וול-סטריט צפויה לחזור למגמה שלילית
בוול-סטריט צפויה להמשך מגמת המסחר השלילית, הנמשכת לאורך 4 השבועות האחרונים. אמש נחתם המסחר בוול-סטריט בעליות שערים קלות ביותר, אשר הזימו את ההערכות, כי המשקיעים ישובו לשוק השבוע בניסיון לאושש במעט את האינדקסים המובילים.
במרכז המסחר היומי יעמדו הידיעות הרעות החדשות שמגיעות מכיוונה של ענקית הביטוח והפיננסים, AIG. המשך התפתחות הפרשה שתופסת תאוצה בחודשים האחרונים עשויה להשפיע באופן שלילי על המסחר. כמו כן יושפעו הסוחרים מנתוני מדד אמון הצרכנים שיתפרסמו כשעתיים לאחר פתיחת המסחר.
החוזים העתידיים על מדד הנאסד"ק משקפים ירידה של כ-0.3%. אמש נחתם המסחר בנאסד"ק בעליה קלה של 0.07% ל-1,992 נקודות. החוזים העתידיים על מדד הדאו-ג'ונס יודים ב-0.28% ל-10,472 נקודות. אמש עלה המדד ב-0.45%.
מאקרו
כשעתיים לאחר פתיחת המסחר יפרסם מכון המחקר, הקונפרנס בורד, את מדד אמון הצרכנים שלו. על פי תחזיות האנליסטים צפוי המדד, אשר משקף את נכונותם של הצרכנים של ארה"ב להגדיל את כמות הצריכה שלהם, לרשום ירידה לרמה של 103 נקודות במארס לעומת רמה של 104 נקודות בחודש פברואר.
במרכז
מניותה של ענקית הביטוח והפיננסים, AIG , תגיב ככל הנראה באופן שלילי להודעתו של יו"ר האגדי של החברה, מוריס האנק גרינברג, כי הוא עוזב את המשרה שלו. לפני כשבועיים אולץ גרינברג לעזוב את משרת מנכ"ל החברה לאור תחילתה של החקירה אותה מנכ"ל התובע הכללי של מדינת ניו-יורק, אליוט שפייזר, על רקע חשדות לאי סדרים חשבונאיים בחברה.
בישראליות
נייס הודיעה היום, כי תשתף פעולה עם ענקית התקשורת והטכנולוגיה, סיסקו בתחום רשתות מידע חכמות ליצירת "סניף העתיד" לבנקים המסחריים. נשיתוף הפעולה בין סיסקו ונייס אמור לסייע לבנקים לקצר תורים, להפחית עלויות, להגביר את האבטחה ולשפר את שביעות הרצון של הלקוחות.
אלווריון דווחה היום על חוזה חדש בוינה בהיקף של 500 אלף דולר, במסגרתו תספק לחברה האוסטרית, קונרוויב, את פתרונות התקשורת האלחוטית שלה. את הפרויקט תבצע אלווריון בשיתוף פעולה עם ענקית ההנדסה, סימנס.
מניות אלטק יסחרו היום לאחר שאמש השלימו עליה נוספת של 31%. ביום רביעי האחרון פרסמה החברה את הדוחות הכספיים לרבעון האחרון של 2004 בהם הציגה חזרה לרווחיות לאחר רצף של כ-10 רבעונים של הפסד. באופן מיידי זינקה המניה בכ-100%, אשר הביא למימוש קל ביותר בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע הקודם. אמש, כאמור, המשיכה המניה במסע צפונה עם המראה של 31% נוספים.
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם
נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.
טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו. זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה.
התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.
מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה
לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול
להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי
ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון
הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.
