בובת Labubu צילום: פליקרבובת Labubu צילום: פליקר

בובה פרוותית ושוק של מיליארדים - מה זה Labubu?

קשה להתחמק בחודשים האחרונים מהבובה המפחידה מעט שמציפה את אינסטגרם וטיקטוק, ונהפכה ללהיט היסטרי ואף מוצר יוקרתי בזכות כוכבים ומשפיעני רשת שאימצו אותה. ב-2025 בלבד זינקה מניית היצרנית Pop Mart בכ-180%, ובחישוב שנתי מצטבר בכ-570%. שווי השוק שלה הגיע ל-43 מיליארד דולר - הרבה יותר מהמתחרות הגדולות. כעת השאלה היא אם החברה מיצתה את הפוטנציאל של הבובה, ומה תעשה בהמשך

עוזי גרסטמן |

בתחום הצעצועים שולטות בדרך כלל ענקיות ותיקות, כמו מטל או האסברו, שמייצרות קווי מוצרים מסורתיים כמו ברבי, לגו או משחקי קופסה משפחתיים. ואולם בשנתיים האחרונות, זינק שחקן חדש לזירה - Pop Mart, יצרנית צעצועים סינית שהתפרסמה בזכות סדרת בובות בשם Labubu: יצורים פרוותיים, בעלי עיניים גדולות ומראה ספק חמוד, ספק מטריד. מאחורי הדמויות האלה עומד לא רק שיגעון עולמי, אלא גם סיפור כלכלי דרמטי שמטלטל את שוק ההון ואת תחום הצרכנות הצעירה.

Pop Mart החלה את דרכה כחנות צעצועים קטנה בבייג’ינג, והתמקדה בדמויות מעוצבות שמיוצרות על ידי אמנים עצמאיים. הבובה Labubu, שעוצבה ב-2015 על ידי האמן ההונג-קונגי קסינג לאנג, נחשבה בתחילה פריט נישתי למביני עניין. רק כשהחברה החליטה לשווק את הבובות בתוך קופסאות הפתעה (Blind Boxes), כלומר מבלי לדעת מראש איזו גרסה יקבל הצרכן - התחולל המפנה. נוסיף לכך אסטרטגיה שיווקית אגרסיבית וקשרים עם משפיענים וידוענים, והתוצאה: שיגעון בינלאומי.

ליסה, כוכבת K-pop מלהקת BLACKPINK, נראתה עם בובת Labubu תלויה על התיק שלה, וזה הספיק כדי להצית גל רכישות. גם ריהאנה, דואה ליפה ואחרים הצטרפו, והבובות נהפכו לאביזר אופנה בקרב צעירים ממעמד בינוני-גבוה, בייחוד באסיה. כך, צעצוע שעלות ייצורו דולרים בודדים, נמכר כיום בכ-30 דולר ליחידה, כשמהדורות מוגבלות מגיעות למחירים של מאות ואף אלפי דולרים בשוק האספנים.

זינוק של 180% במניה

כל זה תורגם לצמיחה כלכלית מסחררת: ב-2025 בלבד זינקה המניה של Pop Mart בכ-180%, ובחישוב שנתי מצטבר בכ-570%. שווי השוק של החברה הגיע ל-43 מיליארד דולר, יותר מפי ארבעה מאשר מטל (6.29 מיליארד דולר) וכמעט פי חמישה מהאסברו (10.49 מיליארד דולר). החברה לא רק מכרה צעצועים - היא בנתה סביבם תעשייה שלמה: חנויות דגל בערים הגדולות באסיה, דוכנים רובוטיים (vending machines), שיתופי פעולה עם אמנים, ומהדורות מיוחדות. היא גם הקפידה לשמר ביקוש גבוה באמצעות היצע מוגבל ושחרור דגמים בהפתעה - דבר שהוביל לתורים ארוכים, קנייה סיטונאית מצד סוחרי שוק אפור, והתפתחות שוק אספנות משגשג.

אבל כפי שקורה לעתים קרובות בשוק ההון, כשהגרף רק עולה, החשש מפני נפילה נהפך מוחשי. ואכן, בחודש יולי נרשמה ירידה של 8% בערך המניה, לאחר שבקרב משקיעים התפשטה התחושה שהחברה אולי מיצתה את הפוטנציאל של להיט ה-Labubu. אנליסטים התריעו שהצלחת יתר עלולה להפוך לחרב פיפיות, שכן קשה יהיה לשחזר את הצמיחה יוצאת הדופן של 2025-2024 גם בשנה הבאה. האתגרים אינם מסתכמים רק בביקוש: מלחמת הסחר בין סין לארה”ב מייצרת מכשול נוסף. רוב מוצרי Pop Mart מיוצרים בסין, והחמרת המכסים מצד הממשל האמריקאי עלולה לפגוע משמעותית בחדירה לשוק הצפון-אמריקאי, שהוא יעד אסטרטגי מרכזי של החברה.

ובכל זאת, יש מי שמאמינים שהחברה רק בתחילתה. אנליסטית HSBC, לינה יאן, טוענת כי ל-Pop Mart יש יתרון ברור: היא אינה תלויה רק ב-Labubu. החברה מפתחת במקביל תריסר קווי צעצועים נוספים, חלקם עם עולמות תוכן חדשים לגמרי. היא סבורה כי באמצעות סדרות חדשות וקמפיינים חכמים, החברה תוכל להמשיך לחדש ולייצר באז. בנוסף, כ-75% מהכנסות החברה מגיעות מאסיה, אזור שבו המכסים על יבוא סיני אינם מהווים בעיה. השוק התאילנדי, למשל, הוא אחד המרכזיים של Pop Mart, ודווקא בו נרשמת נאמנות צרכנית גבוהה למותג, גם מעבר לטרנדים.

אנליסטית סיטי, לידיה לינג, מציינת כי התיקון במניה דווקא יצר הזדמנות קנייה. החברה נסחרת כיום במכפיל רווח עתידי של כ-32 - מעט מתחת לממוצע של 35 - כך שההשקעה בה כבר לא נחשבת מנופחת, לפחות מבחינת נתוני שוק קלאסיים. "התמחור הנוכחי אטרקטיבי לאחר ירידת המניה", כתבה לינג, "ואנו צופים תגובת שוק חיובית עם פרסום דו”ח הרווח הקרוב".

ממדפי הצעצועים אל תיקי ההשקעות

המקרה של Pop Mart מציג שילוב נדיר של מותג תרבותי עם תזרים רווחים גבוה, פרופיל גלובלי, וקהילת צרכנים נאמנה. עבור משקיעים שמחפשים חשיפה למגמות צרכניות עכשוויות, מדובר בחברה שמציעה לא רק מוצר, אלא מודל עסקי שלם שנבנה סביב עיצוב, הפתעה, ואפקט הרשת.

האם מדובר בבועה שעתידה להתפוצץ, או אולי בתחילתו של עידן חדש שבו צעצועים ממותגים יניעו לא רק תרבות, אלא גם שווקים? התשובות יגיעו כנראה יחד עם בובת Labubu הבאה - בקופסה אטומה כמובן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.