וול סטריט עליות מסחר בורסה אור ירוק רמזור
צילום: Istock
רעיון השקעה

וול סטריט מאוהבת - הכירו את חברות הבלנק צ'ק שמגייסות מיליארדים לצורך רכישה - האם הן יספקו תשואה עודפת?

בשנה שעברה 59 חברות, ללא תוכנית עסקית ושמטרתן לבצע רכישה, גייסו 13.8 מיליארד דולר ב-IPO. מהן החברות האלו והאם כדאי להשקיע בהן?
ארז ליבנה | (3)

אין אדם הקשור לשוק ההון, שלא מכיר את סיפור הנפילה של WeWork, שהתרסקה לאחר שהמצגת למשקיעים שלה לקראת ההנפקה הראשונית (IPO) יצרה חשש ממבנה החברה ומהיכולת שלה להרוויח כסף. כך שמשווי חזוי של 47 מיליארד דולר, הפכה לחברה הנדרשת לרשת הצלה מצד סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם ועתידה כרגע לוט בערפל, לאחר שסופטבנק לא הצליחו לגייס כסף מהבנקים המובילים ביפן.

 

אבל מסתבר שלא כל החברות צריכות להציג תוכנית עסקית כשהן מגיעות ל-IPO. ב-2019, רבע מכל ההנפקות הראשוניות – שיא של 59 חברות – היו של חברות ללא תוכנית עסקית. בכלל. וזה בכוונה. שם החברות הוא חברות מטרת רכש מיוחדות, או בכינוין, חברות "צ'ק פתוח" (Blank Check Companies), או באנגלית SPAC - Special Purpose Acquisition Company.

 

מטרת חברות ה-SPAC היא לגייס כסף למען רכישה של חברות אחרות והטמעתן בתוך זמן קצוב, לרוב כשנתיים. חברות כמו וירג'ין גלקטיק (סימול: SPCE), הוסטס ברנדס, יצרנית הממתקים של טווינקי (סימול: TWNK) ועוד חברות גדולות במשק האמריקאי, התמזגו עם חברות צ'ק פתוח בשנים האחרונות.

 

יתר על כן, חברות SPAC השיגו שיא של גיוסים ב-2019, שעמד על 13.8 מיליארד דולר. עלייה של כ-25% מהגיוסים משנת 2018 (10.8 מיליארד דולר) ועלייה של 35% ביחס ל-2017 (10 מיליארד דולר). הממוצע של ה-IPO האלה בשנה שעברה עמד על 230 מיליון דולר להנפקה.

* מקור הנתונים - אתר spacinsider

תעשייה עם צ'ק פתוח

חברות SPAC הגיעו לעולם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהציגו תחילה תנאים מעולים לספונסרים שלהם. הספונסרים הם לרוב מוסדות פיננסיים. ביצועים גרועים ושותפים עלומים הוציאו לחברות האלה שם רע בתחילה. מאז, חברות ה-SPAC עשו כברת דרך.

 

מאז חל שינוי גדול בתעשייה, כשהשמות הכי גדולים בעולם ההשקעות, בהם גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, דויטשה בנק וסיטיגרופ, היו שותפים בצורה כזו או אחרת ל-IPO של SPAC. כמו כן, חברות הון סיכון כמו בלאקסטון ואפולו גלובל היו ספונסרים של חברות SPAC.

 

החברות האלו נשמעות אולי כסוג של שלדים מהלכים, אבל במקביל לעובדה שקרנות אקוויטי ובנקאי השקעות גדולים נכנסו לתחום, הבלאנק צ'ק הפכו לפופולאריים ולגיטימיים. מעבר לכך, החברות האלו קמות עם הנהלה שבמקרים רבים מגיעה עם וותק ניסיון וידע מרשים. הנכס הזה יוצר ביקושים לאותו חברות בלנק צ'ק. לדוגמה - שיתוף הפעולה בין מנכ"ל האניוול אינטרנשיונל עד 2017, דיוויד קוטה, שחבר לגולדמן זאקס וגייס ביוני 2018 690 מיליון דולר, בניסיון לרכוש חברות תעשייתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לאחר שבחן למעלה מ-800 חברות, בחודש שעבר רכשו את ורטיב אחזקות (Vertiv Holdings), יצרן של תשתיות למרכזי דאטה לניהול יחידות חום וכוח. החברה שהתנתקה מאמרסון אלקטריק (סימול: EMR) ב-2016, היא בעלת הכנסות של כ-4.3 מיליארד דולר בשנה, מעסיקה כ-20,000 עובדים ותהפוך לחברה ציבורית בעקבות הרכישה – שעדיין צריכה לעבור את אישור הדירקטוריון של Vertiv.

 

מה הדאונסייד בעסקת SPAC?

