באופנהיימר מעלים המלצה לטבע: לא מתרגשים מהתחרות הצפויה מכיוון נובארטיס
מניית טבע מקבלת היום חיזוק מכיוון בית ההשקעות אופנהיימר, שמעלה למניית חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם את ההמלצה ל'תשואת יתר' עם מחיר יעד של 65 דולר. השדרוג בהמלצה מתקבל על אף אישור ה-FDA שנובארטיס צפויה לקבל בסוף החודש לתרופה האוראלית לטרשת נפוצה. מניית טבע רשמה בימים עליות נאות בימי המסחר האחרונים בוול סטריט והיום נסחרת בבורסה בתל אביב בעליות שערים יפות, תוך שסוגרת את הפער שנפתח. העליות האחרונות מגיעות לאחר פסיקה לטובתה של טבע בבית המשפט המחוזי בניו יורק, בו דחתה השופטת ניסיון של החברות סנדוז ומומנטה לתקוף פטנטים של תרופת הדגל של טבע לטיפול בטרשת נפוצה, הקופקסון. "אנו מעריכים כי פסיקת בית המשפט שדחתה את בקשת חברות סנדוס ומומנטה היא חיובית עבור טבע ואף מקטינה את הסיכון לתחרות גנרית לקופקסון בטווח הקצר". באופנהיימר גם לא מתרגשים מהתחרות שמציבה נובארטיס לחברת טבע. נובארטיס צפויה לקבל ב-21 בספטמבר אישור לתרופה Gilenia לטיפול בטרשת נפוצה באופן אוראלי, זאת בניגוד לקופקסון הניתן בזריקה. עם זאת, ההערכה של אופנהיימר ושל בתי השקעות נוספים היא שרופאים לא ימהרו לרשום את התרופה החדשה לחולים, במיוחד לא לחולים וותיקים המטופלים כבר בקופקסון או בתרופות אחרות. "המוצר ישמש לטיפול כקו שני או שלישי ורופאים לא ימהרו לבחור בו כטיפול ראשי כל עוד אין מספיק מידע לגבי מאזן התועלת מול הסיכון שגלומה בשימוש בו", מעריכים באופנהיימר. על כן, ההערכה היא כי הדבר יביא להגבלת ההשפעה של ה-Gilenia על מכירות הקופקסון בטווח הקצר, כאשר בטווח הארוך עשויות להיות התפתחויות נוספות בתחום, כמו למשל כניסתה של טבע לשוק התרופות האורליות לטרשת נפוצה. כאמור, מלבד העלאת ההמלצה, באופנהיימר מעניקים לטבע כעת מחיר יעד של 65 דולר, מחיר המשקף אפסייד של 19.85% על מחיר הסגירה של המניה ביום המסחר האחרון בוול סטריט. "אין אנו משנים כלל את תחזיותינו לתוצאות החברה", מדגישים בבית ההשקעות. "מחיר היעד מתבסס על מכפיל 13 לרווח למנייה הצפוי של טבע בשנת 2011 . מכפיל זה משקף להערכתנו את הפרמיה לה זכאית החברה על פני המכפיל המקובל בקבוצה הגנרית".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
שדרוג האכיפה, ואיך מתמודדים בעולם עם הבעיה?
ברשות המסים מבינים שכדי להתמודד עם תופעת העובדים הפיקטיביים ורישום הוצאות השכר הכוזבות, יש צורך בהידוק הפיקוח ושדרוג כלי האכיפה. בשנים הקרובות צפויה הרשות להרחיב את השימוש במערכות בינה מלאכותית ובאלגוריתמים מתקדמים לזיהוי חריגות בשכר ובנתוני דיווח, תוך הצלבת מידע בין מאגרי המידע שלה לבין ביטוח לאומי, רשם החברות וגופים פיננסיים - זאת בנוסף לבדיקות הקיימות כיום. בנוסף, מתוכנן חיזוק שיתופי הפעולה עם יחידות כלכליות במשטרה, לרבות חקירות משותפות בעבירות שיש בהן גם היבטי מרמה והלבנת הון.
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
מבחינת חקיקה, נבחנות מספר יוזמות שיגבילו את האפשרות להגיע להסדרי כופר בעבירות שיש
בהן פגיעה מובהקת בציבור או במשקיעים, כך שיותר תיקים יגיעו להליך פלילי מלא עם הרשעה פומבית. מהצד של הממשל התאגידי, דירקטוריונים אמורים להיות קו ההגנה הראשון נגד תשלומים פיקטיביים. הכללים המקובלים כוללים הקפדה על קיומה של ועדת ביקורת בלתי תלויה, חובת אישור הוצאות
חריגות או תשלומים לבעלי עניין בידי האסיפה הכללית, ובחינה שוטפת של נתוני השכר מול ביצועי העובדים בפועל. בשוק ההון העולמי כבר היו מקרים שבהם חשיפת תשלומי שכר פיקטיביים הובילה להתערבות של משקיעים אקטיביסטיים, שהצליחו להביא להחלפת הנהלה ולשינויי מבנה בדירקטוריון.
ברחבי העולם, הטיפול בתופעה שונה במידה ניכרת: בארצות הברית למשל, עבירות מס פדרליות הכוללות רישום שכר פיקטיבי נחשבות חמורות ביותר, והן גוררות חקירות מעמיקות של רשויות ולעיתים עונשי מאסר ממושכים, לצד קנסות כבדים והשבת כספים. בבריטניה קיימת חובת תיעוד
מדוקדקת של שעות העבודה, הסכמי ההעסקה ותהליכי האישור הפנימיים, וביקורות פתע הן עניין שבשגרה. מדינות נוספות, כמו אוסטרליה וקנדה, מפעילות מערכות ניטור בזמן אמת שמתריעות על חריגות בשכר בהשוואה לדפוסים הקיימים בענף.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
