ווקלטק - משהו מתבשל שם למטה
עוד לא תם השבוע ווקלטק גמעה 18%. יש עוד את היום (ה') בשביל שהמשקיעים יגמרו שבוע עבודה מוצלח במיוחד, ויוכלו "לשבת ביום שישי לראות את הסרט בערבית" עם חיוך גדול על השפתיים.
האמת היא שיש מניות שלא קשה לנחש כי יש להן פוטנציאל דומה לזה של ווקלטק. מניות קלילות, שבדרך כלל נמות את שנת החורף שלהן לאורך תקופה של משהו כמו 40 שבועות בשנה. ביתר הזמן הן מסדרות את התשואה בתיק לשנתיים או שלוש קדימה.
למרות שווקלטק רשמה עלייה של יותר כ-18% השבוע, הרי שלא בטוח בכלל, כי מדובר בסוף הדרך. קיימת אפשרות סבירה, לפיה המהלך של השבוע הנוכחי היה רק בבחינת תחילת הדרך. מבט על הגרף של ווקלטק מלמד - כי מדובר במנייה המדשדשת מזה חודשים מספר. מאז אוגוסט 2004 נע מחיר המניה בין רמת תמיכה של 1.07 דולר, לבין רמת התנגדות של 1.77 דולר למניה. אלא שתהליך הדשדוש לא מספר את מלוא הסיפור.
שימוש במדדי עוצמה, אשר לעיתים מכילים תכונות של צילום רנטגן, ילמד על צבירה של מומנטום חיובי. כלומר, המניה אמנם מדשדשת אך מדדי המומנטום מתחילים לעלות ולבסס מגמת עלייה ברורה.
שילוב זה מוביל במקרים רבים לעליות משמעותיות. במקרה הנוכחי, ינתן האות לגל עליות כאשר הרף העליון, 1.77 דולר למניה, ישבר מעלה תוך מחזור מסחר גבוה. במקרה כזה, ובהנחה שרמה זו תהפוך לשמש כרמת תמיכה, יהיה יעד המחירים המינימלי של המניה סביב 2.47 דולר למניה.
לסיכום - הדינמיקה הקיימת בין התנהלות המניה לבין מדדי העוצמה מעידה שיתכן, ומשהו מתבשל שם למטה. תשובה חד משמעית עד כמה שניתן, תסופק כאשר רמת 1.77 דולר למניה תישבר כלפי מעלה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
