"לבנקים ולחברות הביטוח DNA שונה"

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח מזרחי טפחות, מתייחסת לשונה והדומה בין חברות הביטוח והבנקים, AXA כדוגמא
אורית לוין | (2)

Henri de Castries, מנכ"ל AXA, תאגיד הביטוח הצרפתי, הסביר כי חברות הביטוח (ביניהן AXA כמובן) ידעו להתמודד עם כל תרחישי הקיצון במשבר האחרון. מנגד, הבנקים נטלו סיכונים מיותרים ונזקקו לסיוע ממשלתי כדי לא לקרוס. בראיון לאחר פרסום דוחות מצוינים לשנת 2011, אמר דה קאסטריס שההבדל נמצא ב-DNA, ההתחייבויות של חברות הביטוח הינן ארוכות טווח, בעוד אלו של הבנקים קצרות בהרבה (שבועות בודדים במקרה של ליהמן ברד'רס), כפי שנחשף במשבר האחרון.

ובכן, זה נכון חלקית. AIG, לדוגמא, תאגיד ביטוח אמריקני, נטל סיכונים מיותרים. כמו כן, חברות הביטוח אולי לא נזקקו לממשלות, אך נאלצו לממש נכסים רבים. ו-AXA עצמה? אין לה הרבה במה להתפאר.

תיקון נזקים מסורבל באסיה פסיפיק

בשנת 2008 רשמה חברה בת של AXA, הפועלת באזור אסיה פסיפיק, הפסד ראשון לאחר שנים רבות. ההפסד, שהיה מעל 279 מיליון דולר, נבע ברובו מהפסדי השקעות. בתוך כך התברר, בניגוד לטענתו של מנכ"ל AXA, כי חברות ביטוח אכן היו חשופות לנכסים רעילים קצרי טווח. בהמשך ניסתה חברת AMP, מתחרה אוסטרלית, להשתלט על זו הראשונה במשך שנתיים. תחילה התנגד לכך הבנק המרכזי האוסטרלי ובהמשך סירבה AXA העולמית להצעה נדיבה של 10.2 מיליארד דולר מצד AMP, בטענה כי המיזוג ימקד את החברה הבת בשווקים באוסטרליה, שאינם צומחים דיו. אשתקד יצא המיזוג לפועל, בעסקת החלפת מניות בסך 14.6 מיליארד דולר - AXA קיבלה את העסקים באסיה ומכרה את עסקיה באוסטרליה ל-AMP. המהלך מיקד את AXA בשווקים מתעוררים, שם הפרמיות צומחות מהר יותר, אך רק בעוד שנים רבות נדע אם המהלך ייטיב עמה.

הידרדרות בבריטניה

פעילות AXA בבריטניה הידרדרה מאד מאז משבר 2008, חברה הבת רשמה הפסדים חיתומיים (הפסדים מעסקי הביטוח בנטרול השפעת ההשקעות) בגין עסקי ביטוח החיים, בחלקו ירידה בהטבות מס שהעניקה ממשלת בריטניה לחיסכון הפנסיוני וכן הפסדים במוצרי ביטוח המשתתפים ברווחי החוסך. ביוני 2010 מכרה AXA חלק מפעילות ביטוח החיים בבריטניה בהפסד של כ-1.6 מיליארד פאונד. מאז הייתה התאוששות, אך כרגע לא ברור אם תימשך.

התכחשות לבעיות הון עצמי

סוכנויות הדירוג S&P ו-Moody הורידו את אופק התחזית ל-AXA מיציבה לשלילית. כתוצאה, עלול הדירוג לרדת בתוך 24-12 חודשים. שתי הסוכנויות חוששות ש-AXA לא תעמוד בדרישות ההון. כיום, עומדת החברה בדרישות תקנות סולבנסי 1 הישנות, הנהוגות בעולם הביטוח, אך אלו עלולות להחמיר מאד בשנה הבאה (אם לא יצלח לחץ הלוביסטים של חברות הביטוח). ההחמרה אמורה לאפשר לחברות לעמוד מול שינויים מהירים בריביות ומרווחי אג"ח ולהימנע מבעיות נזילות מיידיות, שינויים שעלולים לקרות בעת משבר בשוק האג"ח באירופה (בעיקר במדינות הפריפריה).

חשיפת AXA למדינות אלו הסתכמה בסוף 2011 ב-29 מיליארד אירו, מזה 16 מיליארד אירו לאיטליה. די בשינוי קטן בתשואות הפדיון על האג"ח האיטלקיות כדי שהחברה תתקשה לעמוד בדרישות ההון העצמי המוגברות. מנכ"ל AXA רואה בדרישות הללו מטרד. בראיון המדובר הוא ציין שדרישות ההון החדשות הן תרופה נכונה במינון שגוי ושהרופא עצמו הססן, קרי הרגולטור לא בטוח בדרישותיו ועלול לגרום נזק.

אז בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח (ו-AXA בכללן) עשו עסקאות מסוכנות, התכחשו למציאות גם כשטפחה על פניהם והגיבו באיטיות להפסדים כבדים שנוצרו. ההבדל הוא שבביטוח, בניגוד לבנקים, עסקאות גרועות נחשפות אחרי הרבה שנים. ה-DNA אולי שונה, אבל בכל זאת יש קרבה משפחתית...

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנטליסט 29/02/2012 09:25
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. כרגיל, כתבה מחכימה ומועילה. רציתי לשאול: בטור קודם שלך כתבת שהבנקים בצרפת גילו גישה פחות פרגמטית ויותר לעומתית לעומת בנקים במדינות אחרות באירופה כלפי המשבר. האם גם בקרב חברות הביטוח את מזהה גישה צרפתית כזו. תודה.
  • אורית 29/02/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. התופעה הזו ייחודית לבנקים הצרפתים, או יותר נכון לרגולטורים בתחום הבנקאות בצרפת. מעניין לציין, שבאותו ראיון, מנכ" ל AXA ציין גם את הבנקים בצרפת, ואמר בגאווה שהם לא נזקקו לסיוע ממשלתי כמו הבנקים הבריטים. גאווה צרפתית...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.