האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

ורוניס הצליחה להפתיע את המשקיעים - המניה מזנקת ב-9%

החברה דיווחה על הכנסות של 66 מיליון דולר וצמצמה את ההפסד למניה ל-15 סנט: בית ההשקעות אופנהיימר מעלים את מחיר היעד ל-125 דולרים למניה
אור צרפתי | (2)

חברת אבטחת המידע הישראלית ורוניס (סימול:VRNS) מרכזת הערב עניין בוול סטריט עם עליות של יותר מ-9% לשווי שוק של 3.4 מיליארד דולר. ברקע לזינוק, החברה פרסמה דוחות טובים באופן יחסי לרבעון האחרון.

 

ורוניס איננה רווחית, ונמצאת עדיין בשלב הצמיחה של מחזור החיים העסקי שלה, המודל העסקי המשתנה שלה מסתיר את הצמיחה האמיתית של החברה. יכולת הרווח של ורוניס בעידן הטכנולוגי הנוכחי הן עצומות, ועל המשקיעים לחקור את המיקום התחרותי של החברה כדי להבין טוב יותר את המודל העסקי שהיא מאמצת. 

 

אם אתה חברה בעולם אבטחת הסייבר אתה נדרש ליצור נישה איתנה, בעלת פלח שוק רחב. השוק מאופיין בתחרות עזה בין חברות קטנות וגדולות כאחד, אשר מספקות מוצרים יחסית דומים, ורוניס הצליחה להשיג את חלקה ע״י אסטרטגיה של התמקדות באבטחת נתונים. המתחרה העיקרית של החברה בתחום זה היא Forcepoint אשר נרכשה על ידי ענקית הסייבר Raytheon בשנת 2015. 

 

היתרון של ורוניס הוא ללא ספק בגיוון, לחברה יש 26 רישיונות מוצר מתוך סל של שישה משפחות. ההתמקדות של ורוניס באסטרטגיה ספציפית אך מופרטת מאפשרת לה ליצור סל של מוצרים המגן במספר דרכים על נתונים, מה שיכול לעודד חברות גדולות לבצע שיתופי פעולה ואף השקעות מאסיביות בחברה.

 

היכולות של החברה נבדקו בזמן התפשטות נגיף הקורונה. היא הצליחה להגיב במהירות באמצעות עדכונים הכוללים יכולות הגנה לאירועים מסוימים, הגנה על office 365, ועל שירותי קצה. ההתמודדות של החברה עם ריבוי של אירועים, מדגים את יכולת ההסתגלות שלה בעתיד, שתכלול הרבה מאד צוותים מבוזרים. מול התחרות ההולכת וגובה נדרשת ורוניס גם לחדשנות מהירה, מה שהניע את הצורך של ורוניס לעדכן ללא הרף את האלגוריתמים השונים מפני איומים.  

 

גידול בהכנסות בטווח הקצר הוא חסר משמעות בגלל המעבר ממכירת רישיונות למודל מבוסס מנוי. מודל שכזה פונה אל העתיד, מרבית החברות בתחום עושות כל שביכולתן לממש את חלום המנויים, המודל מגדיל את ההכנסות וחשוב מכך שומר אותם יציבות לאורך זמן, מה גם שהלקוחות רוכשים יותר מוצרים בהשוואה למכירה פרטנית לצד חיסכון משמעותי בעלויות. 

 

מכאן הנתונים שחשוב לשים אליהם לב כאשר אנו מגיעים לנתח את דוחותיה הכספיים הם הכנסות חוזרות בחישוב שנתי (ARR), ושיעור שימור הלקוחות (NRR). 

 

ברבעון האחרון ורוניס פרסמה תוצאות מעל הצפי, החברה דיווחה על הכנסות של 66.6 מיליון דולר לעומת הקונצנזוס של 56.9 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 12% ואף מעל הרף העליון של טווח תחזיות החברה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ה-ARR של החברה הסתכם ב-236 מיליון דולר, מדובר על צמיחה שנתית גבוהה של 52%. שיעור שימור הלקוחות עלה לרמה של 120%, סימן לנראות גבוהה. 

 

נתח מכירות מנויי הענן עלה ל-99% מסך ההכנסות מרישיונות, לעומת 56% ברבעון המקביל והסתכם ב-34 מיליון דולר. הכנסות משירות ותחזוקה עמדו על כ-32 מיליון דולר בדומה לרבעון המקביל, כאמור החברה בראייה אסטרטגית משמרת ומגדילה מנויים. 

 

נתח לקוחות החברה, המשתמשים ביותר משני מוצרים עלה ל-77%, יותר מ-3 מוצרים ל-47%. חברת ורוניס השלימה את המעבר למודל מנויים, ובכך נהנית מהאצה בשיעורי הצמיחה, לצד שיפור בנראות העסקית. צבר הזמנות של החברה נותר חזק, לאור הגברת מודעות הארגונים לנושא פריצות סייבר בסביבת עבודה מרחוק בתקופת הקורונה, כאשר החברה מגדילה את מגוון המוצרים הנמכרים ללקוח ממוצע.

 

״המצב מעיד על החשיבות הגבוהה של פתרונות החברה עבור לקוחותיה, ומאפשר להגדיל את מכירות מוצריה החדשים ללקוחות קיימים, במקביל לגידול בסיס הלקוחות״, כפי שנכתב בסקירת הדוחות של בית ההשקעות אופניימר.

 

הרווח התפעולי של החברה נמוך כרגע, הוא הושפע מתמריצים שסיפקה החברה לטובת הנעת המעבר לעסק המנויים. כעת המעבר לאסטרטגיית המנויים הושלם, וכי ורוניס יכולה להתחיל בזמן הקרוב לייעל את המכירות ולהביא רווחים למניה. 

 

ההפסד הנקי למניה הצטמצם ל-15 סנט, בהשוואה לצפי להפסד של 35 סנט למניה, השיפור מיוחס לצמיחה הגבוהה בהכנסות לצד הוצאות נמוכות מהצפוי.

 

הכספים שבוזבזו בורוניס מתארים את עלות ההון העצומה הנדרשת בכדי להשיג נתח שוק. היעדר הרווחיות ותזרים המזומנים התנודתי פירושו שיש לבחון את אפשרויות יצירת הערך שלה. ורוניס צריכה להוכיח את יכולת הצמיחה ולהציג רווחיות ותזרים מזומנים חיובים בעתיד הלא רחוק.

 

על פי הדוח האחרון לחברה 326 מיליון דולר מזומנים, כנגד אג״ח להמרה בסך של 215 מיליון דולר, אותו גייסה לאחרונה.  קצב צריכת המזומנים השנתית שלה ב-12 החודשים האחרונים היה 44 מיליון דולר, כלומר לורוניס יש עוד מספיק שנים כדי למקסם את קצב הצמיחה שלה. האנליסטים מעריכים כי היא תגיע ליצירת תזרים מזומנים חיובי משמעותי עוד קודם לכן.

אופנהיימר כתבו בסקירתם, כי הנהלת ורוניס צופה ברבעון השלישי לשנת 2020 הכנסות של 68-71 מיליון דולר, צמיחה שנתית של כ-6%, מעל הצפי של 65 מיליון דולר, עם צמצום הפסד למניה לטווח של 11 ועד 14 סנט, בהשוואה לקונצנזוס של 17 סנט למניה. 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש משרות פתוחות 06/08/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
    במגוון מקצועות
  • 1.
    אחלה חברה! (ל"ת)
    אחלה חברה 05/08/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.