סין נדל"ן מגדלים בניינים
צילום: גיא בן סימון

משבר הנדל"ן הסיני: להיות אופטימיים או פסימיים - ואיך אפשר מאוד להרוויח מכך?

מה גודל שוק הנדל"ן הסיני, כמה קל לקחת הלוואות בסין למימון מיזמי נדל"ן, מהי רמת המינוף המושלמת של מיזם עסקי, מדוע חברת אוורגרנד הסינית כל כך חשובה למשקיעים בכל העולם, מהי התדבקות שווקים - ואיך כל זה מתגלגל לתיק ההשקעות
הלל בש | (4)

בשבועות האחרונים שווקי ההון העולמיים נחשפו לבעיית החוב הממשית של תאגיד הנדל"ן הסיני הענקי - אוורגרנד (Evergrande). בעיות המינוף (מימון בעזרת חוב) של המשק הסיני בכלל, וענף הנדל"ן הסיני בפרט - מבעבעות כבר שנים.

כל מי שמכיר אפילו ברמה בסיסית את מבנה המשק הסיני, יודע שסין היא מדינה של משקיעי נדל"ן. השקעות בענף הנדל"ן הסיני כיום הן יותר גדולות מהשקעות נדל"ן בארצות הברית בשיא הבועה של 2007, ואפילו יותר מהשקעות נדל"ן בשיא הבועה היפנית - בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת.

מדובר על ענף מרכזי וחשוב מאוד בכלכלה הסינית. רק לסבר את האוזן; אם נסכם את שוק הנדל"ן לעסקים ולמגורים בסין, הוא יחלוש על מעל שליש מהכלכלה הסינית המודרנית. זה הרבה מאוד!

 

הלוואות זולות וקלות

הכלכלה הסינית מאופיינת כבר שנים בשוק חוב מאוד מתירני; היינו, מאוד קל לעסק או מיזם עסקי לקבל הלוואה, בתנאים מאוד נוחים. במצב שכזה, לא קשה לחזות כי חברות ותאגידים עסקיים ייקחו עוד ועוד הלוואות (מינוף), ויגדילו את הסיכון העסקי שלהן. מה הסיכון? ככל שהחברה לוקחת יותר הלוואות, היא נאלצת למסור חלק הולך וגדל מתזרים המזומנים שלה לתשלומי ריבית והחזר חובות ישנים. אם לא תעמוד בתשלומי הריבית או הקרן - ייתכן ויאלצו אותה להיכנס לחדלות פירעון ולפירוק.

ככלל, מינוף הוא חרב פיפיות; מבחינת המשקיעים, ככל שהחברה ממונפת יותר (יותר הלוואות חיצוניות / יותר הון זר) היא תיתן להם תשואה יותר גבוהה על השקעתם. החברה בעצם מנצלת את כספי ההלוואות ובעזרתם יוצרת רווחים מצוינים למשקיעים. כל זה נכון, כל זמן שהרווחים הם הרבה יותר גבוהים מעלויות המימון של ההלוואות. כאמור, אם רמת הרווחיות יורדת, יש חשש שתזרים המזומנים לא יספיק לחברה, לעמוד בכל התחייבויותיה – והחברה תיכנס לסחרור ולקריסה.

 

רמת המינוף המושלמת

מהי רמת המינוף האידיאלית? התשובה לכך אינה פשוטה; והיא תלויה במגוון רחב של מאפיינים ייחודיים של כל ענף, פירמה ועסק. ככלל, הניהול הפיננסי האסטרטגי של הפירמה כולל בחינה וקביעה של רמת המינוף המתאימה לחברה ולתקופה. זוהי החלטה הרת גורל שיכולה להבדיל בין הצלחה עסקית מסחררת לבין כישלון קולוסאלי (צל"ש או טר"ש).