אבל לא כל שותפות SPAC בין מוסד פיננסי ידוע למנכ"ל מחונן מצליחה לצאת אל הפועל בצורה טובה. דוגמה לכך היא אלטה מסה ריסורסז (Alta Mesa Resources), החברה שקיבלה גב מריברסטון הולדינגס ומי שניהל אותה היה ג'ים האקט, מאנדרקו פטרוליום. החברה גייסה מעל מיליארד דולר ב-IPO – וזה ה-IPO הגדול בהיסטוריה בתחום – אך הגישה בקשה לפשיטת רגל בספטמבר אשתקד.

 

אבל אם אתם מתעניינים בהשקעה מסוג זה, עדיין החיבור בין בנק השקעות או קרן הון פרטית מבוססת לבין מנכ"ל בעל ניסיון זה ההימור הבטוח ביותר בתחום.

 

לרוב, מחיר מטרה של יחידת SPAC יגיע לציבור במחיר של 10 דולר ליחידה, שמורכבת ממניה רגילה וכתבי אופציה, שאותם ניתן לממש למניות במחיר של 11.5 דולר. ברגע שמתחיל המסחר במניות, היחידות מתפצלות וניתן לרכוש ולמכור את המניות וכתבי האופציה בנפרד.

 

הכסף שמגויס ב-IPO של חברת SPAC הולך לקרן, שם הוא צובר ריבית עד שהמיזוג עם חברת מטרה מושלם. במועד ביצוע העסקה, ניתן להמיר את המניות לכמות פרופורציונלית של כסף בקרן - מה שמכונה אופציית הגאולה (Redemption). אופציה שמאפשרת משיכה של הכסף.

 *הנתונים מאתר spacinsider

אופציית הגאולה יכולה להשאיר את חברת ה-SPAC ללא מזומנים מספקים כדי להשלים את העסקה עליה היא בונה. רבות החברות שצריכות לקבל מימון מהספונסרים שלהן, או ממקורות מימון חלופיים, כדי להשלים עסקאות. לדוגמה, ישנן חברות פרטיות להשקעה במניות ציבוריות (חברות PIPE), אשר יגבו את העסקאות בתמורה לאלוקציה של מניות, כתבי אופציה או שניהם, ויכולות להוביל לדילול פוטנציאלי של המשקיעים הקיימים. ישנן חברות SPAC שגם גייסו חוב דרך המיזוג.

 

מדובר בסימן וסוג של דגל אדום עבור המשקיעים. אם בעלי מניות חדשים בעסקת PIPE נכנסים במחיר של 7 דולר למניה, המשקיעים הקיימים ידוללו, ומחיר המניה בדרך כלל יורד למחיר הנקוב לאחר ביצוע המיזוג, דבר שמוביל לכך שאופציית הגאולה כבר לא בתוקף.

 

עם זאת, עסקת PIPE שמתבצעת במחיר מטרה הקרוב ל-10 דולר, יכול להיות סימן חיובי לטווח הארוך עבור חברת SPAC. זאת מאחר והחברה המשקיעה מוכנה להשקיע את הכסף, כך שהם מאמינים שהחברה היא בעלת שווי גבוה.

 

מה קורה כשחברה לא עומדת במחויביותיה?

אם ה-SPAC אינה מסוגלת לבצע מיזוג בזמן שנתחם לה, הקרן עוברת הנזלה – כלומר פירוק – כשהכסף שבקרן חוזר למשקיעים, אך כתבי האופציה פוקעים. זה מעניק לספונסרים תמריצים להגיע לעסקה, אבל גם אומר שמשקיעים צריכים לשים לב לעסקאות שמבשרים עליהן בדיוק לפני הגעה לדדליין, מאחר ויש לחץ למצוא עסקה; כל עסקה.

 

Vivint  - בלנק צ'ק שהופך להיות חברה של מיליארדים

דוגמה מעניינת מהתקופה האחרונה לחברת SPAC היא מוזאיק רכישות (Mosaic Acquisition; סימול: MOSC), שגייסה 345 מיליון דולר ב-2017. החברה חתמה עם בלאקסטון על הסכם לרכישת חברת ויווינט (Vivint), חברת שירותי אבטחה לבתים חכמים, עם 95% הכנסות חוזרות.

 

מדובר בחברה עם 1.6 מיליון משתמשים, שמשלמים בממוצע 63 דולר לחודש עבור מכשירים ההופכים את הבית לחכם, שכוללים מנעולים חכמים, מצלמות, תרמוסטט ופיקוח אבטחה. מדובר בשוק מאוד צעיר ובעל פוטנציאל התרחבות עצום.

 

לחברה היו הכנסות של 848 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019, עלייה של 10% מהתקופה המקבילה ב-2018. ה-EBITDA, עלה ב-19% ל-474 מיליון דולר. החברה צופה לשמור על צמיחה של 14% ברף העליון של התחזיות ועלייה של 23% ב-EBITDA עד 2021.

 

תנאי העסקה נראים מצוינים. שווי הפעילות עומד על 4.2 מיליארד דולר, כשמכפיל ה-EBITDA המתואם צפוי לעמוד על 8, לכשתצא לציבור. מכפיל הרבה יותר מפתה מאשר של חברת Alarm.com Holdings שנסחרת במכפיל EV/Ebitda של 20, והיא מרוויחה פחות מוויווינט.

