הארכת הרפורמה במיסוי מקרקעין ותיקונים נוספים בחוק

ביום 7.11.2001 נכנס לתוקף חוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשס"ב-2001 (להלן - תיקון 50).

ביום 30.3.2005 התקבלה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(תיקון מס' 55), התשס"ה-2005 (להלן – תיקון 55). בתיקון 55 נקבעו תיקונים והוארכו חלק מהוראות השעה שנקבעו בתיקון 50. תיקון 55 טרם פורסם ברשומות. להלן עיקרי תיקון 55.

איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה תיקון 55 מתקן בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), את ההגדרה "איגוד מקרקעין".

תיקון 55 קובע כי איגוד מקרקעין אשר הזכויות בו רשומות למסחר בבורסה לא ייחשב לענין החוק כאיגוד מקרקעין. תחילת התיקון ביום 1.1.2003.

בעקבות תיקון 55 יחולו על זכויות כאמור הוראות חלק ה3 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), ומטרתו היא להשוות את דין המס החל על מכירת זכויות באיגוד כאמור לדין המס החל במכירת ניירות ערך הנסחרים בבורסה.

הקלות בשיעור מס רכישה

סעיף 9 לחוק ענינו "מס רכישה". סעיף 9(ג1א)(2)(א) לחוק מעניק הקלה בשיעור מס הרכישה על ידי קביעת מדרגה ראשונה בשיעור 0.5% עד לסכום של 444,910 ₪. עד לתיקון 55 נהנו מהקלה זו תושבי ישראל. בתיקון 55 נקבע כי גם מי שאינו תושב ישראל יוכל להנות מההקלה האמורה.

כמו כן, שונה בתיקון 55 התנאי לענין משך זמן מכירת הדירה הישנה לאחר קניית דירה חדשה, ונקבע כי שיעור המס המופחת יחול באם הדירה היא דירתו היחידה של הרוכש או שבעשרים וארבעה החודשים שלאחר רכישת הדירה, מכר הרוכש דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה.

ואולם אם רכישת הדירה היתה מקבלן – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו היתה החזקה בדירה שרכש אמורה להימסר לידיו על פי ההסכם עם הקבלן, מכר דירת מגורים אחרת שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה, ואם חל עיכוב במסירת החזקה בשל נסיבות שאינן בשליטתו של הרוכש – בשנים עשר החודשים מהמועד שבו נמסרה לידיו החזקה בדירה בפועל, מכר את דירת המגורים שהיתה דירתו היחידה עד למועד רכישת הדירה.

תחילת תיקון סעיף 9 לחוק ביום 1.1.2004.

הרחבת רשימת ההוצאות המותרות מהשבח

סעיף 39 לחוק קובע רשימה סגורה של ניכויים מהשבח לצורך קביעת המס.

בתיקון 55 נקבע כי לצורך קביעת סכום השבח יותרו בניכוי הוצאות שהוצאו לרכישת הזכות במקרקעין או במכירתה, לרבות ההוצאות המפורטות בסעיף. משמעות התיקון הינה כי רשימת ההוצאות המותרות בניכוי אינה רשימה סגורה. כמו כן, לרשימת ההוצאות המפורטות בסעיף 39, הוספו בתיקון 55, ההוצאות הבאות: 1. סכום ששולם למי שהחזיק במקרקעין שנה או יותר בעד פינויים, ובלבד שאינו קרובו של המוכר. 2. שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, ששולמו בקשר עם רכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה. 3. הוצאות שהוציא החוכר או בעל הזכות במקרקעין, לפי הענין, לשם הוכחת זכותו במקרקעין. 4. בחכירה - כל סכום ששילם המוכר לבעל המקרקעין, בעד חכירת הזכות, ולרבות בעד דמי חכירה מהוונים או דמי היוון, ששולמו בשלה למינהל מקרקעי ישראל. 5. הוצאות כאמור בסעיף 17(11) לפקודה (הוצאות הכרוכות בתשלום המס), לרבות בשל הליכי השגה, ערר וערעור. בנוסף, נקבעו בתיקון 55, הוראות השלמה בעקבות תיקון 50, להתרת ניכוי ההוצאות המנויות בסעיף 39 לחוק בנסיבות של חילוף לפי פרק חמישי 3, פינוי בינוי לפי פרק חמישי 4 ולענין הזכות במקרקעין שהגיעה למוכר בהורשה או במסגרת פירוק איגוד מקרקעין.

