דיסני עולה ב-3% בעקבות סיכוי לספין אוף
ענקית המדיה והסטרימינג דיסני WALT DISNEY פירסמה אמש את תוצאותיה לרבעון כשמה שמשך את רוב תשומת לב היה הדיווח כי החברה מתכננת להצטרף לנטפליקס ולעלות את המחירים לשירותי הסטרימינג שלה. בנוסף לכך, הערותיו של המנכ"ל בוב איגר גרמו למשקיעים לתהות האם החברה בדרך לספין אוף (הפרדת פעילות לחברה חדשה וחלוקת המניות שלה כדיבידנד) או למכירת חלק מנכסיה.
השאלה הגדולה כעת היא האם החברה היא יותר בעלת ערך כאשר היא מפוצלת. בוב איגר אמר בשיחה לאחר הדוחות כי דיסני שוקלת אפשרויות אסטרטגיות עבור ערוצי הטלוויזיה הליניאריים שלה. האנליסטים העלו בעבר השערות לגבי האפשרות שדיסני תפריד בין ESPN ו-ABC. כעת, לאחר השיחה, ספין-אוף של ESPN נראה פחות סביר היות ואיגר אישר כי התוכנית לגבי שדרנית הספורט היא שתהיה לה גישה ישירה לצרכן. עם זאת, העתיד של ABC וערוצים ליניאריים אחרים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק עדיין לא ברור.
לפני כשנה האנליסט סטיב קהל (Cahall) מבנק וולס פארגו אמר כי הוא בטוח שיהיה ספין-אוף והוא יקרה בשנת 2023. לדבריו, "דיסני תתחיל בתהליך הספין-אוף עבור ESPN ו-ABC כולל השקת ESPN בסטרימינג. רציונליזציה של עלויות ואפשרויות המאזן הן קריטיות להשגת תוצאה זו. התוצאה תהיה - דיסני במצב טוב יותר".
בדוחותיה לרבעון השלישי, דיסני רשמה הכנסות של 22.3 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת השנה שעברה וקצת מתחת לצפי בוול-סטריט ל-22.5 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 1.03 דולר, 6 סנט יותר מהצפי. מספר המנויים לשירות הסטרימינג דיסני פלוס, היה 105.7 מיליון, עלייה של 1% משנה שעברה. סך המנויים לשירותיה של דיסני היה 154 מיליון, מתחת לצפי של 155 מיליון. מנכ"ל החברה אמר כי 3.3 מיליון אנשים נרשמו כבר לגרסה המוזלת עם פרסומות של דיסני פלוס.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החברה הוסיפה כי היא בוחנת דרכים, בדומה לנטפליקס, לטפל בבעיית שיתוף החשבונות וכך להגדיל את ההכנסות. איגר אמר גם לחברה יש תוכנית שתצא לפועל ב-2024 במטרה לשפר את המונטיזציה. החברה הודיעה כי היא תעלה מחירים לשירותי הסטרימינג שלה דיסני פלוס ו-Hulu. הגרסה ללא הפרסומות של דיסני פלוס צפויה לעלות 13.99 דולר לחודש, במקום 10.99 דולר כיום. עלייה של 27%. ב-Hulu המחיר צפוי לעלות ל-17.99 דולר מ-14.99 דולר, עלייה של 20%.
הכנסות מגזר המדיה והבידור של דיסני עמדו על 14 מיליארד דולר, ירידה של 1% לעומת השנה שעברה ונמוך מהצפי של 14.3 מיליארד. במגזר הפארקים ההכנסות עמדו על 8.3 מיליארד דולר, עלייה של 13% ויותר מהקונצנזוס של 8.1 מיליארד דולר. ההכנסות מהרשתות הלינאריות היו 6.7 מיליארד, ירידה של 7% ובהתאם להערכות. ההכנסות משירותי הסטרימינג ושירותים אחרים שמוכרים ישירות לצרכן עמדו על 5.5 מיליארד דולר, עלייה של 9%, אך פחות מהצפי של 5.7 מיליארד בוול-סטריט.
בדיסני עוד אמרו כי הם צופים ירידה בהוצאות על תוכן לשנה הנוכחית ל-27 מיליארד דולר, לעומת 30 מיליארד ב-2022. מה שמשקף כנראה את השפעת השביתות המתמשכות של שחקנים ותסריטאים בהוליווד. הוצאות ההון לשנה כולה של החברה צפויות לעמוד על 5 מיליארד דולר, ירידה מהתחזית הקודמת ל-5.6 מיליארד דולר.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
