דיסני
צילום: Pixbay

דיסני עולה ב-3% בעקבות סיכוי לספין אוף

החברה רשמה בדוחותיה אמש לרבעון השלישי הכנסות של 22.3 מיליארד דולר, קצת מתחת לצפי בוול-סטריט ל-22.5 מיליארד. הרווח למניה עמד על 1.03 דולר, 6 סנט יותר מהצפי. מספר המנויים לשירות הסטרימינג דיסני פלוס, עמד על 105.7 מיליון, עלייה של 1% משנה שעברה
אדיר בן עמי |

ענקית המדיה והסטרימינג דיסני WALT DISNEY פירסמה אמש את תוצאותיה לרבעון כשמה שמשך את רוב תשומת לב היה הדיווח כי החברה מתכננת להצטרף לנטפליקס ולעלות את המחירים לשירותי הסטרימינג שלה. בנוסף לכך, הערותיו של המנכ"ל בוב איגר גרמו למשקיעים לתהות האם החברה בדרך לספין אוף (הפרדת פעילות לחברה חדשה וחלוקת המניות שלה כדיבידנד) או למכירת חלק מנכסיה. 

השאלה הגדולה כעת היא האם החברה היא יותר בעלת ערך כאשר היא מפוצלת. בוב איגר אמר בשיחה לאחר הדוחות כי דיסני שוקלת אפשרויות אסטרטגיות עבור ערוצי הטלוויזיה הליניאריים שלה. האנליסטים העלו בעבר השערות לגבי האפשרות שדיסני תפריד בין ESPN ו-ABC. כעת, לאחר השיחה, ספין-אוף של ESPN נראה פחות סביר היות ואיגר אישר כי התוכנית לגבי שדרנית הספורט היא שתהיה לה גישה ישירה לצרכן. עם זאת, העתיד של ABC וערוצים ליניאריים אחרים כמו נשיונל ג'יאוגרפיק עדיין לא ברור. 

לפני כשנה האנליסט סטיב קהל (Cahall) מבנק וולס פארגו אמר כי הוא בטוח שיהיה ספין-אוף והוא יקרה בשנת 2023. לדבריו, "דיסני תתחיל בתהליך הספין-אוף עבור ESPN ו-ABC כולל השקת ESPN בסטרימינג. רציונליזציה של עלויות ואפשרויות המאזן הן קריטיות להשגת תוצאה זו. התוצאה תהיה - דיסני במצב טוב יותר".

בדוחותיה לרבעון השלישי, דיסני רשמה הכנסות של 22.3 מיליארד דולר, עלייה של 4% לעומת השנה שעברה וקצת מתחת לצפי בוול-סטריט ל-22.5 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 1.03 דולר, 6 סנט יותר מהצפי. מספר המנויים לשירות הסטרימינג דיסני פלוס, היה 105.7 מיליון, עלייה של 1% משנה שעברה. סך המנויים לשירותיה של דיסני היה 154 מיליון, מתחת לצפי של 155 מיליון. מנכ"ל החברה אמר כי 3.3 מיליון אנשים נרשמו כבר לגרסה המוזלת עם פרסומות של דיסני פלוס. 

בנוסף, החברה הוסיפה כי היא בוחנת דרכים, בדומה לנטפליקס, לטפל בבעיית שיתוף החשבונות וכך להגדיל את ההכנסות. איגר אמר גם לחברה יש תוכנית שתצא לפועל ב-2024 במטרה לשפר את המונטיזציה. החברה הודיעה כי היא תעלה מחירים לשירותי הסטרימינג שלה דיסני פלוס ו-Hulu. הגרסה ללא הפרסומות של דיסני פלוס צפויה לעלות 13.99 דולר לחודש, במקום 10.99 דולר כיום. עלייה של 27%. ב-Hulu המחיר צפוי לעלות ל-17.99 דולר מ-14.99 דולר, עלייה של 20%. 

הכנסות מגזר המדיה והבידור של דיסני עמדו על 14 מיליארד דולר, ירידה של 1% לעומת השנה שעברה ונמוך מהצפי של 14.3 מיליארד. במגזר הפארקים ההכנסות עמדו על 8.3 מיליארד דולר, עלייה של 13% ויותר מהקונצנזוס של 8.1 מיליארד דולר. ההכנסות מהרשתות הלינאריות היו 6.7 מיליארד, ירידה של 7% ובהתאם להערכות. ההכנסות משירותי הסטרימינג ושירותים אחרים שמוכרים ישירות לצרכן עמדו על 5.5 מיליארד דולר, עלייה של 9%, אך פחות מהצפי של 5.7 מיליארד בוול-סטריט.

בדיסני עוד אמרו כי הם צופים ירידה בהוצאות על תוכן לשנה הנוכחית ל-27 מיליארד דולר, לעומת 30 מיליארד ב-2022. מה שמשקף כנראה את השפעת השביתות המתמשכות של שחקנים ותסריטאים בהוליווד. הוצאות ההון לשנה כולה של החברה צפויות לעמוד על 5 מיליארד דולר, ירידה מהתחזית הקודמת ל-5.6 מיליארד דולר. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.