ניכוי הוצאות ריבית ריאלית – מיום הרכישה ועד 90 יום לאחר יום המכירה

ביום 17.3.2003 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בע"א 4271/00 מ.ל. השקעות ופיתוח בע"מ נ. מנהל מס שבח מקרקעין, שבו נקבע כי הוצאות הריבית הריאלית מותרות בניכוי כנגד השבח גם לענין מכירת זכות במקרקעין שיום רכישתה לפני יום 7.11.2001.

לפיכך המגבלה שנקבעה בסעיף 39א במסגרת תיקון 50, תוקנה. נקבע כי יותרו בניכוי לשם קביעת סכום השבח, נוסף על ההוצאות המותרות בניכוי לפי סעיף 39, תשלומי ריבית ריאלית, אם אינם מותרים בניכוי לפי הפקודה, ששילם המוכר, החל ביום הרכישה ועד 90 יום לאחר יום המכירה (לפני תיקון 55 הותרה הריבית הריאלית רק עד יום המכירה), בשל הלוואה שקיבל, ושהתקיימו לגביה התנאים המפורטים בסעיף.

במקביל בוטלה הוראת סעיף 49טו לחוק שענינו התרת הוצאות מימון בחילוף, שכן הוראה זו מתייתרת לאור פסק הדין האמור.

המס החל על השבח סעיף 48א לחוק ענינו "המס על השבח". סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור עוסק במכירת זכות במקרקעין אשר יום רכישתה לפני שנת 1961. במסגרת תיקון 50 נקבע כי שיעורי המס המועדפים לזכויות כאמור, במכירה על ידי חברות שהכנסתן מעסק, יבוטלו בהדרגה. תיקון 55 מבהיר כי אם נמכרה הזכות לאחר ששיעור המס החל במכירתה לפי הוראות הפסקה עמד על 25%, יחולו שיעורי המס הרגילים הקבועים בחוק.

סעיף קטן (ה) של סעיף 48א לחוק מאפשר למוכר שמבקש זאת, לפרוס את השבח לתקופה של עד ארבע שנות מס ולהתמסות עליו כאילו נבע באותן השנים. במסגרת תיקון 50 נקבעה הוראה בסעיף 48א(ב1) לחוק ולפיה במכירת זכות שיום רכישתה לפני 7.11.2001 יחויב השבח הריאלי עד יום 7.11.2001 בשיעור של 50% ויתרת השבח הריאלי בשיעור של 25%.

להוראת הפריסה שבסעיף 48א(ה) לחוק הוספה בתיקון 55, התייחסות לזכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שיום רכישתם לפני יום 7.11.2001 והובהר שהפריסה תהיה לאחר שהשבח פוצל ל"שבח ריאלי עד יום 7.11.2001" ול"יתרת השבח הריאלי".

תחילת התיקונים בסעיף 48א החל מיום 7.11.2001.

דירת מגורים יחידה – הרחבת התקופה בין קניה למכירה סעיף 49ג לחוק קובע הוראות לענין המס החל במכירת דירת מגורים יחידה. בסעיף האמור נקבע כי יראו דירה נמכרת כדירת מגורים יחידה גם אם יש למוכר דירה נוספת שנרכשה כתחליף לדירה הנמכרת בשנה שקדמה למכירה. תקופה זו הוארכה ל-18 חודשים.

הקניית זכות במקרקעין – חישוב השבח סעיף 3 לחוק קובע כי בהקניית זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין לנאמן, לאפוטרופוס, למפרק או לכונס נכסים יחושב המס בעת מכירתם כאילו נעשתה המכירה על ידי מי שממנו הוקנתה.

במסגרת תיקון 50 נקבע בסעיף 7א לחוק כי השבח במכירת זכויות באיגוד מקרקעין יחושב בהתאם להוראות חלק ה' לפקודה, וזאת במטרה להשוות את קביעת חבות המס במכירת מניות איגוד לחבות המס במכירת מניות של כל חברה אחרת.

