האם בסופטבנק נהיו רכים בעסקים?
מטציושי סן הוא האיש העשיר ביפן והבעלים של סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. אוטוטו הוא פותח גם את קרן ויז'ן, קרן של 100 מיליארד דולר נוספים בתמיכת חלק מהבנקים וחברות ההייטק הגדולות בעולם. ללא ספק אחד האנשים החזקים ביותר בעולם בכלל. אלא שההשתלטות על WeWork - ואפשר לומר שההשקעה המסיבית בה מלכתחילה - מגיעה לאחר השקעות כושלות אחרות של הקרן.
אפשר להסתכל על שלוש מששת ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק כדי להבין שמשהו לא תקין שם. ב-WeWork הושקעו קצת למעלה מ-20 מיליארד דולר. באובר, פלטפורמת הנסיעה השיתופית, שרק ברבעון הקודם דיווחה על הפסדים של מיליארדי דולרים השקיע מטציושי סן 9.3 מיליארד דולר, ובספרינט - ספקית הטלפונים והאינטרנט האלחוטי בארצות הברית - הושקעו 21.7 מיליארד דולר. אלה 3 מתוך 5 ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק עד כה.
מדובר על השקעות לא מוצלחות ב-50 מיליארד דולר. עכשיו נכון, בכל השקעה טמון אספקט של סיכון. אבל בכאלה סכומים, במיוחד במודל העסקי המעורער כמו של WeWork, אדם עם ניסיון כשל מטציושי סן היה צריך להתרחק כמו מאש.
גם ב-WeWork וגם בספרינט, למרות שמדובר בשני סוגי עסקים שונים לחלוטין, הסיפור מאוד דומה. סופטבנק השקיעו סכומי עתק, בתקווה לשלוט בשוק הנדל"ן המניב מחד ובשוק הסלולר בארצות הברית מאידך. בשניהם, בטווח הארוך ולאחר שההשקעה נכשלה, רכשו בסופטבנק למעלה מ-80% מהחברות, כדי לנסות ולהפוך אותן לרווחיות.
- שנה ל-FLOW של אדם נוימן: "צופים השנה תזרים חיובי"
- איך אנשים חכמים כמו אדם נוימן ואסף רפפורט קונים מניות במחיר גבוה פי 3 מהשווי שלהן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של ספרינט, התוצאות בינתיים לא כאלה טובות. בעת הרכישה, טען מטציושי סן שהניסיון שיש לו מהתחום ביפן, יעזור לחברה להיות ספקית האינטרנט האלחוטי הטובה בארצות הברית. בשנה שעברה, למרות הבעיות הצליחה סופטבנק לארגן עסקה עם ספקית אינטרנט אחרת, T-Mobile, במחיר של 6.62 דולר למניה. הרבה פחות מהמחיר של 7.65 דולר למניה לפיו רכשה את החברה מלכתחילה.
כשסופטבנק רכשה את ספרינט היא הייתה הספקית השלישית בגודלה בארצות הברית. כשהיא מכרה את החברה, ספרינט ירדה להיות הספקית הרביעית בגודלה בארצות הברית - אבל בפער עצום מהמתחרות שלה.
בבקשה לרשות לתקשורת האמריקאית (FCC) בספרינט אפילו הודו כי אין להם תוכנית להבראה עתידית וביקשו רשות להימכר. וזה באחד מהשווקים הכי מתפתחים בשנים האחרונות. בינתיים, הרשויות בארצות הברית דוחות את המיזוג מחשש להיווצרות מונופול.
- מנכ"ל אנבידיה מכר מניות ב-1 מיליארד דולר -החברה יצרה 7 מיליארדרים
- רחפנים בשמי ברלין - השביתו את שדה התעופה; האם הרוסים עומדים מאחורי האירוע?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
עוד דבר שאמור להדיר שינה מעיניהם של המשקיעים היא העובדה, שמי שניסה להחיות את ספרינט הכושלת, הוא בדיוק אותו האדם שעכשיו אמור לשקם את WeWork - מרסלו קלאורה, מי שנחשב ליד ימינו של סן, ושכאמור, עשה עבודה נוראית בניסיונות השיקום של ספרינט.
