אפליקציית פייסבוק רשתות חברתיות גלישה אינטרנט
צילום: Istock

שנה גרועה לרשתות החברתיות; את מי מאשימים?

ההכנסות מפרסום שמהוות את רוב ההכנסות של הרשתות, רגישות מאוד לעלייה בריבית;  גם - שינוי מדיניות האבטחה של אפל והתחרות הגוברת בתחום שלחו את מניות הסקטור לירידות דו ספרתיות בשנה הנוכחית
עומר רוסו |

סקטור הרשתות החברתיות הוא אחד מהסקטורים החלשים בשנה האחרונה כאשר מובילת הסקטור מטא יורדת במעל 50% כשגם הרשתות האחרות, טוויטר, סנאפצ'אט ופינטרסט יורדות כל אחת במעל 50%, מובילה בירידות סנאפצ'ט שאיבדה קרוב ל-90%. הירידות מיוחסות למודל העסקי, לתחרות ולסיבות נוספות, נתחיל בייחוד, יתרונות וחסרונות של כל אחת מהרשתות החברתיות:    1. קבוצת מטא META PLATFORMS - חברה ענקית, בשווי שוק של 450 מיליארד דול שמכניסה רק מפרסום ב-״משפחת האפליקציות״ שהן פייסבוק, אינסטגרם ווטסאפ. ההכנסות בשנה הן של כ-120 מיליארד דולר והרווח הנקי של 37.3 מיליארד דולר, משקף מכפיל רווח של 13 - מכפיל של חברות ערך ולא צמיחה.  החברה תפרסם דוחות השבוע, ונראה שעל פי התחזיות, מטא אכן מאבדת צמיחה והופכת להיות סוג של מניית ערך. ההכנסות לא יצמחו והרווחים בירידה של 30%. הירידה ברווחים היא על רקע השקעות והוצאות גדולות במנועי הצמיחה של החברה, לצד התחרות והירידה במרווחים. בכל מקרה, הנכס הגדול של הקבוצה הוא "משפחת האפליקציות" שרושמת על בסיס יומי ממוצע של 2.87 מיליארד משתמשים פעילים. 

2. טוויטר TWITTER INC  - מעבר לעסקת מאסק והר הגעש ברשתות החברתיות לגבי ביטול העסקה, יש כאן רשת חברתית שנמצאת בעין הסערה ומצליחה להישאר השנייה למטא-פייסבוק. רשת הציוצים ירדה מתחילת השנה רק ב-10%. ובהסתכלות רחבה, מדובר במניה שעד כה, מכה לא רק את הסקטור שהיא נמצאת בו, אלא גם את המדד המרכזי. נראה שבסוף כן יצא משהו מעלייה לכותרות הראשיות בעולם. עם זאת, במבחן של טווח רחוק - טוויטר נופלת דרמטית מהביצועים של מטא-פייסבוק. שווי השוק של החברה עומד על 30 מיליארד דולר, הכנסות החברה ב-12 החודשים האחרונים מסתכמים ב-5.2 מיליארד דולר, נתון המשקף מכפיל מכירות של 6. גם בטוויטר שעדיין מפסידה, 90% מהכנסות מגיעות מפרסומות. לחברה 229 מיליון משתמשים פעילים יומיים בממוצע.  3. סנאפצ'אט SNAP INC - המניה ירדה קרוב ל-90% בשנה האחרונה והיא  נסחרת בשווי 16 מיליארד דולר. הכנסות בשנה האחרונה הסתכמו ב-4.5 מיליארד דולר. לסנאפצ'ט 347 מיליון משתמשים משתמשים על בסיס יומי ברחבי העולם. כל משתמש מכניס בממוצע 13 דולר בשנה. מדובר בסכום נמוך ביחס לטוויטר שמכניסה מכל משתמש בממוצע כ-23 דולר, בשל אופי המשתמשים.   