אושר הסכם שומה שנחתם על ידי אחיו של נישום
עמ"ה 1155/02 סולטאן סופיאן נ. פקיד שומה כפר סבא
המערער עסק בעבודות ריצוף משנת 1993 ועד שנת 1998. למשיב נמסר מידע על ידי מחלקת המודיעין של אגף מס הכנסה, לפיו המחזור עליו דיווח המערער למשיב לגבי שנת המס 1997 נמוך מהמחזור שדווח על ידי המנכים שניכו למערער מס במקור בשנת המס.
בבדיקת המחזור המדווח על ידי המערער לשלטונות מע"מ התברר למשיב, כי אף המחזור שדווח למע"מ לשנת המס 1997, גבוה מהמחזור שדווח למשיב. בנוסף, מצא המשיב ליקויים נוספים בשומת המערער.
המשיב ביקש להוציא למערער שומות לשנות המס 1997-1998. לשם כך הוצאה הזמנה לנישום להתייצב לדיון בנוגע לענינו.
ביום 15.4.2001 נקבע דיון ובאותו מעמד נחתם הסכם לכאורה בין המערער לבין המשיב (להלן - ההסכם). לימים נודע כי מי שהתייצב לדיון במועד שנקבע למערער ומי שחתם על ההסכם היה אחיו של המערער ולא המערער עצמו.
ביום 24.6.2001, מעל חודשיים לאחר הדיון וחתימת ההסכם, פנה המערער למשיב בבקשה לביטול ההסכם. בפנייתו ביקש המערער לבטל את ההסכם מאחר שנגרמו לו, כתוצאה ממנו, הוצאות רבות אשר אינו יכול לעמוד בהן לאור מצבו הכלכלי הרעוע.
ביום 11.9.2001 פנה המערער למשיב בבקשה לפתיחת השומות בהסכם וזאת על פי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961, אך בקשתו נדחתה.
הערעור נסב סביב השאלה האם השומות בהסכם, שנחתמו לכאורה ביום 15.4.2001 בין המערער למשיב, תקפות ומחייבות את הצדדים, שכן לטענת המערער אחיו התייצב במשרדי המשיב שלא בהתאם לרשותו וחתם בלא הסכמתו על הסכם שומה עם המשיב ומשכך, הסכם השומה בטל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק
במקרה דנן, גם אם פעל האח על דעת עצמו במקרה הקונקרטי ואף חתם על ההסכם מול המשיב, הרי שבאותו ערב, כבר ידע המערער על עצם החתימה על ההסכם ועל התערבות אחיו.
המערער לא פעל על מנת לבטל את ההסכם. פנייתו הראשונה למשיב נשלחה מעל חודשיים לאחר החתימה על ההסכם ובפניה זו אף לא עלתה הטענה כי אדם אחר חתם על ההסכם ללא הרשאה.
גם בפניה מיום 11.9.2001 לא עלתה הטענה כי האח חתם על ההסכם, ללא הסכמת המערער. למעשה, הטענה בדבר חתימת אדם שאינו מורשה הועלתה אך בנימוקי הערעור מטעם המערער.
המערער, גם אם לא אישר מראש הרי שאישר בדיעבד את פעולות אחיו. אדם אשר חותמים בשמו, ללא הרשאה, על הסכמים ובעיקר אשר פוגעים בו, כנטען על ידי המערער, סביר כי יעלה טענה זו בהזדמנות הראשונה ויפעל ליצור הזדמנות כזו, למשל בפניה מיידית בכתב או בעל פה למשרדי המשיב. לא כל שכן, כאשר בפניה הראשונה והשניה למשיב ואף הדיונים לאחר מכן בנוגע לבקשה לפתיחת השומות, אין מועלית הטענה בדבר אי הרשאת החותם.
זאת ועוד, האח נהג לעזור למערער ואף פעל בשמו כשליח בפני רשויות המדינה, פתח עבורו מכתבים ואף העיד כי המערער ידע שהוא מטפל בדברים אלו. לכן ניתן לומר כי אף אם פעל האח שלא בהרשאה ספציפית מאת המערער, הרי שפעל במסגרת הרשאה כללית ונעשה אישור בדיעבד של פעולתו הקונקרטית של השלוח, קרי הסכם השומה, לאור התנהגותו של המערער.
אמנם יתכן והאח הציג עצמו בפני המשיב כמערער אך המסקנה דלעיל שרירה היא אף כאשר עסקינן במתחזה ולא בשלוח אמיתי.
אף על פי כן, יש להביע תמיהה על התנהלות המשיב במקרה דנן. אמנם נוצרה שליחות בין המערער לבין אחיו, אולם אין זאת אומרת כי יש לקבל את התנהלות המשיב. עניין שומתו של אדם היא ענינו הפרטי שלו ושל המורשים מטעמו לענין זה. אין לאפשר לאדם זר להתדיין בשמו של נישום זה או אחר בלא הרשאתו ובדיקת הרשאתו זו. בדיקה זו לא בוצעה על ידי המשיב.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסכום כולל של 20,000 ₪.
ניתן ביום: 20.4.2005 בפני: כב' השופט א. מגן.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
