טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

כשהפוליטיקה פוגשת את הכלכלה: איך הלחץ על הפד עלול ליצור "אינפלציה פסיכולוגית"

בעוד נשיא ארה״ב מפעיל לחץ חסר תקדים על הפד להוריד את הריבית בשלוש נקודות אחוז, בוול-סטריט מזהירים מ-"אינפלציה פסיכולוגית" שעלולה ליצור מעגל הרסני של עליית מחירים, גירעונות גדלים ואי-אמון במדיניות הכלכלית
אדיר בן עמי |

הקרב על הריבית האמריקאית מחריף, והפעם הנשיא דונלד טראמפ מפעיל לחץ על הבנק המרכזי להוריד את הריבית לרמה של 1% – מהלך שעלול לערער את יציבות הדולר ולגרום לעליית מחירים חדה, כזו שלא נראתה מאז שנות השמונים.


לורנס סאמרס, שר האוצר האמריקאי לשעבר ואחד מהקולות המשפיעים בוול סטריט, משמיע אזהרה חריפה. לדבריו, אין כיום אף כלכלן מרכזי שתומך בריבית כה נמוכה בתנאים הכלכליים הנוכחיים. הוא מזהיר כי הפחתת ריבית קיצונית עלולה ליצור "אינפלציה פסיכולוגית" – מצב שבו הציבור מצפה לעליית מחירים, מקדים רכישות, והביקוש הגואה דוחף את המחירים כלפי מעלה. העובדים דורשים שכר גבוה יותר, העסקים מעלים מחירים בהתאם, וכך נוצר מעגל אינפלציוני מתמשך. במצבים קיצוניים, הציבור אף מתחיל לאגור מוצרים או להמיר את כספו לנכסים.


התופעה הזו, שמהותה אינה מבוססת בהכרח על נתונים כלכליים אלא על רגשות הציבור, מתבררת כמסוכנת במיוחד משום שהיא יוצרת שיבוש עמוק באיזון שבין ציפיות למציאות. כאשר אנשים קונים לא מתוך צורך מיידי אלא מתוך פחד בנוגע לעתיד, וכאשר עסקים מתמחרים מוצרים על בסיס תחזיות ולא על סמך עלויות בפועל – מתערערת התחזית הרציונלית, והמערכת הכלכלית כולה הופכת לרגישה יותר לזעזועים.


תגובת שרשרת

דיווחים אמש על כוונת טראמפ לפטר את יו"ר הפד, ג'רום פאוול, יצרו תגובת שרשרת: תשואות האג"ח לטווח הקצר ירדו, תשואות לטווח הארוך זינקו, ומדדי המניות צנחו. החשש מהתערבות פוליטית במדיניות המוניטרית עורר דאגה כבדה בקרב המשקיעים המוסדיים. הם מבינים שהפחתת ריבית אגרסיבית עלולה אולי להאיץ את הכלכלה בטווח הקצר, אך תביא עמה תג מחיר כבד בעתיד – אינפלציה גבוהה, בועות נכסים, וחוסר אמון במדיניות הכלכלית. סאמרס מעריך כי למרות האיומים, טראמפ לא יפטר את פאוול, שכהונתו מסתיימת רק במאי הקרוב. לדבריו, מהלך כזה עלול להוביל ל"טלטלה מיידית וחמורה" בשווקים.


הפדרל ריזרב שומר בשלב זה על ריבית בטווח של 4.25% עד 4.5%, אך טראמפ דורש הפחתה של עד שלוש נקודות אחוז. הבנק המרכזי, לעומת זאת, מעדיף להמתין ולבחון את ההשפעות האינפלציוניות של המכסים החדשים שהוטלו.


הסיכון האמיתי

הסיכון האמיתי מגיע משילוב של גירעונות תקציביים נרחבים עם דרישות להורדת ריבית שעלולים להוביל למעגל הרסני. ככל שהגירעון יתפח, כך תעלה עלות גיוס החוב, מה שיגדיל את ההוצאה הציבורית, יכביד על התקציב, וידרוש ריבית גבוהה עוד יותר. האינדיקטורים משוק האג"ח מאותתים כי התהליך הזה כבר החל: תשואות האג"ח לטווח הארוך טיפסו לרמות שמעבר לממוצע ההיסטורי, מה שמעיד על ירידה באמון המשקיעים ביכולת הפיסקלית של ארצות הברית לעמוד בהתחייבויותיה.


התשואה הריאלית לשנה באג"ח ממשלתיות צמודות אינפלציה לעשר שנים חצתה את סף שלושת האחוזים, לעומת ממוצע של כשני אחוזים בלבד מאז תחילת שנות ה-2000. באג"ח ממשלתיות רגילות ל-30 שנה, התשואה הצפויה עומדת על כ-5% – גבוה מהממוצע ההיסטורי שעומד על 4.3%. למרות העלייה בתשואות, התחזיות הרשמיות של מוסדות כמו משרד התקציבים הקונגרסיונלי טרם עודכנו בהתאם. המשמעות היא שהמציאות הכלכלית עלולה להיות קשה הרבה יותר ממה שמשתקף בתחזיות הרשמיות.

קיראו עוד ב"גלובל"


בתוך כך, חבילת הרפורמות הפיסקליות שאישר טראמפ צפויה להוסיף לגירעון האמריקאי סכום עצום של 3.3 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב. כל זאת בהנחה אופטימית למדי שהריבית תישאר נמוכה – הנחה שהולכת ונראית מנותקת מהמציאות. אירונית למדי, הדולר האמריקאי דווקא נחלש בצורה החדה ביותר מאז 1973 – תוצאה ישירה של אי-הוודאות הפוליטית הגוברת בנוגע למדיניות הכלכלית של וושינגטון. המשקיעים הזרים, שמחזיקים בנתח משמעותי מהחוב האמריקאי, מתחילים להתרחק מחשש ליציבות ארוכת הטווח של המטבע ושל המשק.


גם בנושא האינפלציה עצמה אין בשלב זה סימנים דרמטיים, אך סאמרס מזהיר שלא להסיק מסקנות פזיזות. "ציפיתי לראות יותר אינפלציה כתוצאה מהמכסים החדשים", הוא מודה, "אבל אלה עדיין ימים מוקדמים. ייתכן שההשפעה פשוט מושהית".


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה