מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

האם בסופטבנק נהיו רכים בעסקים?

לסופטבנק ולמטציושי סן יש פרויקט לא קל בשיקומה של WeWork, לאחר שרכשה 80% מהחברה והוציאה מהתמונה את היו"ר אדם נוימן. הבעיה: לסופטבנק יש ניסיון מר 
ארז ליבנה |

מטציושי סן הוא האיש העשיר ביפן והבעלים של סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. אוטוטו הוא פותח גם את קרן ויז'ן, קרן של 100 מיליארד דולר נוספים בתמיכת חלק מהבנקים וחברות ההייטק הגדולות בעולם. ללא ספק אחד האנשים החזקים ביותר בעולם בכלל. אלא שההשתלטות על WeWork - ואפשר לומר שההשקעה המסיבית בה מלכתחילה - מגיעה לאחר השקעות כושלות אחרות של הקרן. 

אפשר להסתכל על שלוש מששת ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק כדי להבין שמשהו לא תקין שם. ב-WeWork הושקעו קצת למעלה מ-20 מיליארד דולר. באובר, פלטפורמת הנסיעה השיתופית, שרק ברבעון הקודם דיווחה על הפסדים של מיליארדי דולרים השקיע מטציושי סן 9.3 מיליארד דולר, ובספרינט - ספקית הטלפונים והאינטרנט האלחוטי בארצות הברית - הושקעו 21.7 מיליארד דולר. אלה 3 מתוך 5 ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק עד כה. 

מדובר על השקעות לא מוצלחות ב-50 מיליארד דולר. עכשיו נכון, בכל השקעה טמון אספקט של סיכון. אבל בכאלה סכומים, במיוחד במודל העסקי המעורער כמו של WeWork, אדם עם ניסיון כשל מטציושי סן היה צריך להתרחק כמו מאש.   

גם ב-WeWork וגם בספרינט, למרות שמדובר בשני סוגי עסקים שונים לחלוטין, הסיפור מאוד דומה. סופטבנק השקיעו סכומי עתק, בתקווה לשלוט בשוק הנדל"ן המניב מחד ובשוק הסלולר בארצות הברית מאידך. בשניהם, בטווח הארוך ולאחר שההשקעה נכשלה, רכשו בסופטבנק למעלה מ-80% מהחברות, כדי לנסות ולהפוך אותן לרווחיות. 

במקרה של ספרינט, התוצאות בינתיים לא כאלה טובות. בעת הרכישה, טען מטציושי סן שהניסיון שיש לו מהתחום ביפן, יעזור לחברה להיות ספקית האינטרנט האלחוטי הטובה בארצות הברית. בשנה שעברה, למרות הבעיות הצליחה סופטבנק לארגן עסקה עם ספקית אינטרנט אחרת, T-Mobile, במחיר של 6.62 דולר למניה. הרבה פחות מהמחיר של 7.65 דולר למניה לפיו רכשה את החברה מלכתחילה. 

כשסופטבנק רכשה את ספרינט היא הייתה הספקית השלישית בגודלה בארצות הברית. כשהיא מכרה את החברה, ספרינט ירדה להיות הספקית הרביעית בגודלה בארצות הברית - אבל בפער עצום מהמתחרות שלה.

בבקשה לרשות לתקשורת האמריקאית (FCC) בספרינט אפילו הודו כי אין להם תוכנית להבראה עתידית וביקשו רשות להימכר. וזה באחד מהשווקים הכי מתפתחים בשנים האחרונות. בינתיים, הרשויות בארצות הברית דוחות את המיזוג מחשש להיווצרות מונופול.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד דבר שאמור להדיר שינה מעיניהם של המשקיעים היא העובדה, שמי שניסה להחיות את ספרינט הכושלת, הוא בדיוק אותו האדם שעכשיו אמור לשקם את WeWork - מרסלו קלאורה, מי שנחשב ליד ימינו של סן, ושכאמור, עשה עבודה נוראית בניסיונות השיקום של ספרינט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קולט קרס (אנבידיה)קולט קרס (אנבידיה)

סמנכ"לית הכספים של אנבידיה: "יש לנו הזמנות של 500 מיליארד דולר לספק עד סוף 2026"

מניית אנבידיה עולה למרות האיום מאזמון - קולט קרס, סמנכ"לית הכספים חשפה את ההזמנות לביצוע בהמשך וגם - למה אמזון לא ממש מתחרה ראש בראש באנבידיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה (NVIDIA Corp. 1.79%  ) עלתה בטרום ב-1%, לאחר שאתמול טיפסה ב-0.8% וכעת יורדת ב-0.2% בהמשך לפרסום נתוני מאקרו פושרים מאוד. הסיבה המרכזית לביטחון המשקיעים באנבידיה למרות התחרות שמרימה ראש, הגיעה מפיה של סמנכ"לית הכספים קולט קרס, שאמרה בכנס UBS:"יש לנו כבר הזמנות מאושרות של 500 מיליארד דולר לשבבי Blackwell ו-Rubin עד סוף 2026, וזה אפילו בלי העסקה הפוטנציאלית עם OpenAI".

המספר הזה הפך לסוג של מגן מירידות. אלו מספרים ענקיים. אמזון יצאה אתמול בהצהרה חזקה - השקת שבב ה-Trainium3 החדש שלה יוזיל עלויות אימון מודלים ב-50%, יציע פי 4.4 ביצועים וזיכרון כפול מדור קודם. Anthropic כבר הזמינה מיליון יחידות עד סוף 2025 וההכנסות מ-Trainium צומחות ב-150% רבעון אחר רבעון. אלא שאמזון הודיעה במפורש ש-Trainium4 הקרוב יתמוך בטכנולוגיית NVLink Fusion של אנבידיה, כלומר, הלקוחות יוכלו לשלב את השבבים שלה עם מערכי ה-GPU הענקיים של אנבידיה. אמזון עשויה להחליף את מערכות אנבידיה אבל הגיוני יותר שהיא תשתלב כפיצ'ר מסוים בתוך פלטפורמת אנבידיה. זה יכול לפגוע במכירות וזו עשויה להיות תחרות, אבל נראה שאנבידיה עדיין מובילה טכנולוגית בפער מול האחרות.  

