1. "מחיר מופרז" – OUT . מונופולים – IN בריבוע. ביום שני בערב, אפילו לילה, נודע כי בית המשפט העליון אימץ את הערעור של קונצרן תנובה בעניין המחיר המופרז שגבתה, בשנת 2011, לגבינת קוטג'. בכך חיסלו העליונים את האפשרות לתבוע מונופולים על מחירים בלתי סבירים שהם גובים. החגיגות (יותר נכון התפרצות העלאות מחירים, בדרך). בכך התווספו (כצפוי?) שופטי העליון לעמדה האנטי= תחרותית= ציבורית של בכירי היועץ המשפטי לממשלה וראשי הרשות לתחרות. אז את מי באמת מעניין יוקר המחיה המוטרף שיש כאן? למי מזיז שהמחירים פה גבוהים ב-25% - 30% מאלה שבמדינות ההשוואה? זה מעניין רק מיליונים רבים שלא מצליחים לגמור את החודש, שצריכים לבחור בין תרופה לחימום, בין גן ילדים למשכנתא כבדה - אבל אין להם פתחון פה של ממש. זה לא מעניין את אלה, הערכה: סביבות 1.5 מיליון בני משפחות שמחיר, כל מחיר, לא מזיז להם - אבל הם תמיד מוגנים ואותם תמיד שומעים.

זה לא מעניין את ראשי הימין והשמאל, את הפוליטיקאים מימין ומשמאל. זה בהחלט לא מעניין מומחים, יועצים, משפטנים, הייטקיסטים, ביטחוניסטים, אקדמאים, כלכלנים ועיתונאים מימין ומשמאל - שעסוקים כל היום וכל יום ב"רפורמה המשפטית" (ז"ל) במשמעות של להפיל את הימין או את השמאל. תזכורת: הסיפור התחיל בתביעה ייצוגית שהוגשה ב-2011 בטענה שתנובה ניצלה את כוחה המונופוליסטי וגבתה מחיר לא הוגן בתקופת זמן מסוימת. ב-2016 אושרה התביעה כייצוגית והצדדים נשלחו להגיע לפשרה (עוד סוג של מריחת זמן, דין וצדק).

בתחילת 2020 נתן המחוזי מרכז פסק דין: אכן מחיר לא הוגן לקוטג', שמביא רווח בלתי הוגן למונופול החלב, שנדרש להחזיר 16 מיליון שקל. תנובה כצפוי עירערה לעליון, המחיר אמרה, לא היה גבוה במיוחד ובהחלט לא היה בלתי הוגן. עברו עוד חודשים ארוכים וביום שני השבוע נודעה ההחלטה שלוותה בפילוסופיית תמיכה במחיר= גבוה שזה דברה: "בשורה תחתונה, גישה מרוסנת וזהירה כאמור נחוצה, פן ייקלע בית המשפט, שלא בטובתו, לעמדת מאסדר העל של המחירים בכלכלה הישראלית הדבר אינו מתפקידיו ויכולתו ולא לשם כך נועדו דיני התחרות בכלל ועילת המחיר המופרז בלבד". אתם הבנתם?

בימים כתיקונם היתה ההחלטה הזו תופסת כותרות ראשיות בכל אמצעי התקשורת וכל המומחים הגדולים היו דנים בה. אבל אלה ימים אחרים. "הכי חשוב עכשיו זה להגן על בית המשפט העליון" אמר מי שאמר. ומי יגן על "העם" המתקשה?