תיקון 55 מבהיר כי הוראות הסעיף יחולו גם לענין חישוב השבח על פי הוראות חלק ה או חלק ה2 לפקודה.

העברת זכות במקרקעין אגב הליכי גירושין סעיף 4א לחוק קובע כי העברת זכויות במקרקעין או באיגוד מקרקעין על פי פסק דין לגירושין - אינה מכירה או פעולה באיגוד לענין החוק.

בדרך כלל פסק דין לגירושין הוא פסק שניתן על ידי בית הדין הרבני, המורה על מתן גט ואינו עוסק בחלוקת הרכוש. הסעיף תוקן ונקבע כי ההוראה תחול בכל העברת זכויות כאמור שנעשתה אגב הליכי גירושין, וזאת גם אם העברת הזכויות נעשתה על פי הוראות פסק דין של ערכאה שיפוטית כלשהי המוסמכת לדון בעניני גירושין, גם אם לא ניתן גט. כמו כן נקבע כי במכירת הזכות שהועברה אגב הליכי גירושין, לענין חישוב המס, יהיו שווי הרכישה של הזכות ויום רכישתה, שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים לפי הוראות החוק או לפי הוראות הפקודה, לפי הענין, אילו נמכרה הזכות או נעשתה הפעולה על ידי מי שהעביר את הזכויות בה.

שינוי יעוד – התאמת ההוראות לפקודה סעיף 5 לחוק קובע כי פעולות מסוימות של שינוי ייעוד יהוו מכירה לענין הוראות החוק.

בתיקון 55 תוקן סעיף 5, בהתאמה למונחים ולהסדרים הקבועים בפקודה, שהוראותיה חלות על מלאי עסקי לאחר ששונה ייעודו.

שיעור המס ופטור ממס בפעולה באיגוד מקרקעין

סעיף 7א(ג) לחוק, העוסק בהחלת הוראות החוק על שיעור המס בפעולה באיגוד תוקן והובהר בו כי הוראות החוק יחולו גם לענין פטור ממס.

כמו כן, נמחק התנאי, לפיו הסעיף יחול רק על איגוד שהיה איגוד מקרקעין חמש שנים לפחות לפני הפעולה.

התנאי האמור נקבע בתיקון 50 במקביל להפחתת שיעור המס על שבח מקרקעין ל-25%, במטרה למנוע תכנון מס שכן לפי הפקודה שיעור המס על רווחי הון, בעת חקיקת תיקון 50, היה שיעור המס השולי.

לאחר הפחתת שיעור המס על רווחי הון לפי הפקודה ל-25%, במסגרת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002 (להלן - תיקון 132 לפקודה), מתייתר הצורך בתנאי האמור.

מכירת זכות ופעולות באיגוד מקרקעין באזור

סעיף 16א לחוק מטיל מס שבח, מס מכירה ומס רכישה במכירת זכויות במקרקעין באזור או בפעולות באיגוד מקרקעין המחזיק במקרקעין באזור. ההגדרה "אזרח ישראלי" בסעיף 16א(1) תוקנה והותאמה להגדרה הקיימת בסעיף 3א לפקודה.

כמו כן הובהר בתיקון 55, כי הוראות הסעיף חלות גם על הרשאה במקרקעין המצויים באזור, שניתנה על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור או מי מטעמו וכן על הרשאה שניתנה מכוח הרשאתם כאמור. עוד נקבע כי הוראות החוק יחולו על חבר בני אדם שאינו תושב ישראל גם כאשר אזרח ישראלי בעל שליטה בו בעקיפין. הקלות לענין עסקת קומבינציה – הארכת תוקף סעיף 19 לחוק קובע מהו יום המכירה. במסגרת תיקון 50 נקבעה בו הקלה לענין עסקאות קומבינציה, שפגה בתום שנת המס 2003.

בתיקון 55 הוארכה התקופה הקובעת כאמור לענין מתן הקלות בעסקת קומבינציה עד ליום 31.12.2006. בכדי לשמור על רצף ההקלה נקבע כי תחילת התיקון, לענין זה, ביום 1.1.2004.

