כשהפוליטיקה פוגשת את הכלכלה: איך הלחץ על הפד עלול ליצור "אינפלציה פסיכולוגית"
הקרב על הריבית האמריקאית מחריף, והפעם הנשיא דונלד טראמפ מפעיל לחץ על הבנק המרכזי להוריד את הריבית לרמה של 1% – מהלך שעלול לערער את יציבות הדולר ולגרום לעליית מחירים חדה, כזו שלא נראתה מאז שנות השמונים.
לורנס סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר ואחד מהקולות המשפיעים בוול סטריט, משמיע אזהרה חריפה. לדבריו, אין כיום אף כלכלן מרכזי שתומך בריבית כה נמוכה בתנאים הכלכליים הנוכחיים. הוא מזהיר כי הפחתת
ריבית קיצונית עלולה ליצור "אינפלציה פסיכולוגית" – מצב שבו הציבור מצפה לעליית מחירים, מקדים רכישות, והביקוש הגואה דוחף את המחירים כלפי מעלה. העובדים דורשים שכר גבוה יותר, העסקים מעלים מחירים בהתאם, וכך נוצר מעגל אינפלציוני מתמשך. במצבים קיצוניים, הציבור אף
מתחיל לאגור מוצרים או להמיר את כספו לנכסים.
התופעה הזו, שמהותה אינה מבוססת בהכרח על נתונים כלכליים אלא על רגשות הציבור, מתבררת כמסוכנת במיוחד משום שהיא יוצרת שיבוש עמוק באיזון שבין ציפיות למציאות. כאשר אנשים קונים לא מתוך צורך מיידי אלא מתוך פחד בנוגע לעתיד, וכאשר עסקים מתמחרים מוצרים על בסיס תחזיות ולא על סמך עלויות בפועל – מתערערת התחזית הרציונלית, והמערכת הכלכלית כולה הופכת לרגישה יותר לזעזועים.
תגובת שרשרת
דיווחים אמש על כוונת טראמפ לפטר את יו"ר הפד, ג'רום פאוול, יצרו תגובת שרשרת: תשואות האג"ח לטווח הקצר ירדו, תשואות לטווח הארוך זינקו, ומדדי המניות צנחו. החשש מהתערבות פוליטית במדיניות המוניטרית עורר דאגה כבדה בקרב המשקיעים המוסדיים. הם מבינים שהפחתת ריבית אגרסיבית עלולה אולי להאיץ את הכלכלה בטווח הקצר, אך תביא עמה תג מחיר כבד בעתיד – אינפלציה גבוהה, בועות נכסים, וחוסר אמון במדיניות הכלכלית. סאמרס מעריך כי למרות האיומים, טראמפ לא יפטר את פאוול, שכהונתו מסתיימת רק במאי הקרוב. לדבריו, מהלך כזה עלול להוביל ל"טלטלה מיידית וחמורה" בשווקים.
הפדרל ריזרב שומר בשלב זה על ריבית בטווח של 4.25% עד 4.5%, אך טראמפ דורש הפחתה של עד שלוש נקודות אחוז. הבנק המרכזי, לעומת זאת, מעדיף להמתין ולבחון את ההשפעות האינפלציוניות של המכסים החדשים שהוטלו.
הסיכון האמיתי
הסיכון האמיתי מגיע משילוב של גירעונות תקציביים נרחבים עם דרישות להורדת ריבית שעלולים להוביל למעגל הרסני. ככל שהגירעון יתפח, כך תעלה עלות גיוס החוב, מה שיגדיל את ההוצאה הציבורית, יכביד על התקציב, וידרוש ריבית גבוהה עוד יותר. האינדיקטורים משוק האג"ח מאותתים כי התהליך הזה כבר החל: תשואות האג"ח לטווח הארוך טיפסו לרמות שמעבר לממוצע ההיסטורי, מה שמעיד על ירידה באמון המשקיעים ביכולת הפיסקלית של ארצות הברית לעמוד בהתחייבויותיה.
התשואה הריאלית לשנה באג"ח ממשלתיות צמודות אינפלציה לעשר שנים חצתה את סף שלושת האחוזים, לעומת ממוצע של כשני אחוזים בלבד מאז תחילת שנות ה-2000. באג"ח ממשלתיות רגילות ל-30 שנה, התשואה הצפויה עומדת על כ-5% – גבוה מהממוצע ההיסטורי שעומד על 4.3%. למרות העלייה בתשואות, התחזיות הרשמיות של מוסדות כמו משרד התקציבים הקונגרסיונלי טרם עודכנו בהתאם. המשמעות היא שהמציאות הכלכלית עלולה להיות קשה הרבה יותר ממה שמשתקף בתחזיות הרשמיות.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
בתוך כך, חבילת הרפורמות הפיסקליות שאישר טראמפ צפויה להוסיף לגירעון האמריקאי סכום עצום של 3.3 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב. כל זאת בהנחה אופטימית למדי שהריבית תישאר נמוכה – הנחה שהולכת ונראית מנותקת מהמציאות. אירונית למדי, הדולר האמריקאי דווקא נחלש בצורה החדה ביותר מאז 1973 – תוצאה ישירה של אי-הוודאות הפוליטית הגוברת בנוגע למדיניות הכלכלית של וושינגטון. המשקיעים הזרים, שמחזיקים בנתח משמעותי מהחוב האמריקאי, מתחילים להתרחק מחשש ליציבות ארוכת הטווח של המטבע ושל המשק.
