האם בסופטבנק נהיו רכים בעסקים?
מטציושי סן הוא האיש העשיר ביפן והבעלים של סופטבנק, קרן ההשקעות הגדולה בעולם. אוטוטו הוא פותח גם את קרן ויז'ן, קרן של 100 מיליארד דולר נוספים בתמיכת חלק מהבנקים וחברות ההייטק הגדולות בעולם. ללא ספק אחד האנשים החזקים ביותר בעולם בכלל. אלא שההשתלטות על WeWork - ואפשר לומר שההשקעה המסיבית בה מלכתחילה - מגיעה לאחר השקעות כושלות אחרות של הקרן.
אפשר להסתכל על שלוש מששת ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק כדי להבין שמשהו לא תקין שם. ב-WeWork הושקעו קצת למעלה מ-20 מיליארד דולר. באובר, פלטפורמת הנסיעה השיתופית, שרק ברבעון הקודם דיווחה על הפסדים של מיליארדי דולרים השקיע מטציושי סן 9.3 מיליארד דולר, ובספרינט - ספקית הטלפונים והאינטרנט האלחוטי בארצות הברית - הושקעו 21.7 מיליארד דולר. אלה 3 מתוך 5 ההשקעות הגדולות ביותר של סופטבנק עד כה.
מדובר על השקעות לא מוצלחות ב-50 מיליארד דולר. עכשיו נכון, בכל השקעה טמון אספקט של סיכון. אבל בכאלה סכומים, במיוחד במודל העסקי המעורער כמו של WeWork, אדם עם ניסיון כשל מטציושי סן היה צריך להתרחק כמו מאש.
גם ב-WeWork וגם בספרינט, למרות שמדובר בשני סוגי עסקים שונים לחלוטין, הסיפור מאוד דומה. סופטבנק השקיעו סכומי עתק, בתקווה לשלוט בשוק הנדל"ן המניב מחד ובשוק הסלולר בארצות הברית מאידך. בשניהם, בטווח הארוך ולאחר שההשקעה נכשלה, רכשו בסופטבנק למעלה מ-80% מהחברות, כדי לנסות ולהפוך אותן לרווחיות.
- שנה ל-FLOW של אדם נוימן: "צופים השנה תזרים חיובי"
- איך אנשים חכמים כמו אדם נוימן ואסף רפפורט קונים מניות במחיר גבוה פי 3 מהשווי שלהן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של ספרינט, התוצאות בינתיים לא כאלה טובות. בעת הרכישה, טען מטציושי סן שהניסיון שיש לו מהתחום ביפן, יעזור לחברה להיות ספקית האינטרנט האלחוטי הטובה בארצות הברית. בשנה שעברה, למרות הבעיות הצליחה סופטבנק לארגן עסקה עם ספקית אינטרנט אחרת, T-Mobile, במחיר של 6.62 דולר למניה. הרבה פחות מהמחיר של 7.65 דולר למניה לפיו רכשה את החברה מלכתחילה.
כשסופטבנק רכשה את ספרינט היא הייתה הספקית השלישית בגודלה בארצות הברית. כשהיא מכרה את החברה, ספרינט ירדה להיות הספקית הרביעית בגודלה בארצות הברית - אבל בפער עצום מהמתחרות שלה.
בבקשה לרשות לתקשורת האמריקאית (FCC) בספרינט אפילו הודו כי אין להם תוכנית להבראה עתידית וביקשו רשות להימכר. וזה באחד מהשווקים הכי מתפתחים בשנים האחרונות. בינתיים, הרשויות בארצות הברית דוחות את המיזוג מחשש להיווצרות מונופול.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
עוד דבר שאמור להדיר שינה מעיניהם של המשקיעים היא העובדה, שמי שניסה להחיות את ספרינט הכושלת, הוא בדיוק אותו האדם שעכשיו אמור לשקם את WeWork - מרסלו קלאורה, מי שנחשב ליד ימינו של סן, ושכאמור, עשה עבודה נוראית בניסיונות השיקום של ספרינט.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?
טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance.
14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.
כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.
ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- מה אפשר ללמוד מהדוחות של אורקל על בועת ה-AI?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.
