לכל הפסימיים - אנחנו מאחלים שנה טובה, וכך גם לאופטימיים. השנה הבאה שבאה עלינו לטובה לא תהיה כל כך שונה למשקיע מזו הנוכחית ובוודאי לא תקל על יכולות הבחירה שלו - התחרות בין ערוצי התקשורת רק תלך ותגדל, הסנסציות תהיינה זועקות ומרעישות יותר והשטויות שיצטרך לסנן תוכפלנה. בכלל, כמות החומר שיהיה עליו לקלוט תלך ותגדל, וללא קשר תעשה את החלטות ההשקעה לקשות יותר ויותר. אבל זה מה יש, ועם זה צריך להתמודד. אנחנו מאמינים שתשע"ד תציג המשך התאוששות כלכלית. בכך, ללא ספק, מאמין עולם העסקים, שממשיך להתארגן ולתאם עצמו להתאוששות הכלכלית ולהמשך השתלבות מהפכות הטכנולוגיה והאינפורמציה. אם זה לא היה כך, לא היינו רואים את עסקאות ה-M&A שרואים לאחרונה, במיוחד ב-IT וברפואה.

תקוותנו, שעם תחילתה של שנת ה'תשע"ד (5774 לבריאה) לא תוטעו שוב ע"י "מומחים" למיניהם שיגידו לכם שאין קשר בין היהדות להתנהגות מדדי המניות בוול סטריט. אלו הם אותם אנשים שטוענים שמספרם הגדול של יהודים מבין זוכי פרס נובל מקרי לחלוטין. לא רק שיש ליהדות השפעה, אלא שזו אמינה יותר מכל השפעה חיצונית אחרת על התנהגות המדדים, וזה הוכח במחקרים. כולכם וודאי שמעתם את המשפט, "Sell in May and go away until Thanks Giving day", שזה אומר שצריך להישאר מחוץ לשוק במשך הקיץ. המשפט נולד בשנות ה-50' ומקורו בהרחבה של משפט קדום הרבה יותר מ-1915 שמשמעותו, "מכור בערב ראש השנה, קנה לאחר יום כיפור והתרחק מהשוק בחג הפסח". בשנות ה-30, שונתה גירסתו ל-"Sell On Rosh Hashanah and Buy after Yom Kippur". כלומר, היהדות מאותתת למשקיע להתרחק מהשוק בתקופת הימים הנוראים.

למה התפרסם כ"כ המשפט Sell in May and go away until Thanks Giving day? כי מישהו, גוי מן הסתם, כנראה החליט שדווקא המשפט המקורי היה המדויק, וצריך להתרחק מהשוק גם בתקופת הפסח. ככל הנראה הבנתו בחגים היהודים הייתה מוגבלת, לכן החליט שהתקופה שבין מאי ליום ההודיה (סוף נובמבר) משקפת את התקופה שמתוארת במשפט המקורי. האיש שנלחם עבור זה הראשוני, הוא לא אחר מאשר Art Cashin, 'הטריידר הגדול עלי אדמות', מנהל שירותי המסחר של UBS בבורסת ניו יורק ופרשן מבוקש בכל ערוצי הטלוויזיה המובילים בארה"ב.

קאשין, אירי קתולי במוצאו, מודה בגאווה שלפני 50 שנה, "נחשפתי ליהדות עת קבלתי את המשרה הראשונה שלי בוול סטריט, בחברת ברוקרים קטנה בניו יורק. כיוון שכל הברוקרים היו יהודים, שימשתי אצלם כ"גוי של שבת". התאהבתי בתרבות היהודית, למדתי אותה היטב וגיליתי שאם מקפידים ללכת לפי הוראותיה, הדת עוזרת לאסטרטגיית ההשקעות". קאשין תיפקד בעבר כמנהל חטיבת המסחר של פיין-ואבר ולאחר מכן, כשזו רכשה את ענקית ההשקעות האמריקנית ב-UBS.

