חברות הנדל"ן בארץ, בא לידי ביטוי גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התומכים במגמת עליית מחירי הדיור ומציגים טיפוס של 6.3% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.