תשלומי ריבית לחו"ל בעבור הלוואות מתושבים זרים

עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל

מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?

שאלה:

----------

השאלות:

1. מהו שיעור ניכוי המס על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר תושב ליכטנשטיין (לא קיימת אמנת מס בין ישראל וליכטנשטיין)?

2. במקרה של תשלומי ריבית בגין הלוואות לתושבים זרים ממדינות אמנה (למשל רוסיה, שווייץ וכדומה), מה התהליך הנדרש מהחברה לביצוע התשלום והעברתו (טופס 114)?

3. האם יש לדווח על תשלומי הריבית לתושבים זרים בטופס תשלומי הניכויים של החברה (856) אף שהניכוי מבוצע בידי הבנק המעביר?

4. האם יכולה להתעורר בעיה בביצוע תשלומי ריבית - בהיעדר פירעון של הקרן (בשלב הנוכחי)?

5. הכרה בהוצאות ריבית להלוואות חו"ל מוכרת לצורכי מס עם התשלום בפועל. אם כעת משלמים ריבית נצברת בעבור מספר שנים אחורה והחברה היא חברה קבלנית המיישמת את הוראות סעיף 18ד לפקודה, האם ניתן להתייחס לפי מקדם כלשהו של ההכרה לשנים הקודמות או שנדרש לייחס לפי יחס שנה שוטפת בלבד?

תשובה:

-------

לשאלה 1

-----------

ניכוי מס במקור על תשלום ריבית בגין הלוואה לתושב זר הוא 25% אם המקבל הוא יחיד או מס חברות בשיעור 26.5% אם המקבל הוא חברה על פי סעיף 170 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). סביר להניח כי התשלום במטבע חוץ. אם התשלום שקלי ניתן לנכות 15% ליחיד אם הריבית אינה צמודה.

לשאלה 2

-----------

יש לפנות עם טופס 114 לרכז חוליה מרכזית בפקיד השומה שבו מתנהל תיק החברה המשלמת. לטופס 114 יש לצרף את הסכם ההלוואה הרלוונטי.

לשאלה 3

-----------

התשובה לשאלתך נמצאת בסעיף 4 לחוזר מס הכנסה: דוחות שנתיים 126 ו-856 לשנת 2011 מיום 20.12.2011:

הבהרות לדיווחי 856

דיווח על תשלומים לתושב חוץ

ברשומה "60" יש לדווח בשדה 19 סוג ניכוי 07 תשלום שהועבר לתושב חוץ, המדווח ניכה במקור והעביר את סכום הניכוי באמצעות טופס 102 למס הכנסה.

מי שהעביר את התשלום לתושב חוץ באמצעות הבנק והמס נוכה על ידי הבנק שהעבירו למס הכנסה, ידווח סוג ניכוי 08 בשדה 19. במקרה הזה, המשלם אינו מדווח על המס שנוכה ברשומה "60" שכן דיווח זה יצור אי התאמה לדיווחי 102 התקופתיים.

מי שהעביר תשלומים באמצעות הבנק סוג ניכוי 08, כאמור יציין ברשומה "70" שדה 9 ו-9א' את התשלומים שהועברו באמצעות הבנק ואת סכומי המס שנוכו על ידי הבנק והועברו על ידי הבנק.

לשאלה 4

------------

התשובה תלויה בהסכם ההלוואה. בעניין ע"א 719/70 ויסלר נ' פ"ה רחובות, פד'א ד 237, דובר בנישום אשר הלווה כספים לאדם אשר פשט את הרגל לאחר ששילם תשלומים חודשיים מסוימים על חשבון ההלוואה. השאלה שהתעוררה נגעה לסיווגם של אותם תשלומים שקיבל הנישום על חשבון הלוואתו. כלום היו אלה החזרי קרן המלווה הפטורים ממס, או שמא תשלומי ריבית חייבים במס? לאור נסיבותיו של המקרה פסק בית-המשפט כי התשלומים שקיבל הנישום היו ריבית בגובה שיעור הריבית המוסכמת לגבי ההלוואה ולא החזרי הקרן. עם זאת, כאשר המלווה והלווה קבעו הסדר מפורש אחר ביחס לאופן החזרת הקרן והריבית נקבע ככלל כי יחול ההסדר אשר נקבע על ידי הצדדים. כך בעניין ע"ש 1014/93 חברת ענת לב בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, מיסים יב/5 ה-23 (1998) נקבע כי מועדי הדיווח על הריבית הם כפוף לאמור בהסכמי ההלוואה. בעניין חברת לב ענת, בית המשפט ציין במפורש כי יש לבדוק את הסכם ההלוואה ולבחון האם הקרן עדיפה על הריבית. בעניין ע"א 75/78 החברה הישראלית למסחר והשקעות בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פד"י ל"ג (1) 813, קבע בית המשפט כי בהיעדר הוראה אחרת בהסכם הלוואה קודם כל יזקפו תשלומים לחשבון הריבית ולהפרשי ההצמדה ולאחר מכן לקרן. ברם, בית המשפט קובע בצורה מפורשת כי הסדר בין הצדדים יכול לשנות את סדר הפירעון שלעיל.

בעניין עמ"ה 3036/96, שמואל בן טולילה נ' פקיד שומה ירושלים, מיסים יב/3 ה-24 (יוני 1998) הובעה שוב הדעה כי היפוך הסדר תשלומים (קרי ריבית לפני קרן) הוא אפשרי אך דורש ראיות בהסכם ההלוואה.

לשאלה 5

------------

לא מדויק. יש לבחון את תחולת סעיף 18(ה) לאור האמנה הרלוונטית. קיימות אמנות בעלות סעיף אי אפליה שהוראותיו אינן מתירות תיאום הוצאות ריבית לתושב חוץ רק כיוון שלא שולמו בפועל ונדרשו על בסיס צבירה. לגבי סעיף 18(ד) - יש להכיר לפי המקדם שנקבע לכל שנה שבגינה שולמה הריבית.

תודתי לעו"ד (רו"ח) אריאל דרייפוס על הערותיו המועילות

המשיב - מנהל מחלקת מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' עורכי דין. לשעבר מפקח ארצי ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.