קנדה: האופציה ה"חנונית" של השווקים הפיננסיים

על רקע שנת 2010 התנודתית, להלן אופציה להשקעה שפויה
יוחאי שויגר |

בריאיון שהעניק לפני יומיים, שרטט הכלכלן רוביני תחזית עגומה למדי עבור השווקים הפיננסיים בחודשים הקרובים. ואמנם, נראה כי שנת 2010 מציבה אתגר מיוחד עבור המשקיעים בשווקים הפיננסיים. הגורם המטריף ביותר הוא ללא ספק התנודתיות שלוחת הרסן.

נראה כי המשקיעים מחליפים מצב-רוח מיום אחד למשנהו (ולעיתים אף מספר פעמים ביום). מבט בגרפים מגלה כי המשקיעים נעים הלוך ושוב כאובדי עצות בין הנכסים המסוכנים יותר (מניות, סחורות, מטבעות נושאי תשואה) לבין הנכסים הבטוחים יותר (דולר, זהב, אג"ח). עד להתבהרות אי-הוודאות הכלכלית, המצרך המבוקש ביותר יהיה נכסים סולידיים. במהלך הריאיון ציין רוביני כי הוא צופה שבחודשים הקרובים יעדיפו המשקיעים למצוא מקלט בנכסים בטוחים יותר כגון אג"ח של ארצות הברית, גרמניה וקנדה. מבין שלושת הנכסים הללו, אני סבור כי האופציה המועדפת ביותר היא האופציה הקנדית.

המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008 לבש שני גלגולים עיקריים עד כה - משבר הסאב-פריים, שהביא בשיאו להתמוטטות של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, ומשבר החוב הריבוני באירופה, שמאיים לדרדר מדינות כדוגמת יוון למצב של חדלות פירעון. שני הגלגולים הללו חשפו למעשה מחדלים של שנים, שלא לומר "חטאים". בארצות הברית היתה זו חשיפת-היתר של המערכת הפיננסית בארצות הברית, כשלי הניהול ותאבת הבצע של מנהלי הכספים. באירופה היו אלה החובות האדירים שצברו כלכלות אירופה במשך השנים, הפרודוקטיביות הנמוכה והשאננות. כלומר, הן בארצות הברית והן באירופה המשבר נולד בשורשו מהתנהלות לקויה.

לעומת זאת, אם יש מדינה הראויה לשבח על התנהלותה לאורך השנים ובמשבר עצמו היא קנדה. מקרב המדינות המתועשות, הכלכלה הקנדית צלחה את המיתון הכלכלי אולי בצורה הטובה ביותר, ונזקי המשבר הפיננסי לא ערערו את יסודותיה. לאחר ששקעה ב-2009 במיתון חמור אך קצר למדי, בפתחה של המחצית השנייה של 2010 נמצאת שוב קנדה בתנופה כלכלית מבטיחה. כל אלה לא חמקו מעיניהם של המשקיעים, ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקנדה אכן מגלים כי ב-2010הביקוש לניירות ערך קנדיים הולך וגובר.

היציאה החלקה יחסית של המשק הקנדי מהמיתון נזקפת במידה רבה לזכותה של המערכת הבנקאית המקומית, אשר חוסנה ויציבותה הגנו על המערכת הפיננסית בקנדה מפני סחרור מסוכן. דוח של קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לא מכבר מציין לשבח את חוסנה של המערכת הבנקאית בקנדה, ולמעשה משרטט תמונה הפוכה לחלוטין מזו של המערכת הבנקאית הפרועה בארצות הברית: רגולציה ופיקוח הדוקים, דרישות הון גבוהות מאוד מהבנקים המקטינות את יכולת המינוף שלהם, שמרנותם של הבנקים במתן הלוואות ומשכנתאות, בקרות שוטפות של המערכת הבנקאית וכן שיתוף פעולה הדוק בין הגופים הרגולטורים. בעוד נשיא ארצות הברית ברק אובמה טורח על רפורמה מקיפה בשווקים הפיננסיים, הוא בהחלט יכול לקחת דוגמה טובה מהשכנה הצפונית.