הוא טוען, שלאחר עשרות שנים של התבוננות בעיניים של סוחר, עשרת הימים שבין ערב ראש השנה ליום הכיפורים, (שבאים בספטמבר), "שהיהודים קוראים להם ימים נוראים", הם אכן ימים מסוכנים למשקיע וכדאי שבתקופה זו יתרחק מהשוק... זה נכון גם בחג הפסח, אבל לא כמו בימים הנוראים, לכן קוצר המשפט". אמר וצירף הסבר סטטיסטי / מדעי מדויק לתופעה. "במהלך השנים למדתי את המחזוריות הכלכלית וההשפעתה על מחזוריות העסקים ושוק ההון. שמתי לב לתופעה שחוזרת על עצמה פעמים רבות - במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר, ולאחר מכן במאי, מתרבים משברים בשוק. משום מה, ברוב המקרים, המשבר חופף את תקופת החגים היהודים. בדקתי את הנושא לעומק ומבחינה סטטיסטית זו אינה יכולה להיות תופעה מקרית". הוא מסתמך על מחקרים שערכו האחים ייל וג'ף הירש מאז תחילת שנות ה-70' - הם הוציאו את הלוחות הסטטיסטיים של וול סטריט, ה-Stock-Trader’s Almanac, שנחשב כתנ"ך לסטטיסטיקה של וול סטריט (ראו ). בכל הקשור לנושא ההשפעה היהודית, הסטטיסטיקה הראתה שהתקופה המסומנת היחידה במהלך 39 השנים שנבדקו בה מספר הפעמים שהשוק ירד גדול מהמספר שהשוק עלה, היא בתקופת הימים הנוראים.

במהלך השנים 1971-2010 השוק ירד, בתקופת הימים הנוראים, 22 פעם ועלה 17 פעמים. בכל שאר הקומבינות, חג המולד, פסח, פסחא ועוד, עלה השוק יותר משירד. ב-39 חגי הפסח שבטווח אותן השנים, השוק עלה 26 פעם וירד 13. לפיכך, קאשין צדק כש"דחף" את המשפט Sell On Rosh Hashanah and Buy after Yom Kippur. מה הקשר לאימתם של ספטמבר ואוקטובר? "תמיד שירבבו את ספטמבר ואוקטובר לנושא, ולא בצדק", והוסיף, "אין שום קשר. פשוט נבהלו מהחודשים האלה בגלל מה שאירע באוקטובר 1929, ולאחר מכן בגלל שגילו שאותם החודשים, סטטיסטית, מועדים לפורענות. קשרו אותם, בגלל סמיכות הזמנים, ליהודים", אמר וחייך, "כפי שקשרו עוולות אחרות ליהודים בפסח ובכיפור, סתם. סטטיסטית, רק תקופת הימים הנוראים הוכחה כבאמת רעה להשקעות". קאשין אכן צודק. אבל האם הסיבה האמיתית לכך שהימים הנוראים אכן נוראים קשורה בדת רק בעקיפין? ההיעדרות היהודית מהעבודה בתקופות חגים, במיוחד בתחילת השנה, גורמת לצימצום דרסטי במחזורים, לא בגלל שהיהודים עסוקים בקודש, אלא בעיקר בגלל שמנהלי הכספים הגדולים, בדגש על מנהלי ההדג', הם בני דת משה ברובם, וכשהם בחופש - השוק "מת".

מה לגבי הימים הנוראיים של ספטמבר 2013?

אין לדעת - רב הנסתר על הגלוי, והפתעות פוטנציאליות תהיינה בשפע, כלכליות ופוליטיות. הוסיפו לכך את התחרות הפרועה על רייטינג, והרי לכם בלגן. אבל צריך לזכור, שבסופו של יום ההיגיון הוא המנצח, וההצעה הכי טובה שאפשר לייעץ, שמי שחושש שייצא או יקנה הגנות (שממילא יעלו לו בסוף יותר מההגנה). ומי שפועל בהגיון כלכלי - שלא ימהר לשום כיוון. שני דברים ברורים, הראשון, שום מלחמה אזורית עוד לא הורידה שוק מניות. כל המלחמות, אזוריות ועולמיות, הסתיימו בגאות במניות. הדבר השני, שהעובדות מראות שהכלכלה הגלובלית מתאוששת. המשקיע ההגיוני צריך בגדול לנצל ירידות בימים הנוראים, בספטמבר וגם באוקטובר (אם יהיו), ולהתרכז במניות המובילות.

