אופן הטיפול בחרטה מרצף קצבה לפי סעיף 9(7א)(ז) לפקודה
1. רקע כללי
1.1 סעיף 9(7א)(ז) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, קובע כי "רואים מענק הון עקב פרישה וכן מענק הון עקב מוות כמענק שנתקבל, גם אם נשאר מופקד בקופת הגמל". הוראה זו לא תחול באם העובד הפורש הודיע על רצונו להמשיך ולהשאיר את הסכומים העומדים לזכותו בקופה למטרת תשלום קצבה (להלן: "בקשה לרצף קצבה").
1.2. רצף קצבה יתקיים רק לאחר קבלת אישורה של רשות המסים לבקשה לרצף קצבה כאמור.
1.3. יודגש בזאת, כי רצף קצבה יכול שיעשה גם אם בעת הפרישה נמשך חלק מהמענק ע"י העובד. יחד עם זאת, מובהר כי במידה ונמשכו כספי הפיצויים (תוך ניצול מלא של תקרת הפטור הקבועה במסגרת סעיף 9(7א) לפקודה לעניין מענק פרישה) מבלי שאושר רצף קצבה כאמור, על קופת הגמל לנכות מס שולי לפי סעיף 121 לפקודה או שיעור אחר של ניכוי מס במקור אותו קבע פקיד השומה.
1.4. בהתאם להוראות הסעיף האמור, עובד שבחר ברצף קצבה, רשאי לחזור בו מבחירתו זו בכל עת על-ידי הודעה לפקיד שומה (להלן: "חרטה" או "חרטה מרצף קצבה") ולמשוך את כספי הפיצויים בסכום חד פעמי.
1.5. מובהר בזאת, כי אירוע של חרטה מרצף קצבה מחייב ביצוע התחשבנות עם פקיד השומה לצורך חישוב המס לתשלום, בגין כל כספי הפיצויים העומדים לרשות העובד אשר הופקדו על ידי אותו מעביד.
1.6. מטרת חוזר זה הינה להבהיר את ההוראות שיחולו בעת אירוע של חרטה מרצף קצבה. מובהר בזאת, כי ההוראות שנקבעו בפקודה לעניין בקשה לרצף קצבה ולעניין חרטה, אינן רלוונטיות לכספי פיצויים שנצברו ב"קרן פנסיה ותיקה", הואיל ומרכיב הפיצויים שהופקד בקופה כאמור, מיועד ממילא לתשלומי קצבה. לפיכך, האמור בחוזר זה אינו מתייחס לכספי פיצויים שנצברו בקרן כאמור.
2. חישוב ההכנסה החייבת באירוע של חרטה מרצף קצבה
בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה, בעת החרטה, יראו את כל הסכום - כולל ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו עליו, כהכנסה ממענק פרישה, בכפוף לאמור להלן:
2.1 במידה והנישום חזר בו לפני זכאותו לקצבה על פי תקנון הקופה, יראו את כל הסכום ששולם כמענק פרישה כאמור לעיל, ויחולו לגביו ההוראות הקבועות בסעיפים 9(7א)(ז)(1) ו-9(7א)(ז)(2) לפקודה, בהן נקבעה התייחסות פרטנית לגבי כל אחד) מהמקרים הבאים:
2.1.1 העובד לא משך סכום כלשהו במועד הזכאות למענק (בו הוגשה בקשה לרצף קצבה) - במקרה זה לא יחול אירוע מס במועד הזכאות למענק כאמור. במועד החרטה יחושב החלק הפטור והחלק החייב של המענק, בהתאם לתקרת הפטור הקבועה בסעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, נכון למועד החרטה.
2.1.2 העובד משך סכום כלשהו כבר במועד הזכאות למענק (בו הוגשה בקשה לרצף קצבה) - במועד הזכאות כאמור יחושב החלק הפטור והחלק החייב של המענק ביחס לסכום המענק שנמשך בפועל במועד זה. במועד החרטה יחושב החלק הפטור בהתאם לחלק היחסי שלא נוצל במועד הזכאות כאמור - עפ"י שיטת המיצוי.
2.2 מובהר בזאת, כי במידה והנישום חזר בו לאחר זכאותו לקצבה הרי שעל פי תקנון הקופה, יראו את כל הסכום ששולם כהיוון קצבה, ויחולו לגביו הוראות סעיף 2(5) לפקודה לעניין מקור החיוב במס, והוראות סעיף 9א לפקודה לעניין זכאות לפטור ממס, בגין הכנסה זו.
3. פריסת סכום הפיצויים המתקבל במועד החרטה
3.1 במסגרת סעיף 8 לפקודה, נקבעו הוראות לפיהן ניתן לפרוס הכנסות מסוימות למס' שנות מס, בהתאם לתנאים שנקבעו בסעיף.
