"לבנקים ולחברות הביטוח DNA שונה"

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח מזרחי טפחות, מתייחסת לשונה והדומה בין חברות הביטוח והבנקים, AXA כדוגמא
אורית לוין | (2)

Henri de Castries, מנכ"ל AXA, תאגיד הביטוח הצרפתי, הסביר כי חברות הביטוח (ביניהן AXA כמובן) ידעו להתמודד עם כל תרחישי הקיצון במשבר האחרון. מנגד, הבנקים נטלו סיכונים מיותרים ונזקקו לסיוע ממשלתי כדי לא לקרוס. בראיון לאחר פרסום דוחות מצוינים לשנת 2011, אמר דה קאסטריס שההבדל נמצא ב-DNA, ההתחייבויות של חברות הביטוח הינן ארוכות טווח, בעוד אלו של הבנקים קצרות בהרבה (שבועות בודדים במקרה של ליהמן ברד'רס), כפי שנחשף במשבר האחרון.

ובכן, זה נכון חלקית. AIG, לדוגמא, תאגיד ביטוח אמריקני, נטל סיכונים מיותרים. כמו כן, חברות הביטוח אולי לא נזקקו לממשלות, אך נאלצו לממש נכסים רבים. ו-AXA עצמה? אין לה הרבה במה להתפאר.

תיקון נזקים מסורבל באסיה פסיפיק

בשנת 2008 רשמה חברה בת של AXA, הפועלת באזור אסיה פסיפיק, הפסד ראשון לאחר שנים רבות. ההפסד, שהיה מעל 279 מיליון דולר, נבע ברובו מהפסדי השקעות. בתוך כך התברר, בניגוד לטענתו של מנכ"ל AXA, כי חברות ביטוח אכן היו חשופות לנכסים רעילים קצרי טווח. בהמשך ניסתה חברת AMP, מתחרה אוסטרלית, להשתלט על זו הראשונה במשך שנתיים. תחילה התנגד לכך הבנק המרכזי האוסטרלי ובהמשך סירבה AXA העולמית להצעה נדיבה של 10.2 מיליארד דולר מצד AMP, בטענה כי המיזוג ימקד את החברה הבת בשווקים באוסטרליה, שאינם צומחים דיו. אשתקד יצא המיזוג לפועל, בעסקת החלפת מניות בסך 14.6 מיליארד דולר - AXA קיבלה את העסקים באסיה ומכרה את עסקיה באוסטרליה ל-AMP. המהלך מיקד את AXA בשווקים מתעוררים, שם הפרמיות צומחות מהר יותר, אך רק בעוד שנים רבות נדע אם המהלך ייטיב עמה.

הידרדרות בבריטניה

פעילות AXA בבריטניה הידרדרה מאד מאז משבר 2008, חברה הבת רשמה הפסדים חיתומיים (הפסדים מעסקי הביטוח בנטרול השפעת ההשקעות) בגין עסקי ביטוח החיים, בחלקו ירידה בהטבות מס שהעניקה ממשלת בריטניה לחיסכון הפנסיוני וכן הפסדים במוצרי ביטוח המשתתפים ברווחי החוסך. ביוני 2010 מכרה AXA חלק מפעילות ביטוח החיים בבריטניה בהפסד של כ-1.6 מיליארד פאונד. מאז הייתה התאוששות, אך כרגע לא ברור אם תימשך.

התכחשות לבעיות הון עצמי

סוכנויות הדירוג S&P ו-Moody הורידו את אופק התחזית ל-AXA מיציבה לשלילית. כתוצאה, עלול הדירוג לרדת בתוך 24-12 חודשים. שתי הסוכנויות חוששות ש-AXA לא תעמוד בדרישות ההון. כיום, עומדת החברה בדרישות תקנות סולבנסי 1 הישנות, הנהוגות בעולם הביטוח, אך אלו עלולות להחמיר מאד בשנה הבאה (אם לא יצלח לחץ הלוביסטים של חברות הביטוח). ההחמרה אמורה לאפשר לחברות לעמוד מול שינויים מהירים בריביות ומרווחי אג"ח ולהימנע מבעיות נזילות מיידיות, שינויים שעלולים לקרות בעת משבר בשוק האג"ח באירופה (בעיקר במדינות הפריפריה).

חשיפת AXA למדינות אלו הסתכמה בסוף 2011 ב-29 מיליארד אירו, מזה 16 מיליארד אירו לאיטליה. די בשינוי קטן בתשואות הפדיון על האג"ח האיטלקיות כדי שהחברה תתקשה לעמוד בדרישות ההון העצמי המוגברות. מנכ"ל AXA רואה בדרישות הללו מטרד. בראיון המדובר הוא ציין שדרישות ההון החדשות הן תרופה נכונה במינון שגוי ושהרופא עצמו הססן, קרי הרגולטור לא בטוח בדרישותיו ועלול לגרום נזק.

אז בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח (ו-AXA בכללן) עשו עסקאות מסוכנות, התכחשו למציאות גם כשטפחה על פניהם והגיבו באיטיות להפסדים כבדים שנוצרו. ההבדל הוא שבביטוח, בניגוד לבנקים, עסקאות גרועות נחשפות אחרי הרבה שנים. ה-DNA אולי שונה, אבל בכל זאת יש קרבה משפחתית...

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנטליסט 29/02/2012 09:25
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. כרגיל, כתבה מחכימה ומועילה. רציתי לשאול: בטור קודם שלך כתבת שהבנקים בצרפת גילו גישה פחות פרגמטית ויותר לעומתית לעומת בנקים במדינות אחרות באירופה כלפי המשבר. האם גם בקרב חברות הביטוח את מזהה גישה צרפתית כזו. תודה.
  • אורית 29/02/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. התופעה הזו ייחודית לבנקים הצרפתים, או יותר נכון לרגולטורים בתחום הבנקאות בצרפת. מעניין לציין, שבאותו ראיון, מנכ" ל AXA ציין גם את הבנקים בצרפת, ואמר בגאווה שהם לא נזקקו לסיוע ממשלתי כמו הבנקים הבריטים. גאווה צרפתית...
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.