הארלי דווידסון (סימול: HOG) בשיא כל הזמנים

הארלי, H-D כפי שמכנים אותה, חברת האופנועים היחידה שנותרה בארה"ב בדרכה למעמדה המוביל היום. היא שרדה 3 "כמעט פשיטת רגל", אחרי המשבר הגדול של 1929-35, בשנות ה-60' ובתחילת שנות ה-80'. מהראשון נחלצה בעזרת הצבא האמריקני שרכש אופנועים בשפע. לשני נכנסה בדיוק כמו תעשיות הרכב האמריקניות, בשל התחרות היפנית וניצלה, כשנרכשה בסוף שנות ה-60' ע"י חברת מוצרי הספורט הפרטית American Machine and Foundry . זו האחרונה ניסתה להתחרות ביפנים, נכשלה ובשנת 1981 נמכרה חטיבת הארלי ב-American Machine and Foundry לקבוצה של 13 משקיעים, רובם עובדי החטיבה, בראשות מנהל החטיבה Vaughn Beals, בתמורה ל-80 מיליון דולרים בלבד (הרוב בהלוואה של המוכרת שרצתה להיפטר מהחטיבה). בילס, מהנדס אווירונאוטי שקודם לבואו ל-American Machine ניהל בהצלחה חברה לחישול ברזל, והיה למנהל עליו אנחנו תמיד מדברים כ"מנהל-על". מה שעשה בילס זה סיפור התאוששות שמלמדים עליו באוניברסיטאות. ראשית, גילה שהיפנים מנצחים לא רק בגלל הטיב, הצורה והמחיר, אלא בעיקר כיוון שממשל קרטר הוריד תעריפי יבוא לאופנועים לאפס וממשלת יפן סיבסדה את הייצוא - שילוב שהיה אסור ע"פ חוקי ארה"ב. בילס הגיע עד לנשיא החדש רונלד רייגן, ובתוך דקה (לדברי בילס) הבין הנשיא את הבעיה, "וזמן קצר לאחר הפגישה נודע לנו שתעריפי ייבוא לאופנועים נקבעו ל-45%, מיסי החברות הורדו משמעותית ולמתחרים בייבוא, כמונו למשל, יינתנו מיני הטבות. הבעיה תוקנה ויצאנו לדרך סוגרים במהירות את פערי האיכות והעיצוב".

בילס בנה את הצלחת החברה על החזרת ההארלי הקלאסי הישן, "עם שיפורים משמעותיים בטכנולוגיה, בצריכת הדלק ובשיווק שהדגיש את הגאווה בתעשייה האמריקנית". יותר מכך, בילס ייסד את החטיבה הפיננסית שנותנת הלוואות ומחכירה אופנועים בעלויות מסובסדות. לבסוף, בילס הקים את מועדון ה-Harley Owners Group, מועדון אופנועניי חסידי הארלי, שהיום הוא מועדון האופנועים הגדול בעולם. בנובמבר 1987, בשיאה של המפולת דאז, הנפיק בילס את החברה בבורסה של ניו יורק, במחיר למניה מתואם להיום של 35 סנט (מי שרכש בהנפקה עשה פי 174 פעם, אבל עם המון נדנודים בדרך). הסימול HOG הוא ראשי התיבות של המועדון. בילס הוביל את החברה עד ל-1996. בהיותו בן 68 פרש, אבל הוא עדיין בעל מניות גדול שמזוהה עם החברה "ומשגיח מבחוץ, כחבר המועדון").

הארלי פועלת בשתי חטיבות, חטיבת האופנועים ומוצרים קשורים וחטיבת התמיכה הפיננסית. מבחינת ההכנסה, הראשונה מביאה כ-75% מההכנסות (כ-17% מחלפים ואביזרים) והפיננסית כ-25%. מאז תחילת שנות ה-90' מעלה החברה את חלקה בשוק האופנועים הכבדים בארה"ב. ב-2012 הגיע חלקה ל-57.2%. כשליש ממכירות החברה מבוצעות מחוץ לארה"ב. קונצנזוס האנליסטים (17 שמכסים את החברה) טוען שהרווח למניה השנה יהיה 3.29 דולר, עלייה של 21% וב-2014 צופים ל-3.87. ההתאוששות הגלובלית תעזור לחברה, שרק כעת מתארגנת לכניסה למדינות ה-BRIC עם סין בראש, שם הביקוש לאופנועים הולך וגדל. אז אם הימים הנוראים, ספטמבר או אוקטובר יורידו המניה בכמה אחוזים, HOG תהיה השקעה מאוד מעניינת. בנוסף, הם גם מגדילים דיבידנד בכל שנה. אגב, ההארלי 2014 יכלול GPS מופעל בקול ובטכנולוגיה של NUAN.