הנפט בחודש הגרוע ביותר מאז נובמבר, לאן ילך מכאן?
מחיר הנפט מסוג WTI ירד בחודש אוגוסט ב-10% אל 87 דולר, החודש הכי גרוע שלו מאז נובמבר 2021, שם ירד בחודש בכמעט 20%. על רקע הנתון, השווקים צפויים להמשיך להיות אופטימים ולצפות להמשך ירידה של האינפלציה, שעליית מחירי האנרגיה הייתה מהגורמים המרכזיים לעליה החדה ולשיא של 40 שנה במדד המחירים לצרכן.
הירידה מגיעה על אף הציפיות שמדינות קרטל הנפט עשויות לשקול קיצוץ בייצור בפגישה הבאה שלהם, המכונה OPEC, כך על פי השמועות. קיצוץ בייצור הנפט משמע היצע נמוך יותר של המשאב, אל מול ביקוש גדול מאוד, מה שעשוי לתרום לעליית מחירו, בנתיים זה לא קורה. בפגישה האחרונה של OPEC, ב-3 באוגוסט, הסכימו מדינות הנפט על עלייה מתונה בייצור של 100 אלף חביות ליום בספטמבר, אנליסטים צפו התווספות של 150 אלף חביות לייצור.
במרץ האחרון, מחירי הנפט הגולמי מסוג WTI והברנט עלו מעל 130 דולר לחבית בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. רוסיה היא מרכיב מאוד גדול בעניין הנפט. משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. הזינוק במחירי הנפט בתקופת הפלישה מוכיחה זאת. באותו רגע נראה כאילו רוסיה תבטל את היותה יצואנית נפט ענקית, מה שגרם לזינוק. אך לא כך הדבר, רוסיה על אף המלחמה עדיין מייצאת נפט למדינות, אחת מהסיבות למה מחיר הנפט נרגע.
דאנקן, מנהל השקעות ב-Brandes Investment Partners התייחס לנקודה הזאת: "הביקוש היה חזק, והיו חששות משמעותיים מאספקה של הנפט הרוסי, אך החששות משיבושים באספקה באופן משמעותי של הנפט הרוסי לא התממשו״. כתוצאה מכך, תוך פחות מחצי שנה, שוק הנפט הפך מ-פאניקה לגבי האספקה בעקבות אובדן תפוקה רוסית, להבנה שרוסיה עדיין ממשיכה לייצא, ובנוסף עשויה לקבל גם בוסט מאיראן. מה קשורה איראן? בשבוע האחרון ישנם חששות מתוכנית הגרעין של איראן, נתון היכול להקל על הסנקציות שהמערב מטיל עליה, ובכך לאפשר לה לייצר עוד נפט ולייצא אותו.
במקביל, עוד נתון שתורם להיחלשות הנפט היא התחזית לביקוש שנחלשת. נתונים כעת מצביעים על כך שחלק מהכלכלות ברחבי העולם נמצאות במיתון, מה שיחליש במעט את הביקוש לנפט. התוצר המקומי הגולמי של ארה"ב ירד רבעון שני ברציפות, מיתון טכני.
ראינו לפני כשבועיים איך נתונים חלשים של מכירות וייצור מהכלכלה השניה בעולם, סין, שלחו את הנפט לירידות.
כשמדברים על נפט אי אפשר שלא להתייחס לגורם אולי המרכזי שיוצר היצע נמוך, קידוח הנפט. יש מחסור בהשקעה בקידוח ומציאת בארות נפט חדשות. בין היתר בשל העלייה בעלות הקידוח. יש רק כ-655 אסדות נפט שקודחות כיום ברחבי העולם, אבל כשהמחירים היו סביב 60 דולר לחבית נפט, כ-825 אסדות קידוח נפט היו פעילות. כאמור, בשל עלות הקידוח שעלתה. ככל שיקדחו פחות, כך ההיצע יקטן.
מנגד לכך, יש תמיד את האפשרות שהמלחמה באירופה תגמר. אף אחד מאיתנו לא יודע מתי זה יקרה, אך כתוצאה מהמהלך הזה הרבה דברים יוכלו להיפתר ולהקל לא רק על עולם הנפט והסחורות, אלא גם על המניות.
- 4.דורון 01/09/2022 15:54הגב לתגובה זוחצופים
- 3.יהודה 01/09/2022 15:25הגב לתגובה זומה זה עוזר לאזרח הפשוט שהנפט יורד אנחנו לא נהנים מזה צוחקים עלינו עם הורדת של 20אגורות שזה אומר 6שקלים למיכל מלא ומי בא עם מיכל ריק לגמרי לתחנת דלק אז הרווח הוא4שקלים בערך עוד מעט הנפט יעלה האסורה ומאיתנו יקחו שקל שלם אז הכול שקר אחד גדול
- 2.תומר 01/09/2022 14:57הגב לתגובה זושירד עוד עוד....להוריד את האינפלציה
- 1.בעל דונם 01/09/2022 14:19הגב לתגובה זוצמצום הקידוחים + החורף המתקרב + מלחמה באוקרינה שלא נגמרת באופק מראה כי הנפט ימשיך להיות ברמת מחירים של 90 -100 דולר ואולי אף יותר .... וזה משאיר רווחים מאוד יפים לחברות הנפט המפיקות נפט וגז . והמבין יבין .... לא רואה כרגע שינוי ב 2023 לביקוש במחירים אלו .
- ברגע שיחתמו על הסכם עם איראן (ל"ת)עופר 01/09/2022 15:51הגב לתגובה זו
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
