בשוק המעו"ף: הזזה של שורטים הביאה את האופציות מחוץ לכסף לסטיות מגוחכות
מדד המעוף עלה השבוע והתרחק ממחיר 1260 כשהמחזור מתחיל נמוך מאוד ועולה ככל שעובר השבוע (ראה גרף רלבנטי).
סטיית התקן ירדה ככל שעלה המדד והסקיו שמר על שיפועו כך שהאופציות מחוץ לכסף נסחרו בסטיות מגוחכות של 11.5%. סטיות אלו נבעו מהזזה מסיבית של שורטים מ-1290 ,1300, 1310 אל 1320 1330 ביחס גבוה וכן מאמונת השחקנים כי עליות מהותיות מכאן כבר לא יבואו.
תמחור הנגזרים הוריד את מפלס האופטימיות של השחקנים (במיוחד בתחילת השבוע) ועבר לתמחור המאמין ביציבות ודשדוש ואינו חושש מהיפוך מגמה או מפריצה משמעותית של מדד 1300 ("השגנו את מטרתנו, 1300 בידנו- אפשר לנוח...").
למעשה מספר הפוזיציות סביב הכסף נמוך, הרבה כותבים נחים ומחכים לתזוזה או לחלופין כתובים מעט מאוד יחסית לביטחונות ואין סטופים או לחץ רב. מנגדם ישנם קבוצות עושי שוק קנויים , אשר ציפו לתזוזה ונערכו בהתאם אך בשל המחזורים הדלילים הם ממשיכים "לווסת" את השוק בניהול גאמא חיובית שלהם ובחוסר הלחץ של הכותבים או הגופים הגדולים.
למעשה נראה כי המחנות שנוצרו בחודשיים האחרונים ממשיכים לשמור על הפוזיציה שברשותם... הגדולים מחזיקים בנכס הבסיס, לא ממהרים למכור ולא מספקים נזילות, הציבור ממשיך להזרים (אם כי באיטיות מה) כסף אל מוצרי ה 80/20 והגופים אשר כותבים את האופציות נמצאים בפוז' נמוכות או בכלל קנויות ומחכים כי אחת מהקבוצות האחרות תילחץ. בכלל התחושה היא מי ימצמץ ראשון הגופים הגדולים, הציבור או השחקנים שקנו אוכפים / מכרו שוק ומחכים לירידות חדות מטה.
סה"כ אופיין השבוע בחוסר גדול של מוכרי שוק אך גם במספר קונים נמוך, יחס P/C נמוך יחסית, סטיית תקן בפועל נמוכה של כ 10% בשבוע האחרון למרות השיא ביום חמישי וריסק שירד מרמה של 3.5% אל 2.5%. סטיות התקן גלומות באופ' נמוכות מאוד ועומדות על 12.3% בכסף ו 11.5% מחוץ לכסף.
את קוני השוק (למרות המחזורים הנמוכים) ניתן לראות בגרף הלידר (ההפרש בין הASK וה BID לLAST בשוק המניות עצמו) שרוב הזמן היה חיובי והראה גם הוא את הקונים שניסו לקנות רוב הזמן את מחיר המדד עצמו.
השאלה הגדולה שנשארת פתוחה היא האם התנודתיות תשאר כה נמוכה על רקע השיא במדד, הקונפליקט הגדול בין המחנה האופטימי לפסימי, וההבנה (המאוחרת משהו) של הציבור כי תשואות ריאליות בטוחות קשה להשיג כעת...

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.