אי יישום הלכת איקאפוד בגין אירועים שהתרחשו עובר למועד הקובע
תקציר עא 8990/05 פקיד שומה ירושלים 1 נ' 1. מנשה לוי; 2. מנשה לוי חברה לבניין בע"מ
תקציר עא 8990/05 פקיד שומה ירושלים 1 נ' 1. מנשה לוי; 2. מנשה לוי חברה לבניין בע"מ בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של פקיד השומה, וקבע כי אין ליישם את הלכת איקאפוד (דנ"א 3993/07) על המקרה דנן. כזכור, הלכה זו קבעה תחולה רטרוספקטיבית של הלכת סמי (עמ"ה 7050/03) לעניין מרוץ המועדים לצורך חישוב ההתיישנות, שתוגבל רק לאותם הליכים אשר בהם ניתנה החלטה בהשגה או הוצאה שומה לפי מיטב שפיטה מאז שניתן פסק הדין בעניין סמי (23.5.2004). במקרה דנן דובר באירועים שהתרחשו עובר למועד זה, ולכן אין ליישם את ההלכה על עניינם של המשיבים. השאלה המשפטית והרקע העובדתי בדיון הנוסף בעניין איקאפוד הגיע בית המשפט העליון לתוצאה שלפיה יש להחיל את הלכת סמי (שלפיה המועד הקוטע את מרוץ ההתיישנות הוא המועד שבו נשלח הצו אל הנישום, ולא מועד ההכרעה בשומה ושידורה למחשב) גם באופן רטרוספקטיבי על הליכים התלויים ועומדים שטרם ניתן בהם פסק דין חלוט. עם זאת, יוגבל היקף התחולה הרטרוספקטיבית של ההלכה החדשה, כך שתתייחס רק לאותם הליכים אשר בהם ניתנה החלטה בהשגה [לעניין סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה")] או הוצאה שומה לפי מיטב שפיטה [לעניין סעיף 145(א)(2) לפקודה] מאז שניתן פסק הדין בעניין סמי (23.5.2004). במקרה דנן מדובר באירועים שהתרחשו לפני התאריך הנזכר, משמע המועד הרלוונטי לעניין המשיבים קודם למועד תחולתה של ההלכה החדשה. על כן יש לקבל את עמדת פקיד השומה, ואף אין מקום לקבוע כי דינה של ההלכה החדשה לחול על המשיבים כפי שהוחלה על איקאפוד עצמה. איקאפוד זכתה לכך שההלכה תחול עליה אף שהמועד הרלוונטי מבחינתה קדם ליום 23.5.2004, כיוון שהיא זו שהביאה לשינוי ההלכה הקודמת שהייתה נהוגה. אין לומר זאת על המשיבים. עם זאת, מאחר שהמשיבים העלו טענות נוספות בערעור המס שהגישו לבית המשפט המחוזי, יש להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי כדי שידון בטענות הנוספות. תוצאה הערעור מתקבל. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שידון בטענות הנוספות. בבית המשפט העליון לפני כב' השופטים א' גרוניס, ס' ג'ובראן ונ' הנדל ניתן ב-25.9.2011


תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.