תשלומי ריבית לחו"ל בעבור הלוואות מתושבים זרים
מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
שאלה:
----------
השאלות:
1. מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
2. במקרה של תשלומי ריבית בגין הלוואות לתושבים זרים ממדינות אמנה (למשל רוסיה, שווייץ וכדומה), מה התהליך הנדרש מהחברה לביצוע התשלום והעברתו (טופס 114)?
3. האם יש לדווח על תשלומי הריבית לתושבים זרים בטופס תשלומי הניכויים של החברה (856) אף שהניכוי מבוצע בידי הבנק המעביר?
4. האם יכולה להתעורר בעיה בביצוע תשלומי ריבית - בהיעדר פירעון של הקרן (בשלב הנוכחי)?
5. הכרה בהוצאות ריבית להלוואות חו"ל מוכרת לצורכי מס עם התשלום בפועל. אם כעת משלמים ריבית נצברת בעבור מספר שנים אחורה והחברה היא חברה קבלנית המיישמת את הוראות סעיף 18ד לפקודה, האם ניתן להתייחס לפי מקדם כלשהו של ההכרה לשנים הקודמות או שנדרש לייחס לפי יחס שנה שוטפת בלבד?
תשובה:
-------
לשאלה 1
-----------
ניכוי מס במקור על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר הוא 25% אם המקבל הוא יחיד או מס חברות בשיעור 26.5% אם המקבל הוא חברה על פי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סביר להניח כי התשלום במטבע חוץ. אם התשלום שקלי ניתן לנכות 15% ליחיד אם הריבית אינה צמודה.
לשאלה 2
-----------
יש לפנות עם טופס 114 לרכז חוליה מרכזית בפקיד השומה שבו מתנהל תיק החברה המשלמת. לטופס 114 יש לצרף את הסכם ההלוואה הרלוונטי.
לשאלה 3
-----------
התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף 4 לחוזר מס הכנסה: דוחות שנתיים 126 ו-856 לשנת 2011 מיום 20.12.2011:
הבהרות לדיווחי 856
דיווח על תשלומים לתושב חוץ
ברשומה "60" יש לדווח בשדה 19 סוג ניכוי 07 תשלום שהועבר לתושב חוץ, המדווח ניכה במקור והעביר את סכום הניכוי באמצעות טופס 102 למס הכנסה.
מי שהעביר את התשלום לתושב חוץ באמצעות הבנק והמס נוכה על ידי הבנק שהעבירו למס הכנסה, ידווח סוג ניכוי 08 בשדה 19. במקרה הזה, המשלם אינו מדווח על המס שנוכה ברשומה "60" שכן דיווח זה יצור אי התאמה לדיווחי 102 התקופתיים.
מי שהעביר תשלומים באמצעות הבנק סוג ניכוי 08, כאמור יציין ברשומה "70" שדה 9 ו-9א' את התשלומים שהועברו באמצעות הבנק ואת סכומי המס שנוכו על ידי הבנק והועברו על ידי הבנק.
לשאלה 4
------------
התשובה תלויה בהסכם ההלוואה. בעניין ע"א 719/70 ויסלר נ' פ"ה רחובות, פד'א ד 237, דובר בנישום אשר הלווה כספים לאדם אשר פשט את הרגל לאחר ששילם תשלומים חודשיים מסוימים על חשבון ההלוואה. השאלה שהתעוררה נגעה לסיווגם של אותם תשלומים שקיבל הנישום על חשבון הלוואתו. כלום היו אלה החזרי קרן המלווה הפטורים ממס, או שמא תשלומי ריבית חייבים במס? לאור נסיבותיו של המקרה פסק בית-המשפט כי התשלומים שקיבל הנישום היו ריבית בגובה שיעור הריבית המוסכמת לגבי ההלוואה ולא החזרי הקרן. עם זאת, כאשר המלווה והלווה קבעו הסדר מפורש אחר ביחס לאופן החזרת הקרן והריבית נקבע ככלל כי יחול ההסדר אשר נקבע על ידי הצדדים. כך בעניין ע"ש 1014/93 חברת ענת לב בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, מיסים יב/5 ה-23 (1998) נקבע כי מועדי הדיווח על הריבית הם כפוף לאמור בהסכמי ההלוואה. בעניין חברת לב ענת, בית המשפט ציין במפורש כי יש לבדוק את הסכם ההלוואה ולבחון האם הקרן עדיפה על הריבית. בעניין ע"א 75/78 החברה הישראלית למסחר והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פד"י ל"ג (1) 813, קבע בית המשפט כי בהיעדר הוראה אחרת בהסכם הלוואה קודם כל יזקפו תשלומים לחשבון הריבית ולהפרשי ההצמדה ולאחר מכן לקרן. ברם, בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי הסדר בין הצדדים יכול לשנות את סדר הפירעון שלעיל.
בעניין עמ"ה 3036/96, שמואל בן טולילה נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים יב/3 ה-24 (יוני 1998) הובעה שוב הדעה כי היפוך הסדר תשלומים (קרי ריבית לפני קרן) הוא אפשרי אך דורש ראיות בהסכם ההלוואה.
לשאלה 5
------------
לא מדויק. יש לבחון את תחולת סעיף 18(ה) לאור האמנה הרלוונטית. קיימות אמנות בעלות סעיף אי אפליה שהוראותיו אינן מתירות תיאום הוצאות ריבית לתושב חוץ רק כיוון שלא שולמו בפועל ונדרשו על בסיס צבירה. לגבי סעיף 18(ד) - יש להכיר לפי המקדם שנקבע לכל שנה שבגינה שולמה הריבית.
תודתי לעו"ד (רו"ח) אריאל דרייפוס על הערותיו המועילות
המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
