להיות או לא להיות? - עצמאי או חברה בע"מ – חלק ב'

בגליון הקודם פרסמנו את חלקו הראשון של המאמר שעסק באספקטים של הסדרת יחסים בבעלות, הקשר מול רשויות המס, שיעורי מס הכנסה ושיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות. בגליון זה אנו מפרסמים את חלקו השני והאחרון של המאמר העוסק באספקטים של שיטת ניהול ספרי החשבונות, הכרה בהוצאות עסקיות, דיני עבודה וביטוח מנהלים.

שיטת ניהול ספרי החשבונות עצמאי פנקסי החשבונות שעל כל עסק לנהל נקבעים לפי סוג פעילות העסק. ההוראות שונות לגבי יצרנים, סיטונאים, קמעונאים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי מוסכים, מסעדות וכדומה, לפי היקף מחזור ההכנסות של העסק הכולל מע"מ ולפי מספר העובדים בעסק. בהתאם לטבלאות שמתפרסמות מידי שנה, ינהל כל עסק ספרי חשבונות בשיטה המתאימה לו כפי שנקבע.

עצמאי בעל עסק קטן חייב בניהול ספרי חשבונות בשיטה החד צידית. בשיטה זו נרשמות בהנהלת החשבונות רק ההכנסות וההוצאות של העסק, לפי חשבוניות ההכנסות וההוצאות של העסק.

עצמאי בעל עסק גדול חייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה (ראה להלן). המדובר בעסקים יצרניים או סיטונאיים או קמעונאיים, שמחזורם השנתי (כולל מע"מ) עלה על סך של 3 מיליון ש"ח בשנת 2003 או שמספר עובדי העסק עולה על מינימום שנקבע (בקמעונאים 4-5 מועסקים), וכן המדובר בעסקים נותני שירותים כגון הובלות, מסעדות, מוסכים, מתווכים וכדומה, אשר מחזורם הכספי השנתי עלה בשנת 2003 על סך של 1.7 מיליון ₪ (פדיון שנתי כולל מע"מ).

כל בעל עסק עצמאי חייב לבדוק מידי שנה מחדש, את ספרי החשבונות שעליו לנהל בעסק לפי ההוראות שנקבעו, ולעבור לשיטת ניהול החשבונות בשיטה הכפולה מיד בתחילת השנה אם הוא מחויב בכך. כהוצאות יש לשים לב כי ניהול חשבונות בשיטה שאינה תואמת להוראות ניהול ספרים של רשויות המס, תגרום באופן ישיר לקביעה כי ספרי העסק לא יהיו קבילים לאותה שנת המס.

בחברה בע"מ כל חברה חייבת לפי חוק החברות בניהול ספרי חשבונות לפי השיטה הכפולה. בשיטה זו נרשמות כל ההכנסות וההוצאות בעסק אך יש בקרה כפולה למניעת השמטות וטעויות על ידי ניהול רישום מקביל של כל התקבולים והתשלומים בהקבלה להפקדות לבנק או לפירעון התשלומים בבנק.

בהנהלת החשבונות הכפולה נרשמות כל הפעולות הכספיות בעסק, לרבות רישום כל התנועות בבנקים, רישום כרטיסי לקוח, כרטיסי ספק, כרטיסי עובדים, כרטיסי בעל העסק, כרטיסי רכוש קבוע וכד'.

הרישום בשיטת הנהלת החשבונות הכפולה מאפשר למנהל החברה לפקח על רישום כל ההכנסות שנכנסו לעסק לפי ההפקדות לבנק וחיובי לקוחות, ולפקח על רישום כל ההוצאות בעסק לפי רישומי החובה ושיקים שנפרעו בבנק ולפי זיכויי הספקים והעובדים. מידי תקופה יכול מנהל החברה לקבל מאזן וכרטסת מפורטת של כל חיוביי וזיכויי הלקוחות בעסק או הספקים, ולהיעזר בהתאמות בנקים מדויקות של הפעולות בבנק הנערכות בשיטת הנהלת חשבונות זו, ובכך לפקח באופן מלא על כל הפעילות הכספית בעסק.

הרישום בשיטה הכפולה מאפשר לבעל העסק שצמח, לשמור על שליטה ופיקוח הדוקים על העסק למרות הגידול בהיקפים הכספיים ולקבל נתונים מדויקים על מצב יתרות הלקוחות, הספקים, שקים לגבייה ולפירעון ועוד.

