ב-9 לפברואר 2010 הוגש לועדת העבודה הרוחה והבריאות דוח שנערך על ידי אליעזר שורץ, כלכלן, הדן בדמי הניהול בקופות הגמל וקרנות הפנסיה והשינויים שחלו בדמי ניהול אלו מאז העברת הקופות מידי הבנקים לגופים הפרטיים וחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה מאז העברתן לחברות הביטוח ובתי ההשקעות. אנו ננסה להביא את עקירי דוח זה כולל מגמות אשר משתקפות מהדוח.

גופים מנהלים והיקף החסכון:

לא חל שינוי משמעותי במספר קופות הגמל, הפנסיה והביטוח בין השנים 2007 ל-2008, עקב המשבר חל קיטון בהיקף הנכסים המנוהלים, שנת 2009 תיקנה מגמה זו ושווי הנכסים כמעט וחזר להיקפו ב-2007.

סה"כ קופות גמל ב-2008 - 453, היקף נכסים מנוהל 220 מיליארד שקל.

סה"כ קרנות פנסיה - 45, היקף נכסים מנוהל 209 מיליארד שקלים.

סה"כ ביטוחי חיים -13 , היקף נכסים מנוהל 145 מיליארד שקלים.

תשואות:

מטבלה זו ניתן לראות כי ההגנה של האגח המובטח נותנות לקרנות הפנסיה יתרון על פני כל שאר האפיקים. מעניין לראות כי קרנות ההשתלמות שהנן אפיק חסכון לטווח בינוני מתנהגות בצורה זהה כמעט לגמרי לתשואות בקופות התגמולים והפיצויים וכי הסטיה הגדולה ביותר, נרשמת דוקא בפוליסות הביטוח המשתתפות ברוחים (1992-2003).

השינויים המבנים בתחום החסכון הפנסיוני:

בדוח נסקרים השינויים המבנים שחלו בתחום החסכון ארוך הטווח.

הסדר פנסיה חובה גרם לצירוף של למעלה מ-300,000 עמיתים חדשים לקרנות הפנסיה המקיפות מתוך 600,000 מצטרפים החדשים לקרנות. נקודה זו מענינת ולו מעצם העובדה כי קרן הפנסיה המקיפה הינה ברירת המחדל בהסכם פנסיית החובה למרות שניתן להצטרף גם למוצרים אחרים העומדים בדרישת הצו.

נקודה זו מוכיחה בשנית כי סעיף 20 לתקנות קופות גמל -2005 המאפשר לעובד לבחור את המוצר הפנסיוני והמסלול משפיע אם בכלל רק בשוליים.

קרנות הפנסיה:

הדוח מציין את סגירת הקרנות הותיקות בפני מצטרפים חדשים ופתיחת הקרנות החדשות החל מ-1995. מכירת קרנות הפנסיה החדשות בשנת 2004 לחברות מנהלות חדשות והוצאתן מידי שליטת הקרנות הותיקות.

בנוסף החל מ-2000 פועלות בישראל קרנות פנסיה כלליות אשר אינן רשאיות להשקיע באגח מיועד ודומות בדמי הניהול וההשקעות דוקא לקופות גמל.יש לציין כי דוקא קופות אלא אינן מצליחות לבצע גיוסים והן עדין מדשדשות מאחורי שאר האפיקים הפנסיונים.

קופות הגמל:

בשנת 2004 מונה צוות עבודה בין משרדי בראשותו של דר יוסי בכר, בדוח זה הצביע הצוות על מספר חסמים המונעים את קידום התחרות בשוק ההון, אחד החסמים היה הריכוזיות , ריכוזיות זו באה לידי ביטוי בשליטה של למעלה מ-75% מקופות הגמל ו-80% מקרנות הנאמנות.

הצוות המליץ להוציא בהדרגתיות את ניהול קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מידי הבנקים והעברתם לגופים פרטים- בתי השקעות וחברות ביטוח. ישום ההמלצות היה אמור להביא להגברת התחרות, לשיפור הביצועים והפחתת העלויות. האמנם?

דמי הניהול באפיקים הפנסיונים:

כאשר הלקוח מנסה לפלס את דרכו בתחום הפנסיוני הסבוך הוא מגלה שהמיכשלה הראשונה איתה יצטרך להתמודד הינה סוגיית דמי הניהול.

