וול סטריט עליות מסחר בורסה אור ירוק רמזור
צילום: Istock
רעיון השקעה

וול סטריט מאוהבת - הכירו את חברות הבלנק צ'ק שמגייסות מיליארדים לצורך רכישה - האם הן יספקו תשואה עודפת?

בשנה שעברה 59 חברות, ללא תוכנית עסקית ושמטרתן לבצע רכישה, גייסו 13.8 מיליארד דולר ב-IPO. מהן החברות האלו והאם כדאי להשקיע בהן?
ארז ליבנה | (3)

אין אדם הקשור לשוק ההון, שלא מכיר את סיפור הנפילה של WeWork, שהתרסקה לאחר שהמצגת למשקיעים שלה לקראת ההנפקה הראשונית (IPO) יצרה חשש ממבנה החברה ומהיכולת שלה להרוויח כסף. כך שמשווי חזוי של 47 מיליארד דולר, הפכה לחברה הנדרשת לרשת הצלה מצד סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם ועתידה כרגע לוט בערפל, לאחר שסופטבנק לא הצליחו לגייס כסף מהבנקים המובילים ביפן.

 

אבל מסתבר שלא כל החברות צריכות להציג תוכנית עסקית כשהן מגיעות ל-IPO. ב-2019, רבע מכל ההנפקות הראשוניות – שיא של 59 חברות – היו של חברות ללא תוכנית עסקית. בכלל. וזה בכוונה. שם החברות הוא חברות מטרת רכש מיוחדות, או בכינוין, חברות "צ'ק פתוח" (Blank Check Companies), או באנגלית SPAC - Special Purpose Acquisition Company.

 

מטרת חברות ה-SPAC היא לגייס כסף למען רכישה של חברות אחרות והטמעתן בתוך זמן קצוב, לרוב כשנתיים. חברות כמו וירג'ין גלקטיק (סימול: SPCE), הוסטס ברנדס, יצרנית הממתקים של טווינקי (סימול: TWNK) ועוד חברות גדולות במשק האמריקאי, התמזגו עם חברות צ'ק פתוח בשנים האחרונות.

 

יתר על כן, חברות SPAC השיגו שיא של גיוסים ב-2019, שעמד על 13.8 מיליארד דולר. עלייה של כ-25% מהגיוסים משנת 2018 (10.8 מיליארד דולר) ועלייה של 35% ביחס ל-2017 (10 מיליארד דולר). הממוצע של ה-IPO האלה בשנה שעברה עמד על 230 מיליון דולר להנפקה.

* מקור הנתונים - אתר spacinsider

תעשייה עם צ'ק פתוח

חברות SPAC הגיעו לעולם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהציגו תחילה תנאים מעולים לספונסרים שלהם. הספונסרים הם לרוב מוסדות פיננסיים. ביצועים גרועים ושותפים עלומים הוציאו לחברות האלה שם רע בתחילה. מאז, חברות ה-SPAC עשו כברת דרך.

 

מאז חל שינוי גדול בתעשייה, כשהשמות הכי גדולים בעולם ההשקעות, בהם גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, דויטשה בנק וסיטיגרופ, היו שותפים בצורה כזו או אחרת ל-IPO של SPAC. כמו כן, חברות הון סיכון כמו בלאקסטון ואפולו גלובל היו ספונסרים של חברות SPAC.

 

החברות האלו נשמעות אולי כסוג של שלדים מהלכים, אבל במקביל לעובדה שקרנות אקוויטי ובנקאי השקעות גדולים נכנסו לתחום, הבלאנק צ'ק הפכו לפופולאריים ולגיטימיים. מעבר לכך, החברות האלו קמות עם הנהלה שבמקרים רבים מגיעה עם וותק ניסיון וידע מרשים. הנכס הזה יוצר ביקושים לאותו חברות בלנק צ'ק. לדוגמה - שיתוף הפעולה בין מנכ"ל האניוול אינטרנשיונל עד 2017, דיוויד קוטה, שחבר לגולדמן זאקס וגייס ביוני 2018 690 מיליון דולר, בניסיון לרכוש חברות תעשייתיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

לאחר שבחן למעלה מ-800 חברות, בחודש שעבר רכשו את ורטיב אחזקות (Vertiv Holdings), יצרן של תשתיות למרכזי דאטה לניהול יחידות חום וכוח. החברה שהתנתקה מאמרסון אלקטריק (סימול: EMR) ב-2016, היא בעלת הכנסות של כ-4.3 מיליארד דולר בשנה, מעסיקה כ-20,000 עובדים ותהפוך לחברה ציבורית בעקבות הרכישה – שעדיין צריכה לעבור את אישור הדירקטוריון של Vertiv.

 

מה הדאונסייד בעסקת SPAC?

אבל לא כל שותפות SPAC בין מוסד פיננסי ידוע למנכ"ל מחונן מצליחה לצאת אל הפועל בצורה טובה. דוגמה לכך היא אלטה מסה ריסורסז (Alta Mesa Resources), החברה שקיבלה גב מריברסטון הולדינגס ומי שניהל אותה היה ג'ים האקט, מאנדרקו פטרוליום. החברה גייסה מעל מיליארד דולר ב-IPO – וזה ה-IPO הגדול בהיסטוריה בתחום – אך הגישה בקשה לפשיטת רגל בספטמבר אשתקד.

 

אבל אם אתם מתעניינים בהשקעה מסוג זה, עדיין החיבור בין בנק השקעות או קרן הון פרטית מבוססת לבין מנכ"ל בעל ניסיון זה ההימור הבטוח ביותר בתחום.

