אלביט הדמיה מסכמת רבעון: רשמה הכנסות בהיקף של 238 מ' ש', גידול של 8%
חברת אלביט הדמיה מסכמת את הרבעון השלישי של השנה עם הכנסות בהיקף של כ-258 מיליון שקל, לעומת כ-238 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מדובר בגידול של כ-8% שנובע מ: רווח הזדמנותי מהרחבת הבעלות על EPN מ- 43% לכ- 45% בסכום של 15 מיליון שקל, רווח בהתאמות שווי הוגן של נדל"ן להשקעה המיוחס ל- EDT בסך של 29 מיליון שקל ושיפור בהכנסות מפעילות בתי המלון בהולנד, בלגיה ורומניה.
ההכנסות ממרכזים מסחריים של פלאזה סנטרס הסתכמו בכ- 26 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל אשתקד. הכנסות מהפעלת בתי מלון וניהולם הסתכמו הרבעון בכ-72 מיליון שקל, לעומת כ-99 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון הנוכחי חל שיפור בהכנסות מפעילות בתי המלון בהולנד, בלגיה ורומניה לעומת הרבעון המקביל אשתקד בסך של כ- 7 מיליון שקל. יחד עם זאת, עקב מכירתם של בתי המלון בלונדון בדצמבר 2010, חל קיטון בהכנסות הכוללות מפעילות בתי המלון ברבעון הנוכחי לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הכנסות ממכירת מערכות רפואיות הסתכמו בכ- 14 מיליון שקל לעומת כ- 7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקר ממספר המערכות שנמכרו בתקופה זו. לאחרונה הודיעה חברת אינסייטק על קבלת הנחיות חיוביות ממכון הבריאות האנגלי NICE לטיפול במיומות הרחם לנשים, באמצעות טכנולוגית MRI חדשנית שפותחה על ידי החברה.
ברבעון זה החברה נהנתה מהכנסות מהפעילות המניבה בארה"ב בהיקף של כ-90 מיליון שקל, כתוצאה מרכישת EDT; הכנסות מדמי שכירות מנכסי נדל"ן מניב הסתכמו לסך של כ- 61 מיליון שקל לעומת כ- 63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות מהתאמת שווי הוגן של נדל"ן להשקעה הסתכמו בכ- 29 מיליון ש"ח הרבעון.
ההפסד ברבעון הנוכחי הסתכם בכ- 26 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 84.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתוכו ההפסד המיוחס לבעלי מניות הרוב הסתכם בכ- 40 מיליון שקל ורווח בסך של 14 מיליון שקל המיוחס לבעלי זכויות המיעוט.
בהמשך לתוכנית לרכישה עצמית של אג"ח, הקבוצה רכשה השנה סך של כ- 203 מיליון שקל המייצגים סך של כ- 268 מיליון שקל מתואם פארי מתוכם, רכשה אלביט הדמיה סך של כ- 53 מיליון שקל המייצגים כ- 78 מיליון שקל מתואם פארי. וחברת הבת פלאזה סנטרס רכשה סך של כ- 150 מיליון שקל המייצגים סך של כ- 190 מיליון שקל מתואם פארי, ובכך השלימה פלאזה סנטרס את התוכנית לרכישה עצמית שהציגה.
בשנתיים הקרובות צפויה החברה במאוחד להקטין את מצבת החובות בסך כולל של כ- 3 מיליארד שקל בגין פירעון אג"ח ומימוש נכסים אשר בכוונת החברה לבצע בחטיבת המלונות וארה"ב. בשנתיים הקרובות צפויות אלביט ופלאזה סנטרס להקטין את מצבת חובות האג"ח ( ללא רכישות עצמיות של אג"ח) בכ- 1.1 מיליארד שקל.
- 7.עסקת השנה !!!! 01/12/2011 08:50הגב לתגובה זונסחרת לפי 40 מיליון $ בלבד , הקונות כלל ביוטכנולוגיה , טבע ,
- 6.קובי 30/11/2011 16:34הגב לתגובה זורק לפני כמה חודשים היא קנתה שם נכסים,עכשו מוכרת. ואיזה דוח נורא. הפסד ענק. חוב ענק של בעל החברה לבנק פועלים. איום ונורא
- 5.חני 30/11/2011 16:31הגב לתגובה זוזירת היועצים אלביט הדמיה הפסידה 40 מיליון שקל ברבעון השלישי מתחילת השנה הפסידה החברה 133 מיליון שקל דו" ח המקורות והשימושים לשנתיים הקרובות מדגיש שוב כי החברה תעמוד בהתחייבויותיה לשנתיים הקרובות
- 4.מלא מזומן בקופה 30/11/2011 15:39הגב לתגובה זופחדתי שיהיו מחיקות והמזומן יעלם אבל המזומן בקופה האגח הזדמנות נדירה
- 3.שימו לב לפידיון החובות של האג" ח..מרשים ביותר! (ל"ת)יגאל 30/11/2011 15:38הגב לתגובה זו
- 2.אלביט מדיקל רווח מיליון שח !!!! (ל"ת)שווה פי 5 30/11/2011 15:31הגב לתגובה זו
- 1.דוחות מעולים !!! (ל"ת)מרינה 30/11/2011 15:24הגב לתגובה זו
- מה מעולה? שהיא הפסידה 40 מיליון דולר? (ל"ת)חני 30/11/2011 16:32הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
