אימתי החזקת דירות נופש באמצעות חברה נכנסת לגדר "עסק"?

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 48311/11 1. אברהם שוילי בע"מ; 2. רוני שובל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה
עו"ד לילך דניאל |

תקציר ע"מ 48311/11

1. אברהם שוילי בע"מ; 2. רוני שובל בע"מ

נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקווה

בית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור שעניינו החלטת מנהל מע"מ שלא לרשום כעוסק מורשה שתי חברות, אשר כל אחת מהן רכשה שתי דירות המיועדות להשכרה מלונאית. בית המשפט פסק כי מניתוח מבחני הפסיקה לעניין הגדרת עסק עולה שהמערערות לא הצליחו להוכיח כי הן מקימות עסק.

במקרה דנן נפסק כי לא הוכחה כל פעילות ולו פעילות פחותה, שכן המערערות מתעתדות לפעול באמצעות חברת ניהול ולכן הפעילות שלהן מזערית. נוסף על כך לא הוכחה מומחיות ובקיאות בעסקי השכרת דירות בכלל והשכרה מלונאית בפרט, או בתחום היזמות והנדל"ן. נפסק כי העובדה שהמערערות החליטו כי הן חברות נדל"ן על פי מסמכי היסוד של כל אחת מהן, לא בהכרח עושה אותן כאלה.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

מדובר בשני ערעורים שהדיון בהם אוחד, על החלטת מנהל מע"מ בפתח תקווה שלא לרשום את המערערות כעוסק מורשה. בחודש ספטמבר 2009 רכשו כל אחת מהמערערות דירה המיועדת לצורכי מגורים בפרויקט ה"בלו" בהרצלייה, ובחודש ספטמבר 2010 רכשו כל אחת מהמערערות יחידה מלונאית בפרויקט "האי" במרינה בהרצלייה. הנכסים האמורים בהליך של בנייה. הנכסים בפרויקט "האי" אמורים לשמש חלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית בהתאם לחוזה הרכישה, לתב"ע (תוכנית בניין עיר) ולפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בעניין אי התכלת (ע"מ 2273/03). לעניין הדירה בפרויקט ה"בלו" - זו תושכר בהשכרה חופשית למגורים.

המשיב דחה את בקשת המערערות לרישום כ"עוסק מורשה". לטעמו, רכישת דירות הנופש על ידי החברות אינה הוכחה שהחברות מקימות עסק, ולכן אין מקום לרישומן כעוסק על פי סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). עם זאת, אם וכאשר יושכרו הדירות בעסקה החייבת במע"מ, אזי הוא ישקול אם אפשר לראות בכך עסקת אקראי במקרקעין שחל עליה סעיף 43א לחוק לעניין ניכוי מס תשומות. לטעמו, כדי להיחשב עסק בהקמה עליהן להראות פעילות עסקית העולה לכדי "עסק", גם אם הוא בהקמה.

המשיב מדגיש כי השכרת הנכס באמצעות חברת ניהול שתפעל ותנהל את מאגר היחידות המלונאיות באותו פרויקט, מעידה על כך שלא נדרשת מהמערערות כל פעילות ניהולית ותפעולית, אלא שעליהן להעמיד את הנכס לרשות החברה המנהלת לצורך השכרת היחידות. כמובן, המערערות יזכו להכנסה שוטפת הנובעת מיכולתה של החברה לשכן ביחידה דיירים, בין שמדובר בתקופות קצרות ובין שמדובר בתקופות ארוכות. מכאן שאין כל פעילות ארגון מצד המערערות, ואין לראותן מפעילות שירותי מלונאות.

מנגד, המערערות טוענות שהכנסה זו מהשכרה מלונאית היא הכנסה "פירותית" החייבת ללא ספק במס ערך מוסף. המערערות טוענות כי המקרה דנן זהה למקרה שנדון על ידי כבוד השופטת מזרחי בפסק הדין ע"ש 3071/04, שבו נפסק כי בנסיבות דומות השכרה מלונאית היא עסק.

דיון

ההכרעה במחלוקת שנפלה בין הצדדים תיגזר מהתשובה לשאלה אם יש לראות את המערערות בנסיבות העניין כמי שמקימות עסק. הנטל להוכחת הזכות לרישום כעוסק מוטל על המערערות, ולפיכך יש לבדוק אם הן הרימו את הנטל תוך סקירת המבחנים שהציבה הפסיקה.

מבחן טיב הנכס - במסגרת המבחן נבדקים טיבו של הנכס ואופיו כנכס השקעתי לטווח ארוך (הוני) או כנכס למסחר שוטף (פירותי). מטבעם של דברים קיימת דואליות באופיים ובטיבם של נכסי דלא ניידי. יש שרוכשים אותם לשם השקעה במטרה להפיק רווח מהנכסים בעת מכירתם, ויש הרוכשים את הנכסים הללו כדי להפיק מהם רווח על דרך השכרתם. ניסיון החיים מלמד שמי שרכש נכס כהשקעה הונית יימצא בחלוף הזמן כמי שמפיק גם רווח מהשכרתו, ולהיפך.

