שנה גרועה לרשתות החברתיות; את מי מאשימים?
סקטור הרשתות החברתיות הוא אחד מהסקטורים החלשים בשנה האחרונה כאשר מובילת הסקטור מטא יורדת במעל 50% כשגם הרשתות האחרות, טוויטר, סנאפצ'אט ופינטרסט יורדות כל אחת במעל 50%, מובילה בירידות סנאפצ'ט שאיבדה קרוב ל-90%. הירידות מיוחסות למודל העסקי, לתחרות ולסיבות נוספות, נתחיל בייחוד, יתרונות וחסרונות של כל אחת מהרשתות החברתיות: 1. קבוצת מטא META PLATFORMS - חברה ענקית, בשווי שוק של 450 מיליארד דול שמכניסה רק מפרסום ב-״משפחת האפליקציות״ שהן פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ. ההכנסות בשנה הן של כ-120 מיליארד דולר והרווח הנקי של 37.3 מיליארד דולר, משקף מכפיל רווח של 13 - מכפיל של חברות ערך ולא צמיחה. החברה תפרסם דוחות השבוע, ונראה שעל פי התחזיות, מטא אכן מאבדת צמיחה והופכת להיות סוג של מניית ערך. ההכנסות לא יצמחו והרווחים בירידה של 30%. הירידה ברווחים היא על רקע השקעות והוצאות גדולות במנועי הצמיחה של החברה, לצד התחרות והירידה במרווחים. בכל מקרה, הנכס הגדול של הקבוצה הוא "משפחת האפליקציות" שרושמת על בסיס יומי ממוצע של 2.87 מיליארד משתמשים פעילים.
2. טוויטר TWITTER INC - מעבר לעסקת מאסק והר הגעש ברשתות החברתיות לגבי ביטול העסקה, יש כאן רשת חברתית שנמצאת בעין הסערה ומצליחה להישאר השנייה למטא-פייסבוק. רשת הציוצים ירדה מתחילת השנה רק ב-10%. ובהסתכלות רחבה, מדובר במניה שעד כה, מכה לא רק את הסקטור שהיא נמצאת בו, אלא גם את המדד המרכזי. נראה שבסוף כן יצא משהו מעלייה לכותרות הראשיות בעולם. עם זאת, במבחן של טווח רחוק - טוויטר נופלת דרמטית מהביצועים של מטא-פייסבוק. שווי השוק של החברה עומד על 30 מיליארד דולר, הכנסות החברה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמים ב-5.2 מיליארד דולר, נתון המשקף מכפיל מכירות של 6. גם בטוויטר שעדיין מפסידה, 90% מהכנסות מגיעות מפרסומות. לחברה 229 מיליון משתמשים פעילים יומיים בממוצע. 3. סנאפצ'אט SNAP INC - המניה ירדה קרוב ל-90% בשנה האחרונה והיא נסחרת בשווי 16 מיליארד דולר. הכנסות בשנה האחרונה הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר. לסנאפצ'ט 347 מיליון משתמשים משתמשים על בסיס יומי ברחבי העולם. כל משתמש מכניס בממוצע 13 דולר בשנה. מדובר בסכום נמוך ביחס לטוויטר שמכניסה מכל משתמש בממוצע כ-23 דולר, בשל אופי המשתמשים. 4. פינטרסט PINTEREST - רשת חברתית דמוית לוח מודעות, מודל שמאוד דומה לאינסטגרם ופייסבוק. החברה נסחרת בשווי של 13 מיליארד דולר ומוכרת ב-2.7 מיליארד דולר. היא הקטנה מבין הרשתות החברתיות הנסחרות. המשתמשים הפעילים על בסיס חודשי של החברה עומדים על 433 מיליון, וההכנסות פר משתמש עומדות על כ-6 דולר בממוצע. מהן הסיבות לירידות החדות במניות הרשתות החברתיות, ומה בכל זאת חיובי באותן חברות: 1. המודל הפרסומי - כפי שנכתב מעלה, 95% מהכנסות חברות הרשתות החברתיות מגיעות מפרסומות, ממודעות פרסומיות שקופצות באתר, שמי שמשלם עליהן הן אפליקציות/ אתרים/ משחקים/ מוצרים, במטרה לצבור היכרות וקליקים ברשתות החברתיות המובילות, שגולשים בהן מאות מיליוני משתמשים יומיים בממוצע. אבל, בסביבת עליות ריבית וחוסר וודאות לאן הכלכלה של ארה״ב הולכת, חברות מעדיפות לצמצם כמה שיותר בהוצאות, בכדי לשמור על שולי רווח גבוהים. חברות מתחילות לצמצם קודם כל היכן שקל - ומה יותר קל לצמצם מהוצאות שיווק? אז זה נמצא במקום הראשון, אחר כך הוצאות תפעוליות נוספות, בהמשך הקפאת גיוסים ולבסוף גם פיטורי עובדים. כך, אנחנו רואים את חברות הביג טק מאטות גיוסים (למשל - אפל, מיקרוסופט וגוגל), חברות בארץ ובחו"ל מפטרות עובדים, הכל בכדי לצמצמם הוצאות. אז הצמצום הראשון הוא הוצאות שיווק מה שכמובן פוגע בהכנסות של הרשתות החברתיות - שמגיעות מאותן עסקים מפרסמים. התלות של המודל הפרסומי בתקציב השיווקי/פרסומי של חברות אחרות הוא גבוה מאוד, מה גם שהתנהגות המשתמש גם משפיעה על אותו מודל. בעקבות הנאמר מעלה, ושוק המניות שתמיד מתמחר קדימה, המשקיעים לא ריחמו על מניות הרשתות החברתיות שנחתכו בעקבות החשש מפגיעה במודל. 