שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
צילום: עודד קרני

אתגר הכלכלה בשנים הקרובות - הקיפאון בענף ההייטק

שר הכלכלה מסמן יעד מרכזי להגדלת כוח אדם בהייטק: "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200". הרשות לניירות ערך: "מנהלי השקעות חייבים להיות מסוגלים לנתח הייטק"

מורן ישעיהו |

"הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק תהווה אתגר בשנים הקרובות", אמר היום (א') שר הכלכלה אלי כהן בכנס שנתי של רשות החדשנות. זאת על רקע המאבק בין חברות גדולות לחברות סטארטאפ על כוח אדם ועלויות בשכר שהולכות ועולות. 

כפתרון הציע כהן להתמקד בחינוך. "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. הייתי מקים עוד טכניון בדרום כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה".

יעד נוסף שהגדיר כהן הוא מעבר של חברות הייטק לפריפריה. "יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל - אנחנו רוצים אותן בפריפריה, נשקיע בזה לא מעט כסף. מגיע פרס ישראל למי שהתחיל את אמדוקס בשדרות". עוד הוסיף כי "אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי. הורדנו מס חברות מ-26% ל23% והורדנו מס שמתייחס בעיקר ליצואנים בפריפריה מ-9% ל7.5% בלבד".

איום זר

יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה בכנס להשקעה בהייטק הישראלי וטענה כי "מרבית ההשקעות בענף מתבצעות על ידי חברות זרות. ההסתמכות הרבה הזו על מקורות סינים ואמריקנים עלולה להתהפך לרעתנו בעתיד הקרוב".

"מלחמות סחר בעולם יכולות להשפיע על התיאבון של המשקיעים האלה לנהוג. מדיניות המיסוי של טראמפ יכולה לכלול מדיניות גלובלית. לא השכלנו לייצר חלופה זמינה לחברות האלה אצלנו. השוק שלנו בקרוב ינהל 2 טריליון שקל כספי ציבור. האחוז שמושקע בהייטק הוא אפסי אם בכלל", הוסיפה.

לפי גואטה, "חלק מהפתרון צריך להגיע מעולם המס, חלק ניכר מעולמות הרגולציה. כשמסתכלים על מיומנות ומחקר בהייטק אנחנו רואים שאין מחקר של הייטק, יש מחקר של ענפים מסורתיים. כל מנהלי ההשקעות יודעים שברמת הריבית בישראל ובכלל אי אפשר להשיג תשואה בלי סיכון. רמת הסיכון שצריך לקחת היום כדי להשיג תשואה משביעת רצון הולכת וגדלה לאורך זמן. באפיק הפרטי אפשר לקבל פרמיות. חובה של מנהלי השקעות ללמוד ולהבין ולהיות מסוגלים לנתח הייטק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.