חילוף זכויות במקרקעין – הרחבת הוראת השעה סעיף 29ב לחוק, שהוסף בתיקון 50, קובע הוראת שעה לענין שווי הרכישה בחילוף זכויות במקרקעין לפי פרק חמישי 3 שהוסף בתיקון האמור. תיקון 55 מבהיר כי הוראותיו יחולו גם לענין קרקע חקלאית נמכרת, דירת מגורים נמכרת וזכות במקרקעין שנמכרה כאמור בסעיף 49יג לחוק לצורך רכישת זכות מגורים בבית אבות.

תחילת התיקון ביום 7.11.2001.

שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהתקבלה אגב הליכי פירוק סעיף 31 לחוק קובע את שווי הרכישה של זכות במקרקעין שמכירתה לבעליה היתה פטורה ממס לפי סעיף 71 לחוק מאחר שהתקבלה אגב הליכי פירוק.

בהתאם לעקרון רציפות המס, קובע הסעיף כי שווי הזכות יהיה השווי שהיה נקבע אילו נמכרה על ידי האיגוד שממנו התקבלה, ואולם לענין שווי הרכישה של זכות באיגוד מקרקעין קובע הסעיף סייג ולפיו השווי הוא שוויה ביום רכישת הזכות באיגוד או שוויה ביום רכישת הזכות על ידי האיגוד, לפי המאוחר.

סייג זה נקבע בעבר בשל עקרון השיקוף בין המניות לבין המקרקעין שבהם החזיק האיגוד, עיקרון לפיו חויבו במס פעולות באיגוד מקרקעין לפני תיקון 50.

בעקבות תיקון 50, שביטל את עקרון השיקוף וקבע בסעיף 7א כי המס על הרווח במכירת המניות יחושב בהתאם להוראות הפקודה, תוקן סעיף 31 לחוק ונקבע כי שווי הרכישה של זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יהיה שוויה ביום שהמוכר רכש את הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין, או שוויה ביום רכישתה בידי האיגוד, לפי המאוחר, בהתקיים שניים אלה: 1. ערב פירוקו היה האיגוד איגוד מקרקעין. 2. יום הרכישה של הזכות באיגוד שמכוחה התקבלה הזכות במקרקעין קדם ליום פרסומו של תיקון 55.

הוראות תיקון זה יחולו לגבי זכות במקרקעין שהוקנתה לבעל הזכות באיגוד בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, לאחר יום פרסומו של תיקון 55.

קביעת יום הרכישה בחילוף זכויות במקרקעין סעיף 37 לחוק עוסק בקביעת יום רכישה.

בסעיף 37(1)(ט) לחוק, שענינו קביעת יום רכישה בחילוף זכויות במקרקעין הובהר כי הוראותיו חלות גם לענין קרקע חקלאית נמכרת, דירת מגורים נמכרת וזכות במקרקעין שנמכרה כאמור בסעיף 49יג לחוק לשם רכישת זכות מגורים בבית אבות.

תחילת התיקון ביום 7.11.2001.

יתרת שווי רכישה בחילוף זכויות במקרקעין בסעיף 47 לחוק, הקובע הגדרות שונות לענין חישוב סכום המס, נקבעה הגדרה לענין יתרת שווי רכישה ובה נקבע כי משווי הרכישה ינוכה, בין השאר, הפחת שנתבע בניכוי.

ההגדרה תוקנה והוספה בה התייחסות ספציפית לענין חילוף זכויות במקרקעין, כאמור בפרק חמישי 3 לחוק.

תשלומי איזון במכירת רכוש משותף לאחד הבעלים סעיף 49ב(1) לחוק קובע נסיבות שבהן מכירת דירת מגורים מזכה תהיה פטורה ממס למרות שהמוכר מכר דירת מגורים מזכה אחרת בפטור ממס לפני שחלפו 4 שנים. הסעיף תוקן ונקבע בו כי גם מכירה פטורה על פי סעיף 49ז1 לחוק שענינו תשלומי איזון המשולמים במכירת רכוש משותף לאחד מהבעלים המשותפים, לא תגרע מתחולת הפטור לפי סעיף 49ב לחוק.

