שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
צילום: עודד קרני

אתגר הכלכלה בשנים הקרובות - הקיפאון בענף ההייטק

שר הכלכלה מסמן יעד מרכזי להגדלת כוח אדם בהייטק: "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200". הרשות לניירות ערך: "מנהלי השקעות חייבים להיות מסוגלים לנתח הייטק"

מורן ישעיהו |

"הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק תהווה אתגר בשנים הקרובות", אמר היום (א') שר הכלכלה אלי כהן בכנס שנתי של רשות החדשנות. זאת על רקע המאבק בין חברות גדולות לחברות סטארטאפ על כוח אדם ועלויות בשכר שהולכות ועולות. 

כפתרון הציע כהן להתמקד בחינוך. "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. הייתי מקים עוד טכניון בדרום כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה".

יעד נוסף שהגדיר כהן הוא מעבר של חברות הייטק לפריפריה. "יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל - אנחנו רוצים אותן בפריפריה, נשקיע בזה לא מעט כסף. מגיע פרס ישראל למי שהתחיל את אמדוקס בשדרות". עוד הוסיף כי "אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי. הורדנו מס חברות מ-26% ל23% והורדנו מס שמתייחס בעיקר ליצואנים בפריפריה מ-9% ל7.5% בלבד".

איום זר

יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה בכנס להשקעה בהייטק הישראלי וטענה כי "מרבית ההשקעות בענף מתבצעות על ידי חברות זרות. ההסתמכות הרבה הזו על מקורות סינים ואמריקנים עלולה להתהפך לרעתנו בעתיד הקרוב".

"מלחמות סחר בעולם יכולות להשפיע על התיאבון של המשקיעים האלה לנהוג. מדיניות המיסוי של טראמפ יכולה לכלול מדיניות גלובלית. לא השכלנו לייצר חלופה זמינה לחברות האלה אצלנו. השוק שלנו בקרוב ינהל 2 טריליון שקל כספי ציבור. האחוז שמושקע בהייטק הוא אפסי אם בכלל", הוסיפה.

לפי גואטה, "חלק מהפתרון צריך להגיע מעולם המס, חלק ניכר מעולמות הרגולציה. כשמסתכלים על מיומנות ומחקר בהייטק אנחנו רואים שאין מחקר של הייטק, יש מחקר של ענפים מסורתיים. כל מנהלי ההשקעות יודעים שברמת הריבית בישראל ובכלל אי אפשר להשיג תשואה בלי סיכון. רמת הסיכון שצריך לקחת היום כדי להשיג תשואה משביעת רצון הולכת וגדלה לאורך זמן. באפיק הפרטי אפשר לקבל פרמיות. חובה של מנהלי השקעות ללמוד ולהבין ולהיות מסוגלים לנתח הייטק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.