"הרוסים הם 25% מהאוכלוסייה היהודית - ורק 10% מהיקף הפרסום מגיע אלינו"
"שאבתי את כל התרבות המדהימה והחינוך הרוסי והייתי צעיר מספיק כדי לספוג את הישראליות ולהשתלב". כך אומר אלכס גורודניצקי, מנהל המחלקה הרוסית במקאן קאלצ'רס שעלה לארץ לפני 21 שנה, בגיל 18, בגל העלייה הגדול של 1990 שהגיע מברית המועצות.
גורודניצקי חתם את שמו בענף הפרסום המגזרי כקופירייטר. לפני כשנתיים הוא מונה למנהל המחלקה הרוסית במקאן אחרי 9 שנים במגזרים וניהול התקציב הבינ"ל של באומן בר ריבנאי במוסקבה. במקאן שמר לעצמו גורודניצקי את הכובע של מנהל הקריאייטיב במחלקה הרוסית. את השנה האחרונה הוא מסכם עם הצלחה מרשימה בתחרות הקקטוס בה קמפיין של yes המיועד למגזר הרוסי זכה במדליית כסף.
עם זאת, ברקע לעבודה המוצלחת עם yes הכותרת שלא מפסיקה לרדוף את הסקטור הרוסי ואיתה מתמודד מידי יום גורודניצקי היא התפיסה של לא מעט פרסומאים ומפרסמים על כך שהמגזר הרוסי בדרך להיעלם כקהל יעד.
"בערך ב-96 קיבלתי הצעה להצטרף כקופירייטר לפרסום במגזר הרוסי - אני זוכר שאמרתי אז 'רבאק כמה זמן כבר נשאר למגזר הרוסי, אנחנו פה כבר 6 שנים', עוד שנתיים כבר אין מגזר, היום, זה כמובן מצחיק אותי המשפט הזה".
בשנת 1999 השכנועים השתלמו וגורודניצקי התחיל לעבוד כקופירייטר ב'מגזרים' של רוני אריאלי. לדבריו, "לא הייתה ממש ברירה - זה היה זה או ללכת לעבוד במקצוע המרתק של סטטיסטיקה ומתמטיקה בו יש לי תואר".
הקריירה שלו בענף יצאה לדרכה בסיפור שיילך לנכדים: "ישבתי בחדר יחד עם הארט דיירקטור וקראתי עיתון, במסדרון עבר איש מבוגר שטרם פגשתי ושאל אותי 'בחורצ'יק למה אתה קורא עיתון בעבודה'? הרמתי אליו את המבט ואמרתי לו 'סבאל'ה, אני קופירייטר, גם בשירותים אתה לא יכול להגיד לי שאני לא עובד כי אני חושב', הוא אמר 'הבנתי' והלך. כשהסתובבתי חזרה לארט ראיתי שהוא לבן, והבנתי שמשהו קרה, אז הוא אמר לי שזה היה רוני אריאלי הבעלים של המשרד, רק בן 50 אז, וקראתי לו סבא'לה, הבנתי שהייתי די טיפש ושאלתי את הארט אם לארוז וללכת - הוא ייעץ לי לחכות קצת, חיכיתי ועברו 9 שנים במהלכן סיימתי את הקדנציה כסמנכ"ל קריאייטיב של כל המגזרים במשרד".
-נדמה שחוץ ממי שעוסק בפרסום למגזר הרוסי אף אחד לא מאמין שיש למגזר עתיד בפרסום?
"בוא נדבר קודם על ההווה ונשים את העתיד בצד. יש כיום מגזר וזו עובדה, ישנם מיליון איש וזה רק אלה שלא נולדו בארץ. יש מספיק קהל עם כוח קנייה, אמצעי מדיה ובידול תרבותי. השאלה הגדולה היא איך פונים נכון לסגמנטים השונים בתוך הקהל. ברור שהמצב אינו אידיאלי ואין לי כלי מדיה ממוקדים כמו במגזר הכללי. האחיינית שלי בת ה-20 גולשת ברשת החברתית הרוסית 'אודנוקלאסניקי' (odnoklassniki) שמבוסס על חברי ילדות מהבית ספר למרות שהיא אפילו לא למדה שם. צעירים רוסים הופכים את הזהות הרוסית למשהו חיובי שאפשר לבלוט בזכותו, עם שפה ותרבות נוספת".