מכירת חלק מדירת מגורים מזכה שמחירה מושפע מזכויות לבניה נוספות סעיף 49י לחוק קובע את דין המס במכירת דירת מגורים מזכה שמחירה מושפע מזכויות לבניה נוספת, ומטרתו להגביל את הפטור ממס הניתן בשל מכירת זכויות הבניה.תיקון 55 מבהיר כי במכירת חלק מדירת מגורים מזכה תקרת הפטור תהיה יחסית, בהתאם לחלק היחסי של המוכר בדירת המגורים. מכירת אופציה במקרקעין – הארכת תוקף סעיף 49י לחוק קובע את הסדר המיסוי במכירת אופציה במקרקעין.

תיקון 55 קובע כי ההטבות יינתנו רק לאופציה סחירה והניתנת למימוש.

כמו כן הוארכה התקופה הקובעת (שהסתיימה ביום 31.12.2003) שבה חלות ההטבות מכוח סעיף זה, עד ליום 31.12.2006.

בנוסף, אחר שההסדר שנקבע לענין חישוב מס המכירה מטיל על בעל הזכות במקרקעין מס על תמורה שלא התקבלה בידו, תוקן סעיף 49י(ג) לחוק ונקבע שמס המכירה יוטל רק על סך התמורות שקיבל, בשל מכירת האופציה ובשל מימושה. תחילת תיקון סעיף 49י(ג) ביום 7.11.2001. פטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין – הארכת תוקף הוארכה התקופה הקובעת (שהסתיימה ביום 31.12.2003) שבה חלות הוראות פרק חמישי 3 עד ליום 31.12.2006. פרק חמישי 3 לחוק, אשר הוסף לחוק בתיקון 50, קובע כי בחילוף זכות במקרקעין ינתן פטור ממס, בהתקיים התנאים הקבועים בו.

פטור ממס בחילוף מבנה עסקי סעיף 49יא לחוק שענינו פטור ממס בחילוף מבנה עסקי תוקן ונקבע בו כי יראו כמבנה עסקי גם מבנה שהושכר למדינה או לגוף שחלות עליו הוראות סעיף 9(2) לפקודה, למשל מוסד ציבורי, ובלבד שהמבנה משמש אותם במישרין. תחילת התיקון ביום 7.11.2001.

פטור ממס על מכירת מבנה עסקי סעיף 49יא(ב) קובע פטור ממס על מכירת זכויות במקרקעין שהם מבנה עסקי, במהלך התקופה הקובעת, בהתקיים התנאים הקבועים בו. בתיקון 55 נקבע כי לגבי זכות חלופית שהיא קרקע לבניית מבנה עסקי יחול הפטור ובלבד שנבנה עליה, בתוך חמש שנים, מבנה עסקי שעלויות הבניה שלו לא פחתו מ-70% משווי המכירה של המבנה העסקי הנמכר, וזאת במקום 100% כנדרש ערב התיקון.

כן נקבע כי לא יינתן הפטור כאשר הזכות החלופית נרכשה מקרוב או שהיא שינוי ייעוד, וזאת נוסף על ההוראה הקבועה היום ולפיה הפטור לא יינתן כאשר הזכות הנמכרת נמכרה לקרוב או שהיא שינוי ייעוד.

תחילת התיקון ביום 7.11.2001.

פטור ממס במכירת זכות חלופית סעיף 49טז לחוק, כנוסחו ערב תיקון 55, קובע כי במכירת זכות חלופית לא יחולו פטור ממס, שיעור מס מופחת או דחיית מס. בתיקון 55 נקבע כי, על אף האמור לעיל, במכירת הזכות החלופית יחול פטור ממס, אם המכירה היא מכירה למדינה, לרשויות מקומיות, למוסדות לאומיים או למוסד ציבורי, אם המכירה היא חלוקת מקרקעין בין בעלים משותפים, העברה מנאמן לנהנה, או הפקעה וחלוקה בשל צו רשות מוסמכת.

תחילת התיקון ביום 7.11.2001.

