"הרוסים הם 25% מהאוכלוסייה היהודית - ורק 10% מהיקף הפרסום מגיע אלינו"
"שאבתי את כל התרבות המדהימה והחינוך הרוסי והייתי צעיר מספיק כדי לספוג את הישראליות ולהשתלב". כך אומר אלכס גורודניצקי, מנהל המחלקה הרוסית במקאן קאלצ'רס שעלה לארץ לפני 21 שנה, בגיל 18, בגל העלייה הגדול של 1990 שהגיע מברית המועצות.
גורודניצקי חתם את שמו בענף הפרסום המגזרי כקופירייטר. לפני כשנתיים הוא מונה למנהל המחלקה הרוסית במקאן אחרי 9 שנים במגזרים וניהול התקציב הבינ"ל של באומן בר ריבנאי במוסקבה. במקאן שמר לעצמו גורודניצקי את הכובע של מנהל הקריאייטיב במחלקה הרוסית. את השנה האחרונה הוא מסכם עם הצלחה מרשימה בתחרות הקקטוס בה קמפיין של yes המיועד למגזר הרוסי זכה במדליית כסף.
עם זאת, ברקע לעבודה המוצלחת עם yes הכותרת שלא מפסיקה לרדוף את הסקטור הרוסי ואיתה מתמודד מידי יום גורודניצקי היא התפיסה של לא מעט פרסומאים ומפרסמים על כך שהמגזר הרוסי בדרך להיעלם כקהל יעד.
"בערך ב-96 קיבלתי הצעה להצטרף כקופירייטר לפרסום במגזר הרוסי - אני זוכר שאמרתי אז 'רבאק כמה זמן כבר נשאר למגזר הרוסי, אנחנו פה כבר 6 שנים', עוד שנתיים כבר אין מגזר, היום, זה כמובן מצחיק אותי המשפט הזה".
בשנת 1999 השכנועים השתלמו וגורודניצקי התחיל לעבוד כקופירייטר ב'מגזרים' של רוני אריאלי. לדבריו, "לא הייתה ממש ברירה - זה היה זה או ללכת לעבוד במקצוע המרתק של סטטיסטיקה ומתמטיקה בו יש לי תואר".
הקריירה שלו בענף יצאה לדרכה בסיפור שיילך לנכדים: "ישבתי בחדר יחד עם הארט דיירקטור וקראתי עיתון, במסדרון עבר איש מבוגר שטרם פגשתי ושאל אותי 'בחורצ'יק למה אתה קורא עיתון בעבודה'? הרמתי אליו את המבט ואמרתי לו 'סבאל'ה, אני קופירייטר, גם בשירותים אתה לא יכול להגיד לי שאני לא עובד כי אני חושב', הוא אמר 'הבנתי' והלך. כשהסתובבתי חזרה לארט ראיתי שהוא לבן, והבנתי שמשהו קרה, אז הוא אמר לי שזה היה רוני אריאלי הבעלים של המשרד, רק בן 50 אז, וקראתי לו סבא'לה, הבנתי שהייתי די טיפש ושאלתי את הארט אם לארוז וללכת - הוא ייעץ לי לחכות קצת, חיכיתי ועברו 9 שנים במהלכן סיימתי את הקדנציה כסמנכ"ל קריאייטיב של כל המגזרים במשרד".
-נדמה שחוץ ממי שעוסק בפרסום למגזר הרוסי אף אחד לא מאמין שיש למגזר עתיד בפרסום?
"בוא נדבר קודם על ההווה ונשים את העתיד בצד. יש כיום מגזר וזו עובדה, ישנם מיליון איש וזה רק אלה שלא נולדו בארץ. יש מספיק קהל עם כוח קנייה, אמצעי מדיה ובידול תרבותי. השאלה הגדולה היא איך פונים נכון לסגמנטים השונים בתוך הקהל. ברור שהמצב אינו אידיאלי ואין לי כלי מדיה ממוקדים כמו במגזר הכללי. האחיינית שלי בת ה-20 גולשת ברשת החברתית הרוסית 'אודנוקלאסניקי' (odnoklassniki) שמבוסס על חברי ילדות מהבית ספר למרות שהיא אפילו לא למדה שם. צעירים רוסים הופכים את הזהות הרוסית למשהו חיובי שאפשר לבלוט בזכותו, עם שפה ותרבות נוספת".