"בפרספקטיבה של 10 שנים קרובות, ואני לא חושב שאני טועה, הגיל החציוני יהיה 40-50, זאת אומרת ל-10 השנים הבאות המגזר הזה חי ובועט, הוא קיים ואנחנו לא ממציאים אותו כדי שתהיה לנו פרנסה".
-ברמת הטלוויזיה יש לכם רק את ערוץ 9 - זה מספק אתכם?
"ערוץ 9 הוא כלי טוב לקהל של המגזר הרוסי, עם זאת לצערי הוא לא שווה לערוץ 2. הוא לא תופס את הקהל כמו שם ואי אפשר לעשות הקבלה בינו לערוץ 2. יש גם את ערוצי הברודקאסט הרוסיים, שם אסור לנו לפרסם. אם היה לי במקום ערוץ 9 עוד 5 ערוצים הייתי מפנה לטלוויזיה הרבה יותר כסף על חשבון שאר המדיות. להבדיל מערוצי הטלוויזיה יש לי את אתרי האינטרנט הרוסיים עם היתרון של השפה שם אני יכול לפרסם".
-איך נראה תמהיל המדיה של המגזר הרוסי?
נכון לשנה האחרונה די דומה לתמהיל במגזר הכללי ותלוי כמובן בקהל היעד והלקוח. צריך לזכור - רוסים, ערבים וחרדים הם יותר מ-50% בישראל. המגזר הרוסי לבד מהווה 25% מהאוכלוסייה היהודית בישראל - ז"א, באופן ישיר, לפי ההגיון התקציב שלי צריך לעמוד על 25% מהעוגה.
-וכמה מגיע אליך?
אולי 10%.
-איפה הבעיה - אצלכם או אצל המפרסמים?
"אני לא מחפש אשמים, קודם כל הבעיה היא אצלי בראש ובראשונה - אם אני לא הצלחתי לשכנע את הלקוח, וזה כולל גם סיבות שקשורות באמצעי המדיה שברשותי. מנגד הלקוח גם כן מהווה בעיה. אנחנו משקיעים ומשתדלים לשכנע, אבל יש לקוחות שלא מעוניינים להשתכנע".
הלקוח שגורודנציקי יכול להתהדר בהצלחתו הן מבחינה כספית והן מבחינת ההצלחה הקריאיטיבית הוא yes, שם לדבריו "יש לי פרטנר מצוין ואני מקבל את הנתח הראוי אבל אצל לקוחות אחרים, אם ייתנו לי את ה-25% שמגיע לי יישאר להם לכאורה 'מעט' למגזר הכללי ואז מתחילים התירוצים. יש גם את מעגל קסם של הבעיה, הלקוח מעביר מעט כסף ומחכה לתוצאות שכמובן לא מגיעות מתקציב כל כך קטן ולהבא עוד מקטין אותו כי הוא לא ראה אפקטיביות".
גורודניצקי מסביר על תהליך קבלת ההחלטות ודילמת המפרסם מהכסא עליו הוא יושב ואומר: "להבדיל מהשוק הכללי שם המשווק מבין שהוא צריך לפרסם, אצלי הוא לא ממש בטוח בזה. יושב איש שיווק ואומר 'בוא שכנע אותי שיש מגזר ושווה לי לפרסם'. הם חושבים, 'מה אני צריך את זה עכשיו' כי הוא לא יכול להתגאות מול החבר'ה שלו בפרסומת ביום שישי בערוץ 2, זה לא כיף לו. הוא לא קורא 'וסטי' ולא שומע רדיו רוסי וזה בא מהמקום הזה".
