וול סטריט מאוהבת - הכירו את חברות הבלנק צ'ק שמגייסות מיליארדים לצורך רכישה - האם הן יספקו תשואה עודפת?
אין אדם הקשור לשוק ההון, שלא מכיר את סיפור הנפילה של WeWork, שהתרסקה לאחר שהמצגת למשקיעים שלה לקראת ההנפקה הראשונית (IPO) יצרה חשש ממבנה החברה ומהיכולת שלה להרוויח כסף. כך שמשווי חזוי של 47 מיליארד דולר, הפכה לחברה הנדרשת לרשת הצלה מצד סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם ועתידה כרגע לוט בערפל, לאחר שסופטבנק לא הצליחו לגייס כסף מהבנקים המובילים ביפן.
אבל מסתבר שלא כל החברות צריכות להציג תוכנית עסקית כשהן מגיעות ל-IPO. ב-2019, רבע מכל ההנפקות הראשוניות – שיא של 59 חברות – היו של חברות ללא תוכנית עסקית. בכלל. וזה בכוונה. שם החברות הוא חברות מטרת רכש מיוחדות, או בכינוין, חברות "צ'ק פתוח" (Blank Check Companies), או באנגלית SPAC - Special Purpose Acquisition Company.
מטרת חברות ה-SPAC היא לגייס כסף למען רכישה של חברות אחרות והטמעתן בתוך זמן קצוב, לרוב כשנתיים. חברות כמו וירג'ין גלקטיק (סימול: SPCE), הוסטס ברנדס, יצרנית הממתקים של טווינקי (סימול: TWNK) ועוד חברות גדולות במשק האמריקאי, התמזגו עם חברות צ'ק פתוח בשנים האחרונות.
יתר על כן, חברות SPAC השיגו שיא של גיוסים ב-2019, שעמד על 13.8 מיליארד דולר. עלייה של כ-25% מהגיוסים משנת 2018 (10.8 מיליארד דולר) ועלייה של 35% ביחס ל-2017 (10 מיליארד דולר). הממוצע של ה-IPO האלה בשנה שעברה עמד על 230 מיליון דולר להנפקה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
* מקור הנתונים - אתר spacinsider
תעשייה עם צ'ק פתוח
חברות SPAC הגיעו לעולם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהציגו תחילה תנאים מעולים לספונסרים שלהם. הספונסרים הם לרוב מוסדות פיננסיים. ביצועים גרועים ושותפים עלומים הוציאו לחברות האלה שם רע בתחילה. מאז, חברות ה-SPAC עשו כברת דרך.
מאז חל שינוי גדול בתעשייה, כשהשמות הכי גדולים בעולם ההשקעות, בהם גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, דויטשה בנק וסיטיגרופ, היו שותפים בצורה כזו או אחרת ל-IPO של SPAC. כמו כן, חברות הון סיכון כמו בלאקסטון ואפולו גלובל היו ספונסרים של חברות SPAC.
החברות האלו נשמעות אולי כסוג של שלדים מהלכים, אבל במקביל לעובדה שקרנות אקוויטי ובנקאי השקעות גדולים נכנסו לתחום, הבלאנק צ'ק הפכו לפופולאריים ולגיטימיים. מעבר לכך, החברות האלו קמות עם הנהלה שבמקרים רבים מגיעה עם וותק ניסיון וידע מרשים. הנכס הזה יוצר ביקושים לאותו חברות בלנק צ'ק. לדוגמה - שיתוף הפעולה בין מנכ"ל האניוול אינטרנשיונל עד 2017, דיוויד קוטה, שחבר לגולדמן זאקס וגייס ביוני 2018 690 מיליון דולר, בניסיון לרכוש חברות תעשייתיות.
- מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
לאחר שבחן למעלה מ-800 חברות, בחודש שעבר רכשו את ורטיב אחזקות (Vertiv Holdings), יצרן של תשתיות למרכזי דאטה לניהול יחידות חום וכוח. החברה שהתנתקה מאמרסון אלקטריק (סימול: EMR) ב-2016, היא בעלת הכנסות של כ-4.3 מיליארד דולר בשנה, מעסיקה כ-20,000 עובדים ותהפוך לחברה ציבורית בעקבות הרכישה – שעדיין צריכה לעבור את אישור הדירקטוריון של Vertiv.
מה הדאונסייד בעסקת SPAC?
אבל לא כל שותפות SPAC בין מוסד פיננסי ידוע למנכ"ל מחונן מצליחה לצאת אל הפועל בצורה טובה. דוגמה לכך היא אלטה מסה ריסורסז (Alta Mesa Resources), החברה שקיבלה גב מריברסטון הולדינגס ומי שניהל אותה היה ג'ים האקט, מאנדרקו פטרוליום. החברה גייסה מעל מיליארד דולר ב-IPO – וזה ה-IPO הגדול בהיסטוריה בתחום – אך הגישה בקשה לפשיטת רגל בספטמבר אשתקד.