צילום: RDNE Stock project, Pexelsלמה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
לא מעט מומחים, אנליסטים ופרשנים מזהירים כי החגיגה הנוכחית בוול סטריט מזכירה מאוד את החגיגות שהקדימו משברי ענק בעבר. אבל האמת היא שהדמיון היחיד הוא במחירי המניות הגבוהים. יתר הסביבה הכלכלית של היום שונה מאוד, ותומכת במגמה החיובית. אז תיקוני מחירים עשויים לקרות, אבל משבר כלכלי גלובלי - לא
וול סטריט אפופה באופטימיות ומקהלת השוורים חוזרת לבמות עם ההמנון העתיק שלהם, "Happy days are here again". זה שיר מהמחזמר "לרדוף אחרי הקשת", וביצועו, שנים מאוחר יותר, על ידי ברברה סטרייסנד הפך אותה לגדולה מכולן. ערב מפולת 1929 היה זה ההמנון הבלתי רשמי של השוורים בוול סטריט. בשנת 1932, בשיא המשבר הכלכלי הגדול, אימץ הנשיא פרנקלין רוזוולט את השיר כהמנון קמפיין הבחירות שלו, ולאחרונה הוא חוזר שוב באמצעות מקהלת השוורים כי אין כמו השיר הזה כדי לתאר את מצב הרוח בוול סטריט של סוף אוקטובר 2025.
מומחים ופרשנים רבים, מדור הבייבי בום, חוששים שהשיר שוב מבשר על אסון שמתקרב למשקיעים ולכלכלה. "האופטימיות", אמר רגע לפני משבר 1929 ה"זאב הבודד של וול סטריט", המשקיע האגדי ברנרד ברוך, "מסנוורת ומטעה, במיוחד דווקא את בתי ההשקעה המובילים, האנליסטים והמשפיענים שממשיכים להמליץ על המניות ככל שהשוק עולה יותר". הוא אמר זאת כשנשאל מדוע כתב פוטים במהלך אוקטובר 1929.
האמת היא שהדמיון היחיד במצב השוק בין אוקטובר 2025 לאוקטובר 1929 (וזה גם נכון למשברים הגדולים של 1987, 2000 ו-2008) הוא בהערכת המניות. יש מומחים, אנליסטים ופרשנים שטוענים שהערכת המניות כרגע תוביל לאותן תוצאות שהובילו לשלושת המשברים הקודמים, מפולת בבורסה ומשבר כלכלי גלובלי בעקבותיה. דעתי שונה ואסביר זאת בהמשך אבל קודם נבדוק את מה שקרה בשלושת המשברים הקודמים.
מה גרם למשבר הגדול של 1929?
אנציקלופדיה בריטניקה מתארת את הסיבות למשבר 1929 כדלקמן, "קריסת שוק המניות של 1929 נגרמה על ידי ספקולציות גוברות ומניות מוערכות יתר שהונעו על ידי קנייה באמצעות מרווח (מרג'ין), מה שהוביל ליצירת בועה כלכלית שאינה בת קיימא ושהתפוצצה כאשר הפדרל ריזרב העלה את הריבית, מה שגרם למכירות בהלה וחשף חולשות בסיסיות בכלכלה כמו ייצור יתר חקלאי ורגולציות בנקאיות חלשות. שילוב גורמים זה הוביל לירידה דרסטית במחירי המניות, לפאניקה של המשקיעים וסימן את תחילתו של השפל הגדול".
סיבות דומות הובילו למשברים של 1987, 2000 ושל 2008, הייתי אז בקו החזית ונוכחתי בכך. כלומר, משברים מהסוג הזה פורצים כתוצאה מתהליך שמוביל משקיעים להאמין שמגמת העליות החזקה תימשך. התהליך הזה מתחיל מסיבות כלכליות אמיתיות כמו למשל יציאה ממיתון לצמיחה, הורדות ריבית, רווחיות שמתחילה לעלות וכו', ועובר, בתמיכת התקשורת, האנליסטים ויועצי ההשקעות, לגאות בבורסות. אלא שתוך כדי התהליך נוצר פער, שהולך וגדל עם מגמת העליות, בין ציפיות המשקיעים למציאות הכלכלית, פער שמוביל להערכות יתר של נכסים ויותר חשוב - פער שיוצר ניתוק בין המשקיעים (כולל משקיעים מנוסים, אנליסטים ופרשנים) לבין היכולת שלהם להעריך את הסכנה שבה הם נמצאים.