נוכח הדואליות של הפקת הרווח מנדל"ן, בשלב הרכישה לא ניתן לדעת אם הרווח העיקרי שיופק מהם יהיה רווח ההון המופק ממכירתם, או שמא בסופו של דבר הרווח העיקרי יהיה התמורה שתתקבל מהשכרתם, דהיינו רווח פירותי במהותו. בענייננו, מבחן טיב הנכס אינו חד משמעי ואינו יכול לסייע בפני עצמו לטיעון של מי מהצדדים. רכישת נדל"ן להשכרה מלונאית יכולה להיחשב עסק באופן עקרוני - כאשר מדובר בחברה שעיסוקה באופן מעשי ואינטנסיבי בנדל"ן, אך כאשר מדובר בחברה שלא קיים כל מידע באשר לעיסוקיה בעבר ו/או עיסוק מנהליה, וכשמדובר בנכס יחיד - אין במבחן טיב הנכס כדי לסייע למערערות.

מבחן התדירות - על פי מבחן זה, ככל שתדירות הפעילות רבה יותר הדבר מצביע על אופייה הפירותי. המערערות סבורות שנוכח העובדה כי מדובר בנכס להשכרה מלונאית, התדירות שבה מדובר היא תדירות השכרת הדירות. מנגד המשיב טוען כי מאחר שמדובר בחברה להשקעות נדל"ן, התדירות שבה מדובר היא תדירות של קנייה ומכירה של נכסי נדל"ן, ועסקה בודדת בחיי החברה ודאי אינה מרימה את הנטל הנדרש להראות כי פעילותה עסקית. בית המשפט פסק כי כשמדובר בחברה להשכרת דירות, התדירות שבה מדובר הוא קצב השכרת הדירות. ברם, נוכח העובדה שהנכס אשר נרכש טרם התקבל, קשה לאמוד את קצב ההשכרה המלונאית ואופייה. לפיכך נדמה כי אין במבחן זה כדי לסייע למי מהצדדים.

מבחן היקף העסקאות - על פי מבחן זה ככל שהיקף העסקאות רב יותר, הדבר מלמד על אופייה הפירותי של הפעילות. המערערות כרכו מבחן זה עם מבחן התדירות. יש לזקוף לחובת המערערות את העובדה שהנתונים בטופס הבקשה להירשם כעוסק לא אומתו בתצהיריהן. אשר על כן נפסק כי לא ניתן לומר שהמערערות יכולת להיבנות ממבחן היקף העסקאות.

מבחן המימון - מבחן זה קובע כי מימון הפעילות בהון עצמי מלמד על אופייה ההוני, ואילו מימונה בהון זר מלמד על אופייה הפירותי. העובדה שמנהלי המערערות לא חשפו בתצהירים מהיכן הגיע המימון לרכישת הנכסים מביאה לחשד כי אילו עשו כן - היה הדבר מצביע על כך שמדובר במימון עצמי ועל אופייה ההוני של העסקה. לפיכך אין במבחן זה כדי לסייע למערערות.

מבחן הבקיאות - על פי מבחן זה, ככל שהבקיאות בתחום העסקה רבה יותר הדבר מצביע על אופי פירותי. המערערות טוענות כי מבחן זה תומך בעמדתן שכן אפשר להשתמש בגורם חיצוני מייעץ, ובמקרה זה - חברת הניהול שתתפעל את ההשכרות המלונאיות של הנכס. נפסק כי מהראיות לא ברור מהו עיסוקה של החברה ו/או מה היה עיסוקה של החברה בפועל לפני רכישת הנדל"ן שביצעה. לעניין ההסתייעות בחברת הניהול - מבחן הבקיאות אינו יכול לסייע למערערות. הוא אולי אינו מחזק את עמדת המשיב, אך עקב העובדה שהנטל מוטל על כתפי המערערות - אין במבחן הבקיאות כדי לסייע להן.

מבחן הנסיבות - ההלכה היא שהחזקת נכס בפני עצמה, גם אם נועדה להפיק רווח - אין בה די כדי להיות "עסק". נדרשת פעילות אקטיבית נוספת היכולה להעיד על קיומו של "עסק", ואין די בפעילות פסיבית מצומצמת ובלתי מתמשכת. בענייננו מדובר בחברות ללא כל פעילות כאמור.

מניתוח כל אחד מהמבחנים לעיל עולה שלא ניתן לומר כי המבחנים תומכים בכך שהמערערות הצליחו להוכיח כי הן מקימות עסק. מדובר בהשקעה הונית שהתבצעה דרך חברה. להבדיל מעסק שכבר הוקם, כשמדובר בעסק בהקמה אפשר להסתפק בפעילות פחותה - אך גם פעילות כזו לא הוכחה. נהפוך הוא, המערערות מתעתדות לפעול באמצעות חברת ניהול, ולכן פעילותן מזערית. כך גם באשר למבחן המומחיות והבקיאות - לא נטענה כל טענה שלמנהלי החברות ידע או מוניטין כלשהו בעסקי השכרת דירות בכלל והשכרה מלונאית בפרט, או בתחום היזמות והנדל"ן. העובדה שהמערערות החליטו כי הן חברות נדל"ן והן יכולות להיות כאלה בהתאם למסמכי היסוד של כל אחת מהן - אינה בהכרח עושה אותן כאלה.

תוצאה

הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי מרכז

לפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

ניתן ב-10.6.2012

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.