 

אמנם החוב של ויווינט גבוה באופן יחסי, אך העסקה נועדה כדי לצמצם את החוב, כשהמשקיעים נמצאים שם לטווח הארוך. בלאקסטון מעבירה את כל הזכויות אל החברה הציבורית החדשה, ותוסיף עוד 100 מיליון דולר במחיר של 10 דולר למניה. כל מחויבות ה-PIPE לחברה מסתכמות ב-475 מיליון דולר.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    zorro 20/01/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    ב"ה גם בישראל היתה מגיפה כזאת בשנות התשעים...עד שהבועה מתנפצת. מתי זה יקרה? לא נראה לי שרחוק....למה? כולם פשוט יצאו מדעתם...
  • 2.
    טדי 20/01/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    מה מתכנן עדי צים להכניס לשלד הבורסאי של וואיטסטון? המניה עלתה אתמול 46%!!
  • 1.
    חיים 20/01/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    כשוורן באפט מסתובב עם צק פתוח וקונה כל חברה ששווה השקעהת מה שנשאר בשוק זה כל השאר. קנו ברקשייר.
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת

מיזוג מניות בשווי שמוערך ביותר מ-6 מיליארד דולר יחבר בין רשת טראמפ מדיה לבין טי.אי.אי טכנולוג׳יס, שמפתחת היתוך גרעיני לאספקת חשמל נקייה לתשתיות בינה מלאכותית

ליאור דנקנר |

טראמפ מדיה וטכנולוג'י גרופ Trump Media & Technology Group , החברה האם של הרשת החברתית טרות' סושיאל, מדווחים שחתמו על מיזוג עם טי.אי.אי טכנולוג׳יס, חברה פרטית שפועלת בתחום ההיתוך הגרעיני. שווי העסקה מוערך ביותר מ-6 מיליארד דולר והיא מתבצעת כעסקת מניות, כלומר עסקה שבה בעלי המניות מקבלים מניות בחברה הממוזגת במקום תשלום במזומן. השוק הגיב מיד, ומניית טראמפ מדיה, שנסחרת תחת הסימול די.ג'יי.טי, זינקה בכ-20% במסחר המוקדם.

מדובר בחיבור חריג בין רשת חברתית עם זיקה פוליטית ברורה לבין טכנולוגיית אנרגיה מתקדמת. לפי הודעת החברות, המהלך נועד לשלב את הנגישות של טראמפ מדיה להון ולשוק הציבורי עם הטכנולוגיה של טי.אי.אי, שמפתחת פתרונות היתוך גרעיני שמיועדים לספק אנרגיה נקייה ויציבה, בקנה מידה שיכול לתמוך בצריכת החשמל הגבוהה של תשתיות בינה מלאכותית.


אנרגיה למירוץ הבינה המלאכותית

בהודעה המשותפת נכתב כי מטרת המיזוג היא לספק את צורכי האנרגיה שיידרש כדי “לעזור לארצות הברית לנצח במירוץ הבינה המלאכותית”. מאחורי ההצהרה הזו עומדת מציאות פשוטה, בינה מלאכותית היא לא רק אתגר טכנולוגי, אלא גם אתגר אנרגטי. מרכזי נתונים, מאיצי חישוב ומודלים מתקדמים צורכים כמויות חשמל עצומות, והמאבק על הובלה בתחום הבינה המלאכותית בין ארצות הברית לסין הופך גם למאבק על מקורות אנרגיה אמינים.

לפי התוכניות, אם העסקה תאושר על ידי הרגולטורים, החברה הממוזגת צפויה להתחיל כבר בשנה הבאה בבניית תחנת כוח מבוססת היתוך גרעיני בהספק של כ-50 מגה-ואט. בהמשך מתוכננות תחנות נוספות, בהספק כולל של בין 350 ל-500 מגה-ואט. מגה-ואט הוא מדד להספק חשמלי, ובפשטות הוא מצביע על כמות החשמל שניתן לייצר ולהזרים בזמן נתון, כלומר האם מדובר בפרויקט ניסיוני קטן או בתשתית שמתקרבת לשימוש מסחרי רחב.


מי זו טי.אי.אי ולמה זה מעניין את השוק

טי.אי.אי טכנולוג׳יס היא חברה פרטית שנחשבת לאחת המובילות בעולם בתחום ההיתוך הגרעיני. החברה נתמכת על ידי משקיעים אסטרטגיים גדולים, בהם גוגל, שברון וגולדמן זאקס. היתוך גרעיני הוא תהליך שמנסה לחקות את מה שקורה בשמש, איחוי של גרעינים קלים ליצירת אנרגיה. מדובר בטכנולוגיה שעדיין נמצאת בפיתוח, אך נחשבת לפוטנציאלית כמקור חשמל נקי ויציב יותר, בלי פליטות מזהמים בהיקפים שמאפיינים מקורות אנרגיה מסורתיים.