אבל אם אתם מתעניינים בהשקעה מסוג זה, עדיין החיבור בין בנק השקעות או קרן הון פרטית מבוססת לבין מנכ"ל בעל ניסיון זה ההימור הבטוח ביותר בתחום.
לרוב, מחיר מטרה של יחידת SPAC יגיע לציבור במחיר של 10 דולר ליחידה, שמורכבת ממניה רגילה וכתבי אופציה, שאותם ניתן לממש למניות במחיר של 11.5 דולר. ברגע שמתחיל המסחר במניות, היחידות מתפצלות וניתן לרכוש ולמכור את המניות וכתבי האופציה בנפרד.
הכסף שמגויס ב-IPO של חברת SPAC הולך לקרן, שם הוא צובר ריבית עד שהמיזוג עם חברת מטרה מושלם. במועד ביצוע העסקה, ניתן להמיר את המניות לכמות פרופורציונלית של כסף בקרן - מה שמכונה אופציית הגאולה (Redemption). אופציה שמאפשרת משיכה של הכסף.
*הנתונים מאתר spacinsider
אופציית הגאולה יכולה להשאיר את חברת ה-SPAC ללא מזומנים מספקים כדי להשלים את העסקה עליה היא בונה. רבות החברות שצריכות לקבל מימון מהספונסרים שלהן, או ממקורות מימון חלופיים, כדי להשלים עסקאות. לדוגמה, ישנן חברות פרטיות להשקעה במניות ציבוריות (חברות PIPE), אשר יגבו את העסקאות בתמורה לאלוקציה של מניות, כתבי אופציה או שניהם, ויכולות להוביל לדילול פוטנציאלי של המשקיעים הקיימים. ישנן חברות SPAC שגם גייסו חוב דרך המיזוג.
מדובר בסימן וסוג של דגל אדום עבור המשקיעים. אם בעלי מניות חדשים בעסקת PIPE נכנסים במחיר של 7 דולר למניה, המשקיעים הקיימים ידוללו, ומחיר המניה בדרך כלל יורד למחיר הנקוב לאחר ביצוע המיזוג, דבר שמוביל לכך שאופציית הגאולה כבר לא בתוקף.
עם זאת, עסקת PIPE שמתבצעת במחיר מטרה הקרוב ל-10 דולר, יכול להיות סימן חיובי לטווח הארוך עבור חברת SPAC. זאת מאחר והחברה המשקיעה מוכנה להשקיע את הכסף, כך שהם מאמינים שהחברה היא בעלת שווי גבוה.
מה קורה כשחברה לא עומדת במחויביותיה?
אם ה-SPAC אינה מסוגלת לבצע מיזוג בזמן שנתחם לה, הקרן עוברת הנזלה – כלומר פירוק – כשהכסף שבקרן חוזר למשקיעים, אך כתבי האופציה פוקעים. זה מעניק לספונסרים תמריצים להגיע לעסקה, אבל גם אומר שמשקיעים צריכים לשים לב לעסקאות שמבשרים עליהן בדיוק לפני הגעה לדדליין, מאחר ויש לחץ למצוא עסקה; כל עסקה.
Vivint - בלנק צ'ק שהופך להיות חברה של מיליארדים
דוגמה מעניינת מהתקופה האחרונה לחברת SPAC היא מוזאיק רכישות (Mosaic Acquisition; סימול: MOSC), שגייסה 345 מיליון דולר ב-2017. החברה חתמה עם בלאקסטון על הסכם לרכישת חברת ויווינט (Vivint), חברת שירותי אבטחה לבתים חכמים, עם 95% הכנסות חוזרות.
מדובר בחברה עם 1.6 מיליון משתמשים, שמשלמים בממוצע 63 דולר לחודש עבור מכשירים ההופכים את הבית לחכם, שכוללים מנעולים חכמים, מצלמות, תרמוסטט ופיקוח אבטחה. מדובר בשוק מאוד צעיר ובעל פוטנציאל התרחבות עצום.
לחברה היו הכנסות של 848 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019, עלייה של 10% מהתקופה המקבילה ב-2018. ה-EBITDA, עלה ב-19% ל-474 מיליון דולר. החברה צופה לשמור על צמיחה של 14% ברף העליון של התחזיות ועלייה של 23% ב-EBITDA עד 2021.
