"לבנקים ולחברות הביטוח DNA שונה"

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח מזרחי טפחות, מתייחסת לשונה והדומה בין חברות הביטוח והבנקים, AXA כדוגמא
אורית לוין | (2)

Henri de Castries, מנכ"ל AXA, תאגיד הביטוח הצרפתי, הסביר כי חברות הביטוח (ביניהן AXA כמובן) ידעו להתמודד עם כל תרחישי הקיצון במשבר האחרון. מנגד, הבנקים נטלו סיכונים מיותרים ונזקקו לסיוע ממשלתי כדי לא לקרוס. בראיון לאחר פרסום דוחות מצוינים לשנת 2011, אמר דה קאסטריס שההבדל נמצא ב-DNA, ההתחייבויות של חברות הביטוח הינן ארוכות טווח, בעוד אלו של הבנקים קצרות בהרבה (שבועות בודדים במקרה של ליהמן ברד'רס), כפי שנחשף במשבר האחרון.

ובכן, זה נכון חלקית. AIG, לדוגמא, תאגיד ביטוח אמריקני, נטל סיכונים מיותרים. כמו כן, חברות הביטוח אולי לא נזקקו לממשלות, אך נאלצו לממש נכסים רבים. ו-AXA עצמה? אין לה הרבה במה להתפאר.

תיקון נזקים מסורבל באסיה פסיפיק

בשנת 2008 רשמה חברה בת של AXA, הפועלת באזור אסיה פסיפיק, הפסד ראשון לאחר שנים רבות. ההפסד, שהיה מעל 279 מיליון דולר, נבע ברובו מהפסדי השקעות. בתוך כך התברר, בניגוד לטענתו של מנכ"ל AXA, כי חברות ביטוח אכן היו חשופות לנכסים רעילים קצרי טווח. בהמשך ניסתה חברת AMP, מתחרה אוסטרלית, להשתלט על זו הראשונה במשך שנתיים. תחילה התנגד לכך הבנק המרכזי האוסטרלי ובהמשך סירבה AXA העולמית להצעה נדיבה של 10.2 מיליארד דולר מצד AMP, בטענה כי המיזוג ימקד את החברה הבת בשווקים באוסטרליה, שאינם צומחים דיו. אשתקד יצא המיזוג לפועל, בעסקת החלפת מניות בסך 14.6 מיליארד דולר - AXA קיבלה את העסקים באסיה ומכרה את עסקיה באוסטרליה ל-AMP. המהלך מיקד את AXA בשווקים מתעוררים, שם הפרמיות צומחות מהר יותר, אך רק בעוד שנים רבות נדע אם המהלך ייטיב עמה.

הידרדרות בבריטניה

פעילות AXA בבריטניה הידרדרה מאד מאז משבר 2008, חברה הבת רשמה הפסדים חיתומיים (הפסדים מעסקי הביטוח בנטרול השפעת ההשקעות) בגין עסקי ביטוח החיים, בחלקו ירידה בהטבות מס שהעניקה ממשלת בריטניה לחיסכון הפנסיוני וכן הפסדים במוצרי ביטוח המשתתפים ברווחי החוסך. ביוני 2010 מכרה AXA חלק מפעילות ביטוח החיים בבריטניה בהפסד של כ-1.6 מיליארד פאונד. מאז הייתה התאוששות, אך כרגע לא ברור אם תימשך.

התכחשות לבעיות הון עצמי

סוכנויות הדירוג S&P ו-Moody הורידו את אופק התחזית ל-AXA מיציבה לשלילית. כתוצאה, עלול הדירוג לרדת בתוך 24-12 חודשים. שתי הסוכנויות חוששות ש-AXA לא תעמוד בדרישות ההון. כיום, עומדת החברה בדרישות תקנות סולבנסי 1 הישנות, הנהוגות בעולם הביטוח, אך אלו עלולות להחמיר מאד בשנה הבאה (אם לא יצלח לחץ הלוביסטים של חברות הביטוח). ההחמרה אמורה לאפשר לחברות לעמוד מול שינויים מהירים בריביות ומרווחי אג"ח ולהימנע מבעיות נזילות מיידיות, שינויים שעלולים לקרות בעת משבר בשוק האג"ח באירופה (בעיקר במדינות הפריפריה).

חשיפת AXA למדינות אלו הסתכמה בסוף 2011 ב-29 מיליארד אירו, מזה 16 מיליארד אירו לאיטליה. די בשינוי קטן בתשואות הפדיון על האג"ח האיטלקיות כדי שהחברה תתקשה לעמוד בדרישות ההון העצמי המוגברות. מנכ"ל AXA רואה בדרישות הללו מטרד. בראיון המדובר הוא ציין שדרישות ההון החדשות הן תרופה נכונה במינון שגוי ושהרופא עצמו הססן, קרי הרגולטור לא בטוח בדרישותיו ועלול לגרום נזק.

אז בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח (ו-AXA בכללן) עשו עסקאות מסוכנות, התכחשו למציאות גם כשטפחה על פניהם והגיבו באיטיות להפסדים כבדים שנוצרו. ההבדל הוא שבביטוח, בניגוד לבנקים, עסקאות גרועות נחשפות אחרי הרבה שנים. ה-DNA אולי שונה, אבל בכל זאת יש קרבה משפחתית...

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנטליסט 29/02/2012 09:25
    הגב לתגובה זו
    שלום, אורית. כרגיל, כתבה מחכימה ומועילה. רציתי לשאול: בטור קודם שלך כתבת שהבנקים בצרפת גילו גישה פחות פרגמטית ויותר לעומתית לעומת בנקים במדינות אחרות באירופה כלפי המשבר. האם גם בקרב חברות הביטוח את מזהה גישה צרפתית כזו. תודה.
  • אורית 29/02/2012 09:43
    הגב לתגובה זו
    שלום ותודה על תגובתך. התופעה הזו ייחודית לבנקים הצרפתים, או יותר נכון לרגולטורים בתחום הבנקאות בצרפת. מעניין לציין, שבאותו ראיון, מנכ" ל AXA ציין גם את הבנקים בצרפת, ואמר בגאווה שהם לא נזקקו לסיוע ממשלתי כמו הבנקים הבריטים. גאווה צרפתית...
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: