ח"כ אמנון כהן: "חוק התכנון והבניה לא ייצא כפי שנכנס, הוא יהיה פשוט יותר"

רפורמת התכנון והבנייה זוכה להתנגדויות רבות בשל הטענה כי אינה פתוחה לדיון ציבורי, מהחשש כי ועדות הפיקוח שיוקמו יעצימו את הבירוקרטיה ואת השחיתות. בפאנל בנושא שנערך בכנס התאחדות הקבלנים באילת מובילי הרפורמה ומבקריה נחשף כי מסתמן שימונה נספח כלכלי לרפורמה שיפקח על ביצועה.

את הפאנל פתח שמאי אסיף, ראש מנהל התכנון במשרד הפנים השותף לגיבושה של הרפורמה, ואמר כי "ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם המערבי, אך גם בעלת מודעות סביבתית הולכת וגדלה, אנחנו נמצאים בפיתוח מואץ, כל 20-25 שנה אנחנו מכפילים את כל כמות הדירות בארץ". אסיף מזהיר כי הפיתוח המואץ הוא מנוף לכלכלה אך גם איום משמעותי, "אם לא נצליח לענות על הביקושים נעצור את הצמיחה. מטרותינו הן לקצר, לפשט ולשפר, ליצור רמה גבוהה של ודאות, להבטיח מענה תכנוני מלא, איכותי, גמיש ומגוון".

ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אמר כי הרפורמה תיצור פגיעה אנושה בזכות הקניין. "היום הקובע לחישוב ההיטל ישתנה מיום אישור התכנית למועד המימוש בדרך של היתר בנייה, המשמעות היא הבאת ערכי השווי לערכים הנוכחיים של היום לעומת מועד אישור התכנית שהיה יכול להיות היסטורי". בנוסף, מציין כהן, "עיון מעמיק בסעיפי החוק החדש ביחס לזכות האזרח לקבלת פיצוי עקב פגיעה תכנונית מגלה כי אלו ישתלמו בסבירות נמוכה מאוד, כאשר כתוצאה מתכנית חדשה נפגעים ערכי הקרקע של התובע".

הפתרון שכהן מציע, שהתקבל על ידי אסיף וח"כ אמנון כהן, שנכח בפאנל, הוא מינוי נספח כלכלי -שמאי שיקבע את הוצאות התכנית, יהווה גורם מפקח וימנע עיוותים בעתיד. מינוי הנספח הכלכלי יוכל למנוע תופעות כמו פרשת הולילנד בעתיד".

אייל מאמו, עורך דין ושותף במשרד אגמון ושות', אומר כי קיימת חרדה בעיקר בתחום התכנון ופחות בתחום הרישוי. "יזם כיום צריך להסתובב עם ערך דין צמוד, תכניות בנייה מאושרות אחר שנים מכיוון שהעיריות וגורמי התכנון וגורמים לסחבת. הרפורמה תיצור כאוס גדול מאוד אם תעבור כפי שהוצעה, היא תיצור בשנים הראשונות סתימה בוועדות הבנייה בגלל תכנון תשתיות, שכונות, רישום שיכונים ציבוריים והגשת עררים על וועדות מקומיות. נתנו פחות זמן להתייחסות מהזמן שנותים להתייחס לשינוי תכנית שינוי קו בניין, במקום לפשט סיבכו ואני חרד לתוצאה הרת אסון".

השמירה על שטחים פתוחים הוא נושא המעורר ויכוח בין הקבלנים לבין הארגונים הירוקים. איריס האן, מרכזת תחום תחום ומחקר במכון דש"א/ החברה להגנת הטבע, המייצגת את הגופים הירוקים בהליכי הכנת הרפורמה, אומרת כי על הרפורמה ליצור ודאות, שתהיה הבחנה ברורה בין שטחים לפיתוח לבין שטחים לשימור. "היינו מצפים שהרפורמה תהיה מבוססת על שיתוף הציבור מהשלבים הראשוניים של התהליך. הרפורמה מגובשת בלי מיפוי יסודי של הבעיות.

ח"כ כהן אמר בתגובה כי "ינתנו לקבלנים כלים שיתחילו לעבוד ולשמור על הריאות הירוקות ועל השטחים החקלאיים, אך אם יגיעו עוד מיליון עולים, נסתכל על הקרקע הירוקה? ניתן להם לבנות ולחיות".

דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, דווקא שיבח את הארגונים הירוקים: "הם עושים עבודה חשובה, שמים לנו מראה מול הפנים והרבה פעמים עוצרים אותנו מעשיית דברים מזיקים, אני מאמין בהידברות".

ח"כ כהן אמר כי "קיימת היום בירוקרטיה לא בריאה המצמיחה את המאעכרים. אני מבטיח שהחוק ייצא מתוקן לאחר ששמענו את כל האירגונים, המטרה היא פשטות, שכל אחד ידע מה תפקידו, החוק לא ייצא כפי שהוא נכנס". ח"כ כהן הוסיף כי המנהל לא צריך להרוויח מהקרקע כל כך הרבה. "תן לצעירים המשרתים את המדינה 3 שנים דירה ראשונה בהטבה של המדינה, יש לנו אחריות ציבורית גם לדורות הבאים, אך באופן אחראי ניתן למדינה להתפתח, בגליל ובנגב. כולנו התרכזנו בתל אביב".