"בפרספקטיבה של 10 שנים קרובות, ואני לא חושב שאני טועה, הגיל החציוני יהיה 40-50, זאת אומרת ל-10 השנים הבאות המגזר הזה חי ובועט, הוא קיים ואנחנו לא ממציאים אותו כדי שתהיה לנו פרנסה".
-ברמת הטלוויזיה יש לכם רק את ערוץ 9 - זה מספק אתכם?
"ערוץ 9 הוא כלי טוב לקהל של המגזר הרוסי, עם זאת לצערי הוא לא שווה לערוץ 2. הוא לא תופס את הקהל כמו שם ואי אפשר לעשות הקבלה בינו לערוץ 2. יש גם את ערוצי הברודקאסט הרוסיים, שם אסור לנו לפרסם. אם היה לי במקום ערוץ 9 עוד 5 ערוצים הייתי מפנה לטלוויזיה הרבה יותר כסף על חשבון שאר המדיות. להבדיל מערוצי הטלוויזיה יש לי את אתרי האינטרנט הרוסיים עם היתרון של השפה שם אני יכול לפרסם".
-איך נראה תמהיל המדיה של המגזר הרוסי?
נכון לשנה האחרונה די דומה לתמהיל במגזר הכללי ותלוי כמובן בקהל היעד והלקוח. צריך לזכור - רוסים, ערבים וחרדים הם יותר מ-50% בישראל. המגזר הרוסי לבד מהווה 25% מהאוכלוסייה היהודית בישראל - ז"א, באופן ישיר, לפי ההגיון התקציב שלי צריך לעמוד על 25% מהעוגה.
-וכמה מגיע אליך?
אולי 10%.
-איפה הבעיה - אצלכם או אצל המפרסמים?
"אני לא מחפש אשמים, קודם כל הבעיה היא אצלי בראש ובראשונה - אם אני לא הצלחתי לשכנע את הלקוח, וזה כולל גם סיבות שקשורות באמצעי המדיה שברשותי. מנגד הלקוח גם כן מהווה בעיה. אנחנו משקיעים ומשתדלים לשכנע, אבל יש לקוחות שלא מעוניינים להשתכנע".
הלקוח שגורודנציקי יכול להתהדר בהצלחתו הן מבחינה כספית והן מבחינת ההצלחה הקריאיטיבית הוא yes, שם לדבריו "יש לי פרטנר מצוין ואני מקבל את הנתח הראוי אבל אצל לקוחות אחרים, אם ייתנו לי את ה-25% שמגיע לי יישאר להם לכאורה 'מעט' למגזר הכללי ואז מתחילים התירוצים. יש גם את מעגל קסם של הבעיה, הלקוח מעביר מעט כסף ומחכה לתוצאות שכמובן לא מגיעות מתקציב כל כך קטן ולהבא עוד מקטין אותו כי הוא לא ראה אפקטיביות".
גורודניצקי מסביר על תהליך קבלת ההחלטות ודילמת המפרסם מהכסא עליו הוא יושב ואומר: "להבדיל מהשוק הכללי שם המשווק מבין שהוא צריך לפרסם, אצלי הוא לא ממש בטוח בזה. יושב איש שיווק ואומר 'בוא שכנע אותי שיש מגזר ושווה לי לפרסם'. הם חושבים, 'מה אני צריך את זה עכשיו' כי הוא לא יכול להתגאות מול החבר'ה שלו בפרסומת ביום שישי בערוץ 2, זה לא כיף לו. הוא לא קורא 'וסטי' ולא שומע רדיו רוסי וזה בא מהמקום הזה".
"אני מסכים שיש לקוחות שאני לא בביזנס שלהם, אני אבוא ואגיד תשמע אין לי מה לעשות איתך, למשל אלו שפונים לצעירים, אבל יש לקוחות כמו yes שכבר מבין את השוק הרוסי ומרוויח מזה כסף. 30% מלקוחות yes הם רוסים וזה מתוך מאגר המידע של החברה ולכן איתם אני עובד ממש כמו במגזר הכללי, יושב בכל ישיבות האסטרטגיה הכללית ושותף להחלטות. בעקבות זאת גם לקחנו שנתיים ברציפות קקטוס עם פרסומת בשפה זרה, היחיד שלקח קקטוס בצורה כזו ועוד בקטגוריית תקשורת. מיד אחרי הקמפיינים של הוט, זכה הקמפיין שלנו למגזר הרוסי".