תנאי העסקה נראים מצוינים. שווי הפעילות עומד על 4.2 מיליארד דולר, כשמכפיל ה-EBITDA המתואם צפוי לעמוד על 8, לכשתצא לציבור. מכפיל הרבה יותר מפתה מאשר של חברת Alarm.com Holdings שנסחרת במכפיל EV/Ebitda של 20, והיא מרוויחה פחות מוויווינט.
אמנם החוב של ויווינט גבוה באופן יחסי, אך העסקה נועדה כדי לצמצם את החוב, כשהמשקיעים נמצאים שם לטווח הארוך. בלאקסטון מעבירה את כל הזכויות אל החברה הציבורית החדשה, ותוסיף עוד 100 מיליון דולר במחיר של 10 דולר למניה. כל מחויבות ה-PIPE לחברה מסתכמות ב-475 מיליון דולר.
- 3.zorro 20/01/2020 11:41הגב לתגובה זוב"ה גם בישראל היתה מגיפה כזאת בשנות התשעים...עד שהבועה מתנפצת. מתי זה יקרה? לא נראה לי שרחוק....למה? כולם פשוט יצאו מדעתם...
- 2.טדי 20/01/2020 09:51הגב לתגובה זומה מתכנן עדי צים להכניס לשלד הבורסאי של וואיטסטון? המניה עלתה אתמול 46%!!
- 1.חיים 20/01/2020 09:20הגב לתגובה זוכשוורן באפט מסתובב עם צק פתוח וקונה כל חברה ששווה השקעהת מה שנשאר בשוק זה כל השאר. קנו ברקשייר.
ג'נסן הואנג פריז (דאלי)ג'נסן הואנג בהופעה - איך הוא הזניק את אנבידיה ב-5%
באיזה שלב נמצאת מהפכת ה-AI, מה אומר הואנג לאלו שטוענים שיש בועה, כל מה שאמר הואנג בשיחה עם משקיעים
מניית אנבידיה עלתה 5% אחרי סגירת המסחר בהמשך לדוח טוב, תחזית טובה, ודברי ההרגעה של ג'נסן הואנג בשיחת הוועידה. הנה דבריו בשיחה ותשובות לשאלות שנשאל
על בועת ה-AI:
"היו הרבה דיבורים על בועת AI. מנקודת המבט שלנו, אנחנו רואים משהו שונה מאוד. כתזכורת, אנבידיה שונה מכל גוף אחר. אנחנו מצטיינים בכל שלב של AI - מאימון מקדים ואימון מאוחר ועד הסקה. ועם שני עשורים של ספריות האצה CUDA X, אנחנו גם יוצאי דופן בסימולציות מדע והנדסה, גרפיקה ממוחשבת, עיבוד נתונים מובנה ולמידת מכונה קלאסית."
הרחבה על המספרים של אנבידיה
על שלושת השינויים המאסיביים בפלטפורמה:
"העולם עובר שלושה שינויי פלטפורמה מאסיביים בו-זמנית. אנבידיה מתמודדת באופן ייחודי עם כל אחת משלוש הטרנספורמציות."
על המעבר הראשון:
"המעבר הראשון הוא ממחשוב כללי CPU למחשוב מואץ GPU. כאשר חוק מור מואט, לעולם יש השקעה מאסיבית בתוכנה שאינה AI, מעיבוד נתונים ועד סימולציות מדע והנדסה, המייצגת מאות מיליארדי דולרים בהוצאות על מחשוב ענן בכל שנה. רבות מהאפליקציות האלה, שרצו פעם באופן בלעדי על CPUs, עוברות כעת במהירות ל-CUDA GPUs. מחשוב מואץ הגיע לנקודת מפנה."
על המעבר השני:
"שנית, AI גם הגיע לנקודת מפנה ומשנה יישומים קיימים תוך כדי שהוא מאפשר חדשים לגמרי. עבור יישומים קיימים, AI גנרטיבי מחליף למידת מכונה קלאסית בדירוג חיפוש, מערכות המלצות, מיקוד פרסומות, חיזוי קליקים ומיתון תוכן - היסודות עצמם של תשתית ההיפרסקייל."
על המעבר השלישי - AI אגנטי:
"עכשיו גל חדש עולה, מערכות AI אג'נטיות המסוגלות לחשיבה, תכנון ושימוש בכלים. מעוזרי קידוד כמו Cursor ו-QuadCode ועד כלי רדיולוגיה כמו iDoc, עוזרים משפטיים כמו Harvey ונהגי AI כמו Tesla FSD ו-Waymo, המערכות האלה מסמנות את הגבול הבא של המחשוב."
סיכום שלושת המעברים:
מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם
חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.
לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.
מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.
העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.
- וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
- וורנר ברוס מסרבת להצעת רכישה של פראמאונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.