 

לרוב, מחיר מטרה של יחידת SPAC יגיע לציבור במחיר של 10 דולר ליחידה, שמורכבת ממניה רגילה וכתבי אופציה, שאותם ניתן לממש למניות במחיר של 11.5 דולר. ברגע שמתחיל המסחר במניות, היחידות מתפצלות וניתן לרכוש ולמכור את המניות וכתבי האופציה בנפרד.

 

הכסף שמגויס ב-IPO של חברת SPAC הולך לקרן, שם הוא צובר ריבית עד שהמיזוג עם חברת מטרה מושלם. במועד ביצוע העסקה, ניתן להמיר את המניות לכמות פרופורציונלית של כסף בקרן - מה שמכונה אופציית הגאולה (Redemption). אופציה שמאפשרת משיכה של הכסף.

 *הנתונים מאתר spacinsider

אופציית הגאולה יכולה להשאיר את חברת ה-SPAC ללא מזומנים מספקים כדי להשלים את העסקה עליה היא בונה. רבות החברות שצריכות לקבל מימון מהספונסרים שלהן, או ממקורות מימון חלופיים, כדי להשלים עסקאות. לדוגמה, ישנן חברות פרטיות להשקעה במניות ציבוריות (חברות PIPE), אשר יגבו את העסקאות בתמורה לאלוקציה של מניות, כתבי אופציה או שניהם, ויכולות להוביל לדילול פוטנציאלי של המשקיעים הקיימים. ישנן חברות SPAC שגם גייסו חוב דרך המיזוג.

 

מדובר בסימן וסוג של דגל אדום עבור המשקיעים. אם בעלי מניות חדשים בעסקת PIPE נכנסים במחיר של 7 דולר למניה, המשקיעים הקיימים ידוללו, ומחיר המניה בדרך כלל יורד למחיר הנקוב לאחר ביצוע המיזוג, דבר שמוביל לכך שאופציית הגאולה כבר לא בתוקף.

 

עם זאת, עסקת PIPE שמתבצעת במחיר מטרה הקרוב ל-10 דולר, יכול להיות סימן חיובי לטווח הארוך עבור חברת SPAC. זאת מאחר והחברה המשקיעה מוכנה להשקיע את הכסף, כך שהם מאמינים שהחברה היא בעלת שווי גבוה.

 

מה קורה כשחברה לא עומדת במחויביותיה?

אם ה-SPAC אינה מסוגלת לבצע מיזוג בזמן שנתחם לה, הקרן עוברת הנזלה – כלומר פירוק – כשהכסף שבקרן חוזר למשקיעים, אך כתבי האופציה פוקעים. זה מעניק לספונסרים תמריצים להגיע לעסקה, אבל גם אומר שמשקיעים צריכים לשים לב לעסקאות שמבשרים עליהן בדיוק לפני הגעה לדדליין, מאחר ויש לחץ למצוא עסקה; כל עסקה.

 

Vivint  - בלנק צ'ק שהופך להיות חברה של מיליארדים

דוגמה מעניינת מהתקופה האחרונה לחברת SPAC היא מוזאיק רכישות (Mosaic Acquisition; סימול: MOSC), שגייסה 345 מיליון דולר ב-2017. החברה חתמה עם בלאקסטון על הסכם לרכישת חברת ויווינט (Vivint), חברת שירותי אבטחה לבתים חכמים, עם 95% הכנסות חוזרות.

 

מדובר בחברה עם 1.6 מיליון משתמשים, שמשלמים בממוצע 63 דולר לחודש עבור מכשירים ההופכים את הבית לחכם, שכוללים מנעולים חכמים, מצלמות, תרמוסטט ופיקוח אבטחה. מדובר בשוק מאוד צעיר ובעל פוטנציאל התרחבות עצום.

 

לחברה היו הכנסות של 848 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019, עלייה של 10% מהתקופה המקבילה ב-2018. ה-EBITDA, עלה ב-19% ל-474 מיליון דולר. החברה צופה לשמור על צמיחה של 14% ברף העליון של התחזיות ועלייה של 23% ב-EBITDA עד 2021.

 

תנאי העסקה נראים מצוינים. שווי הפעילות עומד על 4.2 מיליארד דולר, כשמכפיל ה-EBITDA המתואם צפוי לעמוד על 8, לכשתצא לציבור. מכפיל הרבה יותר מפתה מאשר של חברת Alarm.com Holdings שנסחרת במכפיל EV/Ebitda של 20, והיא מרוויחה פחות מוויווינט.

 

אמנם החוב של ויווינט גבוה באופן יחסי, אך העסקה נועדה כדי לצמצם את החוב, כשהמשקיעים נמצאים שם לטווח הארוך. בלאקסטון מעבירה את כל הזכויות אל החברה הציבורית החדשה, ותוסיף עוד 100 מיליון דולר במחיר של 10 דולר למניה. כל מחויבות ה-PIPE לחברה מסתכמות ב-475 מיליון דולר.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    zorro 20/01/2020 11:41
    הגב לתגובה זו
    ב"ה גם בישראל היתה מגיפה כזאת בשנות התשעים...עד שהבועה מתנפצת. מתי זה יקרה? לא נראה לי שרחוק....למה? כולם פשוט יצאו מדעתם...
  • 2.
    טדי 20/01/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    מה מתכנן עדי צים להכניס לשלד הבורסאי של וואיטסטון? המניה עלתה אתמול 46%!!
  • 1.
    חיים 20/01/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    כשוורן באפט מסתובב עם צק פתוח וקונה כל חברה ששווה השקעהת מה שנשאר בשוק זה כל השאר. קנו ברקשייר.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 


שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.


השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?