4. פינטרסט PINTEREST - רשת חברתית דמוית לוח מודעות, מודל שמאוד דומה לאינסטגרם ופייסבוק. החברה נסחרת בשווי של 13 מיליארד דולר ומוכרת ב-2.7 מיליארד דולר. היא הקטנה מבין הרשתות החברתיות הנסחרות. המשתמשים הפעילים על בסיס חודשי של החברה עומדים על 433 מיליון, וההכנסות פר משתמש עומדות על כ-6 דולר בממוצע. מהן הסיבות לירידות החדות במניות הרשתות החברתיות, ומה בכל זאת חיובי באותן חברות:  1. המודל הפרסומי - כפי שנכתב מעלה, 95% מהכנסות חברות הרשתות החברתיות מגיעות מפרסומות, ממודעות פרסומיות שקופצות באתר, שמי שמשלם עליהן הן אפליקציות/ אתרים/ משחקים/ מוצרים, במטרה לצבור היכרות וקליקים ברשתות החברתיות המובילות, שגולשים בהן מאות מיליוני משתמשים יומיים בממוצע. אבל, בסביבת עליות ריבית וחוסר וודאות לאן הכלכלה של ארה״ב הולכת, חברות מעדיפות לצמצם כמה שיותר בהוצאות, בכדי לשמור על שולי רווח גבוהים. חברות  מתחילות לצמצם קודם כל היכן שקל - ומה יותר קל לצמצם מהוצאות שיווק? אז זה נמצא במקום הראשון, אחר כך הוצאות תפעוליות נוספות, בהמשך הקפאת גיוסים ולבסוף גם פיטורי עובדים. כך, אנחנו רואים את חברות הביג טק מאטות גיוסים (למשל - אפל, מיקרוסופט וגוגל), חברות בארץ ובחו"ל מפטרות עובדים, הכל בכדי לצמצמם הוצאות. אז הצמצום הראשון הוא הוצאות שיווק מה שכמובן פוגע בהכנסות של הרשתות החברתיות - שמגיעות מאותן עסקים מפרסמים. התלות של המודל הפרסומי בתקציב השיווקי/פרסומי של חברות אחרות הוא גבוה מאוד, מה גם שהתנהגות המשתמש גם משפיעה על אותו מודל. בעקבות הנאמר מעלה, ושוק המניות שתמיד מתמחר קדימה, המשקיעים לא ריחמו על מניות הרשתות החברתיות שנחתכו בעקבות החשש מפגיעה במודל. 2. שינוי מדיניות הפרטיות של אפל - ״השינויים ב-IOS הם רוח נגדית משמעותית למטא, שפגעה בלפחות 10 מיליארד דולר מהכנסותינו״ אמר מייסד מטא מארק צוקרברג, עם פרסום הדוחות לרבעון הראשון של השנה. מטא נפגעה מאז שחברת אפל  APPLE שינתה את מדיניות הפרטיות של משתמשיה, והקשתה על ה״מעקב״ אחר משתמשי האייפון לצורך טרגוט הפרסומות (כלומר - מתן פרסומות מותאמות אישית למשתמשים). הרשתות החברות זעמו על אפל: בפועל, אפל פשוט כרתה את הענף שעליו יושבות הרשתות, ופגעה בצורה כואבת בהכנסות שלהן. כאמור, הן מספקות למפרסמים ערך מוסף של הצגת פרסומות לפי תחומי עניין, מיקום ודמוגרפיה. אבל לא כולן נפגעות אותו דבר - שינוי המדיניות פוגע הרבה יותר במטא ששולטת בפייסבוק ובאינסטגרם ופחות בגוגל  GOOGLE ובטוויטר, וזאת מכיוון שגוגל השכילה לפתח עוד כיוונים, כך שיש לה יותר אפיקים לייצר מהם הכנסות והיא לא תלויה בחסדים של המתחרה אפל. פלטפורמת האנדרואיד שלה פתוחה והאמת היא שיש הרבה יותר משתמשים בעולם באנדרואיד (87%) מאשר ב-IOS של אפל (כ-13%) שם היא יכולה לעשות כרצונה, ולטוויטר יש את יכולת ניתוח נתוני המשתמש לצורך התאמת פרסומות.  