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2. "נערי האוצר". רננה ושמחה גדולה פרצו כשיצאה ההודעה המתונה והמאופקת של דוברות האוצר: "לאחר עבודת מטה של אגפי משרד האוצר, התקיים הערב (ב) דיון של הנהלת משרד האוצר בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', על ההשלכות הכלכליות האפשריות של הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית". יש לציין שמזה שבועות מופעל לחץ כבד ביותר על בכירי האוצר להתארגן ולטעון נגד הרפורמה. לפיכך, היה ברור מראש ומלכתחילה מה ייאמר בדיון כזה, היה ברור מראש ומלכתחילה שרק תרחישי איום כבדים וקשים יעלו שם. לזכות פקידי האוצר ייאמר שלדברים השחורים משחור, פגיעה כספית מוערכת של בין 100 מיליארד שקל ל 300 מיליארד שקל בשנה, הוספה המילה "אפשרות ש.." ובכל זאת כמה תמיהות:

1. איך קורה שכל, ממש כל, האנשים האלה שרואים עצמם "סיירת מטכ"ל" בהובלת כלכלת ישראל, מדברים בקול אחד? ארגון מונוליטי? פוליטבירו סובייטי? שום ויכוח? אין דעה אחרת? טיפה שונה? (בימים רגילים הם תמיד "אוכלים" זה את זה).

2. מניין נובעת עוצמת כוחו של שאול מרידור על עמיתיו בעבר באוצר, שהם נשמעים, כולם, כמדבררים אותו? מרידור, בנו של שר האוצר לשעבר, פעם נסיך ליכוד, דן מרידור (שהתפטר במיידי ביום 20.6.1997 לאחר שראש הממשלה דאז נתניהו הכריע נגד עמדתו ובעד עמדת הנגיד דאז יעקב פרנקל בעניין "רצועת האלכסון"), הגיע לאוצר מייד עם סיום לימודיו שם גדל ולבלב עד שיובל שטייניץ, ליכוד, מינה אותו מנכל משרד האנרגיה, משה כחלון, ליכוד, לממונה תקציבים באוצר. אחרי שצבר כמה שנים בתפקיד בכיר, סוף אוגוסט 20', התפטר במיידי ואמר שאצל שר הליכוד, ישראל כ"ץ "ההחלטות מתקבלות על ידי אינטרסים צרים... השר עשה דברים שלא ייעשו". במאי 21' מונה סמנכ"ל כספים ב"לייטריקס" המפתחת יישומים לעיבוד ועריכה גרפית. מרידור, נחשב אחד ממובילי ודוברי המחאה בכלל ומחאת ההייטק בפרט, מחלק את העבודה עם שאול אולמרט, הבן של נסיך ליכוד לשעבר אחר...

• בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
• לקראת החגים: רמי לוי ממשיך להוביל כהרשת הזולה ביותר בסקר גיאוקרטוגרפיה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

3. האם, איזו ואם בכלל, יש השפעה לעובדה ש-5 בכירים מאוד באוצר כבר סיימו בפועל את תפקידם וממשיכים במסגרת הארכה, עד שהשר סמוטריץ' המתמהמה ימנה מחליפים? (הכלכלנית הראשית, יו"ר רשות שוק ההון, מנהלת רשות ניירות ערך, מנהל רשות המיסים, הממונה על השכר). האם אפשרי בכלל לעלות על הדעת שבכירים שכאלה מצפים לתפקיד בכיר בהייטק, בבנקאות, בפיננסים – ולא מעיזים לצאת מהשורה פן יבולע להם? לא יכול להיות...

3. "לובי" זה לובי זה לובי. לא חשוב מפלגה, גוון, עדה, גיאוגרפיה. קחו למשל את "הלובי החקלאי". יום שני השבוע. ועדת הכלכלה בכנסת. 3 ח"כים בלבד, נכחו, דנו, הצביעו ואישרו החלת "רציפות" להצעה לסימון פומבי של ארץ המוצא במכירת תוצרת חקלאית. (החלת רציפות בהצעת חוק אומרת קיצור דרך משמעותי בקידום החוק). פרטי השלישיה: ח"כ רם בן ברק, "יש עתיד", הביטחוניסט החקלאי – בן ותושב נהלל, היה ראש השדולה החקלאית בכנסת, לצידו ח"כ אלון שוסטר, "כחול לבן = חוסן ישראל", הפוליטיקאי, הקיבוצניק החקלאי שהיה שר החקלאות מקיבוץ מפלסים. לצידם ח"כ שלום דנינו, "הליכוד". הוא בכלל יליד אופקים, איש עסקים ובעלים של בית אבות בבאר שבע. אבל.. אבל סיפר דנינו בסוף השבוע (ממש בסוף הקבוע שקדם לדיון? ולגמרי במקרה??) התארח "במושב בו מגדלים עגבניות" וסיפר על התרשמותו מהתוצרת המובחרת ותנאי הגידול שלה. אז גם הוא הצטרף ללובי.

