זיו סגל
צילום: משה בנימין
ניתוח טכני

מה עושים עכשיו בשוק? אלו מניות מתאימות לאסטרטגיה ועדיין נראות טוב?

האם מיקרוסופט מעניינת, מה לגבי עליבאבא ומה אפשר לומר על קרן מסוימת של קת'י ווד?
זיו סגל | (2)

הערת מערכת: המאמר נכתב לפני התפוצצות פרשת קרדיט סוויס הבוקר.

אנחנו ממשיכים היום עם המעקב ההדוק אחרי השוק. ה - S&P500 נשאר מתחת ל - 3950 אבל לא התרסק וכפי שזה צוין כאפשרות במאמר יום שני זה התאפשר בזכות אגף הטכנולוגיה.

 

ה - S&P500 נתמך תמיכה אופקית מעל 3800 וכרגע מממש את האופציה שהשארנו להיום והיא תקופה של תנודתיות. זה אומר שמגמת העליה, כפי שהכרנו אותה, אכן סיימה את הגל ועכשיו אנחנו נמצאים עם השאלה האם התמיכה לשוק היא שלב ביניים בהתפתחות גל יורד או הפוגה שממנה שתי האפשרויות נשארות פתוחות.

 

התשובה תלויה במה שיקרה באזור התנודתיות שמסתמן בין 3800 - 4000 / 3950. כמה זמן נהיה בתוך האזור הזה קשה לדעת. התמיכה היפה לנאסד״ק 100 נותנת לכך סיכוי טוב לפחות לזמן מה.

 

השורה התחתונה היא שאנחנו כנראה בתקופה של מגמה אופקית (אחת משלוש אפשרויות המגמה) והדגש, כמו תמיד, הוא על הפעולה.

 

 

מהי הפעולה הנכונה?

כשהגדרת המגמה, כפי שהיינו בחמישה החודשים האחרונים, היא מגמת עליה קונים ומחזיקים מניות ומחפשים למצות את העליה. מתחילים לצאת עם סימני שינוי כמו המהלך מתחת ל - 3950.

כשהגדרת המגמה היא מגמת ירידה (אם ה- S&P500 ירד מתחת ל - 3800) מוכרים מה שנכון למכור, עושים שורט וכו׳.

במגמה אופקית (שלב ביניים, אזור הפסקת אש...) אפשר לסחור לטווחים קצרים יותר, לנצל הזדמנויות קניה במניות שירדו בשבירה ונראה שנערכות מחדש או לחכות לשלב הבא של המגמה ואז לפעול.

 

אני מעדיף לזרום עם השוק שזה אומר, במקרה שלנו, שאחרי השלב של הקטנה הגנתית של הפוזיציה מתחת ל - 3950 עוברים לשלב של עדכון הדרגתי של התיק, ביחד עם סימני תמיכה, במניות מעניינות, שמירה על רכיב מזומן יותר גבוה מאשר בגל העולה וערנות לתמיכה. הדגש הוא על הדרגתי. לומד את השוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אתמול בערב סרקתי בעיקר מניות שכבר ברשימת האחזקות אז הנה לכם כמה דוגמאות למניות שנראות עכשיו מעניינות.

 

נתחיל ב - BABA. הפריצה שלה כלפי מעלה את הממוצע הנע כשלה אבל תראו שזה קרה גם כשהיא פרצה אותו כלפי מטה. אני מתייחס לפריצה כזו שמגיעה אחרי תקופה ארוכה של מגמה כסימן חיים ויש סיכוי שמעל 80 דולר זו נקודת רכש מעניינת וכמובן אם תעלה שוב מעל הממוצע.

 

מניה שנראית מצוין היא MSFT. מעל הממוצע הנע ל - 200 יום ועוצמה ביחס לשוק.

 

עוד הזדמנות מצוינת היא קרן הסל למניות הגנה ITA. הירידות הביאו אותה אל רמת התמיכה שאמורה להיות אזור כניסה טוב מאוד לפני גל עולה חדש.

