משנת 3000 לפנה"ס ועד היום: ההשקעה בבדיל
מחיר הבדיל עלה בשבוע האחרון ב-8.05% לערכו הגבוה ביותר בשמונת השבועות האחרונים - זוהי העלייה התלולה ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר. מחירו של הבדיל עלה כבר ב-18.2% ב-12 החודשים האחרונים, העלייה הגבוהה ביותר מבין כל המתכות התעשייתיות בתקופה זו. לשם השוואה מחיר האלומיניום ירד ב-2.8%, הנחושת ירדה ב-5.0%, העופרת עלתה ב-13.0%, הניקל ירד ב-10.7% והאבץ עלה ב-1.5% ב-12 החודשים האחרונים.
מחיר הבדיל האחרון במסחר בבורסת המתכות של לונדון, זירת המסחר העיקרית בעולם למתכות תעשייתיות, 20,870 דולר לטון נמוך עדיין ב-37.2% ממחירו הגבוה ביותר אי פעם 33,255 דולר לטון שנרשם ב-11 לאפריל 2011.
ירידה בשיעור של 28% בייצוא הבדיל מאינדונזיה, יצואנית הבדיל המובילה בעולם, בחודש יולי האחרון בהשוואה לחודש הקודם, הייתה הסיבה העיקרית לעלייה במחיר הבדיל. חוק חדש של ממשלת אינדונזיה, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה, דורש שבדיל לייצוא יהיה ברמת טוהר של לפחות 99.9% בהשוואה לדרישה הקודמת לרמת טהר של 99.82%. כמו כן, תקנות חדשות שיכנסו לתוקף ב-30 באוגוסט השנה דורשות שהיצואנים יציעו את מטילי הבדיל למכירה בשוק המקומי, לפני שביצוע המשלוחים לייצוא.
לפי דוח של הבנק הדרום-אפריקני Standard Bank Group מה-16 ביולי, צפוי השנה גרעון עולמי בבדיל בשיעור של 6 אלף טון, השנה הרביעית ברציפות שבה נרשם גרעון בבדיל. הפקת הבדיל העולמית ממכרות ירדה ל-230 אלף טון ב-2012 בהשוואה להפקה של 244 אלף טון ב-2011 ולהפקה עולמית של 265 אלף טון ממכרות ב-2010.
הבדיל הוא בין העתיקות שבמתכות הידועות לאדם, והשימוש בו החל במזרח הקרוב ובבלקן בסביבות שנת 3000 לפני הספירה. אך בדיל טהור הופק רק בסביבות שנת 600 לפני הספירה. הבדיל הוא מרכיב הכרחי בברונזה (הוספת בדיל לנחושת מורידה את נקודת ההתכה של התערובת, משפרת את הזרימה לצורך יציקה, ומייצרת סגסוגת קשה וחזקה יותר מנחושת טהורה). לשימוש בו הייתה חשיבות רבה בתקופת הברונזה, ולאחריה בתרבויות עתיקות רבות.
בדיל טהור הוא מתכת רכה, לבנה - כסופה, הנוחה מאוד לרידוד וריקוע, שאינה מחלידה בקלות. הבדיל הוא יסוד נדיר יחסית, שיעורו בקליפת כדור הארץ קטן פי 8 מהעופרת, פי 35 מהנחושת ופי 25 אלף מהברזל. הוא אינו נמצא באופן חופשי בטבע, המינרל העיקרי המכיל בדיל הוא הקסיטריט, שבצורתו הטהורה מכיל 78.6% בדיל.
השימוש העיקרי בבדיל (52.8% מהצריכה הכללית בשנת 2010) הוא להלחמות, בעיקר של רכיבים אלקטרוניים. בזכות טמפרטורת ההיתוך הנמוכה שלו, 232 מעלות צלזיוס והיותו בלתי רעיל, הבדיל הוא חומר אידיאלי להלחמות. קודם לכן היה נהוג להשתמש בעופרת, הזולה פי עשרה מהבדיל. אבל לאחר שהתבררה רעילותה, הופסק השימוש בה להלחמות כמעט כליל.
השימוש המשני בבדיל (16.2% מהצריכה הכללית) הוא לציפוי מתכות מפני קורוזיה: פלדה מצופה בדיל היא החומר הנפוץ ביותר לייצור קופסאות שימורים לצורך אחסון מזון. באנגלית משמשת המילה Tin בשפה היומיומית ככינוי לפחיות שימורים.
שימוש נוסף (14.6% מהצריכה הכללית) הוא לייצור כימיקלים לצרכים שונים. כמו גם קיים צורך לייצור ברונזה (5.2% מהצריכה) וזכוכית שטוחה (2.0% מהצריכה): בתהליך זה מציפים את הזכוכית הנוזלית על מצע של בדיל מותך, דבר המאפשר קבלת זכוכית שטוחה לגמרי.
המדינות צרכניות הבדיל העיקריות הן סין - כ-33% מהצריכה העולמית, ארצות הברית - כ-12%, יפן - כ-10%, גרמניה - כ-5% וטייוואן - כ-4% מהצריכה העולמית.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה, חלק מהסחורות עלו וחלקן ירדו. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, ירד בסיכום שבועי ב-0.24%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בבדיל?
קרן הסל iPath DJ-UBS Tin נסחרת בבורסת ניו יורק מיוני 2008 בסימול JJT, הקרן עוקבת אחרי מחירי החוזים העתידיים לבדיל בבורסת לונדון, דמי הניהול 0.75% לשנה. נפח המסחר בקרן הסל JJT נמוך.
קרן הסל הראשונה לבדיל ממשי ETFS Physical Tin נסחרת בבורסת לונדון מ-10 בדצמבר 2012 וסימולה PHSN, דמי הניהול הם 0.69% לשנה ונוספים עליהם דמי ביטוח בשיעור 0.12% לשנה ודמי אחסון 0.42 דולר לטון ליום. קרן הסל לבדיל ETFS Tin נסחרת בבורסת לונדון ובבורסות אירופיות נוספות מנובמבר 2009 וסימולה TINM, דמי הניהול הם 0.49% לשנה, והקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי.
קרן הסל ETFS Short Tin נסחרת בסימול STIM, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הבדיל ירד. קרן הסל ETFS Leveraged Tin נסחרת בסימול LTIM, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הבדיל, ומתאימה למי שצופה שמחיר הבדיל יעלה ושואף למנף את רווחיו.
*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.
- 2.סגנון מקורי (ל"ת)תודה על הכתבה המענינ 06/08/2013 23:01הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 06/08/2013 10:52הגב לתגובה זואריה.איך אתה מסביר את קיפאון מחיר הקפה?

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
- טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה
- טראמפ בישראל: "יום היסטורי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.