נאמר זאת כך: אנחנו בעד שקיפות מלאה, בהחלט בעד סימון ארצות המוצא של כל פרי וירק שנמכרים ויימכרו כאן, עוד יותר נשמח לכל סיכוי לחקלאות המקומית להתחרות, להרוויח ובעיקר לנצח את התוצרת הזרה. באיכות ובמחיר.

הבעיה: הלובי החקלאי סומך על זה ש"עקרת הבית", "הממוצעת", תתפתה, או יופעל עליה לחץ רגשי לאומי, לרכוש רק מה שעליו מסומן משהו כמו "תוצרת כחול לבן". שלושת החברים האלה, ואלה שהם מייצגים, כנראה לא מבינים את עומק הכעס שיש ל אותה "עקרת הבית" על המחירים המוטרפים של התוצרת החקלאות המקומית.

וזה אחרי שהוענק לה - אך ורק לה - פטור ממע"מ. (הערה: חשיבות הטלת מע"מ לפירות וירקות איננה רק המיליארדים הרבים שיתווספו להכנסות המדינה ויופנו, בתקווה, למי שצריך – אלא לנתונים שיוצגו במסגרת הדיווח. אז נדע בוודאות מי "אשם" במחירים הגבוהים שרק עולים, ובעלי העניין מהחקלאי, למשווק, לקמעונאי יפסיקו לזרוק רפש אחד על השני ובכך לבלבל את הציבור )

4."מחאת הגלימות השחורות", התארגנות משרדי עורכי הדין הגדולים, "המובילים" לדבריהם, נגד הרפורמה. הנה ההודעה שהופצה השבוע לאחר פרסום 'ההצעה המרוככת" (הטור הזה מכנה אותה מסורסת..) להרכב הוועדה לבחירת שופטים: "בתגובה לקומבינת רוטמן החדשה: אי אפשר לרמות אותנו. כל נגיעה בוועדה לבחירת שופטים, מטרתה אחת – לבחור שופטים שיהיו שפוטים של הממשלה. הציבור לא יאפשר להפוך את ישראל לדיקטטורה שבה הממשלה שולטת בשופטים". אין אף מילה על הקונצנזוס בין כל אנשי הבעד והנגד של הרפורמה: שני עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים לפחות מיותרים, אם לא מזיקים.

שאלה להוד גלימותיהם השחורות: האם הציבור איפשר להפוך את ישראל לדיקטטורה שבה עורכי דין, מאינטרסים שלהם, חוברים אוטומטית לעמדת שופטי העליון, איתם הם מתחככים בכנסים, ארוחות ומסיבות ומולם עומדים ויעמדו בדין מתישהו (ובזכות זה יגבו אלפי שקלים לשעה ).

5. בלעו את הבושה. השבוע קרה עוד דבר "משונה" כאשר מועצת רואי החשבון פרסמה את הציונים בבחינת החשבונאות הפיננסית – והתברר שדווקא סמינר בית יעקב החרדי גבר על כל האוניברסיטאות הגדולות והכבדות וגם על המרכזים האקדמיים הרבים. ולא סתם – מדובר בנשים. בנות בלבד. 96% מתוך 95 הסטודנטיות החרדיות שלמדו בארגון הסמינרים החרדי בית יעקב, עברו בהצלחה את הבחינה. שליש מהן בציון של מעל 80. הרבה הרבה מעל ומעבר לאחוזי ההצלחה באוניברסיטאות.