הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מנכל סופטבנק מאסיושי סון
צילום: gettyimages

האם בסופטבנק נהיו רכים בעסקים?

לסופטבנק ולמטציושי סן יש פרויקט לא קל בשיקומה של WeWork, לאחר שרכשה 80% מהחברה והוציאה מהתמונה את היו"ר אדם נוימן. הבעיה: לסופטבנק יש ניסיון מר 
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה אדם נוימן אינטר השקעות סופטבנק

מטציושי סן הוא האיש העשיר ביפן והבעלים של סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. אוטוטו הוא פותח גם את קרן ויז'ן, קרן של 100 מיליארד דולר נוספים בתמיכת חלק מהבנקים וחברות ההייטק הגדולות בעולם. ללא ספק אחד האנשים החזקים ביותר בעולם בכלל. אלא שההשתלטות על WeWork - ואפשר לומר שההשקעה המסיבית בה מלכתחילה - מגיעה לאחר השקעות כושלות אחרות של הקרן. 

אפשר להסתכל על שלוש מששת ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק כדי להבין שמשהו לא תקין שם. ב-WeWork הושקעו קצת למעלה מ-20 מיליארד דולר. באובר, פלטפורמת הנסיעה השיתופית, שרק ברבעון הקודם דיווחה על הפסדים של מיליארדי דולרים השקיע מטציושי סן 9.3 מיליארד דולר, ובספרינט - ספקית הטלפונים והאינטרנט האלחוטי בארצות הברית - הושקעו 21.7 מיליארד דולר. אלה 3 מתוך 5 ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק עד כה. 

מדובר על השקעות לא מוצלחות ב-50 מיליארד דולר. עכשיו נכון, בכל השקעה טמון אספקט של סיכון. אבל בכאלה סכומים, במיוחד במודל העסקי המעורער כמו של WeWork, אדם עם ניסיון כשל מטציושי סן היה צריך להתרחק כמו מאש.   

גם ב-WeWork וגם בספרינט, למרות שמדובר בשני סוגי עסקים שונים לחלוטין, הסיפור מאוד דומה. סופטבנק השקיעו סכומי עתק, בתקווה לשלוט בשוק הנדל"ן המניב מחד ובשוק הסלולר בארצות הברית מאידך. בשניהם, בטווח הארוך ולאחר שההשקעה נכשלה, רכשו בסופטבנק למעלה מ-80% מהחברות, כדי לנסות ולהפוך אותן לרווחיות. 

במקרה של ספרינט, התוצאות בינתיים לא כאלה טובות. בעת הרכישה, טען מטציושי סן שהניסיון שיש לו מהתחום ביפן, יעזור לחברה להיות ספקית האינטרנט האלחוטי הטובה בארצות הברית. בשנה שעברה, למרות הבעיות הצליחה סופטבנק לארגן עסקה עם ספקית אינטרנט אחרת, T-Mobile, במחיר של 6.62 דולר למניה. הרבה פחות מהמחיר של 7.65 דולר למניה לפיו רכשה את החברה מלכתחילה. 

כשסופטבנק רכשה את ספרינט היא הייתה הספקית השלישית בגודלה בארצות הברית. כשהיא מכרה את החברה, ספרינט ירדה להיות הספקית הרביעית בגודלה בארצות הברית - אבל בפער עצום מהמתחרות שלה.

בבקשה לרשות לתקשורת האמריקאית (FCC) בספרינט אפילו הודו כי אין להם תוכנית להבראה עתידית וביקשו רשות להימכר. וזה באחד מהשווקים הכי מתפתחים בשנים האחרונות. בינתיים, הרשויות בארצות הברית דוחות את המיזוג מחשש להיווצרות מונופול.

קיראו עוד ב"גלובל"

עוד דבר שאמור להדיר שינה מעיניהם של המשקיעים היא העובדה, שמי שניסה להחיות את ספרינט הכושלת, הוא בדיוק אותו האדם שעכשיו אמור לשקם את WeWork - מרסלו קלאורה, מי שנחשב ליד ימינו של סן, ושכאמור, עשה עבודה נוראית בניסיונות השיקום של ספרינט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עלי אקספרס עליבאבא

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן