הקשר בין המבורגר לבנקאות? שימו לב כעת למניית TD

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח במזרחי טפחות, סוקרת את השתלשלות העניינים לרכישות TD, ומה משותף לכולן?
אורית לוין | (7)

בשנים 2005-2007 העולם כולו, והמגזר הפיננסי בפרט, עסקו במיזוגים ורכישות בקדחתנות. סביבת הריבית הנמוכה והצמיחה הגבוהה בתוצר במדינות המערב הגבירו את התיאבון לסיכונים, וכך, בנקים רבים הגדילו את חלקם במיזוגים ורכישות, בעיקר בתחום הנדל"ן והמשכנתאות, וכמובן תוך נטילת הלוואות גבוהות.

בנק Toronto-Dominion הקנדי הוא דוגמא לבנק שלא השתתף בחגיגה, ועל אף שביצע מספר מיזוגים ורכישות, כולם היו בתחום הקמעונאות, תוך שמירה על מדיניות ניהול סיכונים שפויה וניצול טוב של הזדמנויות.

הקשר בין המבורגר לבנקאות

בסוף 2007 רכש TD את Commerce Bank, אחד מהבנקים האזוריים הגדולים בארה"ב, בתמורה ל-8.5 מיליארד דולר. הרכישה הגדילה משמעותית את נוכחותו של TD בארה"ב, והביאה לצמיחה משמעותית בהיקף הלקוחות של הבנק, אך איכות האשראי לא נפגעה כלל.

Commerce Bancorp הינה תופעה בעולם הבנקאות, בעיקר בזכות המייסד והמנכ"ל עד הרכישה, איש צבעוני מאד בשם, ורנון היל. עד 1973 היל היה זכיין של כמה סניפי בורגר קינג, ובאותה שנה החליט להקים בנק, תחת שימוש באסטרטגיה קמעונאית זהה למכירת המבורגרים. איך הוא עשה זאת? פשוט, במקום לצמוח בהיקף הנכסים באמצעות מיזוגים ורכישות, כמקובל בעולם הבנקאות עד לאחרונה, הוא התרכז בהגדלת הפיקדונות, הקפיד ליצור נאמנות לקוחות והעניק להם ערך מוסף בהשוואה לבנקים מקומיים מתחרים (שעות פתיחה ארוכות, זמינות טלפונית של הפקידים והיועצים ועוד). בדומה להמבורגרים, הוא התייחס לבנק כרשת קמעונאית לכל דבר. חווית שירות הלקוח הייתה חשובה מקצב הצמיחה. ובכל זאת, היקף הלקוחות גדל בכ-28% לשנה במשך כמה שנים.

בשנת 2005 הסתבך ורנון בחקירה של הרשויות בארה"ב בנוגע לקשרים בין עסקי משפחתו הפרטיים לבנק. עסק ביש, בו רכש הבנק שירותים מחברת עיצוב פנים שהקימה אשתו של היל. ב-2007 נחתם הסכם פשרה והיל אולץ להתפטר. בהמשך הוא מכר את הבנק כאמור ל-TD.

בגרף הבא ניתן לראות את קצב צמיחת הפיקדונות של TD. הגידול ב-2008 עקב רכישת Commerce Bank והגידול ברבעון הראשון של 2012 בעקבות שתי רכישות נוספות.

מקור: דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.

משלמי המסים בארה"ב לא אהבו את זה...

בשנת 2010 רכש TD עוד שלושה בנקים בפלורידה בתמורה לסכום נמוך (ביחס לעסקת Commerce Bank) של 250 מיליון דולר. אמנם, מדובר בבנקים פושטי רגל, אך הבנק הגן על עצמו בפני נכסים בעייתיים. הוא הגיע להסכם, לפיו ה-FDIC יכסה 50% מהפסדי האשראי שייווצרו באופן מיידי, עד ל-2.2 מיליארד דולר במצטבר, ובהמשך עד ל-80% מהפסדים נוספים שיווצרו ב-10 השנים הקרובות.

לא זו בלבד, אלא שאחד מהבנקים קיבל כשנה לפני העסקה סיוע ממשלתי בהיקף של 347 מיליון דולר. מי שנהנה ממנו הוא בסופו של דבר TD. הרכישות כמעט שילשו את היקף הפיקדונות של TD, הקנו לו נוכחות משמעותית בפלורידה, וכל זאת, תוך הגבלה משמעותית בסיכון של הפסדים עתידיים.

כדי לממן את הרכישה, TD הנפיק מניות בהיקף של 250 מיליון דולר, וזאת על אף שכריות ההון שלו היו גבוהות. הרכישות הגדילו מעט את שיעור הנכסים הבעייתיים של הבנק, אך עדיין מדובר בשיעור זעום וניכרת מגמת שיפור.

מקור: עיבוד דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.

יש להדגיש, כי שיעור הנכסים הבעייתיים מסך הנכסים המקובל כיום בבנקים בארה"ב עומד על כ-2%-3%, כך שבנק TD אכן בולט לחיוב באיכות נכסיו.