גם בנושא האינפלציה עצמה אין בשלב זה סימנים דרמטיים, אך סאמרס מזהיר שלא להסיק מסקנות פזיזות. "ציפיתי לראות יותר אינפלציה כתוצאה מהמכסים החדשים", הוא מודה, "אבל אלה עדיין ימים מוקדמים. ייתכן שההשפעה פשוט מושהית".
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
טראמפ ושי (רשתות)סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
בייג'ין מפצה על החולשה בשוק האמריקאי דרך אסיה, אירופה והיי-טק, עם הישענות הולכת וגוברת על עודף מסחרי; בזמן שטראמפ נלחם עם סין, היא מתגברת על המכה
נתוני המכס הסיניים שפורסמו היום מצביעים על התאוששות חלקית ביצוא, אבל מעידים בעיקר כי במלחמה בין סין לארה"ב, סין מתבררת כמנצחת. בנובמבר היצוא הכולל של סין עולה ב-5.9% לעומת השנה הקודמת, מעל צפי של 3.8%. זה שינוי כיוון אחרי ירידה של 1.1% באוקטובר, שהייתה ההתכווצות הראשונה מאז מרץ 2024. היצוא לארה"ב צנח בנובמבר ב-28.6%, החודש השמיני ברציפות של ירידה דו-ספרתית. היבוא מארה"ב מתכווץ ב-19%, ומתחילת השנה היצוא של סין לארה"ב ירד ב-18.9% והיבוא מארה"ב ב-13.2%. לכאורה מכה גדולה לסינים ממלחמת הסחר מול טראמפ. אבל בפועל, סין מצליחה לרכך מאוד את המכה ואף לעלות בייצוא בזכות שווקים נוספים והרחבת שווקים אחרים.
טראמפ עושה שרירים מול הסיני ובעיקר המון דיבורים, בפועל, הסינים בחרו במעשים והם מצאו חלופות ייצוא וגם חלופות לייבוא האמריקאי. הנתונים האלו מבטאים את החוזקה של הסינים וכנראה בעיקר את החוזקה של העם הסיני שהתחבר סביב מנהיגו כשראה את ההתקפות של טראמפ. בין השאר, נזכיר הסינים בחרו בהחרמת סחורה אמריקאית ולפחות בינתיים נראה שהם אכן מסתדרים עם המכסים. סין מצליחה לייצא יותר סחורה לעולם ולהפחית את משקלה של ארה"ב בתוך העוגה הכוללת. החשיבות של ארה"ב הולכת ויורדת בסחר מול סין.
בנובמבר היצוא למדינות ASEAN עולה ב-8.2%, בעוד שהיצוא לאיחוד האירופי מזנק ב-14.8%. בתוך התנועה הזו בולטת קפיצה בקטגוריות כבדות ומתקדמות: היצוא של ספינות צומח ב-26.8%, של שבבים ב-24.7% ושל אוטומובילים ב-16.7%. במקביל נרשמת חולשה במוצרים שנשענים יותר על הביקוש בארה"ב, צעצועים, נעליים ורהיטים, שרושמים ירידות של 12.1%, 10.7% ו-5.9% בהתאמה.
במצטבר ינואר-נובמבר 2025, היצוא הכולל של סין צומח ב-5.4% בזמן שהיבוא הכולל מתכווץ ב-0.6%. העודף המסחרי מגיע ל-1.08 טריליון דולר, עלייה של 22.1% משנה קודמת, עם עודף חודשי של 111.68 מיליארד דולר בנובמבר, השלישי בגודלו אי פעם. לפי רשות המכס הסינית, דיווחי רויטרס וניתוחי ING, עודף הסחר הזה הוא אחד הכלים שמאפשרים לסין להישאר קרובה ליעד צמיחה של כ-5% השנה, גם כשהציר מול ארה"ב נחלש.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- "שנת 2025 היא נקודת המפנה של שוק הנדל"ן בארה"ב"- מנכ"ל בוליגו קפיטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקדמות איטית בהסכם הסחר עם ארה"ב
על הרקע הזה נחתם ב-30 באוקטובר השנה בבוסאן, דרום קוריאה, הסכם סחר בין נשיא סין שי ג'ינפינג לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ההסכם כולל הקפאת מגבלות מכסים הדדיות לשנה, הפחתת "מכס הפנטניל" מ-20% ל-10% והקלות על יצוא אדמות נדירות ומינרלים קריטיים מסין. במסגרת ההבנות סין מתחייבת לרכוש 12 מיליון טון סויה אמריקאית עד סוף 2025, להפסיק יצוא כימיקלים המשמשים לייצור פנטניל ולבטל רשימות סנקציות על חברות אמריקאיות, וארה"ב מסכימה לדחות חקירות על תעשיות ימיות סיניות.
