לאומי: הרווח השנתי זינק ב-62.8% ל-1.864 מיליארד ש'

הרווח הרבעוני הסתכם ב-345 מ' ש' - גידול של 46.8% לעומת המקביל. התשואה על ההון הגיעה ל-13.1%, לעומת 8.7% ב-2003. חילק דיבידנד בהיקף של 1.004 מיליארד ש'. לידר ושות': לאומי פחות אטרקטיבי מפועלים ודיסקונט
שרון שפורר |

בנק לאומי מדווח היום (רביעי) על שיפור בתוצאותיו ברבעו הרביעי של 2004 ובשנה החולפת כולה. הרווח הנקי של הבנק הגיע בשנה החולפת ל-1.864 מיליארד שקל - גידול של 62.8% לעומת שנת 2003. הרווח הנקי של הבנק מפעולות רגילות הסתכם בשנה החולפת ב-1.904 מיליארד שקל - גידול של 64.3% לעומת שנה קודם לכן.

הרווח הנקי ברבעון הרביעי של השנה החולפת הסתכם ב-345 מיליון שקל - גידול של 46.8% לעומת הרבעון המקביל לו, שנה קודם לכן.

את הגידול ברווחים מסבירים בבנק במספר גורמים ובהם: גידול ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחומ"ס של כ-384 מיליון שקל, לפני הפרשת מס, קיטון בהפרשות לחובות מסופקים ב-369 מיליון שקל, לפני השפעת מס, גידול בחלק הקבוצה ברווח יחברות כלולות ב-258 מיליון שקל - נטו. וכן בגידול בהכנסות התפעוליות האחרות ב-187 מיליון שקל, לפני מס ובקיטון בהוצאות פרישה מרצון של כ-133 מיליון שקל, לפני מס.

ואכן - ההפרשה לחובות מסופקים של בנק לאומי צנחה בשנה החולפת וב-19.6% והסתכמה ב-1.514 מיליאדר שקל, לעומת 1.883 מיליארד שקל ב-2003.

מאזן הקבוצה הסתכם בתום השנה ב-255.8 מיליארד שקל - גידול של 3.7% לעומת שנה קודם לכן, פקדונות הציבור הגיעו לגובה של 209.7 מיליון שקל - גידול של 3% ובלטו עוד שני נתונים נוספים: נכסי קרנות הנאמנות של הקבוצה הסתכמו ב-31 בדצמבר 2004 ב-29 מיליארד שקל (חלקה של קבוצת לאומי במערכת מגיע ל-28.98%) ושווי נכסי קופות הגמל הגיע ל-43 מיליארד שקל.

מהדיווח עולה עוד, כי התשואה נטו של הרווח הנקי של הבנק על ההון הגיעה בתום השנה לשיעור של 13.1%, לעומת 8.7% בשנת 2003. התשואה נטו של הרווח מפעולות רגילות הגיעה ל-13.4% והתשואה נטו בנטרול השפעת שינוי שיעורי המס עמדה על 14.1%. יחס ההון לרכיבי הון סיכון של הבנק הגיע ב-31 בדצמבר 2004 לשיעור של 11.25%.

בד בבד לדיווח, הודיע היום בנק לאומי, כי האסיפה הכללית המיוחדת, שהתכנסה ב-1 בפברואר 2005 אישרה את המלצת הדירקטוריון מה-16 בדצמבר על חלוקת דיבידנד במזומן בשיעור של 65.6% מהרווח הנקי לתקופה של 9 החודשים הראשונים של 2004 ולכן יחולק דיבידנד בהיקף של 1.004 מיליארד שקל - שיעור של 71% על ההון הנפרע. הדיבידנד שולם ב-28 בפברואר 2005.

האנליסט, אלו ןגלזר, מבית ההשקעות לידר ושות' התאכזב מתוצאות לאומי. הוא סבור, כי הן היו נמוכות משמעותית בהשוואה לציפיות, כאשר הסיבה העיקרית היתה הפרשה גבוהה מהצפוי לחובות מסופקים.

הוא מפנה את תשומת הלב לכך, שההפרשה לחומ"ס ברבעון עמדה על 530 מיליון שקל (לעומת תחזית לכ-320 מיליון שקל). הפרשה זו מהווה כ-1.25% מהאשראי לציבור על בסיס שנתי, והיא גבוהה מאד ביחס להפרשות שראינו מבנק לאומי בשנה האחרונה.

בנוסף, הוא מספר, נרשם השנה גידול משמעותי בחובות הבעייתיים בלאומי מ-18.3 מיליארד שקל ל-21.1 מיליארד ש"ח, גידול של מעל 15%.

בלידר מצפים כבר הרבה זמן לתיקון בשורת ההפרשות בלאומי ומציינים, כי נראה שהרבעון הרביעי מסמן תיקון מסויים בו לאומי מבצע הפרשה דומה ואף גבוהה מיתר הבנקים, למרות שיתכן, לדעתו, כי מדובר בניקוי אורוות מסורתי של סוף שנה.

יתר הסעיפים, מציין גלזר, דומים לתחזיות המוקדמות ומצביעים על המשך מגמת הצמיחה בפעילות הבנקים בשנה האחרונה.

בסך הכל וכאמור, התאכזב האנליסט של לידר בעיקר מהגידול בהפרשות ומהאשראי בעייתי, כאשר העובדה שלאומי הפריש בשנתיים האחרונות הרבה פחות מבנקים אחרים (למעט מזרחי), עשויה, להערכתו, להביא לשינוי מגמה בתקופה הקרובה בה נראה, לדעתו, שלאומי חוזר להפריש כמו יתר הבנקים ואולי אף בשיעור גבוה יותר.

"ובשורה התחתונה". לאור התוצאות ורמות מכפילי ההון בהן נסחרים הבנקים מאמינים בלידר ושות', כי לאומי פחות אטרקטיבי מפועלים ודיסקונט אם כי, הם מציינים, הוא עדיין זול בהשוואה לערכו הכלכלי. בלידר החליטו להותיר לבנק המלצת "קניה" עם יעד של 14.5 שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.