"אני מסכים שיש לקוחות שאני לא בביזנס שלהם, אני אבוא ואגיד תשמע אין לי מה לעשות איתך, למשל אלו שפונים לצעירים, אבל יש לקוחות כמו yes שכבר מבין את השוק הרוסי ומרוויח מזה כסף. 30% מלקוחות yes הם רוסים וזה מתוך מאגר המידע של החברה ולכן איתם אני עובד ממש כמו במגזר הכללי, יושב בכל ישיבות האסטרטגיה הכללית ושותף להחלטות. בעקבות זאת גם לקחנו שנתיים ברציפות קקטוס עם פרסומת בשפה זרה, היחיד שלקח קקטוס בצורה כזו ועוד בקטגוריית תקשורת. מיד אחרי הקמפיינים של הוט, זכה הקמפיין שלנו למגזר הרוסי".
-Yes היא הדוגמא הטובה שלכם אבל הרוב אלו סרטונים שעוברים אדפטציה פשוטה של שפה
לא מדויק, כל מקרה לגופו והנה דוגמא. למשל ישבתי בישיבת אסטרטגייה ובחירת כיוון קריאטיבי של זוגקלובק עם המהלך
-איך אתה רואה את השינויים ב-5 השנים האחרונות בשוק הפרסום למגזר הרוסי?
"בשנתיים האחרונות אין קיטון אבל יש סוג של סטגנציה".
-כן, אבל זה מעיד על סוג של ירידה כי השוק הכללי דווקא גדל
"מצד אחד יש סטגנציה ומצד שני מוזר שעד עכשיו היינו בכלל בעלייה. להזכירך אנחנו עובדים על שוק סטטי שלא גדל אז אפילו ירידה קטנה לא תחשב משמעותית עבורנו ולפי דעתי אנחנו נראה גם ב-5 השנים הקרובות סוג של סטגנציה, ללא קיטון".
"השוק הזה (הרוסי, מ"ב) פחות או יותר התייצב", מסביר גורודניצקי, "יש את מגזרים ותל אביב מוסקבה שהם המתחרים הגדולים שלנו. אני לא מאמין שאם מישהו יפתח עכשיו משרד רוסי עצמאי יהיה לו כוח לפרוץ, רק משרד כללי גדול כמו שלמור, סתם לדוגמא, שיפתח מחלקה רוסית ויעבוד עם הלקוחות הקיימים שלו ייהנה מפוטנציאל אדיר אבל הוא צריך להחליט שהוא רוצה להכניס את הראש שלו לזה בכלל".
-השוק המגזרי מסתובב עם הבטחה גדולה שמרחפת מעליו וזה עדיין לא קורה
"זה לא יקרה בבום. נטשה (שוקין, מנכ"ל מקאן קאלצ'רס, מ"ב) בנתה מצגת של התפתחות דמוגרפית של המגזרים שהשורה התחתונה שלה מדהימה. לפיה ב-2030, השוק היהודי החילוני יהווה רק 38%. זה לא יקרה מחר, אבל זה מתפתח. אני יכול להגיד לך שזה למשל שאילן שילוח מגיע למצגת של כללית במגזר החרדי מעיד על 2 דברים: קודם כל שאילן הוא אדם אמיץ, כי הוא יודע שהוא לא שולט בתחום הזה כמו במגזר הכללי ובנוסף שסקטור המגזרים מאוד חשוב ומדובר עבורו בתחום אסטרטגי".
- 7.איש מקסים (ל"ת)מכיר אותו 07/08/2011 09:46הגב לתגובה זו
- 6.יש כל כך הרבה רוסים? איזו מכה (ל"ת)הצופה 06/08/2011 14:52הגב לתגובה זו
- 5.לובה הקופאית 05/08/2011 00:04הגב לתגובה זותשאלו את המתכנת הרוסי בצוות שלכם או את האחות הרוסייה במחלקה שלכם האם הם רואים את ערוץ 9, שומעים את רדיו רק"ע וקוראים את "וסטי". גורודניצקי וכל השאר מוזמנים לספר לכם אגדות עם בעיבודו של פושקין, אך האמת פרוזאית הרבה יותר - המגזר הולך ונכחד, כמו כל עדת מהגרים אחרת. האם יש היום הצדקה לפרסום בפולנית או בהונגרית? כנ"ל גם עם הרוסית: הצעירים צורכים מדיה בעברית, ואילו כוח הקנייה של הזקנים לא מצדיק את קיומם של משרדי פרסום מגזריים. תפנימו את זה סופסוף.