 

דוגמא עם תצורה טכנית אחרת היא ARKG. קרן הסל למניות הגנומיות. כאן יש לנו תמיכה משולשת ברמת שפל.

אם תשוו למשל בין ITA ל - ARKG תראו שני מצבים טכניים שונים ועדיין שניהם מעניינים לקניה. הראשונה פרצה למעלה השניה הגיעה לתמיכה. שילוב מניות מעניינות במצבים טכניים שונים הוא הדרך ליצור פיזור טכני בתיק. מה שמביא אותי לחלק השלישי להיום שיענה לשאלה של קורא וימשיך את החקירה שלנו את עולם הניתוח הטכני. בסופו אתן לקוראים המתמידים עוד כמה סימבולים מעניינים.

 

מה משקל הניתוח הטכני בקבלת החלטות?

 

הקורא ג.פ. שאל את השאלה הבאה:

 

״ערב טוב !

 

קראתי הערב את הניתוח הטכני שלך בביזפורטל מה 13/3/2023 והתרשמתי ממנו מאוד.

 לאור הניסיון רב השנים שלך בשוק ההון והיותך מנתח טכני בכיר הנני מבקש לשאול אותך את השאלה הבאה :

 לו היית צריך לצייר את תחזית שוק ההון בצורת פאי (PIE ) איך היית מחלק את הפאי , דהיינו איזה אחוז היית מקצה לניתוח טכני , איזה אחוז לניתוח פונדמנטלי ואיזה לאחרים 

כגון : נתונים כלכליים חדשים , נתונים פוליטיים , ברבור שחור ועוד " ?

 

שאלה שאתחיל עכשיו לענות עליה ואולי עוד נחזור אליה.

 

נתחיל מכך שמידע הוא חשוב. רווחים, אירועים גיאופוליטיים, מהלכים מאקרו כלכליים, אסונות טבע, מחזוריות עסקית, תחרות (ChatGPT) וכו׳ בוודאי משפיעים על רווחיות חברות. אבל, הבעיה עם מידע (למעט מידע פנים שאינו חוקי לשימוש) היא שאין לנו יתרון בשימוש בו. כאשר אנחנו קוראים מידע, כתבה, כותרת וכו׳ כולם יכולים לקרוא אותו ולכן למעט אם זה בתחום שאנחנו ממש מבינים בו ההנחה שיהיה לנו יתרון בשימוש בו היא בעייתית. את זה אומרת גם תיאוריה שנקראת ״השוק היעיל״.

 

תורת הניתוח הטכני מסכימה ואומרת דבר נוסף והוא שמה שמשפיע על תנועת המניות הוא לא המידע אלא מה שחושבים עליו ולכן בואו ננתח את מה שמשפיע והוא התנהגות המשקיעים (שמבטאת את מחשבותיהם). כך למשל, השוק לא התרסק אחרי השבירה של 3950 כי התחילו לחשוב שקריסת בנקים תגרום ל - פד לעצור את העלאות הריבית. חדשות רעות הפכו להיות מחשבות טובות.

 

אני מסכים עם שתי אבני היסוד האלו. לכן, לשאלתו של ג., אני חושב שמשקל הניתוח הטכני בתהליך קבלת ההחלטת צריך להיות גבוה ומרכזי.

כמה גבוה ומרכזי? זה כבר תלוי בנכס. ככל שהנכס הוא יותר גלובאלי וחשוב להרבה משקיעים כך משקל הניתוח הטכני יהיה גבוה יותר. למשל, מדדי מניות, סחורות, מטבעות, תעודות סל של סקטורים וכו׳. שם הייתי מגיע אפילו ל - 90-100% ניתוח טכני שכן לתשובות לשאלות מה אנחנו חושבים על העולם אין השפעה על מה שהשווקים חושבים.