קולט קרס חיזקה את הנקודה: "הלקוחות רוצים את הטוב משני העולמות, ASICs זולים לאימון ו-GPU גמישים להסקה ופיתוח. אנחנו לא רואים כאן תחרות ישירה". ואכן, מיקרוסופט, גוגל ומטה ממשיכות להזמין כמויות אדירות של Blackwell GB200, כ-65% מההכנסות הצפויות של אנבידיה ב-2026 מגיעות מהזמנות שכבר התקבלו.

מכתב הכוונות מול OpenAI עומד על כ-100 מיליארד דולר לפריסת 10 ג'יגה-וואט של מערכות אנבידיה ב-Stargate ובפרויקטים נוספים, אבל ההסכם הסופי לא נחתם. קרס אישרה: "אנחנו ממשיכים לעבוד איתם, אבל זה עדיין לא נכנס לתחזית". אם העסקה תיחתם ברבעון הקרוב, היא לבדה תוסיף 8-10% להכנסות 2027..

Mistral AI השיקה אתמול צ'אט מתקדם יותר - את Mistral 3 על גבי מערכי GB200 NVL72 של אנבידיה עם ביצועים גבוהים פי 10 מהדור הקודם. "אין תחליף היום לאקוסיסטם של אנבידיה", אמרו בחברה. גם xAI של אילון מאסק ו-CoreWeave ממשיכות להזמין עשרות אלפי מערכות Blackwell.

פלנטיר ואנבידיהפלנטיר ואנבידיה

פלאנטיר משיקה פלטפורמת AI חדשה בשיתוף אנבידיה וסנטרפוינט

הפלטפורמה החדשה Chain Reaction מנסה לפתוח את צוואר הבקבוק של תעשיית הבינה המלאכותית, תיאום בין חברות אנרגיה, רשתות חשמל ומרכזי נתונים, בעוד אנבידיה מקבלת נשימת הקלה בוושינגטון, אבל עדיין תקועה מול השוק הסיני

רן קידר |

תוכנה על הציר שבין תחנות כוח לחוות שרתים

תעשיית הבינה המלאכותית רצה קדימה, אבל נתקעת במקום מאוד ארצי: חשמל וחומרה. האלגוריתמים מתקדמים, הצ'יפים חזקים, ובכל זאת לא מעט פרויקטים נתקעים על השאלה הפשוטה - האם יש תשתית אנרגיה ורשת שתעמוד בעומס. פה נכנסת לתמונה פאלנטר טכנולוג'יס, שמודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם אנבידיה ו-CenterPoint Energy, ומעלה הילוך עם השקת Chain Reaction, פלטפורמה שמנסה לעשות סדר בכל הבלגן הזה מקצה לקצה.

בפאלנטר מדברים על "שינוי פרדיגמה", ומסבירים שהחסם הגדול של החדשנות כבר לא האלגוריתם, אלא הכוח והחומרה. Chain Reaction מיועדת לתכנון תפעולי בזמן אמת, איתור צווארי בקבוק, תיאום חכם של הקצאת אנרגיה ושיפור השקיפות סביב נכסי תשתית קריטיים. הרעיון פשוט אבל שאפתני: לחבר על מסך אחד יצרני אנרגיה, מפעילי רשת, מפעילי מרכזי נתונים ותשתיות נוספות, כדי שכולם ידברו אותה שפה ויעבדו על אותם נתונים.

CenterPoint Energy, אחת מחברות האנרגיה הגדולות בארצות הברית, כבר אימצה את המערכת ומשלבת אותה בתכנון החשמל שלה. בפועל, היא משתמשת בפלטפורמה כדי לקצר את משך הזמן מחתימה על הסכם ועד חיבור בפועל של מתקני AI גדולים לרשת, וגם כדי לשפר את היציבות במתקנים קיימים. במקום תהליך ידני וכבד עם הרבה טבלאות, אישורים וטלפונים, המערכת אמורה לסמן איפה הרשת "צפופה", איפה אפשר להכניס עוד עומס, ואיפה נדרשים חיזוקים לפני שמדליקים עוד חוות שרתים.

אנבידיה, שבלב המערך הגלובלי של שבבי AI, צפויה להשתמש ב-Chain Reaction כדי להאיץ פריסה של מתקנים חדשים בארצות הברית. אלה הם אותם מתקנים שמספקים את הכוח החישובי לשורה ארוכה של יישומי AI, מהכשרות מודלים ועד שירותים מסחריים. כמו שמנסח זאת טריסטן גרוסקה, ראש תחום האנרגיה והתשתיות בפאלנטר: "הקמת תשתית האנרגיה המתאימה היא האתגר התעשייתי של דורנו. התוכנות שעליהן התבסס הענף עד היום פשוט לא נבנו לעומס ולמורכבות שה-AI מייצר.”

מאחורי ההצהרות יש גם מציאות תפעולית לא פשוטה. מרכזי נתונים עצומים שמחפשים חיבור מהיר לרשת, רשויות מקומיות ורגולטורים שמציבים תנאים, ורשתות חשמל שלא נבנו במקור לעומסים מהסוג הזה. Chain Reaction מנסה בעצם להיות שכבת התיאום החסרה, גם בין גופים שונים וגם בין ההחלטות של היום לבין ההשלכות שלהן על צריכת החשמל בשנים הקרובות