הכרה בהוצאות עסקיות עצמאי הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע הפעילות העסקית הינן הוצאות מוכרות לצורכי מס. דהיינו, ניתן להפחית את ההוצאות מההכנסות העסקיות לצורך חישוב הרווח החייב במס שנבע מהעסק. כל זאת, בתנאי שמדובר בהוצאות שכולן לצורך ייצור ההכנסה, באותה שנת מס ולשם כך בלבד.

מכיוון שעצמאי בעל עסק קטן רשאי לנהל את רישום חשבונותיו בשיטה החד צידית, דהיינו רישום הכנסות והוצאות בלבד ללא התאמות בנקים ועריכת מאזן כולל, קיים סיכון רב יותר כי יושמטו הוצאות בדו"ח העצמאי, אשר לא יקפיד לוודא מלוא רישומם בהקבלה לתשלומים בפועל שהוא משלם לספקי העסק.

אי ביצוע התאמות בנקים יקשה על איתור תשלומים אשר חשבוניות המס בגינן אבדו או טרם הגיעו לעסק. במיוחד קורה הדבר בהוצאות כגון ביטוחים, הוצאות מימון ומיסי עיריה וכדומה שאינם כוללים מע"מ. בנוסף, עצמאי מוגבל בניכוי הוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים מוכרים עד ל-80% בלבד מההוצאות.

מכיוון שהדו"ח השנתי על הפעילות העסקית המוגש למס הכנסה אינו כולל פירוט מלא של הנכסים העסקיים ושל התחייבויותיו של העסק, הוא בדרך כלל יתקבל בספקנות רבה יותר על ידי פקיד השומה ובמיוחד כאשר דו"ח זה אינו מבוקר על ידי רואה חשבון כפי שהדבר מחויב בדו"ח כספי של חברה. בהעדר דו"ח כספי מפורט, נוצר קושי בתביעת הוצאות עתידיות, כגון הפרשה לאחריות המוצר, הפרשה לתביעות צפויות ולהוצאות בשל חובות מסופקים של לקוחות.

בחברה בע"מ ההכרה בהוצאות זהה עקרונית בחברה בע"מ לעצמאי, לרבות ההכרה בהוצאות קניות של סחורות לממכר, החזקת רכב, משרדיות, כיבודים וכיוצא באלו.

בחברה מגוון האפשרויות להכרה בהוצאות מוכרות או לתכנוני מס בכלל, הינו רחב יותר מאשר אצל עצמאי. הוצאות המימון לרבות בשל רכישת רכוש קבוע לעסק מוכרות במלואם בחברה בע"מ. שיטת רישום החשבוניות בשיטה הכפולה בהתאמה כלפי המשיכות בבנקים, מבטיחה רישום כל ההוצאות העסקיות.

זאת ועוד, הרישום על בסיס מצטבר מבטיח רישום הפרשות ושערוכים כגון: הפרשי שערוך הלוואות או הפרשות לאחריות ותיקונים, ומאפשר הכרה בהם מוכרות מלאות.

חברה חייבת בתשלום מקדמות מס על חשבון הוצאות מעורבות – "הוצאות עודפות" שיש לה כגון כיבודים, מתנות ונסיעות לחו"ל, שנעשו מעל התקרות המותרות על ידי מס הכנסה. מקדמות אלו הם על חשבון המס השנתי שיוטל על רווחיה החייבים במס לפי הדוחות הכספיים שלה בסופו של דבר.

דיני עבודה וביטוח מנהלים עצמאי עצמאי הינו המעסיק של עצמו והוא אינו זכאי להחלת דיני העבודה עליו. העצמאי אינו זכאי לחופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פרישה וכיוצא באלו הניתנים לשכירים לפי דיני העבודה.

בגין התשלומים לביטוח לאומי זכאי העצמאי לדמי פגיעה בעבודה, קצבאות ותגמולי מילואים באותם שיעורים להם זכאי השכיר, למעט דמי אבטלה המשולמים לשכיר בלבד. כן לא זכאי עצמאי לתשלום פיצויים בעת פירוק עסק המעביד, כמו השכירים.

עצמאי רשאי להפקיד לקופות גמל אך לא לביטוחי מנהלים, ולקבל בגין הפקדות אלו ניכוי וזיכוי בדו"ח השנתי עד התקרות שנקבעו, אולם הוא חייב להמתין 15 שנים מההפקדה הראשונה או עד גיל פרישה בכדי שיוכל למשוך את הכספים בהקלות מס.

בחברה בע"מ החברה בע"מ הינה המעביד, אך מנהליה הם שכירים בה לכל דבר וענין. הם מקבלים משכורות כמו כל שכיר אחר, וממשכורות אלו מנוכה מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק.