3.2 במקרים בהם ביקש הנישום פריסה קדימה של הכנסה הנובעת מאירועים הקשורים ברצף קצבה, יחולו ההוראות הבאות, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:
3.2.1 בעת הפרישה העובד משך רק את החלק הפטור ממס ואת החלק החייב במס החליט לייעד לקצבה בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה. במועד מאוחר יותר מחליט העובד לבצע חרטה מרצף קצבה ולקבל את יתרת המענק - במקרה זה, בגין חלק המענק החייב במס לפי הוראות הסעיף, תתאפשר פריסה רק למשך יתרת שנות המס לגביהן ניתן היה לבצע פריסה ביום הפרישה, והכל בכפוף להוראות שנקבעו לעניין פריסת כספי פיצויים, במסגרת סעיף 8(א)(ג)(3) לפקודה.
3.2.2 בעת הפרישה העובד משך את החלק הפטור ממס וכן חלק מסוים החייב במס אשר לגביו הוא מבקש לבצע פריסה כבר במועד הפרישה. את יתרת החלק החייב במס ייעד לרצף קצבה בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה ובמועד מאוחר יותר מחליט לבצע חרטה מרצף קצבה ולקבל את יתרת המענק - במקרה זה, בגין חלק המענק החייב במס לפי הוראות הסעיף, תתאפשר פריסה רק למשך יתרת שנות המס שנותרו משנות המס לגביהן אושרה הפריסה הראשונה, והכל בכפוף להוראות שנקבעו לעניין פריסת כספי פיצויים, במסגרת סעיף 8(א)(ג)(3) לפקודה.
3.2.3 בעת החרטה העובד לא ביקש לבצע פריסה מכל סיבה שהיא, ובשלב מאוחר יותר פונה העובד לפקיד שומה בבקשה לבצע פריסה כאמור - במקרה זה ניתן לבצע פריסה רק למשך יתרת שנות המס לגביהן ניתן היה לבצע פריסה בעת הפרישה, והכל בכפוף להוראות שנקבעו לעניין פריסת כספי פיצויים, במסגרת סעיף 8(א)(ג)(3) לפקודה.
מובהר בזאת, כי בכל אותם המקרים בהם הושארו מענקים חייבים במס בקופות גמל לקצבה במטרה לייעדם לקצבה לפי הוראות סעיף 9(7א)(ז) לפקודה - לא תינתן פריסה נוספת מעבר לאמור לעיל.
4. פטירת נישום שפנה בבקשה לרצף קצבה
תכלית הוראות הפקודה המאפשרות רצף קצבה הינה לעודד ייעוד כספי הפיצויים העומדים לזכותו של הנישום, למטרת קצבה. בהתאם לכך, ובהתאם לתכליתו של תיקון 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל), תשס"ה 2005, מובהר בזאת כי במידה והנישום שביצע רצף קצבה, נפטר בטרם הגיעו לגיל הזכאות לקצבה, תינתן ליורשים אפשרות לפעול בכל אחת מהדרכים הבאות:
4.1. היורשים יוכלו להשאיר את הכספים לגביהם בוצע רצף הקצבה בקופת הגמל לקצבה, וזו תעביר ליורשים "קצבת שאירים" בהתאם לתנאים הקבועים בקופה - במקרה זה תהווה קצבה זו בידי היורשים הכנסה שמקור חיובה הוא סעיף 2(5) לפקודה. על הכנסה זו, או על חלק ממנה, עשויה לחול פטור ממס בכפוף להוראות סעיף 9א לפקודה (למשל, סכומים שחויבו בתשלום מס בעת ההפקדה, כאמור בסעיף 3(ה3) לפקודה).
4.2. היורשים יוכלו לבקש לבצע חרטה מרצף קצבה ולמשוך את הכספים שיועדו לקצבה (במסגרת הבקשה לרצף קצבה) כסכום חד פעמי - במקרה זה יחשב אירוע המס אצל הנפטר (ולא אצל היורשים) בהתאם לשיעור המס שחל עליו בשנת הפטירה (ומבלי שיחול שיעור מס מוגבל של 40% שנקבע במסגרת סעיף 125א לפקודה, הואיל וכאמור וההכנסה מחויבת בתיק הנפטר). גישה זו עלולה להביא לפגיעה בחסכון הפנסיוני של התא המשפחתי כיוון שהיורשים נאלצים לקבל את כספי הפיצויים שיועדו לקצבה כסכום חד פעמי המחויב כאמור בשיעור המס השולי בשנת הפטירה. בכל אופן, יצוין כי במידה ופעלו היורשים עפ"י סעיף זה (4.2) בחוזר, ניתן יהיה על פי בקשתם לבצע פריסה לאחור של החלק החייב, כאשר שנת הפריסה האחרונה תהיה שנת הפטירה ושנת הפריסה הראשונה תהיה שנת הפרישה, והכל בכפוף להוראות שנקבעו במסגרת סעיף 8(א)(ג)(3) לפקודה לעניין פריסת כספי פיצויים, לרבות לעניין מס' השנים המרבי לגביו ניתן לבצע את הפריסה.
חטיבת השומה, החטיבה המקצועית, ושע"מ, יפתחו בהמשך מערכת שתתמוך ביישום האמור לעיל.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
