באפריקה ישראל פוטנציאל רב שטרם מומש

כך מעריכים בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, אך למרות מחמאות אלו סבורים בבית ההשקעות, כי אלו כבר מגולמים במחיר המניה ומותירים המלצתם על "תשואת שוק", תוך מחיר יעד של 133 שקל למניה
דרור איטח |

בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה מעדכנים את המלצתם למניית אפריקה ישראל. בבית ההשקעות מספרים כי שנת 2004 היתה שנת מפנה באפריקה ישראל כאשר רווחי הפעילות היזמית החלו לבוא לידי ביטוי בתוצאות והפוטנציאל לרווחי ענק מעבר לפינה, הדוחפים את המניה לשבור שיאים חדשים. בשנה האחרונה היתה מנית אפריקה ישראל המניה הבולטת במדד ת"א 25 עם תשואה של 92% לעומת 14% בלבד במדד.

להערכת בית ההשקעות ישנם מספר סיבות בעד השקעה במניית החברה.

הפעילות היזמית בארה"ב בשיאה. האבטלה הנמוכה המלווה בריבית נמוכה מהווה דלק סילוני לתחום הנדל"ן למגורים בארה"ב ובאזורי הביקוש בפרט. אפריקה ישראל פועלת בשלושה מוקדים עיקריים בתחום זה:

ניו יורק - מחירי הדירות בניו יורק ממשיכים לעלות והחברה מתקדמת בהצלחה מרובה בפרוייקטים בהם היא פעילה. בתקופה האחרונה נכנסה לפרוייקט גדול נוסף .20/ Pine פרוייקט זה דומה במתכונתו לפרוייקט המוצלח 15/ Broad. הרווח הגלום במתחם זה מוערך ב-750 מיליון דולר לפני מס ושותף.

מיאמי - עם ההתקדמות בשלני התכנון במיאמי נראה כי הרווחים בפרוייקטים צפויים להיות גבוהים יותר. במהלך הרבעון הראשון צפויים להיות משווקים שני הפרוייקטים הראשונים - מרקיז ולונה. הרווח הגלום במתחם זה מוערך ב-650 מיליון דולר לפני מס ושותף.

לאס וגאס - החברה נכנסת לפרוייקט ענק בלאס וגאס (חלק מקבוצת משקיעים) הטומן בחובו פוטנציאל לרווחים עצומים. מדובר בפרוייקט בסדר גודל גדול מזה של ניו יורק ומיאמי, אך חלק החברה בו קטן יותר.

יזמות ברוסיה. במהלך השנה האחרונה הרחיבה החברה את פעילותה במוסקבה, כאשר פרוייקט הדגל הוא מרכז הקניות בתחנת הרכבת בלרוס. החברה צפויה לרשום רווחים גבוהים מפעילות זו ב-2005 והיא ניצבת בפני פוטנציאל עסקי נוסף להרחבת פעילותה.

יזמות מגורים בישראל. במהלך 2005 צפויה החברה להתחיל בשיווק פרוייקטים נוספים, אשר יגדיל את היקף המכירות של חטיבת המגורים בישראל.

קפיצת מדרגה ברווחיות. בשנת 2004 צפויה אפריקה ישראל לרשום רווח נקי של כ-400 מיליון שקל לעומת רווח של 123 מיליון שקל בלבד בשנת 2003 כולה. להערכתנו, ברבעון הראשון של 2005 תרשום החברה רווח של כ-250- 200 מיליון שקל ובשנת 2005 כולה צפוי הרווח להסתכם ביותר מ-500 מיליון שקל .

תשואת דיבידנד. להערכת בית ההשקעות, בסמוך לפרסום הדו"ח השנתי תכריז החברה על דיבידנד של כ-300-250 מיליון שקל (5%-4% תשואת דיבידנד).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.