אתגר הכלכלה בשנים הקרובות - הקיפאון בענף ההייטק
שר הכלכלה מסמן יעד מרכזי להגדלת כוח אדם בהייטק: "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200". הרשות לניירות ערך: "מנהלי השקעות חייבים להיות מסוגלים לנתח הייטק"
"הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק תהווה אתגר בשנים הקרובות", אמר היום (א') שר הכלכלה אלי כהן בכנס שנתי של רשות החדשנות. זאת על רקע המאבק בין חברות גדולות לחברות סטארטאפ על כוח אדם ועלויות בשכר שהולכות ועולות.
כפתרון הציע כהן להתמקד בחינוך. "לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. הייתי מקים עוד טכניון בדרום כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה".
יעד נוסף שהגדיר כהן הוא מעבר של חברות הייטק לפריפריה. "יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל - אנחנו רוצים אותן בפריפריה, נשקיע בזה לא מעט כסף. מגיע פרס ישראל למי שהתחיל את אמדוקס בשדרות". עוד הוסיף כי "אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי. הורדנו מס חברות מ-26% ל23% והורדנו מס שמתייחס בעיקר ליצואנים בפריפריה מ-9% ל7.5% בלבד".
איום זר
יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה בכנס להשקעה בהייטק הישראלי וטענה כי "מרבית ההשקעות בענף מתבצעות על ידי חברות זרות. ההסתמכות הרבה הזו על מקורות סינים ואמריקנים עלולה להתהפך לרעתנו בעתיד הקרוב".
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מלחמות סחר בעולם יכולות להשפיע על התיאבון של המשקיעים האלה לנהוג. מדיניות המיסוי של טראמפ יכולה לכלול מדיניות גלובלית. לא השכלנו לייצר חלופה זמינה לחברות האלה אצלנו. השוק שלנו בקרוב ינהל 2 טריליון שקל כספי ציבור. האחוז שמושקע בהייטק הוא אפסי אם בכלל", הוסיפה.
לפי גואטה, "חלק מהפתרון צריך להגיע מעולם המס, חלק ניכר מעולמות הרגולציה. כשמסתכלים על מיומנות ומחקר בהייטק אנחנו רואים שאין מחקר של הייטק, יש מחקר של ענפים מסורתיים. כל מנהלי ההשקעות יודעים שברמת הריבית בישראל ובכלל אי אפשר להשיג תשואה בלי סיכון. רמת הסיכון שצריך לקחת היום כדי להשיג תשואה משביעת רצון הולכת וגדלה לאורך זמן. באפיק הפרטי אפשר לקבל פרמיות. חובה של מנהלי השקעות ללמוד ולהבין ולהיות מסוגלים לנתח הייטק".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
