תשלומי ריבית לחו"ל בעבור הלוואות מתושבים זרים
מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
שאלה:
----------
השאלות:
1. מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?
2. במקרה של תשלומי ריבית בגין הלוואות לתושבים זרים ממדינות אמנה (למשל רוסיה, שווייץ וכדומה), מה התהליך הנדרש מהחברה לביצוע התשלום והעברתו (טופס 114)?
3. האם יש לדווח על תשלומי הריבית לתושבים זרים בטופס תשלומי הניכויים של החברה (856) אף שהניכוי מבוצע בידי הבנק המעביר?
4. האם יכולה להתעורר בעיה בביצוע תשלומי ריבית - בהיעדר פירעון של הקרן (בשלב הנוכחי)?
5. הכרה בהוצאות ריבית להלוואות חו"ל מוכרת לצורכי מס עם התשלום בפועל. אם כעת משלמים ריבית נצברת בעבור מספר שנים אחורה והחברה היא חברה קבלנית המיישמת את הוראות סעיף 18ד לפקודה, האם ניתן להתייחס לפי מקדם כלשהו של ההכרה לשנים הקודמות או שנדרש לייחס לפי יחס שנה שוטפת בלבד?
תשובה:
-------
לשאלה 1
-----------
ניכוי מס במקור על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר הוא 25% אם המקבל הוא יחיד או מס חברות בשיעור 26.5% אם המקבל הוא חברה על פי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סביר להניח כי התשלום במטבע חוץ. אם התשלום שקלי ניתן לנכות 15% ליחיד אם הריבית אינה צמודה.
לשאלה 2
-----------
יש לפנות עם טופס 114 לרכז חוליה מרכזית בפקיד השומה שבו מתנהל תיק החברה המשלמת. לטופס 114 יש לצרף את הסכם ההלוואה הרלוונטי.
לשאלה 3
-----------
התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף 4 לחוזר מס הכנסה: דוחות שנתיים 126 ו-856 לשנת 2011 מיום 20.12.2011:
הבהרות לדיווחי 856
דיווח על תשלומים לתושב חוץ
ברשומה "60" יש לדווח בשדה 19 סוג ניכוי 07 תשלום שהועבר לתושב חוץ, המדווח ניכה במקור והעביר את סכום הניכוי באמצעות טופס 102 למס הכנסה.
מי שהעביר את התשלום לתושב חוץ באמצעות הבנק והמס נוכה על ידי הבנק שהעבירו למס הכנסה, ידווח סוג ניכוי 08 בשדה 19. במקרה הזה, המשלם אינו מדווח על המס שנוכה ברשומה "60" שכן דיווח זה יצור אי התאמה לדיווחי 102 התקופתיים.
מי שהעביר תשלומים באמצעות הבנק סוג ניכוי 08, כאמור יציין ברשומה "70" שדה 9 ו-9א' את התשלומים שהועברו באמצעות הבנק ואת סכומי המס שנוכו על ידי הבנק והועברו על ידי הבנק.
לשאלה 4
------------
התשובה תלויה בהסכם ההלוואה. בעניין ע"א 719/70 ויסלר נ' פ"ה רחובות, פד'א ד 237, דובר בנישום אשר הלווה כספים לאדם אשר פשט את הרגל לאחר ששילם תשלומים חודשיים מסוימים על חשבון ההלוואה. השאלה שהתעוררה נגעה לסיווגם של אותם תשלומים שקיבל הנישום על חשבון הלוואתו. כלום היו אלה החזרי קרן המלווה הפטורים ממס, או שמא תשלומי ריבית חייבים במס? לאור נסיבותיו של המקרה פסק בית-המשפט כי התשלומים שקיבל הנישום היו ריבית בגובה שיעור הריבית המוסכמת לגבי ההלוואה ולא החזרי הקרן. עם זאת, כאשר המלווה והלווה קבעו הסדר מפורש אחר ביחס לאופן החזרת הקרן והריבית נקבע ככלל כי יחול ההסדר אשר נקבע על ידי הצדדים. כך בעניין ע"ש 1014/93 חברת ענת לב בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, מיסים יב/5 ה-23 (1998) נקבע כי מועדי הדיווח על הריבית הם כפוף לאמור בהסכמי ההלוואה. בעניין חברת לב ענת, בית המשפט ציין במפורש כי יש לבדוק את הסכם ההלוואה ולבחון האם הקרן עדיפה על הריבית. בעניין ע"א 75/78 החברה הישראלית למסחר והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פד"י ל"ג (1) 813, קבע בית המשפט כי בהיעדר הוראה אחרת בהסכם הלוואה קודם כל יזקפו תשלומים לחשבון הריבית ולהפרשי ההצמדה ולאחר מכן לקרן. ברם, בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי הסדר בין הצדדים יכול לשנות את סדר הפירעון שלעיל.
בעניין עמ"ה 3036/96, שמואל בן טולילה נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים יב/3 ה-24 (יוני 1998) הובעה שוב הדעה כי היפוך הסדר תשלומים (קרי ריבית לפני קרן) הוא אפשרי אך דורש ראיות בהסכם ההלוואה.
לשאלה 5
------------
לא מדויק. יש לבחון את תחולת סעיף 18(ה) לאור האמנה הרלוונטית. קיימות אמנות בעלות סעיף אי אפליה שהוראותיו אינן מתירות תיאום הוצאות ריבית לתושב חוץ רק כיוון שלא שולמו בפועל ונדרשו על בסיס צבירה. לגבי סעיף 18(ד) - יש להכיר לפי המקדם שנקבע לכל שנה שבגינה שולמה הריבית.
תודתי לעו"ד (רו"ח) אריאל דרייפוס על הערותיו המועילות
המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
איראן המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