-Yes היא הדוגמא הטובה שלכם אבל הרוב אלו סרטונים שעוברים אדפטציה פשוטה של שפה
לא מדויק, כל מקרה לגופו והנה דוגמא. למשל ישבתי בישיבת אסטרטגייה ובחירת כיוון קריאטיבי של זוגקלובק עם המהלך
-איך אתה רואה את השינויים ב-5 השנים האחרונות בשוק הפרסום למגזר הרוסי?
"בשנתיים האחרונות אין קיטון אבל יש סוג של סטגנציה".
-כן, אבל זה מעיד על סוג של ירידה כי השוק הכללי דווקא גדל
"מצד אחד יש סטגנציה ומצד שני מוזר שעד עכשיו היינו בכלל בעלייה. להזכירך אנחנו עובדים על שוק סטטי שלא גדל אז אפילו ירידה קטנה לא תחשב משמעותית עבורנו ולפי דעתי אנחנו נראה גם ב-5 השנים הקרובות סוג של סטגנציה, ללא קיטון".
"השוק הזה (הרוסי, מ"ב) פחות או יותר התייצב", מסביר גורודניצקי, "יש את מגזרים ותל אביב מוסקבה שהם המתחרים הגדולים שלנו. אני לא מאמין שאם מישהו יפתח עכשיו משרד רוסי עצמאי יהיה לו כוח לפרוץ, רק משרד כללי גדול כמו שלמור, סתם לדוגמא, שיפתח מחלקה רוסית ויעבוד עם הלקוחות הקיימים שלו ייהנה מפוטנציאל אדיר אבל הוא צריך להחליט שהוא רוצה להכניס את הראש שלו לזה בכלל".
-השוק המגזרי מסתובב עם הבטחה גדולה שמרחפת מעליו וזה עדיין לא קורה
"זה לא יקרה בבום. נטשה (שוקין, מנכ"ל מקאן קאלצ'רס, מ"ב) בנתה מצגת של התפתחות דמוגרפית של המגזרים שהשורה התחתונה שלה מדהימה. לפיה ב-2030, השוק היהודי החילוני יהווה רק 38%. זה לא יקרה מחר, אבל זה מתפתח. אני יכול להגיד לך שזה למשל שאילן שילוח מגיע למצגת של כללית במגזר החרדי מעיד על 2 דברים: קודם כל שאילן הוא אדם אמיץ, כי הוא יודע שהוא לא שולט בתחום הזה כמו במגזר הכללי ובנוסף שסקטור המגזרים מאוד חשוב ומדובר עבורו בתחום אסטרטגי".
- 7.איש מקסים (ל"ת)מכיר אותו 07/08/2011 09:46הגב לתגובה זו
- 6.יש כל כך הרבה רוסים? איזו מכה (ל"ת)הצופה 06/08/2011 14:52הגב לתגובה זו
- 5.לובה הקופאית 05/08/2011 00:04הגב לתגובה זותשאלו את המתכנת הרוסי בצוות שלכם או את האחות הרוסייה במחלקה שלכם האם הם רואים את ערוץ 9, שומעים את רדיו רק"ע וקוראים את "וסטי". גורודניצקי וכל השאר מוזמנים לספר לכם אגדות עם בעיבודו של פושקין, אך האמת פרוזאית הרבה יותר - המגזר הולך ונכחד, כמו כל עדת מהגרים אחרת. האם יש היום הצדקה לפרסום בפולנית או בהונגרית? כנ"ל גם עם הרוסית: הצעירים צורכים מדיה בעברית, ואילו כוח הקנייה של הזקנים לא מצדיק את קיומם של משרדי פרסום מגזריים. תפנימו את זה סופסוף.
