הקשר בין המבורגר לבנקאות? שימו לב כעת למניית TD
בשנים 2005-2007 העולם כולו, והמגזר הפיננסי בפרט, עסקו במיזוגים ורכישות בקדחתנות. סביבת הריבית הנמוכה והצמיחה הגבוהה בתוצר במדינות המערב הגבירו את התיאבון לסיכונים, וכך, בנקים רבים הגדילו את חלקם במיזוגים ורכישות, בעיקר בתחום הנדל"ן והמשכנתאות, וכמובן תוך נטילת הלוואות גבוהות.
בנק Toronto-Dominion הקנדי הוא דוגמא לבנק שלא השתתף בחגיגה, ועל אף שביצע מספר מיזוגים ורכישות, כולם היו בתחום הקמעונאות, תוך שמירה על מדיניות ניהול סיכונים שפויה וניצול טוב של הזדמנויות.
הקשר בין המבורגר לבנקאות
בסוף 2007 רכש TD את Commerce Bank, אחד מהבנקים האזוריים הגדולים בארה"ב, בתמורה ל-8.5 מיליארד דולר. הרכישה הגדילה משמעותית את נוכחותו של TD בארה"ב, והביאה לצמיחה משמעותית בהיקף הלקוחות של הבנק, אך איכות האשראי לא נפגעה כלל.
Commerce Bancorp הינה תופעה בעולם הבנקאות, בעיקר בזכות המייסד והמנכ"ל עד הרכישה, איש צבעוני מאד בשם, ורנון היל. עד 1973 היל היה זכיין של כמה סניפי בורגר קינג, ובאותה שנה החליט להקים בנק, תחת שימוש באסטרטגיה קמעונאית זהה למכירת המבורגרים. איך הוא עשה זאת? פשוט, במקום לצמוח בהיקף הנכסים באמצעות מיזוגים ורכישות, כמקובל בעולם הבנקאות עד לאחרונה, הוא התרכז בהגדלת הפיקדונות, הקפיד ליצור נאמנות לקוחות והעניק להם ערך מוסף בהשוואה לבנקים מקומיים מתחרים (שעות פתיחה ארוכות, זמינות טלפונית של הפקידים והיועצים ועוד). בדומה להמבורגרים, הוא התייחס לבנק כרשת קמעונאית לכל דבר. חווית שירות הלקוח הייתה חשובה מקצב הצמיחה. ובכל זאת, היקף הלקוחות גדל בכ-28% לשנה במשך כמה שנים.
בשנת 2005 הסתבך ורנון בחקירה של הרשויות בארה"ב בנוגע לקשרים בין עסקי משפחתו הפרטיים לבנק. עסק ביש, בו רכש הבנק שירותים מחברת עיצוב פנים שהקימה אשתו של היל. ב-2007 נחתם הסכם פשרה והיל אולץ להתפטר. בהמשך הוא מכר את הבנק כאמור ל-TD.
בגרף הבא ניתן לראות את קצב צמיחת הפיקדונות של TD. הגידול ב-2008 עקב רכישת Commerce Bank והגידול ברבעון הראשון של 2012 בעקבות שתי רכישות נוספות.
מקור: דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.
משלמי המסים בארה"ב לא אהבו את זה...
בשנת 2010 רכש TD עוד שלושה בנקים בפלורידה בתמורה לסכום נמוך (ביחס לעסקת Commerce Bank) של 250 מיליון דולר. אמנם, מדובר בבנקים פושטי רגל, אך הבנק הגן על עצמו בפני נכסים בעייתיים. הוא הגיע להסכם, לפיו ה-FDIC יכסה 50% מהפסדי האשראי שייווצרו באופן מיידי, עד ל-2.2 מיליארד דולר במצטבר, ובהמשך עד ל-80% מהפסדים נוספים שיווצרו ב-10 השנים הקרובות.
לא זו בלבד, אלא שאחד מהבנקים קיבל כשנה לפני העסקה סיוע ממשלתי בהיקף של 347 מיליון דולר. מי שנהנה ממנו הוא בסופו של דבר TD. הרכישות כמעט שילשו את היקף הפיקדונות של TD, הקנו לו נוכחות משמעותית בפלורידה, וכל זאת, תוך הגבלה משמעותית בסיכון של הפסדים עתידיים.
כדי לממן את הרכישה, TD הנפיק מניות בהיקף של 250 מיליון דולר, וזאת על אף שכריות ההון שלו היו גבוהות. הרכישות הגדילו מעט את שיעור הנכסים הבעייתיים של הבנק, אך עדיין מדובר בשיעור זעום וניכרת מגמת שיפור.
מקור: עיבוד דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.
יש להדגיש, כי שיעור הנכסים הבעייתיים מסך הנכסים המקובל כיום בבנקים בארה"ב עומד על כ-2%-3%, כך שבנק TD אכן בולט לחיוב באיכות נכסיו.