 

כך גם ביחס לחברות ענק כמו מייקרוסופט, אפל וכו׳. ככל שעושים זום אין אז המידע נעשה יותר חשוב יותר שכן למשל אם משקיעים בחברת ביוטכנולוגיה צריכים להיות מודעים לסיכון ולתוצאה הבינארית שיכולה להיות להשקעה. כאשר אני מסתכל על חברות קטנות אני קורא יותר סקירות והמלצות לגביהן על מנת לדעת, ככל שאני יכול לדעת, שמדובר בסיפור כלכלי מעניין.

 

השתמשתי במילים סיפור כלכלי כי פעמים רבות אנחנו נוטים ליחס לו (בהשוואה למה שחלק מיחסים לסיפור הטכני) אמת מוחלטת. די אם תזכרו כמה פעמים כלכלנים טעו וכמה פעמים אנליסטים ״הופתעו״ בשביל שתזכירו לעצמכם שגם זה סיפור שפשוט קל לנו יותר לקבל כי מספרים וסטטיסטיקה ״נוחים״ לנו יותר מ - גרפים. משום מה.

 

ואיפה עוד המידע חשוב? בקבלת רעיונות. למשל, כאשר אני קורא על חברה מעניינת שלא הכרתי, על תחום מעניין או על מגמות עולמיות, אני מוסיף את הגרפים הרלבנטיים לרשימת המעקב ואז על בסיס ניתוח טכני ממשיך את הפעולה.

 

לסיכום: בקבלת החלטה (קניה/מכירה) אני 100% ניתוח טכני. חורג מכך רק בנסיבות מיוחדות. בקבלת רעיונות ומעקב אחריהם ובניית מאגר רעיונות אני צרכן מידע וניתוחים וכך גם אני לומד על העולם (בנוסף כמובן לשיטוטיי בו).

 

נשאר לענות על העניין של אירועים חריגים וברבורים שחורים. מעצם טבעם אין לי תשובה חד משמעית לדרך הפעולה. זה המקום שבו ניסיון, אינטואיציה ומאמץ חשיבתי נדרשים ואותם אני משלב עם הגרף. זכרו שגם במקרים חריגים, יש משקיעים עם ניסיון, ידע ואינטואיציה טובים משלנו ועם השפעה גדולה יותר על השווקים ורק הגרף יגלה לנו מה הם עושים (מבלי לדעת מי עושה).

 

אתם שמים לב שאנחנו הולכים על הגבול הדק שבין התמקצעות בלתי פוסקת של הסוחר/משקיע/מנתח טכני לבין העובדה שמה שאנחנו מתמקצעים בו זה להבין את מכלול המחשבות-רגשות של המשקיעים האחרים ולנטרל את הרגשות והאגו שלנו. לכן יש מי שמוקסמים מהתהליך, כמוני וכמו מי שקרא עד עכשיו, ויש מי שהוא כל כך קשה לו. זה מסביר גם את ההתגדויות שצצות לניתוח הטכני כי תהליך של נטרול אגו והקשבה למציאות מאתגר אותנו בכל תחומי החיים. הבורסה היא מראה טובה לכך.

 

מקווה שעניתי לשאלה ומוזמנים להמשיך לפתח את הדיון.

 

הבטחתי עוד כמה סימבולים מעניינים: ADBE, NFLX, NKE, SBUX. ואולי TSLA אבל עוד מתלבט.

 

נתראה ביום שני.

 

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איבדתי אותך 16/03/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    הכל ניהיה בערך ולא מובן. נקודות תמיכה כבר לא תמיכה , עכשיו אתה מדבר על רצועה 3800 ל3950 לא ברור כבר איך אתה מנתח.... אפילו לא קראתי הכל
  • 1.
    שרון 15/03/2023 19:25
    הגב לתגובה זו
    אשמח לדעתך על המניה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

קתרין קונולי (X)קתרין קונולי (X)

אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות

קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה קתרין קונולי

אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי. 

אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.

הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות. 

מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."

קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות

קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.