רכישות בשנת 2011

בתחילת 2011 רכשה TD את החטיבה הפיננסית של Chrysler, העוסקת במתן אשראי לרכישת רכבים, בתמורה ל-6.3 מיליארד דולר. עסקה זו הציבה את TD בין חמשת מובילי האשראי לרכב בארה"ב. בהמשך השנה, הודיע הבנק על עסקה נוספת לרכישת חברת כרטיסי האשראי הקנדית, MBNA מ-Bank of America בתמורה ל-7.5 מיליארד דולר במזומן ונטילת התחייבויות בהיקף של 1.1 מיליארד דולר.

עסקה זו הכפילה את פעילות כרטיסי האשראי של TD. חברת MBNA מנפיקה כרטיסי מאסטרקארד בקנדה, והינה הרביעית בגודלה. אם קנדה אכן מתאוששת, והצריכה הפרטית שם תעלה, עסקי כרטיסי האשראי יהוו מנוע הצמיחה של TD בתקופה הקרובה. ושוב, הבנק הודיע על הנפקה של 8 מיליון מניות, רק כדי להיות בטוח שכריות ההון שלו מספיקות גם לימים קשים.

בשבוע שעבר פרסם הבנק את תוצאותיו לרבעון הראשון של 2012 (השנה הכספית שלו מסתיימת ב-31/10 בשונה מדוחות בנקים אמריקנים). הרווח הנקי הסתכם ב-1.6 מיליארד דולר והכה את תחזיות האנליסטים. התשואה להון עמדה על 14.2%, הרבה מעבר למקובל בענף. הנהלת הבנק חוזרת מדי רבעון על יעדיה, לצמיחה של 7%-10% ברווח הנקי למניה, ללא קשר למצב הכלכלי. עד היום היא לא אכזבה.

כשחושבים על זה, המשותף לכל העסקאות של TD בשנים האחרונות, הוא התמקדות בפעילות בנקאית קמעונאית רגילה, תוך שמירה על יציבות באמצעות גיוסי הון וזהירות במתן אשראי. מעל ל-80% מרווחי הבנק לשנת 2011 נבעו ממגזר הקמעונאות. מעל ל-60% מנכסי הבנק נובעים מקמעונאות בנקאית - מדיניות שמרנית שמובילה לתוצאות.

מקור: עיבוד דוחות כספיים, יחידת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות.

בסיכומו של ענייין, נשמע פשוט, ממש כמו לנהל עסק למכירת המבורגרים. חבל שזה רחוק כל כך מהתנהלות עולם הבנקאות בשנים האחרונות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מומו 08/03/2012 11:54
    הגב לתגובה זו
    אורית הסיבה שבנקים אוהבים לעבוד אם חברות קמעונאיות זה בגלל תזרים המזומנים שלהם וההפקדה היומית לבנק. מרבית הבנקים בארה" ב סולדים ממתן הלוואות לגופים קמעונאים בגלל חוסר היכולת לתת בטחונות כגון מבנים או סחורה ולכן מרבית הבנקים נעזרים בממשלה בגיבוי ע" י הלואות SBA במיוחד לסטארט אפ עד 20 עובדים. המאמר יפה - אני אוהב לקרוא אותך ולומד רבות תודה :-)
  • 4.
    ערן 07/03/2012 14:35
    הגב לתגובה זו
    אורית, כהרגלך, כל הכבוד על כתבה מעולה.
  • 3.
    מנטליסט 07/03/2012 10:40
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. נהניתי לקרוא את הכתבה ומקווה לראות עוד כאלה בהמשך. שאליתי אליך - האם לדעתך התמקדות בבנקאות קמעונאית הוא צעד נכון לתקופת המשבר הנוכחית, או שזה לקח לעתיד כשהעניינים יחזרו לשיגרה? האם את חושבת שייתכן מצב שהמבנה הקודם, עם דגש על בנקאות השקעות, יוכל לחזור כשהשווקים יתאוששו? תודה וחג שמח.
  • אורית 07/03/2012 11:00
    הגב לתגובה זו
    תודה על תגובתך. לדעתי בנקאות קמעונאית צריכה להיות הייתה להיות ליבת הפעילות של הבנקים מאז ומתמיד. בנקאות השקעות מאד תנודתית, ובנקים לא יכולים להרשות לעצמם תנודות כאלה גדולות בפעילות העסקית. היום הרגולציה גם מגבילה מאד את פעילות המסחר של הבנקים
  • 2.
    מה עם הדולר הקנדי? והכלכלה הקנדית? (ל"ת)
    חכמה 07/03/2012 10:26
    הגב לתגובה זו
  • אורית לוין 08/03/2012 09:17
    הגב לתגובה זו
    שלום. כמו מדינות מתקדמות רבות, קנדה, החברה ב-G7, צומחת פחות מהממוצע על פני זמן (0.8% ברבעון השלישי בשנה שעברה). לגבי שער הדולר הקנדי, בשבועות האחרונים הוא די יציב סביב 1:1 מול הדולר של ארה" ב ומשום שלא צפוי שינוי בריביות בשתי המדינות, נראה כי מצב זה יימשך בזמן הקרוב. בברכה, אורית.
  • 1.
    משקיענית 07/03/2012 10:24
    הגב לתגובה זו
    האם מדובר בהמלצה גורפת לקנות את המניות של הבנק?
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.