שוק הנדל"ן הסיני הינו מוקד ידוע של מינוף מאוד גבוה, ביחס למה שמקובל ביתר מדינות העולם. סיכון החוב החיצוני ובעיקר הפנימי, של ענף הנדל"ן הסיני הינו נושא שמדברים עליו כבר שנים. הוא מבעבע מתחת לפני השטח, ובשבועות האחרונים התפרץ במלוא עוזו בבעיות ניהול החוב של אוורגרנד הסינית.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אוורגרנד (Evergrande)

אוורגרנד הינה תאגיד נדל"ן ענק, השני בגודלו בסין. הוא בליבת ענף הנדל"ן וההשקעות בסין. החברה הוקמה בשנת 1996, והיא חולשת על מעל 1,300 פרויקטי נדל"ן גדולים ביותר ב- 280 ערים שונות ברחבי סין. זרוע ניהול הנכסים של החברה מטפל במעל 2,800 פרויקטי נדל"ן, ויש לה מעל 1.5 מיליון משקיעים סינים שכבר שילמו מקדמות (פיקדונות כספיים), כנגד רכישה של נכסים "על הנייר" (שבנייתם טרם הושלמה).

אוורגרנד מחזיקה בהתחייבויות כוללות של מעל 300 מיליארד דולר (ארה"ב), ומתקשה לתחזק את חובותיה. יש חשש ממשי שהענק הסיני הזה יקרוס. אם חלילה היא תקרוס, צפויים נזקים ישירים ומשניים משמעותיים מאוד; בין יתר הנושים של החברה ראוי למנות את הבנקים הסינים והזרים, ספקי המשנה המרובים, משקיעים זרים ומקומיים, עובדים, רוכשים וכו'.

 

התדבקות שווקים (Market Contagion)

שווקי ההון נוטים לנוע באופן מתואם, במיוחד בתקופות משבר ונפילות שערים. ראינו זאת בשבועות האחרונים, כאשר החששות אודות אוורגרנד הובילו לירידות שערים חדות מאוד בשווקי ההון של המזרח, אירופה וארה"ב.

התופעה נקראת התדבקות שווקים והיא הבסיס לאמירה המקובלת בשוק ההון שלנו: כשבשוק ההון האמריקאי מתעטשים, הבורסה בתל אביב חוטפת דלקת ריאות חריפה. ומכאן החשש הגדול של חלק מהמשקיעים על כך שקריסה מהירה של אוורגרנד תוביל בסוף להתפרצות משבר פיננסי עולמי.

אם לפשט את הדברים, המשקיעים כעת עומדים בפני מספר תרחישים אפשריים, כאשר העיקריים שבהם הם התרחיש המאוד אופטימי, והתרחיש המאוד פסימי.

 

התרחיש האופטימי

הקריסה המתקרבת של אוורגרנד תוביל את ממשלת סין להכרה כי הם "גדולים מדי מכדי ליפול" (Too Big To Fail). ממשלת סין תיכנס לעובי הקורה ותזרים כספים לאוורגרנד, במטרה ליצור יציבות בענף הנדל"ן ולהגן על המשקיעים. התהליך ימשיך בהורדת רמות המינוף של ענף הנדל"ן הסיני, בצורה מבוקרת, מתונה ולאורך זמן – בניצוח הפקידות הסינית הענפה. בתרחיש הזה, הכלכלה הסינית בכלל, וענף הנדל"ן הסיני בפרט יראו עדנה רבה ועליות שערים יפות, בחסות הכיסים העמוקים של ממשלת סין. ראוי לציין כי עד עתה ישנה תגובה קיצונית מאוד של משקיעים, וירידות שערים חדות ורחבות. בתרחיש הזה, השוורים (Bulls) יצדקו ועליות השערים צפויות להיות משמעותיות ביותר.

משקיעים המאמינים בתרחיש הזה, יכולים לבצע השקעה ספקולטיבית (בסיכון גבוה במיוחד) בקרן סל סינית כמו iShares MSCI China  (MCHI) או לחשיפה הישירה יותר לנדל"ן הסיני Global X MSCI China Real Estate (CHIR). מודגש שמדובר על השקעה בסיכון גבוה, נוכח גלי הירידות בשווקים אלו. מצד שני, לפעמים צריך לשחות נגד הזרם על מנת להרוויח תשואה יוצאת דופן...

אבל התרחיש האופטימי הוא רק אפשרות אחת, ייתכן שדווקא הדובים (Bears) צודקים, ושווקי ההון יחוו משבר - בהתממשות התרחיש הפסימי.

 

התרחיש הפסימי

הרשויות הסיניות מחליטות שלא להתערב ולתת לשוק החופשי לבצע את התיקון הנדרש. הנימוק לכך הוא סיכון מוסרי (Moral Hazard); אם נציל חברות כושלות בהווה, נעודד חברות אחרות לקחת סיכונים מיותרים בעתיד (מתוך הבנה שגם אותם נאלץ להציל).