בכל מקרה, בעקבות ההגבלה של אפל, אותן רשתות חברתיות נאלצות לבקש מחיר נמוך יותר בעבור פרסומות אצלם, בעקבות חוסר היכולת שלהן להתאים במדויק את הפרסומות למשתמש ובכך ההכנסות נפגעות. לראיה - מאז שינוי המדיניות באמצע שנת 2021, פייסבוק לא מצליחה לגדול בהכנסותיה, ונמצאת בטווח של 29-32 מיליארד דולר. עד כמה זה משמעותי לפייסבוק? צוקרברג התייחס לבעיה ואמר שייקח למטא לפחות שנה להתאים מחדש פלטפורמת פרסום מתאימות לשינוי החדש של אפל. 3. תחרות גוברת - מטא וגוגל שולטות על רובו של שוק הפרסומות האינטרנטיות, אבל עד מתי זה יימשך? אנחנו רואים את טיקטוק, אפליקציית הריקודים שתופסת את המקום הראשון בהורדות בחנות האפ-סטור והגוגל פליי, ושעות רבות של בני נוער ואף מבוגרים שמבלים שעות מול האפליקציה, בנוסף, טיקטוק היא הפלטפורמה שהגיעה הכי מהר למיליארד משתמשים פעילים חודשיים בממוצע. רק ממחיש עד כמה יש כאן מתחרה שפרצה בשנים האחרונות ומהווה מתחרה מהותית לרשתות החברתיות. ומה עם אמזון ונטפליקס? בפברואר האחרון פרסמה אמזון  AMAZON לראשונה כמה כסף היא הכניסה מפרסומות על גבי הפלטפורמות של החברה. על פי הדיווח, בשנת 2021 אמזון הכניסה 31 מיליארד דולר. לצורך השוואה, גוגל הכניסה באותה שנה 210 מיליארד דולר. צריך לומר שלאמזון - החברה שרושמת הכי הרבה הכנסות בעולם בכל רבעון - יש הפוטנציאל להגיע ולהיות אחת הגדולות בעולם בעסקי הפרסום בעקבות העדפות המשתמש הממוצע, להתחיל לחפש מוצר שהם רוצים לקנות, באמזון. מה שנותן לה יתרון אדיר על המתחרות, ואת הפריבילגיה לדרוש מחיר גבוה בעבור פרסום באתר.  נטפליקס  NETFLIX רוצה להפוך למתחרה של גוגל על נתח השוק של יוטיוב והודיעה לאחרונה על כניסתה לעולם הפרסומות באמצעות מנוי מוזל אשר כולל פרסומות בפלטפורמת הסטרימינג. כדי לעשות זאת היא מתכננת לשתף פעולה עם ענקית נוספת, מיקרוסופט MICROSOFT , כדי להיכנס ולתפוס נתח שוק גדול בעולם הפרסומות. לא מיותר לציין שנטפליקס זו חברה עם ״גב״ משתמשים גדול של 214 מיליון משתמשים, וממוצע צפייה של שעתיים ביום לכל משתמש. יש לה ״אדמה פוריה״ להצליח בעולם הפרסום, ולהגביר את התחרות הגדולה באותו סגמנט. בשורה התחתונה, הרשתות החברתיות ניצבות בפני פלונטר בעניין המודל העסקי שלהן, כאשר עולם הפרסום הדיגיטלי הופך קשה ומסובך יותר להצליח בו - הגדולות מתחילות להבין את הפוטנציאל הגדול בסגמנט זה ולא מתכוונות להישאר בצד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.