תשלומי ריבית לחו"ל בעבור הלוואות מתושבים זרים
מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
שאלה:
----------
השאלות:
1. מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
2. במקרה של תשלומי ריבית בגין הלוואות לתושבים זרים ממדינות אמנה (למשל רוסיה, שווייץ וכדומה), מה התהליך הנדרש מהחברה לביצוע התשלום והעברתו (טופס 114)?
3. האם יש לדווח על תשלומי הריבית לתושבים זרים בטופס תשלומי הניכויים של החברה (856) אף שהניכוי מבוצע בידי הבנק המעביר?
4. האם יכולה להתעורר בעיה בביצוע תשלומי ריבית - בהיעדר פירעון של הקרן (בשלב הנוכחי)?
5. הכרה בהוצאות ריבית להלוואות חו"ל מוכרת לצורכי מס עם התשלום בפועל. אם כעת משלמים ריבית נצברת בעבור מספר שנים אחורה והחברה היא חברה קבלנית המיישמת את הוראות סעיף 18ד לפקודה, האם ניתן להתייחס לפי מקדם כלשהו של ההכרה לשנים הקודמות או שנדרש לייחס לפי יחס שנה שוטפת בלבד?
תשובה:
-------
לשאלה 1
-----------
ניכוי מס במקור על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר הוא 25% אם המקבל הוא יחיד או מס חברות בשיעור 26.5% אם המקבל הוא חברה על פי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סביר להניח כי התשלום במטבע חוץ. אם התשלום שקלי ניתן לנכות 15% ליחיד אם הריבית אינה צמודה.
לשאלה 2
-----------
יש לפנות עם טופס 114 לרכז חוליה מרכזית בפקיד השומה שבו מתנהל תיק החברה המשלמת. לטופס 114 יש לצרף את הסכם ההלוואה הרלוונטי.
לשאלה 3
-----------
התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף 4 לחוזר מס הכנסה: דוחות שנתיים 126 ו-856 לשנת 2011 מיום 20.12.2011:
הבהרות לדיווחי 856
דיווח על תשלומים לתושב חוץ
ברשומה "60" יש לדווח בשדה 19 סוג ניכוי 07 תשלום שהועבר לתושב חוץ, המדווח ניכה במקור והעביר את סכום הניכוי באמצעות טופס 102 למס הכנסה.
מי שהעביר את התשלום לתושב חוץ באמצעות הבנק והמס נוכה על ידי הבנק שהעבירו למס הכנסה, ידווח סוג ניכוי 08 בשדה 19. במקרה הזה, המשלם אינו מדווח על המס שנוכה ברשומה "60" שכן דיווח זה יצור אי התאמה לדיווחי 102 התקופתיים.
מי שהעביר תשלומים באמצעות הבנק סוג ניכוי 08, כאמור יציין ברשומה "70" שדה 9 ו-9א' את התשלומים שהועברו באמצעות הבנק ואת סכומי המס שנוכו על ידי הבנק והועברו על ידי הבנק.
לשאלה 4
------------
התשובה תלויה בהסכם ההלוואה. בעניין ע"א 719/70 ויסלר נ' פ"ה רחובות, פד'א ד 237, דובר בנישום אשר הלווה כספים לאדם אשר פשט את הרגל לאחר ששילם תשלומים חודשיים מסוימים על חשבון ההלוואה. השאלה שהתעוררה נגעה לסיווגם של אותם תשלומים שקיבל הנישום על חשבון הלוואתו. כלום היו אלה החזרי קרן המלווה הפטורים ממס, או שמא תשלומי ריבית חייבים במס? לאור נסיבותיו של המקרה פסק בית-המשפט כי התשלומים שקיבל הנישום היו ריבית בגובה שיעור הריבית המוסכמת לגבי ההלוואה ולא החזרי הקרן. עם זאת, כאשר המלווה והלווה קבעו הסדר מפורש אחר ביחס לאופן החזרת הקרן והריבית נקבע ככלל כי יחול ההסדר אשר נקבע על ידי הצדדים. כך בעניין ע"ש 1014/93 חברת ענת לב בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, מיסים יב/5 ה-23 (1998) נקבע כי מועדי הדיווח על הריבית הם כפוף לאמור בהסכמי ההלוואה. בעניין חברת לב ענת, בית המשפט ציין במפורש כי יש לבדוק את הסכם ההלוואה ולבחון האם הקרן עדיפה על הריבית. בעניין ע"א 75/78 החברה הישראלית למסחר והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פד"י ל"ג (1) 813, קבע בית המשפט כי בהיעדר הוראה אחרת בהסכם הלוואה קודם כל יזקפו תשלומים לחשבון הריבית ולהפרשי ההצמדה ולאחר מכן לקרן. ברם, בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי הסדר בין הצדדים יכול לשנות את סדר הפירעון שלעיל.
בעניין עמ"ה 3036/96, שמואל בן טולילה נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים יב/3 ה-24 (יוני 1998) הובעה שוב הדעה כי היפוך הסדר תשלומים (קרי ריבית לפני קרן) הוא אפשרי אך דורש ראיות בהסכם ההלוואה.
לשאלה 5
------------
לא מדויק. יש לבחון את תחולת סעיף 18(ה) לאור האמנה הרלוונטית. קיימות אמנות בעלות סעיף אי אפליה שהוראותיו אינן מתירות תיאום הוצאות ריבית לתושב חוץ רק כיוון שלא שולמו בפועל ונדרשו על בסיס צבירה. לגבי סעיף 18(ד) - יש להכיר לפי המקדם שנקבע לכל שנה שבגינה שולמה הריבית.
תודתי לעו"ד (רו"ח) אריאל דרייפוס על הערותיו המועילות
המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".