חילוף דירת מגורים בדירת מגורים – אי שלילת הפטור בתיקון 55 הוסף סעיף 49טז1 לחוק ונקבע בו כי בחילוף של דירת מגורים בדירת מגורים, כאמור בסעיפים 49יב או 49יג לחוק, לא תיחשב המכירה כמכירה פטורה לצורך זכאות לפטור נוסף כאמור בסעיף 49ב(1). הוראה זו דומה להוראה שנקבעה בסעיף 49כו לענין פינוי ובינוי.

תחילת התיקון ביום 7.11.2001. פינוי ובינוי – הארכת תוקף סעיף 49יט לחוק קובע הגדרות שונות לענין פרק חמישי 4, העוסק בפינוי ובינוי.

התקופה הקובעת (שהסתיימה ביום 31.12.2003) שבה יחולו ההטבות לפי פרק חמישי 4 לחוק, הוארכה עד ליום 31.12.2006.

כן תוקנה ההגדרה "יחידת מגורים" ו"יחידה אחרת" ונקבע פרק זמן שבו עליה לשמש את המוכר, וזאת כדי למנוע שימוש לרעה בהטבות המס הקבועות בפרק חמישי 4 לחוק, על ידי פולשים שיפלשו למתחם בסמוך להכרזת המתחם כמתחם פינוי ובינוי.

תיקון 55 הוסיף חזקה לענין פרק חמישי 4, שענינו "פינוי ובינוי" ולפיה המוכר הינו התא המשפחתי.

כן נקבעה חזקה ולפיה יראו מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים המוגנת לפי חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972, כמכירת זכות במקרקעין, והובהר כי הוראות החוק יחולו עליה לענין פרק חמישי 4.

בתיקון 55 הובהר, בסעיפים 49כ ו-49כב לחוק, כי הטבות המס של דחיית יום המכירה ושל מתן הפטור ממס יינתנו רק אם נמכרו כל הזכויות שיש למוכר במתחם, בדומה לקביעה הקיימת לענין פטור ממס במכירת דירת מגורים. כמו כן נקבע, לענין חישוב התקרה לפטור ממס, כי לא יכללו בשווי יחידת המגורים הנמכרת או בשווי יחידת המגורים החלופית, שוויין של זכויות בניה נוספות, שכן בלא קביעה זו אין כל משמעות לתקרה הקבועה בסעיף. הרחבת פטור ממס באיחוד וחלוקה סעיף 67 לחוק עוסק באיחוד וחלוקה ומעניק פטור ממס, בנסיבות הקבועות בו, למשל אם החלוקה היא בהתאם לחלקיהם של הבעלים המשותפים בזכות ולא שולמה תמורה נוספת.

תיקון 55 ביטל את התנאי לפטור, לפיו על החלוקה להיעשות בהתאם לחלקיהם של הבעלים המשותפים בזכות.

כמו כן, הוחלפה הגדרת "איחוד מקרקעין".

פטור במכירת זכות במקרקעין של איגוד מתפרק סעיף 71(א) לחוק קובע כי מכירת זכות במקרקעין של איגוד מתפרק והקניית זכות באיגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, בהתקיים התנאים הקבועים בו.

לרשימת התנאים המפורטת בסעיף, הוסף התנאי ולפיו לא יחולו הוראות הסעיף אם בתקופה של ארבע שנים שקדמה לפירוק האיגוד היתה בו הקצאת מניות לבעלי זכויות באיגוד או הקצאת מניות לבעלי זכויות חדשים, באופן ששינה בשיעור של 10% או יותר את חלקם של בעלי הזכויות הקיימים, וזאת במטרה למנוע תכנון מס, שכן "הקצאה" מועטה מההגדרה "פעולה באיגוד" שבסעיף 1 לחוק ואינה מחויבת במס.

עוד נקבע תנאי, לפיו לא יחולו הוראות הסעיף אם הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד נרכשו בתקופה של 4 שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוקו.

הוראות התיקון יחולו לגבי זכות במקרקעין שהוקנתה לבעל הזכות באיגוד בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, לאחר יום פרסומו של תיקון 55.

כמו כן הוראות התיקון יחולו על הקצאה מיטיבה שנעשתה ביום פרסומו של תיקון 55 ואילך.

