מה חושב שוק ההון על השנה של ממשלת נתניהו-לפיד?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, חוזרת אל השנה שחלפה ובודקת האם הממשלה קיימה את הבטחותיה
קרן צדוק |

בימים אלו מציינת הממשלה שנה לפעילותה בקואליציה הנוכחית. ממשלת נתניהו - לפיד עלתה על רקע קריסת מעמד הביניים, שבראש סדר העדיפויות הוכרז טיפול ביוקר המחייה וכמובן במחירי הנדל"ן.

הרבה יוזמות נזרקו לחלל האוויר מאז - הקמת קבינט דיור, הפשרת עשרות אלפי קרקעות לבניה, מענקים, קידום בניה במתחמים מועדפים בשיתוף הרשויות, דיור להשכרה וההצעה שהוצעה אתמול, פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה

עם כל המרץ, הביטחון והכוונות הטובות, יחד עם כותרות מרשימות שנזרקו לחלל האוויר מטעם שר האוצר, היינו מצפים שהצעות אלה, יבואו לידי ביטוי לכל הפחות בשוק ההון, הצופה פני עתיד, שהרי ברור לכולנו שהפרחת סיסמאות דוגמת אלה שהפריח שר האוצר, לא באמת ישפיעו על מחירי הדיור בטווח הקצר.

אם נתייחס למגמות בשוק ההון ומחירי אגרות החוב כאל מדד אמון המשקיעים בתוכניות האוצר, נראה עלייה משמעותית בשנה האחרונה במחירי אגרות החוב של חברות יזמיות מובילות, כגון גינדי, דימרי, מצלאווי, אפריקה מגורים וכו', כלומר, המשקיעים "מצביעים ברגליים" וממשיכים להגדיל החזקותיהם בחברות יזמיות, הבונות ומשווקות דיור ללקוחות הקצה בארץ.

בגרף לעיל ניכרות עליות מרשימות במחירי האיגרות חוב של החברות המובילות בתחום, עליות של מעל 10% ברובן, וחלקן אף עליות של 25-35% בשנה שחלפה (הירידה וההתאוששות באג"ח של גינדי בכחול, היא סאגת קריסת המרפסות בבניינים בחדרה, שבאה על פתרונה בימים אלו ולא שייכת למגמה כלשהי במחירי האגרות או הנדל"ן באותה תקופה) - עליות שמוכיחות בוודאות ששוק ההון מאמין שהתכניות שמציעה המדינה להורדת מחירי הדיור אינן ישימות, בטח לא לטווח של השנים הקרובות.

גם אם נבחן את העליות של אותן אגרות על רקע עליות מחירי האגרות הממשלתיות והקונצרניות בשנה שחלפה, לאור ירידת הריבית בארץ והמגמות בעולם), נראה כי מדדי האג"ח המובילים עלו ב-8%-9% - פחות מעליות אג"ח חברות הנדל"ן, וקרוב לפי שניים מעליית מחירי האג"ח הממשלתי באותו מח"מ.

עלייה כזו במחירי אגרות החוב של חברות הנדל"ן בארץ, מעבר לעליית האגרות הממשלתיות, משמעותה ירידת פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים באג"ח אלה. מדובר בירידה משמעותית של 0.5-2% לערך בפרמיית הסיכון אל מול האג"ח הממשלתית באותו מח"מ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

המסקנה הייתה נשארת בעינה - המשקיעים לא חוששים כי הממשלה תצליח להביא למהלך משמעותי של הורדת מחירי הנדל"ן בארץ, בטח לא בשנים הקרובות, ואין תמחור לסיכון כזה במסחר האג"ח של חברות הנדל"ן בשנה החולפת.

על אף ההצהרות שונות שהופרחו לחלל האוויר ע"י משרדי הממשלה השונים בשנה האחרונה (מאז הקמת הממשלה החדשה) בנוגע להורדת מחירי הדירות בישראל, נראה שביטחונם של המשקיעים באג"ח חברות הנדל"ן בארץ, בא לידי ביטוי גם בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התומכים במגמת עליית מחירי הדיור ומציגים טיפוס של 6.3% בשנה האחרונה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.