- רוסיה גאה 05/08/2011 18:36הגב לתגובה זואני כלל לא מסכימה איתך. אני בתור מישהי שגרה בארץ משנת 1990 , כן נחשפת לפרסום רוסי אם זה בטלויזיה/רדיו/אינטרנט. המגזר קיים וימשיך עוד להתקיים הרבה שנים כי הרוסים מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם לגנים דוברי רוסית כי הרמה שם גבוהה יותר והילדים ממשיכים לדבר ברוסית, אותו הדבר לגבי החוגים- מעדיפים לשלוח למקצוענים שמן הסתם גם מהמגזר הרוסי (מוסיקה, ג'ודו, מתמטיקה ועוד'). בכל אותם המקומות שהזכרתי אנחנו משוחחים עם ההורים שרואים דברים שונים בערוצים הרוסיים. אנחנו לא עליה של הונגרים, פולנים או גרמנים ומטרתנו לשמור את המנהגים היפים שרכשנו ברוסיה ולהעביר אותם לילדינו. אם בני עשרה רואים פחות ערוצים רוסיים, הם בכל זאת שואבים את המידע מההורים+ רשת אודנוקלאסניקי מהווה עבור כולנו אמצעי תקשורת מדהים, עבור כל אלה שדוברים או מבינים רוסית.
- לובה הקופאית 07/08/2011 00:56איזו תערובת של חצאי אמיתות ושקר גמור שמוכרים ללקוחות התמימים באמצעות פרזנטציות עתירי שקפים ודלי תוכן! אל תספרי לי שאת שומעת את רק"ע, כי אם היית שומעת את תחנת הרדיו המשמימה הזאת על חשבון גל"צ, מעולם לא היית רוכשת יכולת כתיבה בעברית. גם אל תבלבלי לי ת'מוח עם טיעונים על מורים רוסיים בחוגים של ילדייך. גם ילדיי לומדים פסנתר עם מורה רוסי, אבל הפלא ופלא, הם מדברים איתו עברית. אם ההורים שלהם רואים ערוץ רוסי (אני בספק, כי במציאות העכשווית אין מה לראות שם פרט לחיקויים עלובים של סדרות אמריקאיות), אלה יהיו ערוצים המשודרים ממוסקבה ולא ערוץ 9, נחלתם הבלעדית של פנסיונרים ממורמרים. כנ"ל לגבי רשתות חברתיות והרשת בכלל. אכן כן, בני 30 - 60 מתכתבים עם קרובים וחברים ברוסית, אבל אין זה אומר שהם ישימו לב לבאנר המצ'וקמק שתרגמתם מעברית ("אדפטציה" בז'רגון שלכם) ותקעתם אי שם. תמשיכי להתכחש לתהליך ההכחדה של המגזר הרוסי, אבל תקחי בחשבון שאוטוטו תצטרכי לחפש עבודה.
- עובד (לשעבר) בתחום 05/08/2011 23:57האינטרס שלך ברור... אבל מי שיודע את העובדות לא יתבלבל...
- 4.עובד (לשעבר) בתחום 04/08/2011 17:17הגב לתגובה זוהתרבות שלהם היא ישראלית לכל דבר וחשוב מכך - הם צורכים מדיה ישראלית. מעל גיל 30 עוד אפשר להגיד שקיים סוג של מגזר אבל גם הוא מתמסמס עם השנים וההבדלים מינוריים. רק אדיוט ישקיע במגזר הולך ונעלם הזה. לסיכום:אם אתם רוצים לזרוק כסף תפרסמו ל"מגזר הרוסי", אבל אם אתם באמת רוצים להגיע ל"מגזר הרוסי" אז תפרסמו למגזר הכללי... (כי שם הם נמצאים)
- 3.האמת שהזכייה בקקטוס אכן מרשימה (ל"ת)04/08/2011 16:57הגב לתגובה זו
- 2.א.ק 04/08/2011 16:48הגב לתגובה זוכל הכבוד למגזר הרוסי, אין כמוכם -
- 1.04/08/2011 16:44הגב לתגובה זואבל שישכח מ-25% מהתקציב, הוא חולם
- א.ק 04/08/2011 16:49הגב לתגובה זואחלה גבר!!! ומבין על מה הוא מדבר

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.23% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
