לקראת סיום 2013: השינויים של ביטוחי המנהלים
סוף שנת 2013 כבר כאן, וחלון ההזדמנויות של ביטוח המנהלים, בו ניתן היה עדיין לבחון תהליך של ניוד ביטוח מנהלים, תוך קבלת מקדם קיצבה מבטיח תוחלת חיים, הולך ונסגר. כפי שהסברנו בעבר, 2013 היוותה שנת מפנה לגבי מוצר ביטוח המנהלים. עד לשנה זו נהנה המוצר מהבטחה אשר היתה מנת חלקו בלבד בכל השוק הפנסיוני - הבטחה של מקדם קיצבה מבטיח תוחלת חיים.
החל מתחילת השנה נאסר על חברות הביטוח למכור תוכניות חדשות עם מקדם מבטיח תוחלת חיים, אלא אם כן המבוטח הינו בן 60 פלוס. במקביל חברות הביטוח החלו לשווק ביטוחי מנהלים, אשר דמי הניהול בהם נמוכים יותר מדמי הניהול הנהוגים בענף בשנים הקודמות, וזאת מכוח תיקון בחוק (תיקון תקנות קופות הגמל), שקבע מקסימום של דמי ניהול חדשים לפוליסות חדשות.
בכדי להסביר את ההזדמנות שעדיין עומדת השנה למבוטחים, נחזור ונסביר שוב את דרך קביעת הפנסיה במכשירים צוברים:
בגיל הזכאות מחולקת היתרה שנצברה לטובת המבוטח במקדם קיצבה, אשר מהווה פקטור של תשואה, תוחלת חיים, מסלול הפנסיה הנבחר ומתנים נוספים. ניקח לדוגמא מבוטח אשר צבר מיליון שקלים. מקדם הקיצבה שלו על פי פרמטרים אלו נקבע על 200, לכן קיבל קיצבת פנסיה לכל ימי חייו של 5,000 שקלים לחודש.
מבוטח אשר היה רוכש ביטוח מנהלים טרום שנת 2013, ידע מראש מה יהיה מקדם הקיצבה שיעמוד לרשותו בחלק מהמסלולים - ידיעה אשר לא היתה קיימת במוצרים המתחרים, גמל ופנסיה. החל משנה זו, מבוטח אשר רוכש ביטוח מנהלים לא נהנה מידיעה זו. ההגיון אשר עמד מאחורי ביטול ההבטחה הינו החשש כי קיימת בעיה לחזות מראש למבוטחים בגילאים צעירים את השתנות תוחלת החיים. החשש כי המשך הבטחה זו יכול ויגרום לאי יציבות לחברות ביטוח.
- לידיעת החוסכים - הקצבה בפנסיה תהיה נמוכה ממה שחשבתם; הנה הסיבה
- ניוד החיסכון הפנסיוני שווה לכם הון עתק - אז מתי כדאי לנייד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו להזדמנות
במהלך שנה ספציפית זו אישר האוצר, בכפוף למגבלות, לבצע ניוד לפוליסות חדשות אשר כאמור יהנו מדמי ניהול נמוכים יותר ויבטיחו מקדם קיצבה, אף כי טוב פחות מהמקדמים אשר היו קיימים בפוליסות טרום 2012. בנוסף, חשוב לציין, כי בפוליסות החדשות קיימות מגבלות נוספות אשר לא היו קיימות בפוליסות ישנות יותר.
אז למה למעשה לשקול ניוד אם המקדם טוב פחות?
לא בכל מקרה מומלץ לבצע ניוד. המלצה זו תלויה בגילו של המבוטח, מצבו הבריאותי, טיב הפוליסה שברשותו, דמי הניהול אותם הוא משלם ועוד. כיוון שהפנסיה נקבעת כאמור לפי סכום הצבירה חלקי המקדם, יכול להיווצר מצב כי בעקבות הפחתת דמי הניהול, הלקוח יהנה מצבירה גבוהה יותר אשר תחפה על השינוי במקדם הקיצבה ובסופו של דבר תניב תוצאה טובה יותר.
בדיקה כזו חובה שתערך עם איש מקצועף אשר יסביר למבוטח את כלל ההשלכות של החלטתו. כמו כן, חשוב לזכור כי עם סיום שנה זו תעלם אופציה זו מעל המדף.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