שימו לב לתרשים הבא, שמספר את הסיפור כולו. בתרשים ניתן לראות את היקף המחיקות שנאלצו הבנקים בקנדה לבצע (ביחס לתמ"ג) בעקבות משבר האשראי, בהשוואה להיקף המחיקות בארצות הברית ובאירופה.

על רקע גירעונות העתק של ארצות הברית ומדינות אירופה השונות, חשוב גם לציין את האיזון הפיסקאלי המרשים של קנדה. מקרב מדינות ה-G7, קנדה מתהדרת ביחס החוב-תוצר הנמוך ביותר (צפוי להיות 29% ב-2014). כמו כן, על פי תחזיות הממשלה, הגירעון התקציבי צפוי לקטון בשנים הבאות מ-50 מיליארד $C ועד ל-1.8 מיליארד $C בלבד בשנת 2014-15.

קנדה ידועה בתור אחותה "החנונית" של ארצות הברית ופעמים תכופות היא מושמת ללעג בשל כך (צפו בפרק אקראי של סאות'פארק ב-VOD ותיווכחו). אולם בעוד שכלכלות ארצות הברית ואירופה משלמות את מחיר מחדלי העבר, נראה כי ה"חנוניות" מהווה דווקא מעלה ההופכת את הנכסים הקנדיים לכה מבוקשים.

יוחאי שויגר הוא אנליסט ב-FXCM ישראל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

מילואים חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה

רשמת חדלות הפירעון הורתה על הפחתת ריביות באסיפת נושים, קבעה הסדר על אף התנגדות הנושה שנכח באסיפה והפנתה את הלוחם לתכנית להכשרה כלכלית

הדס ברטל |

רשמת חדלות הפירעון בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כב' הרשמת חן לוי, אישרה הסדר חוב מקל ללוחם מילואים שנלחם בעזה במשך כשנתיים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במסגרת ההחלטה שניתנה בתיק חדלות פירעון, אישרה הרשמת הסדר לפיו ישלם הלוחם סכום של 750 ש"ח בחודש למשך 48 חודשים לכיסוי חובותיו. כמו כן, הורתה הרשמת על הפחתת כלל הריביות שנצברו בתיקים.

הלוחם מתגורר במרתף עם אשתו ושני ילדיו ועתה לקראת סיום המילואים נדרש למצוא מקום מגורים אחר שכן המרתף בו מתגורר הינו חלק מבית שעומד להימכר. כמו כן, היחיד ציין, כי הוא עתיד לצאת מהמילואים ולחפש מקום עבודה, וזאת לאחר ששנתיים לא עבד אלא שירת בצבא.

הרשמת ציינה בהחלטתה כי חובותיו של הלוחם, המסתכמים בכ-85,000 ש"ח, נוצרו בסמוך לפרוץ המלחמה ובמהלכה, וכי במשך כשנתיים נמנע ממנו להגן על עצמו משפטית ולהסדיר את חובותיו בשל שירות המילואים הממושך בחטיבת הנח"ל.

"היחיד מה- 7.10.2023 שירת את המדינה, במשך שנתיים לחם בעזה כחלק מחטיבת הנח"ל. היחיד נמצא עם גובה חובות שאינו משמעותי כ-85,000 ש"ח שאומנם משמעותיים מאוד עבור התא המשפחתי של היחיד, אך בהליכי חדלות פירעון אין מדובר בסכומים גבוהים, ונראה כי הסתבכותו הינה כתוצאה מהגדלת התא המשפחתי והגדלת הוצאות המשפחה. בשים לב לכך שבמשך כשנתיים היחיד שירת את המדינה, הרי שנמנע ממנו בתקופה הזו להגן על עצמו משפטית, להגיש בקשות ולהסדיר את החובות", הדגישה הרשמת.

"היחיד נלחם בחזית ואשתו נלחמה על הבית" הבהירה הרשמת, במצב דברים זה המעט שניתן לעשות במסגרת הליך חדלות הפירעון הינו לאשר את הצעתו.