אג"ח של שיכון ובינוי- האם לקנות?

שי לוי, אנליסט ומנהל השקעות ביובנק ניהול נכסים, סוקר את האג"ח של שיכון ובינוי וממליץ על הסידרה הנכונה
שי לוי | (1)

הפדיונות הגדולים בקרנות הנאמנות בימים האחרונים הביאו לכך שמנהלי הקרנות היו צריכים למכור מכל הבא ליד ובמחירים נמוכים על מנת לספק את צרכי הנזילות של המשקיעים. הדבר מעניין בעיקר בשוק האג"ח הקונצרני, שם נוכחנו לראות תשואות לפדיון מעניינות מאוד באג"חים של חברות רבות, אחת מהן היא של חברת שיכון ובינוי המדורגת ע"י מדרוג בדירוג A2 באופק דירוג יציב.

לחברת שיכון ובינוי שבשליטת אריסון השקעות אחזקה ב-7 מגזרי פעילות, כאשר שניים מהמגזרים דומיננטיים ביותר. הראשון הוא מגזר הנדל"ן שכולל בין היתר כ-19 פרויקטים פעילים למגורים, ועוד קרקעות לאלפי יח"ד בעלות תב"ע למגורים ובשלבי אישור תב"ע שונים, ובנוסף קרקעות לשימושים מסחריים ונכסים מניבים קיימים.

השני, הוא מגזר תשתיות הבניה בחו"ל, כאשר החברה פעילה בעיקר במדינות אפריקה בפרויקטים מסוג B.O.T בשיתוף הממשלות המקומיות. מגזר זה הוא בעל רווחיות תפעולית גבוהה יחסית לתחום. לחברה צבר הזמנות חזק ויציב קדימה של מעל ל-2 מיליארד דולר לשנים הקרובות.

בנוסף, החברה פועלת בתחומי הזכיינות (בין היתר באחזקה בכביש 6, במנהרות הכרמל ובמתקן התפלת מי ים בחדרה), תשתיות ישראל, נדל"ן חו"ל (בעיקר דירות להשכרה בברלין), אנרגיה מתחדשת ומים.

מניתוח שווי שערכנו לחברה, שווי נכסיה עומד על כ-6.8 מיליארד ש', בעוד החוב הפיננסי שלה עומד על כ-2.2 מיליארד ש' בלבד. פער זה נותן לנו את הביטחון שגם בתרחישים קיצוניים של ירידת ערך בשווי הפעילויות של החברה, עדיין שווי הנכסים יהיה גבוה משמעותית משווי החוב.

בנוסף ניסינו להעריך את התזרים שיוכל לשרת את החוב בשנים הקרובות. בין היתר הערכנו תזרים שנתי שמרני ממכירת דירות בישראל של כ-100 מיליון ש' (הערכנו מכירה של כ-40 דירות בחודש המהווה כחצי מקצב המכירות כיום), תזרים מנכסי הנדל"ן המניב של כ-150 מיליון ש', תזרים ממגזר התשתיות של כ-220 מיליון ש' (שנלקח לפי 70% מתזרים מייצג שהנחנו לחברה), ותזרים מנכסי הזכיינות של כ- 100 מיליון ש' נוספים. סה"כ התזרים השנתי כולל המגזרים הנוספים עומד על כ- 600 מיליון ש'.

מנגד, תשלומי החברה הכוללים החזר קרן וריבית לבעלי החוב, תשלומי דיבידנד שנתיים והוצאות המטה עומדים בממוצע על כ-350 מיליון ש' בשנה הקרובה, ולאחר מכן כ-600 מיליון ש' לשנה. כלומר, ניתן לראות שהתזרים המתקבל יכול לשרת את החוב ללא קושי רב וגם ללא תלות במיחזור של החוב הקיים. זאת ועוד, גם אם ניקח תרחיש קיצוני שהתזרים יהיה אפסי בשנים הקרובות, עדיין המזומן בקופה של מעל מיליארד ש' מהווה כרית בטחון גדולה.

לכן, על פי הפרמטרים הנוכחיים, ובהנחה שהשקעות החברה בהמשך יהיו ברמה סבירה, נראה שלא צפויה בעיה כלשהי לחברה לשרת את החוב. בשוק נסחרות מס' סדרות אג"ח אטרקטיביות להשקעה, כאשר אנו ממליצים על אג"ח מסדרה 2 הצמודה למדד של החברה, אשר נסחרת נכון להיום בבוקר (שני) בתשואה לפדיון ברוטו של כ-4.1% במשך חיים ממוצע של שנתיים, ובמרווח של כ-2.65% לעומת אג"ח ממשלתית מקבילה.

הכותב, שי לוי אנליסט ומנהל השקעות ביובנק ניהול נכסים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עומר 09/08/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
    הכלל הראשון הוא להסתכל מי הבעלים. ובזה שו" ב לא עומדת
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.