לכן, אוורגרנד קורסת אל תוך עצמה ומשאירה מיליארדים בחובות ובפרויקטים לא גמורים. מיליוני משקיעים סינים חווים הפסדי ענק, עוד ועוד פירמות נדל"ן, בנקים, ספקי משנה וכו' – קורסים האחד אחרי השני. סין נכנסת לסחרור כלכלי ולמשבר פיננסי משמעותי שעוצר כמעט לחלוטין את רוב תוכניות הפיתוח העסקי והציבורי, ומובילים את האוכלוסייה הסינית לירידה ממשית באיכות החיים.

התדבקות השווקים מובילה לכך שגם יתר מדינות העולם חווים קריסות שערים, ירידות כואבות בתפוקה ובייצור, ומחיקות השקעות בקנה מידה אימתני שדומה למשבר הסאב פריים של 2008.

משקיעים המאמינים התרחיש הפסימי, יכולים לבצע השקעה מאוד מסוכנת בשוק מטבע החוץ. למשל, הדולר האוסטרלי (AUD) מתואם מאוד עם הצמיחה הסינית וצפוי לעבור פיחות משמעותי במצב של משבר סיני עמוק. כנגד, הין היפני (JPY) ידוע כמטבע מאוד דפנסיבי, ומגן על ערכו בתקופות פיננסיות מורכבות. שימו לב שמדובר על רעיון השקעה מאוד ספקולטיבי, הכוללת סיכונים פיננסיים מובנים הן מעולם ההשקעות והן מעולם מטבע החוץ התנודתי במיוחד. ראו הוזהרתם!

 

סין היא מדינה של משקיעי נדל"ן, וכוללת מרכיב מוגדל של מינוף יתר (הלוואות). אוורגרנד הקורסת, הינה רק סממן של הסיכון המצטבר מזה שנים בענף הסיני הענק. ככל הנראה, שני התרחישים שהוצגו למעלה הם קיצוניים. המציאות, כך ניתן לקוות תהיה במקום טוב באמצע; התערבות מוגבלת של ממשלת סין במטרה לייצב את המצב. אפשר וראוי להיות אופטימיים במקצת, אך במקביל להיערך גם להתממשות אפשרית של התרחיש הפסימי.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יוסי 07/10/2021 13:33
    הגב לתגובה זו
    ממשל סיני שינה רגולציה על מינוף(במיוחד על נדל"ן) הרווח של הממשל: 1. פגיעה בטייקונים(כפי שעשו למסחר,לימוד מרחוק, וכו') "למען העם". 2. בסין עשרות מיליון דירות לא מאוכלסות. אז אין להם בעיה לכוון את 2מיליון שנדפקו לאותם ערי רפאים. 3. 4, וכו'
  • 3.
    תודה (ל"ת)
    איתן 07/10/2021 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    השקעות בסין... (ל"ת)
    פחחחחחחחח 07/10/2021 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קטונתי מלהיות מנהיג סיני אבל אף פעם לא הבנתי למה מדינה עם הגבלת ילודה בונה עשרות ערי רפאים ללא תושבים (ל"ת)
    שרון 07/10/2021 10:28
    הגב לתגובה זו
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -44.39%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

ירידות קלות במדדים - וורנר ברוס מתחזקת 5.5%, מארוול נופלת 9%

וול סטריט במגמה מעורבת כשהמשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית ונאום יו״ר הפד׳ שיבוא לאחריה; הדיווח כי IBM שוקלת לרכוש את קונפלואנט ב-11 מיליארד דולר מזניק את המניה

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

וול סטריט פתחה במגמה מעורבת ועברה לירידות קלות. השוק כולו מחכה להודעת הריבית ביום רביעי.

אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.

לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.

במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.

והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.

לאור כל זה, די מובן למה השוק פותח ביציבות. גם תשואת האג"ח ל-10 שנים עולה רק נקודת בסיס אחת ל-4.15%. גם הדולר כמעט לא זז. הזהב יורד ב-0.1% ל-4,237 דולר לאונקיה. הביטקוין, דווקא, מזנק 2.8% ל-91,800 דולר.