ניפוץ בועה
צילום: Istock
סערה בדרך?

מכפילי הרווח ברמות של בועת הדוט.קום - אבל לא בהכרח צריך לחשוש

הפרופסורים שעיצבו את עולמו של שוק ההון בעלי תפיסה מנוגדת על היווצרות ״בועת כלכליות״: התאוריה של הראשון צופה שנים קשות ואילו השני צופה שנים של שגשוג: מה זו בכלל בועה והאם באמת צריך לפחד ממנה? 
אור צרפתי | (9)

ההתאוששות המהירה של השוק מאז השפל בחודש מרץ, החזיר את הוויכוח בין המשקיעים ״החדשים״ לבין השועלים הוותיקים שזוכרים היטב את עוצמתה של המפולות. הוויכוח על היווצרות ״בועה הכלכלית״ החל בין שני פרופסורים שהניחו את היסודות לניתוח השוק בו אנו משתמשים היום. רוברט שילר ויוג׳ין פאמה, שניהם קיבלו פרס נובל לכלכלה בשנת 2013, שניהם פיתחו גישות שונות להתנהלות השוק. שילר פיתח את מדד שילר PE לצורך הערכת השוק, בעוד ״תיאורית השוק היעיל״ רשומה על שם פאמה.

 

בועה כלכלית נוצרת כאשר מחיר השוק של נכס פיננסי הולך וגדל לרמה כל כך גבוהה עד שהוא מנותק לגמרי מהשווי הכלכלי האובייקטיבי שלו. כיצד נקבע ״שווי אובייקטיבי״? השווי נגזר מהתועלת הכלכלית שניתן להפיק מהחברה, לרוב זה בא לידי ביטוי בתזרים מזומנים עתידי או הרווח שהחברה צפויה לייצר למחזיקי ההון. 

 

מה הם הגורמים להיווצרות בועות? על פי פרופסור שילר, מומחה לכלכלה התנהגותית, הסיבה המרכזית היא טבע האדם. עליית מחירים ראשונית נגרמת לרוב ע״י משקיעים מנוסים או מוסדיים, הגוררת אחריהם עדר של משקיעים פחות מנוסים. אלו רודפים אחר הטכנולוגיה החדישה, ובראייה אופטימית מדי של הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה המשבשת, נוטשים את העקרונות הבסיסיים להשקעה בחברות- הערכת שווי למשל. יחד עם זאת, בלעדי אשראי זול לא יכולה להתרחש בועה כלכלית ולכן מהווה גורם מהותי נוסף. 

 

אם נעבור על ״הצ׳ק ליסט״, אנחנו נמצאים במצב של בועה כלכלית: כניסה משמעותית של משקיעים עצמאים, כסף זול מאד והתפתחות דיגיטלית מהירה בזכות זרזי הקורונה, גרמו לחברות לשבור שיאים על בסיס שבועי. לצורך השוואה, ביונד מיט הונפקה בשנת 2019 וזינקה בכ-130% ביום ההנפקה, דבר שלא קרה מאז בועת הדוט קום. היום אנחנו מאוכזבים מחברה שהנפיקה ולא ״עשתה לפחות 60%״. 

 

אין זה אומר שתקופה של בועה כלכלית זה רע. מבלי להיכנס לרזולוציות מדויקות יותר של דרך החישוב, מדד שילר בודק את הרווחים ביחס לשווי החברות, מעין מכפיל רווח משוקלל שמנקה תנודתיות במחזורי עסקים. ככל שציון המדד נמוך יותר, כך צפוי שמשקיעים ישיגו תשואה גבוהה יותר במהלך 20 השנים הקרובות. הערכה היא שכאשר מדד חוצה לאורך זמן את הממוצע, נוצרת בועה שתדרוש תיקון חד בשווקים. מהסתכלות על גרף המדד, אותה בועה יכולה להמשך מספר שנים, ודווקא אלו שישבו על הגדר באותם זמנים הפסידו רווחים עצומים. מנגד, אלו שהיו ״הכסף הטיפש״ זכו לקבל את מרבית ההפסד. 

מדד שילר לאורך השנים

היום אנחנו נמצאים בנקודה בה מדד שילר שווה ל-35, בעוד הממוצע הרב שנתי עומד על כ-16.8 וממוצע 20 השנים האחרונות עומד על כ-26. הערכה אומרת שכאשר השוק עובר את רמת ה-25 הוא כבר נמצא במצב מנופח. לצורך השוואה, השיא במדד עמד על כ-44 בשנת 2000, וצנח עד לכ-23 בשנת בתחילת שנת 2003. דבר חשוב שיש לזכור זה שהמדד לוקח ממוצע חברות, כלומר יש כאלה (בלי להזכיר שמות) שנסחרות במכפילים גבוהים בהרבה יותר וצפויות לתנודתיות גדולה יותר בעת תיקון, בעוד אחרות יסבלו רק מרעשי הרקע של השוק והיסטרית משקיעים. אף אחד לא יכול לחזות את העתיד, אבל פיזור השקעות, שילוב של חברות צמיחה עם ערך, עבודה עם תוכנית מסודרת, איפוק ורציונליות יכולים לחסוך הרבה כסף בזמנים כאלו. 