- רוסיה גאה 05/08/2011 18:36הגב לתגובה זואני כלל לא מסכימה איתך. אני בתור מישהי שגרה בארץ משנת 1990 , כן נחשפת לפרסום רוסי אם זה בטלויזיה/רדיו/אינטרנט. המגזר קיים וימשיך עוד להתקיים הרבה שנים כי הרוסים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם לגנים דוברי רוסית כי הרמה שם גבוהה יותר והילדים ממשיכים לדבר ברוסית, אותו הדבר לגבי החוגים- מעדיפים לשלוח למקצוענים שמן הסתם גם מהמגזר הרוסי (מוסיקה, ג'ודו, מתמטיקה ועוד'). בכל אותם המקומות שהזכרתי אנחנו משוחחים עם ההורים שרואים דברים שונים בערוצים הרוסיים. אנחנו לא עליה של הונגרים, פולנים או גרמנים ומטרתנו לשמור את המנהגים היפים שרכשנו ברוסיה ולהעביר אותם לילדינו. אם בני עשרה רואים פחות ערוצים רוסיים, הם בכל זאת שואבים את המידע מההורים+ רשת אודנוקלאסניקי מהווה עבור כולנו אמצעי תקשורת מדהים, עבור כל אלה שדוברים או מבינים רוסית.
- לובה הקופאית 07/08/2011 00:56איזו תערובת של חצאי אמיתות ושקר גמור שמוכרים ללקוחות התמימים באמצעות פרזנטציות עתירי שקפים ודלי תוכן! אל תספרי לי שאת שומעת את רק"ע, כי אם היית שומעת את תחנת הרדיו המשמימה הזאת על חשבון גל"צ, מעולם לא היית רוכשת יכולת כתיבה בעברית. גם אל תבלבלי לי ת'מוח עם טיעונים על מורים רוסיים בחוגים של ילדייך. גם ילדיי לומדים פסנתר עם מורה רוסי, אבל הפלא ופלא, הם מדברים איתו עברית. אם ההורים שלהם רואים ערוץ רוסי (אני בספק, כי במציאות העכשווית אין מה לראות שם פרט לחיקויים עלובים של סדרות אמריקאיות), אלה יהיו ערוצים המשודרים ממוסקבה ולא ערוץ 9, נחלתם הבלעדית של פנסיונרים ממורמרים. כנ"ל לגבי רשתות חברתיות והרשת בכלל. אכן כן, בני 30 - 60 מתכתבים עם קרובים וחברים ברוסית, אבל אין זה אומר שהם ישימו לב לבאנר המצ'וקמק שתרגמתם מעברית ("אדפטציה" בז'רגון שלכם) ותקעתם אי שם. תמשיכי להתכחש לתהליך ההכחדה של המגזר הרוסי, אבל תקחי בחשבון שאוטוטו תצטרכי לחפש עבודה.
- עובד (לשעבר) בתחום 05/08/2011 23:57האינטרס שלך ברור... אבל מי שיודע את העובדות לא יתבלבל...
- 4.עובד (לשעבר) בתחום 04/08/2011 17:17הגב לתגובה זוהתרבות שלהם היא ישראלית לכל דבר וחשוב מכך - הם צורכים מדיה ישראלית. מעל גיל 30 עוד אפשר להגיד שקיים סוג של מגזר אבל גם הוא מתמסמס עם השנים וההבדלים מינוריים. רק אדיוט ישקיע במגזר הולך ונעלם הזה. לסיכום:אם אתם רוצים לזרוק כסף תפרסמו ל"מגזר הרוסי", אבל אם אתם באמת רוצים להגיע ל"מגזר הרוסי" אז תפרסמו למגזר הכללי... (כי שם הם נמצאים)
- 3.האמת שהזכייה בקקטוס אכן מרשימה (ל"ת)04/08/2011 16:57הגב לתגובה זו
- 2.א.ק 04/08/2011 16:48הגב לתגובה זוכל הכבוד למגזר הרוסי, אין כמוכם -
- 1.04/08/2011 16:44הגב לתגובה זואבל שישכח מ-25% מהתקציב, הוא חולם
- א.ק 04/08/2011 16:49הגב לתגובה זואחלה גבר!!! ומבין על מה הוא מדבר

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.