שכר גבוה ועידוד קליטה: שופרו התנאים לאזרחים עובדי צה"ל
שיפור תנאי שכר, מודל העסקה חדשני ועידוד קליטת עובדים חדשים: משרד הביטחון, צה״ל, משרד האוצר וההסתדרות חתמו על הסכם העסקה חדש לאזרחים עובדי צה"ל.
על ההסכם חתמו היום (ג') במשותף שר הביטחון, יואב גלנט, יו"ר ההסתדרות החדשה, ארנון בר-דוד, מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר, סמנכ״ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף, ראש אגף כוח אדם, אלוף יניב עשור, הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין ויו״ר ארגון עובדי צה"ל, מאיר בן הרוש.
כ-8,000 אזרחים עובדי צה״ל עובדים כיום במערך המבצעי, הטכנולוגי ובמערכי הייצור בלמעלה מ-300 מקצועות שונים, ביניהם: מקצועות המודיעין, ייצור ואחזקה, הדרכה, רכש ומקצועות מגוונים על כלי שיט, טיס ועוד. ההסכם שגובש נועד להביא לשיפור תנאי רווחה ושכר, להרחיב העסקה במקצועות שונים, ליצור מודל העסקה חדשני במקצועות ההנדסה ולעודד קליטת עובדים חדשים. זאת לאחר שלא עודכן שכרם מזה עשור.
הסכם ההעסקה גובש בשיתוף פעולה בין רמ״ט אכ״א, תת-אלוף יורם כנפו, ראש היחידה לאזרחים עובדי צה״ל במשרד הביטחון, נעם שליסלברג וראש מרכז תעסוקת עובדי צה״ל, אל"ם עינת רץ לוי.
- עזרא גבאי - הוא סוכן הביטוח מאחורי פרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אייל זמיר: "מערך האזרחים עובדי צה״ל הוא חלק בלתי נפרד וחיוני מבניין הכוח, העוצמה, הכשירות והיכולות של צה״ל ומערכת הביטחון. מפרוץ המלחמה, האע"צים הם שותפים מלאים להישגים המבצעיים של צה״ל, 24/7, החל ממובילי הטנקים והתחמושת שמניעים את מכונת המלחמה, דרך מוקדי הידע במש"א ובמפעל המרכבה ועד למומחי המודיעין והסייבר ביחידות הקצה המבצעיות. לכן, להסכם היום יש חשיבות רבה בהבעת ההוקרה העצומה שלנו למערך ולתרומתו בשגרה ובמלחמה. חתימת ההסכם התאפשרה בזכות השותפות שנרקמה בין משרד הביטחון וצה"ל למשרד האוצר, יו"ר ההסתדרות וארגון עובדי צה"ל ועל כך תודתנו והערכתנו הרבה".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "אני פוגש אתכם בבסיסים בכל רחבי הארץ. אני רואה אתכם נותנים את כל כולכם למען הגנת המדינה. אתם עושים זאת במקצוענות וביעילות בשגרה, וביתר שאת בחצי השנה האחרונה מאז שפרצה המלחמה. בראש ובראשונה אני רוצה להצדיע לכם, תרומתכם למערכת הביטחון היא קריטית. אתם אלה שתומכים בחיילי ובחיילות צה"ל הלוחמים בשטח. אנחנו איתכם יד ביד, בשוטף ובטח בשעת מלחמה, וההסכם הזה הוא הביטוי להוקרה ולדאגה הרבה לכם. נמשיך לתמוך בכם יחד עם ארגון עובדי צה"ל וראשו מאיר בן הרוש, ונקווה ביחד לימים טובים יותר".
הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין: "כמי ששירת במילואים במהלך המלחמה, ראיתי מקרוב את המסירות, ההתמדה ואת תודעת השליחות הגבוהה מאוד, בשעות לא שעות, של האזרחים עובדי צה"ל. אנחנו רוצים מגזר ציבורי חזק ומערכת ביטחון חזקה. ההסכם שהשגנו שם את הכסף במקום הנכון. הוא יעזור לצה"ל לקלוט עובדים טובים ולעובדים יבטיח סל כלים רחב יותר שיסייע להם להצליח בתפקידם״.
- 3,000 עסקים, מאות בסכנה: מה באמת עומד על הפרק בשופינג IL 2025?
- ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים...
ראש אכ״א, אלוף יניב עשור: ״אזרחים עובדי צה״ל בוחרים להיות חלק מהצבא מתוך אהבת המולדת, תחושת גאווה ושליחות. צה״ל רואה בהם שדרה מקצועית, בעלת מומחיות העובדת כתף אל כתף עם משרתי צה״ל ותומכת באופן ישיר את המאמצים המבצעיים. לפיכך, פעלנו בשנה וחצי האחרונות בשיתוף משהב״ט, ארגון העובדים ומשרד האוצר לסיכום הסכם אשר לצד תוספות שכר משמעותיות יביא לשינויי מדיניות חיוביים נוספים.ההסכם מהווה חלק נכבד המצטרף לשינויים רבים שבוצעו בשנתיים האחרונות: פתיחת כיתות לימוד והרחבת הטבת הלימודים, תמריצים, מעטפת עו״ס וטיובים בתהליכי הקליטה. נמשיך לפעול למען אנשינו בשגרה ובחירום״.
סמנכ״ל וראש אגף התכנון במשרד הביטחון, איתמר גרף: ״בהובלת שר הביטחון והמנכ״ל ויחד עם צה״ל וההסתדרות החדשה, חתמנו היום על הסכם העסקה היסטורי שנועד לעודד קליטה של עובדים חדשים ולשפר את תנאי העסקה של הקיימים. אזרחים עובדי צה״ל פועלים ושותפים לעשיה הביטחונית בשגרה ובחירום, והסכם העסקה החדש מבטא את ההוקרה של משרד הביטחון וצה״ל על תרומתם לביטחון המדינה״.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