ציון מדד שילר: השוואה בין השנים 2010-2021 לבין השנים 1990-2002

הצד האופטימי של המדע 

שילר נתפס הפסימי בחבורה, ובשנים האחרונות הועלו טענות רבות כנגד שיטת המדידה, שכן מבחינה סטטיסטית מי שיצעק ״בועה״ לאורך שנים בסוף יפגע, זהו דרכו של השוק. מנגד נמצא יוג׳ין פאמה, אחד הכלכלנים המשפיעים בדורנו, ומי שהמציא תאוריית השוק היעיל במאמרו המפורסם משנות ה-70 ״ Efficient Capital Markets: A Review of Theory and Empirical Work״. אנו חייבים לפאמה ולשותפו פרנץ׳ תודה נוספת על המצאת מודל ה-CAMP, מהמודלים המפורסמים בעולם לקביעת התשואה הנדרשת על מניה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

על פי פאמה, השוק מתומחר באופן שמשקף את סך כל המידע הציבורי שקיים ביחס לחברות ציבוריות, ועל כן מחיר השוק מהווה בהכרח השתקפות ראלית של סך כל המידע. במילים אחרות, השווי של חברה היום, מנופח או לא, זה השווי הכלכלי האמתי של החברה על בסיס המידע הקיים. כלומר תיקונים חדים בשוק, או מה שאנחנו קוראים לו התפוצצות הבועה, מתרחשים כאשר נכנס מידע חדש המשפיע על שווי החברה. 

 

למשל, גידול באינפלציה או הפסקה של ההרחבות הכמותיות יגרמו לתיקון חד בשווקים על פי יוג׳ין, וכל עוד אין מידע מהותי חדש השוק ימשיך לעדכן את המידע הקיים. כלומר חברות ימשיכו לצמוח שכן הרווחים ממשיכים לצמוח. הדרך להתגנון מפני תיקונים חדים על בסיס מודל זה הוא הבנת המידע, הן המאקרו והן המיקרו, המשפיע על שווי החברה. 

 

מילות עידוד

זה מאד קל ומאד קשה לכתוב ולנתח ״בועות כלכליות״ בזמן שהשוק מנפץ שיאים חדשים בכל יום, רק ביומיים האחרונים הנאסד״ק טיפס כ-4%. המטרה היא לא לפחד מהבועה, ולא להיכנס לוויכוחי סרק עם ״כדור בדולח״, להפך, המטרה היא להבין את הסביבה הכלכלית בה אנחנו נמצאים היום ללא מסכות ולהתאים את אופי ההשקעה על בסיסה. 

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יופי של כתבה. (ל"ת)
    הקורא 22/01/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הקורונה הטיסה תבורסה 22/01/2021 12:00
    הגב לתגובה זו
    תחשבו הפוך ממה שמפמפים לכם , העליות השנה היו אדירות ולכן ברגע שהעולם יצא ממשבר הקורונה תבוא הנפילה.
  • 5.
    גוגי 21/01/2021 21:45
    הגב לתגובה זו
    אומרים שהרבה בעלי עניין מוכרים... זו נורה אדומהה
  • 4.
    שטסלה עם מעפיל מפחיד צריך לפחד נקודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/01/2021 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    גק 21/01/2021 19:13
    הגב לתגובה זו
    יום ראשון נפילות בבורסה בתל אביב ובעולם יחגגו
  • 2.
    משקיע וותיק 21/01/2021 18:58
    הגב לתגובה זו
    יותר נכון להסתכל על מכפיל הרווח העתידי ולא העכשווי. רמות המכפילים הגבוהות נכון לעתה נובעות ממשבר הקורונה בעקבותיה הרבה חברות הראו פגיעה ברווחים מה שגרם לעליה במכפילים. מכפיל הרווח העתידי של מדד S&P500 לשנה הבאה עומד על 25 , נכון זה גבוה מהממוצע אבל הממוצע כבר לא רלוונטי בגלל שהוא נמדד בסביבת ריבית גבוה יותר ולא בסביבת ריבית אפסית. ככל שהריבית נמוכה יותר , שיעור ההיוון נמוך יותר ולכן שווי הנכסים חייב להיות גבוה יותר מה שמחייב מכפילים גבוהים יותר. לכן אי אפשר לומר שמכפיל 25 זה מכפיל בועתי , ממש לא.
  • אלון 22/01/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
    אם אתה מסתכל על אותו נתון בעבר ועכשיו ומשווה אותו אז הוא הקובע . העובדות הם שהמחירים עכשיו מאוד גבוהים וככל שנעלה עותר כך הנפילה תהיה יותר כואבת . תסתכל על הגרף של הנאסדק . מטורף. מזכיר את שנת 2000
  • שמוליק 21/01/2021 21:46
    הגב לתגובה זו
    לפני שנים של התאוששות קשה ביותר, אל איזה מכפיל רווח עתידי אתה מדבר?
  • 1.
    מי שמושקע במניות חלום ללא רווחים בטח שצריך לחשוש (ל"ת)
    שמוליק 21/01/2021 18:50
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

אנבידיה ואינטל הופכות מיריבות לשותפות - ישראל תרוויח מזה?

שני המעסיקים הגדולים בישראל חותמים על שת"פ אסטרטגי במסגרתו תשקיע אנבידיה 5 מיליארד דולר באינטל והשניים יקימו במשותף שבבים לתשתיות AI; טראמפ דוחף בחברות האמריקאיות להשקיע בתשתיות פנימיות - האם ישראל תצא מורווחת משילוב הכוחות? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנביידה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.