ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

רשות ני"ע מפרסמת מתווה לחיזוק ההגנות על משקיעים בשותפויות מו"פ

שותפויות המו"פ ממשיכות לזרום לבורסה בת"א ולאחר שברשות ני"ע החמירו את דרישות השקיפות בהנפקה, כעת - אולם רק לאחר שהונפקו כבר לא מעט כאלה - מבקשים להעלות את סכום השתתפות השותף הכללי בהנפקה, להאריך את תקופת חסימת המניות שבידיו ועוד
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה רשות ני"ע שותפות

ברקע כניסתן של יותר ויותר שותפויות מו"פ לבורסה המקומית, הרשות לניירות ערך מפרסמת עתה להערות הציבור הצעה לתיקון תקנון הבורסה סביב פעילותן של אלה, כך שיחוזקו ההגנות על המשקיעים. בין השאר מבקשים ברשות להעלות את סכום הגיוס בהנפקות מסוג זה ולהאריך את תקופת חסימת המניות שבידי השותף הכללי.

כ-8 שותפויות כאלה הונפקו בשנה האחרונה, ובדרך נמצאות עוד 3 נוספות. בין השאר מדובר ב מילניום פוד יהש -0.11% , איי.איי.אם. יהש , אלמדה יהש 0% , סמארט אגרו יהש 0% , יוניקורן טכ יהש -1.01% , ביג-טק 50 1.03% ועוד , וקרן FEAT, איי-ארגנטו וישראל פינטק שטרם הונפקו. בסקירה על הטרנד שהועלתה לאחרונה בביזפורטל, הזכרנו כי דמי הניהול ברוב השותפויות הללו מופרז, ואם לא די בכך לזה מתלוות הוצאות הנהלה וכלליות שוטפות, וכן תשלום לשותף הכללי בגין דמי הצלחה. 

ברשות ניירות ערך מצדם כבר הביאו לכך שדרישות השקיפות בהנפקת שותפויות המו"פ יהיו נוקשות יותר בהשוואה להנפקות "רגילות", וכעת אם כן הרשות מפרסמת מתווה נוסף לחיזוק ההגנה על המשקיעים.

ראשית  מוצע להעלות את סכום הגיוס המזערי ל-50 מיליון שקל, לעומת 25 מיליון שקל כיום, מתוכם השותף הכללי מזרים 5 מיליון שקל בלבד. ברשות כותבים כי "העלאת סכום הגיוס המינימלי תגדיל את הסבירות כי תידרש השתתפות של משקיעים מוסדיים בהנפקות, שהשתתפותם תהווה איתות לציבור המשקיעים הרחב לטיב ההנפקה. העלאת הסכום גם תאפשר לשותפויות יכולת לפיזור נרחב יותר ולביצוע השקעות משלימות במיזמים מוצלחים ללא צורך בהנפקות המשך".

ברשות ני"ע מציעים גם להתאים את שווי ושיעור החזקות השותף הכללי כך שהסכום שיזרים בהנפקה לא יפחת מ-10 מיליון שקלים. מה שמותיר 40 מיליון שקל לפחות לרכישה ע"י הציבור.

עוד נכתב כי יש להאריך את תקופת החסימה המוטלת על ניירות הערך המוחזקים על ידי השותף הכללי ובעל השליטה בו פי שניים לתקופה של 36 חודשים, מתוכה 12 חודשים של חסימה מוחלטת ו- 24 חודשים של חסימה חלקית, במסגרתה יהיה רשאי למכור מדי חודש ניירות ערך בהיקף שלא יעלה על 2.5% מניירות הערך המוחזקים בידיו (תקופת "טפטוף") - בדומה לנהוג בשוק הפרטי. כיום החסימה היא ל-18 חודשים, מתוכם 3 חודשים חסימה מוחלטת ו-15 חודשים תקופת טפטוף.

בצד זאת הרשות מציעה כי פעילות המו"פ של החברות בהן תשקיע כל שותפות תהיה כפופה להגדרת חוק המו"פ, כך שלמעשה פעילותן של אלה תחויב בזיקה למשק הישראלי. כמו כן הרשות ממליצה לייעד להשקעות ספציפיות היקף מינימלי בשיעור של 50% מתמורת ההנפקה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עד כה ייעדו השותפויות סכום מינימלי של 15%-20% מתמורת ההנפקה בתשקיף ההנפקה לראשונה להשקעות מסוג זה. על מנת להבטיח רישום למסחר של שותפויות בשלבים 'בשלים' יותר ועל מנת שבידי משקיעים יעמוד מידע אודות נכסים ייעודיים, סגל הרשות סבור שיש מקום להעלות את שיעור הרף המינימלי", כך נכתב במסמך שפורסם.

לסיום, כיוון ששיעור ניכר מתמורת ההנפקה אינו משמש לביצוע השקעות מיד בסמוך להשלמתה, וייתכן כי הדבר יעשה רק תוך פרק זמן ארוך, מוצע כעת כי השותפות תבטיח את השמירה על ערך כספי תמורת ההנפקה שטרם הושקעו בחברה מטרה, ותשקיע את אלה בנכסים נזילים וסולידיים, ולא תעשה בהם שימוש למטרות ספקולטיביות באופן אשר יסכן את המחזיקים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפק 16/02/2021 12:42
    הגב לתגובה זו
    בכל התחומים.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.