2. שינוי מדיניות הפרטיות של אפל - ״השינויים ב-IOS הם רוח נגדית משמעותית למטא, שפגעה בלפחות 10 מיליארד דולר מהכנסותינו״ אמר מייסד מטא מארק צוקרברג, עם פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה. מטא נפגעה מאז שחברת אפל APPLE שינתה את מדיניות הפרטיות של משתמשיה, והקשתה על ה״מעקב״ אחר משתמשי האייפון לצורך טרגוט הפרסומות (כלומר - מתן פרסומות מותאמות אישית למשתמשים). הרשתות החברות זעמו על אפל: בפועל, אפל פשוט כרתה את הענף שעליו יושבות הרשתות, ופגעה בצורה כואבת בהכנסות שלהן. כאמור, הן מספקות למפרסמים ערך מוסף של הצגת פרסומות לפי תחומי עניין, מיקום ודמוגרפיה. אבל לא כולן נפגעות אותו דבר - שינוי המדיניות פוגע הרבה יותר במטא ששולטת בפייסבוק ובאינסטגרם ופחות בגוגל GOOGLE ובטוויטר, וזאת מכיוון שגוגל השכילה לפתח עוד כיוונים, כך שיש לה יותר אפיקים לייצר מהם הכנסות והיא לא תלויה בחסדים של המתחרה אפל. פלטפורמת האנדרואיד שלה פתוחה והאמת היא שיש הרבה יותר משתמשים בעולם באנדרואיד (87%) מאשר ב-IOS של אפל (כ-13%) שם היא יכולה לעשות כרצונה, ולטוויטר יש את יכולת ניתוח נתוני המשתמש לצורך התאמת פרסומות. בכל מקרה, בעקבות ההגבלה של אפל, אותן רשתות חברתיות נאלצות לבקש מחיר נמוך יותר בעבור פרסומות אצלם, בעקבות חוסר היכולת שלהן להתאים במדויק את הפרסומות למשתמש ובכך ההכנסות נפגעות. לראיה - מאז שינוי המדיניות באמצע שנת 2021, פייסבוק לא מצליחה לגדול בהכנסותיה, ונמצאת בטווח של 29-32 מיליארד דולר. עד כמה זה משמעותי לפייסבוק? צוקרברג התייחס לבעיה ואמר שייקח למטא לפחות שנה להתאים מחדש פלטפורמת פרסום מתאימות לשינוי החדש של אפל. 3. תחרות גוברת - מטא וגוגל שולטות על רובו של שוק הפרסומות האינטרנטיות, אבל עד מתי זה יימשך? אנחנו רואים את טיקטוק, אפליקציית הריקודים שתופסת את המקום הראשון בהורדות בחנות האפ-סטור והגוגל פליי, ושעות רבות של בני נוער ואף מבוגרים שמבלים שעות מול האפליקציה, בנוסף, טיקטוק היא הפלטפורמה שהגיעה הכי מהר למיליארד משתמשים פעילים חודשיים בממוצע. רק ממחיש עד כמה יש כאן מתחרה שפרצה בשנים האחרונות ומהווה מתחרה מהותית לרשתות החברתיות. ומה עם אמזון ונטפליקס? בפברואר האחרון פרסמה אמזון AMAZON לראשונה כמה כסף היא הכניסה מפרסומות על גבי הפלטפורמות של החברה. על פי הדיווח, בשנת 2021 אמזון הכניסה 31 מיליארד דולר. לצורך השוואה, גוגל הכניסה באותה שנה 210 מיליארד דולר. צריך לומר שלאמזון - החברה שרושמת הכי הרבה הכנסות בעולם בכל רבעון - יש הפוטנציאל להגיע ולהיות אחת הגדולות בעולם בעסקי הפרסום בעקבות העדפות המשתמש הממוצע, להתחיל לחפש מוצר שהם רוצים לקנות, באמזון. מה שנותן לה יתרון אדיר על המתחרות, ואת הפריבילגיה לדרוש מחיר גבוה בעבור פרסום באתר. נטפליקס NETFLIX רוצה להפוך למתחרה של גוגל על נתח השוק של יוטיוב והודיעה לאחרונה על כניסתה לעולם הפרסומות באמצעות מנוי מוזל אשר כולל פרסומות בפלטפורמת הסטרימינג. כדי לעשות זאת היא מתכננת לשתף פעולה עם ענקית נוספת, מיקרוסופט MICROSOFT , כדי להיכנס ולתפוס נתח שוק גדול בעולם הפרסומות. לא מיותר לציין שנטפליקס זו חברה עם ״גב״ משתמשים גדול של 214 מיליון משתמשים, וממוצע צפייה של שעתיים ביום לכל משתמש. יש לה ״אדמה פוריה״ להצליח בעולם הפרסום, ולהגביר את התחרות הגדולה באותו סגמנט. בשורה התחתונה, הרשתות החברתיות ניצבות בפני פלונטר בעניין המודל העסקי שלהן, כאשר עולם הפרסום הדיגיטלי הופך קשה ומסובך יותר להצליח בו - הגדולות מתחילות להבין את הפוטנציאל הגדול בסגמנט זה ולא מתכוונות להישאר בצד.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
