מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

האם בסופטבנק נהיו רכים בעסקים?

לסופטבנק ולמטציושי סן יש פרויקט לא קל בשיקומה של WeWork, לאחר שרכשה 80% מהחברה והוציאה מהתמונה את היו"ר אדם נוימן. הבעיה: לסופטבנק יש ניסיון מר 
ארז ליבנה |

מטציושי סן הוא האיש העשיר ביפן והבעלים של סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. אוטוטו הוא פותח גם את קרן ויז'ן, קרן של 100 מיליארד דולר נוספים בתמיכת חלק מהבנקים וחברות ההייטק הגדולות בעולם. ללא ספק אחד האנשים החזקים ביותר בעולם בכלל. אלא שההשתלטות על WeWork - ואפשר לומר שההשקעה המסיבית בה מלכתחילה - מגיעה לאחר השקעות כושלות אחרות של הקרן. 

אפשר להסתכל על שלוש מששת ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק כדי להבין שמשהו לא תקין שם. ב-WeWork הושקעו קצת למעלה מ-20 מיליארד דולר. באובר, פלטפורמת הנסיעה השיתופית, שרק ברבעון הקודם דיווחה על הפסדים של מיליארדי דולרים השקיע מטציושי סן 9.3 מיליארד דולר, ובספרינט - ספקית הטלפונים והאינטרנט האלחוטי בארצות הברית - הושקעו 21.7 מיליארד דולר. אלה 3 מתוך 5 ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק עד כה. 

מדובר על השקעות לא מוצלחות ב-50 מיליארד דולר. עכשיו נכון, בכל השקעה טמון אספקט של סיכון. אבל בכאלה סכומים, במיוחד במודל העסקי המעורער כמו של WeWork, אדם עם ניסיון כשל מטציושי סן היה צריך להתרחק כמו מאש.   

גם ב-WeWork וגם בספרינט, למרות שמדובר בשני סוגי עסקים שונים לחלוטין, הסיפור מאוד דומה. סופטבנק השקיעו סכומי עתק, בתקווה לשלוט בשוק הנדל"ן המניב מחד ובשוק הסלולר בארצות הברית מאידך. בשניהם, בטווח הארוך ולאחר שההשקעה נכשלה, רכשו בסופטבנק למעלה מ-80% מהחברות, כדי לנסות ולהפוך אותן לרווחיות. 

במקרה של ספרינט, התוצאות בינתיים לא כאלה טובות. בעת הרכישה, טען מטציושי סן שהניסיון שיש לו מהתחום ביפן, יעזור לחברה להיות ספקית האינטרנט האלחוטי הטובה בארצות הברית. בשנה שעברה, למרות הבעיות הצליחה סופטבנק לארגן עסקה עם ספקית אינטרנט אחרת, T-Mobile, במחיר של 6.62 דולר למניה. הרבה פחות מהמחיר של 7.65 דולר למניה לפיו רכשה את החברה מלכתחילה. 

כשסופטבנק רכשה את ספרינט היא הייתה הספקית השלישית בגודלה בארצות הברית. כשהיא מכרה את החברה, ספרינט ירדה להיות הספקית הרביעית בגודלה בארצות הברית - אבל בפער עצום מהמתחרות שלה.

בבקשה לרשות לתקשורת האמריקאית (FCC) בספרינט אפילו הודו כי אין להם תוכנית להבראה עתידית וביקשו רשות להימכר. וזה באחד מהשווקים הכי מתפתחים בשנים האחרונות. בינתיים, הרשויות בארצות הברית דוחות את המיזוג מחשש להיווצרות מונופול.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד דבר שאמור להדיר שינה מעיניהם של המשקיעים היא העובדה, שמי שניסה להחיות את ספרינט הכושלת, הוא בדיוק אותו האדם שעכשיו אמור לשקם את WeWork - מרסלו קלאורה, מי שנחשב ליד ימינו של סן, ושכאמור, עשה עבודה נוראית בניסיונות השיקום של ספרינט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.