מה עדיף גביית 13% מהפרמיה השוטפת ועוד במנגנון יורד ו-1% מהסכום הנצבר או רק 2% מהסכום הנצבר? אכן שאלה טובה. דמי הניהול במכשירים הפנסיונים מתנהגים בצורה שונה.

להלן דמי הניהול המקסימלים אשר ניתן לגבות במכשירים הפנסיונים:

הדוח מנתח את גובה דמי הניהול הנגבים בפועל ומגיע למסקנה כי קיימת ירידה במהלך ה-3 שנים האחרונות בדמי הניהול הנגבים בפועל. בקרנות הפנסיה המקיפות דמי הניהול הממוצעים בענף עומדים על כ-4% מההפקדות ו- 0.37% מהצבירות (לעומת דמי הניהול המקסימלים- 6% ו-0.5% בהתאמה).

מענין לציין כי דוקא הקרנות הגדולות הן המובילות את מגמת הירידה בדמי הניהול כאשר מקפת - קרן הפנסיה השניה בגודלה גובה 3.88% מההפקדות ומבטחים קרן הפנסיה הגדולה ביותר גובה רק 0.34% מהנכסים. ניתן להניח שמקפת אשר עובדת בחלק גדול מפעילותה עם סוכנים בחרה דוקא באסטרטגיה של הקטנת דמי הניהול מהפרמיה עקב העובדה שחלק מירידה זו באה במילא על חשבון עמלה שהיתה אמורה להיות משולמת ואילו מבטחים אשר היקף פעילותה עם סוכנים קטנה יותר בחרה דוקא בהפחתת דמי הניהול מהנכסים.

מעניינת התופעה שבאה לידי ביטוי בקרנות הפנסיה הכלליות, ענף זה נמצא פחות בפוקוס ובדרך כלל הכספים שיופרשו לקרן הכללית יהיו כספים אשר לא ניתן להפריש לקרן פנסיה מקיפה (אשר מוגבלת בשכר), מכיון שההפקדה נעשית לעיתים בהעברה אחת שמתפצלת בין הקופות אין כמעט תחרות בתחום ועל כן דמי הניהול עלו במהלך 3 השנים האחרונות ב- 11.2% וכיום עומד הממוצע על 1.35%.

נשווה את קרנות הפנסיה הכלליות לקופות הגמל שכאמור דמי הניהול בשניהם נגבים מהנכסים בלבד.

בקופות הגמל עומד הממוצע על 0.9% מהנכסים הצבורים וזאת לאחר עליה של כ-50% בין השנים 2005 -2009. כלומר כיום גובות קופות הגמל פחות מ-50% מדמי הניהול המקסימלים אשר הן רשאיות לגבות.

הדוח ממשיך וסוקר את התפתחות ענף הגמל וקובע כי העברת קופות הגמל מהבנקים יחד עם העלאת דמי הניהול לידי הגופים הפרטים לא הביא לעליה בתשואות אשר הושגו לעמיתים.

יחד עם זאת מציין הדוח בצדק את העליה בעלויות הרגולציה, הצורך במתן שרות טוב יותר, היתרון לגודל אשר היה קיים לבנקים,ואת הצורך בתשלום למשווקים אשר לא היה קיים בעבר.

אז מה אנו למדים:

קשה מאד להשוות בין המוצרים הפנסיונים גם באפיק דמי הניהול, יחד עם זאת חשוב לזכור כי בנוסף לבדיקת מנגנון העמלה הנגבית מאיתנו ולעיתים שם אנו מתחילים ומסימים, כאשר אנו בוחרים בקופה לניהול כספנו לטווח ארוך יש להתחשב בפרמטרים נוספים אשר כוללים בין היתר את איכות המוצר, איכות הגוף המנהל, את יכולתו לבצע בקרה, השרות אותו הוא מעניק , חוסנו ואת ביצועיו בתחום ההשקעות.

אמרנו ונמשיך ונאמר הבחירה בחסכון פנסיוני אינה יכולה להעשות לאחר יד ויש להשקיע מחשבה והתיעצות לפני קבלת החלטה כה חשובה ומשמעותית.

*עורך דין ירון שמיר, עוסק כ-15 שנים בתחום הפנסיוני במגוון תפקידי ניהול , עוסק בפיתוח עסקי בתחום הפנסיה, הגמל והביטוח ומשמש כמומחה הפנסיוני של ביזפורטל