משנת 3000 לפנה"ס ועד היום: ההשקעה בבדיל
מחיר הבדיל עלה בשבוע האחרון ב-8.05% לערכו הגבוה ביותר בשמונת השבועות האחרונים - זוהי העלייה התלולה ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר. מחירו של הבדיל עלה כבר ב-18.2% ב-12 החודשים האחרונים, העלייה הגבוהה ביותר מבין כל המתכות התעשייתיות בתקופה זו. לשם השוואה מחיר האלומיניום ירד ב-2.8%, הנחושת ירדה ב-5.0%, העופרת עלתה ב-13.0%, הניקל ירד ב-10.7% והאבץ עלה ב-1.5% ב-12 החודשים האחרונים.
מחיר הבדיל האחרון במסחר בבורסת המתכות של לונדון, זירת המסחר העיקרית בעולם למתכות תעשייתיות, 20,870 דולר לטון נמוך עדיין ב-37.2% ממחירו הגבוה ביותר אי פעם 33,255 דולר לטון שנרשם ב-11 לאפריל 2011.
ירידה בשיעור של 28% בייצוא הבדיל מאינדונזיה, יצואנית הבדיל המובילה בעולם, בחודש יולי האחרון בהשוואה לחודש הקודם, הייתה הסיבה העיקרית לעלייה במחיר הבדיל. חוק חדש של ממשלת אינדונזיה, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה, דורש שבדיל לייצוא יהיה ברמת טוהר של לפחות 99.9% בהשוואה לדרישה הקודמת לרמת טהר של 99.82%. כמו כן, תקנות חדשות שיכנסו לתוקף ב-30 באוגוסט השנה דורשות שהיצואנים יציעו את מטילי הבדיל למכירה בשוק המקומי, לפני שביצוע המשלוחים לייצוא.
לפי דוח של הבנק הדרום-אפריקני Standard Bank Group מה-16 ביולי, צפוי השנה גרעון עולמי בבדיל בשיעור של 6 אלף טון, השנה הרביעית ברציפות שבה נרשם גרעון בבדיל. הפקת הבדיל העולמית ממכרות ירדה ל-230 אלף טון ב-2012 בהשוואה להפקה של 244 אלף טון ב-2011 ולהפקה עולמית של 265 אלף טון ממכרות ב-2010.
הבדיל הוא בין העתיקות שבמתכות הידועות לאדם, והשימוש בו החל במזרח הקרוב ובבלקן בסביבות שנת 3000 לפני הספירה. אך בדיל טהור הופק רק בסביבות שנת 600 לפני הספירה. הבדיל הוא מרכיב הכרחי בברונזה (הוספת בדיל לנחושת מורידה את נקודת ההתכה של התערובת, משפרת את הזרימה לצורך יציקה, ומייצרת סגסוגת קשה וחזקה יותר מנחושת טהורה). לשימוש בו הייתה חשיבות רבה בתקופת הברונזה, ולאחריה בתרבויות עתיקות רבות.
בדיל טהור הוא מתכת רכה, לבנה - כסופה, הנוחה מאוד לרידוד וריקוע, שאינה מחלידה בקלות. הבדיל הוא יסוד נדיר יחסית, שיעורו בקליפת כדור הארץ קטן פי 8 מהעופרת, פי 35 מהנחושת ופי 25 אלף מהברזל. הוא אינו נמצא באופן חופשי בטבע, המינרל העיקרי המכיל בדיל הוא הקסיטריט, שבצורתו הטהורה מכיל 78.6% בדיל.
השימוש העיקרי בבדיל (52.8% מהצריכה הכללית בשנת 2010) הוא להלחמות, בעיקר של רכיבים אלקטרוניים. בזכות טמפרטורת ההיתוך הנמוכה שלו, 232 מעלות צלזיוס והיותו בלתי רעיל, הבדיל הוא חומר אידיאלי להלחמות. קודם לכן היה נהוג להשתמש בעופרת, הזולה פי עשרה מהבדיל. אבל לאחר שהתבררה רעילותה, הופסק השימוש בה להלחמות כמעט כליל.
השימוש המשני בבדיל (16.2% מהצריכה הכללית) הוא לציפוי מתכות מפני קורוזיה: פלדה מצופה בדיל היא החומר הנפוץ ביותר לייצור קופסאות שימורים לצורך אחסון מזון. באנגלית משמשת המילה Tin בשפה היומיומית ככינוי לפחיות שימורים.
שימוש נוסף (14.6% מהצריכה הכללית) הוא לייצור כימיקלים לצרכים שונים. כמו גם קיים צורך לייצור ברונזה (5.2% מהצריכה) וזכוכית שטוחה (2.0% מהצריכה): בתהליך זה מציפים את הזכוכית הנוזלית על מצע של בדיל מותך, דבר המאפשר קבלת זכוכית שטוחה לגמרי.
המדינות צרכניות הבדיל העיקריות הן סין - כ-33% מהצריכה העולמית, ארצות הברית - כ-12%, יפן - כ-10%, גרמניה - כ-5% וטייוואן - כ-4% מהצריכה העולמית.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה, חלק מהסחורות עלו וחלקן ירדו. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, ירד בסיכום שבועי ב-0.24%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בבדיל?
קרן הסל iPath DJ-UBS Tin נסחרת בבורסת ניו יורק מיוני 2008 בסימול JJT, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לבדיל בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.75% לשנה. נפח המסחר בקרן הסל JJT נמוך.
קרן הסל הראשונה לבדיל ממשי ETFS Physical Tin נסחרת בבורסת לונדון מ-10 בדצמבר 2012 וסימולה PHSN, דמי הניהול הם 0.69% לשנה ונוספים עליהם דמי ביטוח בשיעור 0.12% לשנה ודמי אחסון 0.42 דולר לטון ליום. קרן הסל לבדיל ETFS Tin נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מנובמבר 2009 וסימולה TINM, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
קרן הסל ETFS Short Tin נסחרת בסימול STIM, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבדיל ירד. קרן הסל ETFS Leveraged Tin נסחרת בסימול LTIM, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הבדיל, ומתאימה למי שצופה שמחיר הבדיל יעלה ושואף למנף את רווחיו.
*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.
- 2.סגנון מקורי (ל"ת)תודה על הכתבה המענינ 06/08/2013 23:01הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 06/08/2013 10:52הגב לתגובה זואריה.איך אתה מסביר את קיפאון מחיר הקפה?
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
