"לבנקים ולחברות הביטוח DNA שונה"
Henri de Castries, מנכ"ל AXA, תאגיד הביטוח הצרפתי, הסביר כי חברות הביטוח (ביניהן AXA כמובן) ידעו להתמודד עם כל תרחישי הקיצון במשבר האחרון. מנגד, הבנקים נטלו סיכונים מיותרים ונזקקו לסיוע ממשלתי כדי לא לקרוס. בראיון לאחר פרסום דוחות מצוינים לשנת 2011, אמר דה קאסטריס שההבדל נמצא ב-DNA, ההתחייבויות של חברות הביטוח הינן ארוכות טווח, בעוד אלו של הבנקים קצרות בהרבה (שבועות בודדים במקרה של ליהמן ברד'רס), כפי שנחשף במשבר האחרון.
ובכן, זה נכון חלקית. AIG, לדוגמא, תאגיד ביטוח אמריקני, נטל סיכונים מיותרים. כמו כן, חברות הביטוח אולי לא נזקקו לממשלות, אך נאלצו לממש נכסים רבים. ו-AXA עצמה? אין לה הרבה במה להתפאר.
תיקון נזקים מסורבל באסיה פסיפיק
בשנת 2008 רשמה חברה בת של AXA, הפועלת באזור אסיה פסיפיק, הפסד ראשון לאחר שנים רבות. ההפסד, שהיה מעל 279 מיליון דולר, נבע ברובו מהפסדי השקעות. בתוך כך התברר, בניגוד לטענתו של מנכ"ל AXA, כי חברות ביטוח אכן היו חשופות לנכסים רעילים קצרי טווח. בהמשך ניסתה חברת AMP, מתחרה אוסטרלית, להשתלט על זו הראשונה במשך שנתיים. תחילה התנגד לכך הבנק המרכזי האוסטרלי ובהמשך סירבה AXA העולמית להצעה נדיבה של 10.2 מיליארד דולר מצד AMP, בטענה כי המיזוג ימקד את החברה הבת בשווקים באוסטרליה, שאינם צומחים דיו. אשתקד יצא המיזוג לפועל, בעסקת החלפת מניות בסך 14.6 מיליארד דולר - AXA קיבלה את העסקים באסיה ומכרה את עסקיה באוסטרליה ל-AMP. המהלך מיקד את AXA בשווקים מתעוררים, שם הפרמיות צומחות מהר יותר, אך רק בעוד שנים רבות נדע אם המהלך ייטיב עמה.
הידרדרות בבריטניה
פעילות AXA בבריטניה הידרדרה מאד מאז משבר 2008, חברה הבת רשמה הפסדים חיתומיים (הפסדים מעסקי הביטוח בנטרול השפעת ההשקעות) בגין עסקי ביטוח החיים, בחלקו ירידה בהטבות מס שהעניקה ממשלת בריטניה לחיסכון הפנסיוני וכן הפסדים במוצרי ביטוח המשתתפים ברווחי החוסך. ביוני 2010 מכרה AXA חלק מפעילות ביטוח החיים בבריטניה בהפסד של כ-1.6 מיליארד פאונד. מאז הייתה התאוששות, אך כרגע לא ברור אם תימשך.
התכחשות לבעיות הון עצמי
סוכנויות הדירוג S&P ו-Moody הורידו את אופק התחזית ל-AXA מיציבה לשלילית. כתוצאה, עלול הדירוג לרדת בתוך 24-12 חודשים. שתי הסוכנויות חוששות ש-AXA לא תעמוד בדרישות ההון. כיום, עומדת החברה בדרישות תקנות סולבנסי 1 הישנות, הנהוגות בעולם הביטוח, אך אלו עלולות להחמיר מאד בשנה הבאה (אם לא יצלח לחץ הלוביסטים של חברות הביטוח). ההחמרה אמורה לאפשר לחברות לעמוד מול שינויים מהירים בריביות ומרווחי אג"ח ולהימנע מבעיות נזילות מיידיות, שינויים שעלולים לקרות בעת משבר בשוק האג"ח באירופה (בעיקר במדינות הפריפריה).
חשיפת AXA למדינות אלו הסתכמה בסוף 2011 ב-29 מיליארד אירו, מזה 16 מיליארד אירו לאיטליה. די בשינוי קטן בתשואות הפדיון על האג"ח האיטלקיות כדי שהחברה תתקשה לעמוד בדרישות ההון העצמי המוגברות. מנכ"ל AXA רואה בדרישות הללו מטרד. בראיון המדובר הוא ציין שדרישות ההון החדשות הן תרופה נכונה במינון שגוי ושהרופא עצמו הססן, קרי הרגולטור לא בטוח בדרישותיו ועלול לגרום נזק.
אז בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח (ו-AXA בכללן) עשו עסקאות מסוכנות, התכחשו למציאות גם כשטפחה על פניהם והגיבו באיטיות להפסדים כבדים שנוצרו. ההבדל הוא שבביטוח, בניגוד לבנקים, עסקאות גרועות נחשפות אחרי הרבה שנים. ה-DNA אולי שונה, אבל בכל זאת יש קרבה משפחתית...
- 1.מנטליסט 29/02/2012 09:25הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, כתבה מחכימה ומועילה. רציתי לשאול: בטור קודם שלך כתבת שהבנקים בצרפת גילו גישה פחות פרגמטית ויותר לעומתית לעומת בנקים במדינות אחרות באירופה כלפי המשבר. האם גם בקרב חברות הביטוח את מזהה גישה צרפתית כזו. תודה.
- אורית 29/02/2012 09:43הגב לתגובה זושלום ותודה על תגובתך. התופעה הזו ייחודית לבנקים הצרפתים, או יותר נכון לרגולטורים בתחום הבנקאות בצרפת. מעניין לציין, שבאותו ראיון, מנכ" ל AXA ציין גם את הבנקים בצרפת, ואמר בגאווה שהם לא נזקקו לסיוע ממשלתי כמו הבנקים הבריטים. גאווה צרפתית...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