רכישות בשנת 2011
בתחילת 2011 רכשה TD את החטיבה הפיננסית של Chrysler, העוסקת במתן אשראי לרכישת רכבים, בתמורה ל-6.3 מיליארד דולר. עסקה זו הציבה את TD בין חמשת מובילי האשראי לרכב בארה"ב. בהמשך השנה, הודיע הבנק על עסקה נוספת לרכישת חברת כרטיסי האשראי הקנדית, MBNA מ-Bank of America בתמורה ל-7.5 מיליארד דולר במזומן ונטילת התחייבויות בהיקף של 1.1 מיליארד דולר.
עסקה זו הכפילה את פעילות כרטיסי האשראי של TD. חברת MBNA מנפיקה כרטיסי מאסטרקארד בקנדה, והינה הרביעית בגודלה. אם קנדה אכן מתאוששת, והצריכה הפרטית שם תעלה, עסקי כרטיסי האשראי יהוו מנוע הצמיחה של TD בתקופה הקרובה. ושוב, הבנק הודיע על הנפקה של 8 מיליון מניות, רק כדי להיות בטוח שכריות ההון שלו מספיקות גם לימים קשים.
בשבוע שעבר פרסם הבנק את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2012 (השנה הכספית שלו מסתיימת ב-31/10 בשונה מדוחות בנקים אמריקנים). הרווח הנקי הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר והכה את תחזיות האנליסטים. התשואה להון עמדה על 14.2%, הרבה מעבר למקובל בענף. הנהלת הבנק חוזרת מדי רבעון על יעדיה, לצמיחה של 7%-10% ברווח הנקי למניה, ללא קשר למצב הכלכלי. עד היום היא לא אכזבה.
כשחושבים על זה, המשותף לכל העסקאות של TD בשנים האחרונות, הוא התמקדות בפעילות בנקאית קמעונאית רגילה, תוך שמירה על יציבות באמצעות גיוסי הון וזהירות במתן אשראי. מעל ל-80% מרווחי הבנק לשנת 2011 נבעו ממגזר הקמעונאות. מעל ל-60% מנכסי הבנק נובעים מקמעונאות בנקאית - מדיניות שמרנית שמובילה לתוצאות.
מקור: עיבוד דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.
בסיכומו של ענייין, נשמע פשוט, ממש כמו לנהל עסק למכירת המבורגרים. חבל שזה רחוק כל כך מהתנהלות עולם הבנקאות בשנים האחרונות.
- 5.מומו 08/03/2012 11:54הגב לתגובה זואורית הסיבה שבנקים אוהבים לעבוד אם חברות קמעונאיות זה בגלל תזרים המזומנים שלהם וההפקדה היומית לבנק. מרבית הבנקים בארה" ב סולדים ממתן הלוואות לגופים קמעונאים בגלל חוסר היכולת לתת בטחונות כגון מבנים או סחורה ולכן מרבית הבנקים נעזרים בממשלה בגיבוי ע" י הלואות SBA במיוחד לסטארט אפ עד 20 עובדים. המאמר יפה - אני אוהב לקרוא אותך ולומד רבות תודה :-)
- 4.ערן 07/03/2012 14:35הגב לתגובה זואורית, כהרגלך, כל הכבוד על כתבה מעולה.
- 3.מנטליסט 07/03/2012 10:40הגב לתגובה זושלום, אורית. נהניתי לקרוא את הכתבה ומקווה לראות עוד כאלה בהמשך. שאליתי אליך - האם לדעתך התמקדות בבנקאות קמעונאית הוא צעד נכון לתקופת המשבר הנוכחית, או שזה לקח לעתיד כשהעניינים יחזרו לשיגרה? האם את חושבת שייתכן מצב שהמבנה הקודם, עם דגש על בנקאות השקעות, יוכל לחזור כשהשווקים יתאוששו? תודה וחג שמח.
- אורית 07/03/2012 11:00הגב לתגובה זותודה על תגובתך. לדעתי בנקאות קמעונאית צריכה להיות הייתה להיות ליבת הפעילות של הבנקים מאז ומתמיד. בנקאות השקעות מאד תנודתית, ובנקים לא יכולים להרשות לעצמם תנודות כאלה גדולות בפעילות העסקית. היום הרגולציה גם מגבילה מאד את פעילות המסחר של הבנקים
- 2.מה עם הדולר הקנדי? והכלכלה הקנדית? (ל"ת)חכמה 07/03/2012 10:26הגב לתגובה זו
- אורית לוין 08/03/2012 09:17הגב לתגובה זושלום. כמו מדינות מתקדמות רבות, קנדה, החברה ב-G7, צומחת פחות מהממוצע על פני זמן (0.8% ברבעון השלישי בשנה שעברה). לגבי שער הדולר הקנדי, בשבועות האחרונים הוא די יציב סביב 1:1 מול הדולר של ארה" ב ומשום שלא צפוי שינוי בריביות בשתי המדינות, נראה כי מצב זה יימשך בזמן הקרוב. בברכה, אורית.
- 1.משקיענית 07/03/2012 10:24הגב לתגובה זוהאם מדובר בהמלצה גורפת לקנות את המניות של הבנק?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב?
בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026.
הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.
מהן חברות נדל"ן מניב?
חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.
חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".
השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.
