"לבנקים ולחברות הביטוח DNA שונה"
Henri de Castries, מנכ"ל AXA, תאגיד הביטוח הצרפתי, הסביר כי חברות הביטוח (ביניהן AXA כמובן) ידעו להתמודד עם כל תרחישי הקיצון במשבר האחרון. מנגד, הבנקים נטלו סיכונים מיותרים ונזקקו לסיוע ממשלתי כדי לא לקרוס. בראיון לאחר פרסום דוחות מצוינים לשנת 2011, אמר דה קאסטריס שההבדל נמצא ב-DNA, ההתחייבויות של חברות הביטוח הינן ארוכות טווח, בעוד אלו של הבנקים קצרות בהרבה (שבועות בודדים במקרה של ליהמן ברד'רס), כפי שנחשף במשבר האחרון.
ובכן, זה נכון חלקית. AIG, לדוגמא, תאגיד ביטוח אמריקני, נטל סיכונים מיותרים. כמו כן, חברות הביטוח אולי לא נזקקו לממשלות, אך נאלצו לממש נכסים רבים. ו-AXA עצמה? אין לה הרבה במה להתפאר.
תיקון נזקים מסורבל באסיה פסיפיק
בשנת 2008 רשמה חברה בת של AXA, הפועלת באזור אסיה פסיפיק, הפסד ראשון לאחר שנים רבות. ההפסד, שהיה מעל 279 מיליון דולר, נבע ברובו מהפסדי השקעות. בתוך כך התברר, בניגוד לטענתו של מנכ"ל AXA, כי חברות ביטוח אכן היו חשופות לנכסים רעילים קצרי טווח. בהמשך ניסתה חברת AMP, מתחרה אוסטרלית, להשתלט על זו הראשונה במשך שנתיים. תחילה התנגד לכך הבנק המרכזי האוסטרלי ובהמשך סירבה AXA העולמית להצעה נדיבה של 10.2 מיליארד דולר מצד AMP, בטענה כי המיזוג ימקד את החברה הבת בשווקים באוסטרליה, שאינם צומחים דיו. אשתקד יצא המיזוג לפועל, בעסקת החלפת מניות בסך 14.6 מיליארד דולר - AXA קיבלה את העסקים באסיה ומכרה את עסקיה באוסטרליה ל-AMP. המהלך מיקד את AXA בשווקים מתעוררים, שם הפרמיות צומחות מהר יותר, אך רק בעוד שנים רבות נדע אם המהלך ייטיב עמה.
הידרדרות בבריטניה
פעילות AXA בבריטניה הידרדרה מאד מאז משבר 2008, חברה הבת רשמה הפסדים חיתומיים (הפסדים מעסקי הביטוח בנטרול השפעת ההשקעות) בגין עסקי ביטוח החיים, בחלקו ירידה בהטבות מס שהעניקה ממשלת בריטניה לחיסכון הפנסיוני וכן הפסדים במוצרי ביטוח המשתתפים ברווחי החוסך. ביוני 2010 מכרה AXA חלק מפעילות ביטוח החיים בבריטניה בהפסד של כ-1.6 מיליארד פאונד. מאז הייתה התאוששות, אך כרגע לא ברור אם תימשך.
התכחשות לבעיות הון עצמי
סוכנויות הדירוג S&P ו-Moody הורידו את אופק התחזית ל-AXA מיציבה לשלילית. כתוצאה, עלול הדירוג לרדת בתוך 24-12 חודשים. שתי הסוכנויות חוששות ש-AXA לא תעמוד בדרישות ההון. כיום, עומדת החברה בדרישות תקנות סולבנסי 1 הישנות, הנהוגות בעולם הביטוח, אך אלו עלולות להחמיר מאד בשנה הבאה (אם לא יצלח לחץ הלוביסטים של חברות הביטוח). ההחמרה אמורה לאפשר לחברות לעמוד מול שינויים מהירים בריביות ומרווחי אג"ח ולהימנע מבעיות נזילות מיידיות, שינויים שעלולים לקרות בעת משבר בשוק האג"ח באירופה (בעיקר במדינות הפריפריה).
חשיפת AXA למדינות אלו הסתכמה בסוף 2011 ב-29 מיליארד אירו, מזה 16 מיליארד אירו לאיטליה. די בשינוי קטן בתשואות הפדיון על האג"ח האיטלקיות כדי שהחברה תתקשה לעמוד בדרישות ההון העצמי המוגברות. מנכ"ל AXA רואה בדרישות הללו מטרד. בראיון המדובר הוא ציין שדרישות ההון החדשות הן תרופה נכונה במינון שגוי ושהרופא עצמו הססן, קרי הרגולטור לא בטוח בדרישותיו ועלול לגרום נזק.
אז בדומה לבנקים, גם חברות הביטוח (ו-AXA בכללן) עשו עסקאות מסוכנות, התכחשו למציאות גם כשטפחה על פניהם והגיבו באיטיות להפסדים כבדים שנוצרו. ההבדל הוא שבביטוח, בניגוד לבנקים, עסקאות גרועות נחשפות אחרי הרבה שנים. ה-DNA אולי שונה, אבל בכל זאת יש קרבה משפחתית...
- 1.מנטליסט 29/02/2012 09:25הגב לתגובה זושלום, אורית. כרגיל, כתבה מחכימה ומועילה. רציתי לשאול: בטור קודם שלך כתבת שהבנקים בצרפת גילו גישה פחות פרגמטית ויותר לעומתית לעומת בנקים במדינות אחרות באירופה כלפי המשבר. האם גם בקרב חברות הביטוח את מזהה גישה צרפתית כזו. תודה.
- אורית 29/02/2012 09:43הגב לתגובה זושלום ותודה על תגובתך. התופעה הזו ייחודית לבנקים הצרפתים, או יותר נכון לרגולטורים בתחום הבנקאות בצרפת. מעניין לציין, שבאותו ראיון, מנכ" ל AXA ציין גם את הבנקים בצרפת, ואמר בגאווה שהם לא נזקקו לסיוע ממשלתי כמו הבנקים הבריטים. גאווה צרפתית...
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותעל ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר
אדם רויטר אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר.
כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן.
זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא?
מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר.
- השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