רווח נוסף בפירוק בתיקון 55 הוסף סעיף 71א לחוק, הקובע כי כאשר זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין הועברה בפטור ממס לפי הוראות סעיף 71, יחויב בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין כאמור, במס מיוחד על הרווח הנוסף, אם הודיע על רצונו להתחייב במס בהצהרה שהגיש למנהל לפי סעיף 73 לחוק על העברת הזכות לידיו. רווח נוסף הינו ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות, כהגדרתו בסעיף, כשהוא מתואם ליום המכירה.

שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הוא השיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד לפי סעיפים 125ב(2) או 126(ב) או (ג) לפקודה, או בשיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב לפקודה, לפי הענין.

הוראות סעיף 71א יחולו לגבי זכות במקרקעין שהוקנתה לבעל הזכות באיגוד בפטור ממס לפי סעיף 71 לחוק, לאחר יום פרסומו של חוק זה. ואולם, הוראות סעיף 71א לחוק, לא יחולו על איגוד שיום הרכישה של הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד מקרקעין שהיו לו, היה לפני 1.4.1998.

חילוף זכויות בבנין להשכרה – הטבות מס סעיף 72א לחוק שולל פטור ממס או דחיית מס לדירה בבנין להשכרה. תיקון 55 מתקן סעיף זה וקובע ששלילת הטבות אלה לא תחול בחילוף זכויות במקרקעין בבנין להשכרה, ומכאן שיינתן פטור ממס במכירת דירת מגורים במצב זה. הרחבת הפטור ממס מכירה תיקון 55 מרחיב את הפטור ממס מכירה למי שהיה זכאי להטבות לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – חוק העידוד), על מכירת דירת מגורים. התיקון קובע כי הפטור יחול על דירת מגורים המשמשת או המיועדת לשמש למגורים, ובדירה שבניתה טרם נסתיימה, למעט דירה שאין עמה התחייבות מצד המוכר לסיים את הבניה.

לפני תיקון 55 חל הפטור למי שחל עליו חוק העידוד רק לגבי דירת מגורים מזכה, כהגדרתה בסעיף 49(א) לחוק.

פטור ממס מכירה – זכויות לבניה נוספת סעיף 72ה לחוק קובע פטור ממס מכירה. בתיקון 55 נקבע כי אם מצא המנהל שתמורה המשתלמת בעד דירת המגורים הושפעה מזכויות לבניה נוספת, יהיה פטור ממס מכירה הסכום שהיה פטור ממס שבח בשל הזכויות לבניה הנוספת.

חובת דיווח למס שבח על הקצאת מניות באיגוד סעיף 75 לחוק עוסק בחובת דיווח של איגוד למנהל כמשמעותו בחוק. הסעיף תוקן ונקבעה חובת דיווח על הקצאת מניות, גם אם ההקצאה עצמה אינה אירוע מס. פתיחת שומה לאחר 4 שנים במטרה לאפשר את מתן הפטור הקבוע בחלק ה2 לפקודה, שהתנאים לו מתקיימים לאחר שחלף מועד ההתיישנות, הוסף סעיף 85א לחוק, המאפשר פתיחת שומה גם לאחר שחלפו 4 שנים, אם התקיימו הנסיבות לפטור ממס הקבועות בחלק ה2 לפקודה לאחר שחלפה תקופה כאמור. תיקון פקודת מס הכנסה בהתאמה לתיקון 55 תוקנה הפקודה.

תיקון 55 קובע הוראות לענין ניכוי בעד פחת וניכוי נוסף בשל פחת או הפחתה בחילוף זכות במקרקעין ובפינוי בינוי, כדלקמן: 1. קביעת המחיר המקורי של הזכות החלופית. 2. המחיר המקורי של חלק הזכות החלופית. 3. המחיר המקורי של הזכות החלופית הנוספת. 4. שיעור הפחת.

כמו כן נקבעו הוראות לענין פריסת ריווח הון (סעיף 91(ה) לפקודה) ופירוק איגוד מקרקעין (סעיף 93 לפקודה).

תיקון חוק העידוד בהתאמה לתיקון 55 תוקן החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 ונקבעו הוראות לענין חילוף בנין להשכרה ובנין חדש להשכרה.