גובה המשכורת נקבע על ידי מנהלי החברה עצמם, לפי שיקול דעתם הנובע בדרך כלל מרווחיות החברה, צרכי מחייתם והאפשרות להשאיר חלק מהרווחים בחברה להשקעה חוזרת, וכך להנות ממדרגות המס השולי כמו כל שכיר או עצמאי.

דיני העבודה החלים באופן רגיל על שכיר חלים גם על מנהלי ובעלי החברה המועסקים בה. אולם, לענין ביטוח לאומי דין בעלי שליטה בחברה הינו כדין עצמאים ולכן גם בעלי שליטה בחברה אינם זכאים לדמי אבטלה או לפיצוי מביטוח לאומי בשל פירוק החברה.

למרות המגבלות המוטלות על בעלי שליטה, עדיין יש לגבי העסקתם בחברה שבבעלותם יתרונות מיסוי, כגון האפשרות לקבל פיצויי פיטורין מלאים הפטורים ממס הכנסה בעת פרישה מהחברה, האפשרות להכיר בהוצאה לביטוח בעלי שליטה ועוד.

חלק המעביד בתשלומים לביטוח פנסיוני ו/או לביטוח מנהלים מהווים הוצאה מוכרת מלאה לחברה, הזכאית לנכות את התשלומים לקרן פנסיה עבור הבעלים ועובדיה האחרים או את התשלומים לביטוח המנהלים שלהם לרבות מרכיב הפיצויים, כהוצאה מתוך הכנסותיה בכפוף לתקרות שנקבעו לבעלי שליטה בחברה. בעלי שליטה רשאים למשוך את כספי התגמולים, כדין החל על שכירים רגילים.

להלן ריכוז האספקטים השונים בטבלה:

חברה בע"מ עצמאי הסדרת יחסי הבעלות והשליטה באמצעות חוק החברות ותקנון ההתאגדות של החברה תלות מוחלטת בהחלטות בעל העסק באישיותו ובתפקודו 1. הסדרת יחסים בבעלות החברה עומדת מול רשויות המס בכל פעילותה העסקית.בעל השליטה חייב בהגשת דוח שנתי אישי. בעל העסק עומד אישית וישירות מול רשויות המס 2. הקשר מול רשויות המס 34% - מס חברות מהרווח החייב במס של החברה(30% מס משנת 2007) עד - 49%מס שולי מהרווח החייב במס 3. שיעורי מס הכנסה אין חבות - על רווחי החברה חבות של 15.4% מהרווח עד סך של 34,820 ₪ לחודש 4. שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות תדמית של עסק גדול,אפשרויות נוחות להעברת בעלות או לחילוף המנהלים מבוססים רק על בעל העסק 5. מוניטין ויציבות כפולה בלבד חד צידית או כפולה בעסק גדול 6. שיטת ניהול ספרי חשבונות יקרה זולה 7. מחיר העלות הכספית מלאה חלקית 8. הכרה בהוצאות עסקיות חלים על בעלי השליטהבמגבלות מסוימות לא חלים על הבעלים 9. דיני עבודה וביטוח מנהלים אין חשיפה אישיתלמעט - בערבויות אישיות חשיפה אישית מלאה 10. תביעות ופשיטות רגל

סיכום מבחינה משפטית, קיים יתרון להפעלת עסק כחברה בע"מ, שכן צורה משפטית זו מכוונת במיוחד לחיים העסקיים המודרניים של היום, לפיהם מרבית העסקים הגדולים מורכבים ממספר שותפים ומשקיעים ומרביתם

כבר אינם עסקים משפחתיים העוברים בירושה מדור לדור.

המחוקק מאפשר במודע לבעלי חברות בע"מ לקחת סיכונים עסקיים ללא חשיפה אישית לסיכונים אלו, כדי לעודד צמיחה כלכלית עסקית.

הוא מנסה לצמצם את הסיכונים על ידי חיוב בהנהלת חשבונות כפולה ובפיקוח רואה חשבון, וזאת במיוחד לעסקים שמחזורם השנתי עולה על כ-1.7 מיליון ש"ח לשנה בנותני שירותים (כ-141,000 ש"ח כולל מע"מ לחודש), או כ-3 מיליון ש"ח בשנה ליצרנים, סיטונאים וקמעונאים ( כ- 250,000 ש"ח כולל מע"מ לחודש).

המחוקק מעודד קיום פעילות עסקית כחברה בע"מ, באמצעות קביעת שיעור מס הכנסה נמוך ומתן פטור מביטוח לאומי על רווחי החברות לעומת רווחי עצמאים, ובמיוחד על אותם רווחים בחברה אשר ישמשו להשקעה חוזרת בצמיחתה וגידולה.