שאלה:

----------

השאלות:

1. מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?

2. במקרה של תשלומי ריבית בגין הלוואות לתושבים זרים ממדינות אמנה (למשל רוסיה, שווייץ וכדומה), מה התהליך הנדרש מהחברה לביצוע התשלום והעברתו (טופס 114)?

3. האם יש לדווח על תשלומי הריבית לתושבים זרים בטופס תשלומי הניכויים של החברה (856) אף שהניכוי מבוצע בידי הבנק המעביר?

4. האם יכולה להתעורר בעיה בביצוע תשלומי ריבית - בהיעדר פירעון של הקרן (בשלב הנוכחי)?

5. הכרה בהוצאות ריבית להלוואות חו"ל מוכרת לצורכי מס עם התשלום בפועל. אם כעת משלמים ריבית נצברת בעבור מספר שנים אחורה והחברה היא חברה קבלנית המיישמת את הוראות סעיף 18ד לפקודה, האם ניתן להתייחס לפי מקדם כלשהו של ההכרה לשנים הקודמות או שנדרש לייחס לפי יחס שנה שוטפת בלבד?

תשובה:

-------

לשאלה 1

-----------

ניכוי מס במקור על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר הוא 25% אם המקבל הוא יחיד או מס חברות בשיעור 26.5% אם המקבל הוא חברה על פי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סביר להניח כי התשלום במטבע חוץ. אם התשלום שקלי ניתן לנכות 15% ליחיד אם הריבית אינה צמודה.

לשאלה 2

-----------

יש לפנות עם טופס 114 לרכז חוליה מרכזית בפקיד השומה שבו מתנהל תיק החברה המשלמת. לטופס 114 יש לצרף את הסכם ההלוואה הרלוונטי.

לשאלה 3

-----------

התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף 4 לחוזר מס הכנסה: דוחות שנתיים 126 ו-856 לשנת 2011 מיום 20.12.2011:

הבהרות לדיווחי 856

דיווח על תשלומים לתושב חוץ

ברשומה "60" יש לדווח בשדה 19 סוג ניכוי 07 תשלום שהועבר לתושב חוץ, המדווח ניכה במקור והעביר את סכום הניכוי באמצעות טופס 102 למס הכנסה.

מי שהעביר את התשלום לתושב חוץ באמצעות הבנק והמס נוכה על ידי הבנק שהעבירו למס הכנסה, ידווח סוג ניכוי 08 בשדה 19. במקרה הזה, המשלם אינו מדווח על המס שנוכה ברשומה "60" שכן דיווח זה יצור אי התאמה לדיווחי 102 התקופתיים.

מי שהעביר תשלומים באמצעות הבנק סוג ניכוי 08, כאמור יציין ברשומה "70" שדה 9 ו-9א' את התשלומים שהועברו באמצעות הבנק ואת סכומי המס שנוכו על ידי הבנק והועברו על ידי הבנק.

לשאלה 4

------------

התשובה תלויה בהסכם ההלוואה. בעניין ע"א 719/70 ויסלר נ' פ"ה רחובות, פד'א ד 237, דובר בנישום אשר הלווה כספים לאדם אשר פשט את הרגל לאחר ששילם תשלומים חודשיים מסוימים על חשבון ההלוואה. השאלה שהתעוררה נגעה לסיווגם של אותם תשלומים שקיבל הנישום על חשבון הלוואתו. כלום היו אלה החזרי קרן המלווה הפטורים ממס, או שמא תשלומי ריבית חייבים במס? לאור נסיבותיו של המקרה פסק בית-המשפט כי התשלומים שקיבל הנישום היו ריבית בגובה שיעור הריבית המוסכמת לגבי ההלוואה ולא החזרי הקרן. עם זאת, כאשר המלווה והלווה קבעו הסדר מפורש אחר ביחס לאופן החזרת הקרן והריבית נקבע ככלל כי יחול ההסדר אשר נקבע על ידי הצדדים. כך בעניין ע"ש 1014/93 חברת ענת לב בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, מיסים יב/5 ה-23 (1998) נקבע כי מועדי הדיווח על הריבית הם כפוף לאמור בהסכמי ההלוואה. בעניין חברת לב ענת, בית המשפט ציין במפורש כי יש לבדוק את הסכם ההלוואה ולבחון האם הקרן עדיפה על הריבית. בעניין ע"א 75/78 החברה הישראלית למסחר והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פד"י ל"ג (1) 813, קבע בית המשפט כי בהיעדר הוראה אחרת בהסכם הלוואה קודם כל יזקפו תשלומים לחשבון הריבית ולהפרשי ההצמדה ולאחר מכן לקרן. ברם, בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי הסדר בין הצדדים יכול לשנות את סדר הפירעון שלעיל.

בעניין עמ"ה 3036/96, שמואל בן טולילה נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים יב/3 ה-24 (יוני 1998) הובעה שוב הדעה כי היפוך הסדר תשלומים (קרי ריבית לפני קרן) הוא אפשרי אך דורש ראיות בהסכם ההלוואה.

לשאלה 5

------------

לא מדויק. יש לבחון את תחולת סעיף 18(ה) לאור האמנה הרלוונטית. קיימות אמנות בעלות סעיף אי אפליה שהוראותיו אינן מתירות תיאום הוצאות ריבית לתושב חוץ רק כיוון שלא שולמו בפועל ונדרשו על בסיס צבירה. לגבי סעיף 18(ד) - יש להכיר לפי המקדם שנקבע לכל שנה שבגינה שולמה הריבית.

תודתי לעו"ד (רו"ח) אריאל דרייפוס על הערותיו המועילות

המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן